ניגון של מעמד הר סיני

[אראל]

ניגון של מעמד הר סיני

ראיתי בספר רבותינו מאורי הגולה ח"א עמ' פב [לענטשנא - ביאלא], וכ"ה בס'
תורת הרה"ק הרה"ק מלענטשנא, תולדות אות רלו עמ' רסט.

"קבלה בידי החסיד המנוח הרי"ל ז"ל מפי חסידים הראשונים דור אחר דור שאמר רבנו הקדוש מלענטשנא שהוא זוכר את מעמד קבלת התורה בהר סיני, והוסיף מרן עוד שזוכר את ה'ניגון' שהיו מנגנים בעת קבלת התורה, והוא הניגון הידוע עד היום הזה שמנגנים בעת שנפרדים מן הסוכה. וכן נגנו אצל מרן אדמו"ר [מביאלא] זיע"א בעל החלקת יהושע בעת הפרידה מן הסוכה. וכן נהגו לזמר זה הניגון ב'הקפה ראשונה' בשמחת תורה. ואצל מרן הרה"ק מלבערטוב הי"ד זיע"א היו מנגנים ניגון זה בשמחת תורה בעת שרקד הרבי עם הספר תורה בהקפה שישית".

מי שיש לו ידיעה מזה הניגון של 'מעמד הר סיני', עתיקת יומין של קרוב לד'
אלפים שנה, המקובל בחצר הקודש 'ביאלא', נא להעלותו לכאן לכבוד חג קבלת התורה הממשמש ובא

[הגרח]

ניגון לא ידענא אבל ריקוד ידעתי גם ידעתי כן איתא ברמבם באיגרת תימן "מה תחזו בשולמית כמחולת המחנים אלו הם הריקודים והמחולות של ישראל לאחר קבלת התורה"לא נתבאר מקורו של הרמ במזל ואפשר שכך קיבל מרבותיו או שדן גזש מעצמו

[בקרו טלה]

ערכין דף יא [לגבי שירה מן התורה]
חנניא בן אחי רבי יהושע אמר מהכא משה ידבר והאלהים יעננו בקול על עסקי קול
רש"י
על עסקי קול - שהיה מצוהו לשורר לפי שמשה לוי היה.
[וביומא דף ד:
רבי מתיא בן חרש אומר לא בא הכתוב אלא לאיים עליו כדי שתהא תורה ניתנת באימה ברתת ובזיע שנאמר עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה. מאי וגילו ברעדה, אמר רב אדא בר מתנה אמר רב במקום גילה שם תהא רעדה
וברש"י במקום גילה - מתן תורה של לוחות, דכתיב (תהלים יט) פקודי ה' ישרים משמחי לב:
ואולי לפי הנ"ל אפשר לפרש במקום גילה היינו התורה שניתנה בגילה]

[עמקן]

ניגון של מעמד הר סיני

ראיתי בספר רבותינו מאורי הגולה ח"א עמ' פב [לענטשנא - ביאלא], וכ"ה בס'
תורת הרה"ק הרה"ק מלענטשנא, תולדות אות רלו עמ' רסט.

"קבלה בידי החסיד המנוח הרי"ל ז"ל מפי חסידים הראשונים דור אחר דור שאמר רבנו הקדוש מלענטשנא שהוא זוכר את מעמד קבלת התורה בהר סיני, והוסיף מרן עוד שזוכר את ה'ניגון' שהיו מנגנים בעת קבלת התורה, והוא הניגון הידוע עד היום הזה שמנגנים בעת שנפרדים מן הסוכה. וכן נגנו אצל מרן אדמו"ר [מביאלא] זיע"א בעל החלקת יהושע בעת הפרידה מן הסוכה. וכן נהגו לזמר זה הניגון ב'הקפה ראשונה' בשמחת תורה. ואצל מרן הרה"ק מלבערטוב הי"ד זיע"א היו מנגנים ניגון זה בשמחת תורה בעת שרקד הרבי עם הספר תורה בהקפה שישית".

האם הוא זכר התורה הנאמרה בסיני ג"כ או רק הניגון?

[לעומקו של דבר]

אם היו שואלים אותי, הניגון של מתן תורה הוא הניגון הנפלא המושר בברסלב על אתה נגלית.

[מצפה]

הניגון המושר בברסלב על 'אתה נגלית' ניגנו הבעש"ט הקדוש על 'אשת חיל' (ואיני יודע אם שלו הוא).
שומעים על הניגון...

אגב, הניגון המושר בברסלב על 'אשת חיל' ניגנו הבעש"ט על 'אתה נגלית'

[איש_ספר]

אם היו שואלים אותי, הניגון של מתן תורה הוא הניגון הנפלא המושר בברסלב על אתה נגלית.

מי יכול לתת קישור למקום שפתוח לחסומים (לאפוקי יוטיוב למשל).

לתומי חשבתי שניגון מתן תורה הוא ניגון הגרב"ב ל'אמר אביי'...

[א' זעירא]

http://rosetta.nli.org.il/delivery/Deli ... IE28949170
שיר מס' 17 ו-19.
(לפרטים מדוייקים יותר על הסליל, ראה כאן

[כתב ומכתב]

היות ומעמד הר סיני משמש כהוכחה לאמיתות התורה ע"י שנעשה ברבים ובכתב.
הרי שלפי פרמטרים אלו, הניגון היהודי הקדום ביותר, בכתב, הוא לחן לפיוט "מי על הר חורב", מרשימת ידו של עובדיה הגר כפי שנמצאו בגניזה הקהירית.

מי יכול להעלות ביצוע של הלחן?

[א' זעירא]

מִי עַל הַר חוֹרֵב הֶעֶמִידִי
עִנְיָן קָשֵׁב עֲמוֹד עִמָדִי כְּמֹשֶׁה

מִי מִדְבָּר הִנְהִיג עֶדְרִי
מָן הֶאֶכִילִי נָם עֲלֵי בְּאֵרִי כְּמֹשֶׁה

מִי רִצָה עֶלְיוֹן חַנּוּן וּמְרַחֵם
רָחַשׁ שׁוּב עַל הָרָעָה הִנָחֵם כְּמֹשֶׁה

מִי חָז חִזְיוֹן חוֹק עֵדוֹת
חָזָה בַּמַּרְאֶה וְלֹא בַּחִידוֹת כְּמֹשֶׁה

מִי זֹאת הַתּוֹרָה לִמֵּד וְשִׁנֵּן
זָכָה וְיָבֹא בְּתוֹךְ הֶעָנָן כְּמֹשֶׁה

מִי קָם אַרְבָּעִים יוֹם בַּשָּׁמַיִם
בְּלֹא לֶחֶם וּבְלֹא מַיִם כְּמֹשֶׁה

אֶל הָאֱלֹהִים עֲדָתִי קוּמִי
כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרַח

מקור: http://old.piyut.org.il/textual/273.html

ביצוע הלחן (אזהרה!!! מבוצע ע"י רות קיש. וי"א שאסור לשמוע מדין ערווה): https://soundcloud.com/nationallibrary- ... qyse85o7yq

[בינוני]

אתה נגלית של ברסלב בביצוע חיליק פראנק:
http://jewishmusic.fm/frame.php?url=album/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A7-%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%A0%D7%A7/
שיר מס' 18

[איש_ספר]

אתה נגלית של ברסלב בביצוע חיליק פראנק:
http://jewishmusic.fm/frame.php?url=album/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A7-%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%A0%D7%A7/
שיר מס' 18

יש"כ!

(ר"א זעירא, תמונה אנו רואים וקול אין אנו שומעים, כ"ז באתנו בעבור מסננו ולא שיקרנו וכו')

[י. אברהם]

יישר כח הרב לעומקו!
הנה 'אתה נגלית' עבור חסומים

18-אתה נגלתה.mp3

(4.95 MiB) הורד 1013 פעמים

[לעומקו של דבר]

אני רואה שמסכימים עמדי, שעכ"פ אם ראיה אין לנו, מסברא כן הוא, כי אכן כן יבטא את רגשי הקודש וההתעלות דהמעמד הנשגב הנ"ל.
(אם יש למישהו הניגון עם המילים, תודה).

[מה שנכון נכון]

ניגון לא ידענא אבל ריקוד ידעתי גם ידעתי כן איתא ברמבם באיגרת תימן "מה תחזו בשולמית כמחולת המחנים אלו הם הריקודים והמחולות של ישראל לאחר קבלת התורה"לא נתבאר מקורו של הרמ במזל ואפשר שכך קיבל מרבותיו או שדן גזש מעצמו

לא מצאתי (בב' המקומות שצטט הרמב"ם שם פסוק זה). אפשר לקבל הפניה לעמוד?

[חלמישצור]

אכן כדברי הרב מה שנכון, לשון הרמב"ם (בתרגומי ר' נחום המערבי, הרב קאפח ור"י שילת, בשינויים קלים) היא "ומחולת המחנים - שמחת מעמד הר סיני, אשר היה בו מחנה ישראל... ומחנה אלוקים". מחולה היינו שמחה ומחניים היינו שני מחנות. הא ותו לא.

[לעומקו של דבר]

שמחה = מחולה זה הרי לא תרגום חופשי, אלא ריקודים של שמחה, לא?

[חלמישצור]

לא. במקור הערבי המילה שהרמב"ם משתמש בה היא "פרחה" ("ומחולת המחנים - פרחה מעמד הר סיני, אלד'י כאן פיה מחנה ישראל... ומחנה אלוקים"). התרגום המדויק של המילה הזו היא "שמחה", ללא הקשר של ריקוד או מחולות (בדקתי את העניין גם מול ת"ח מתרגם מומחה מערבית).

[קו ירוק]

לקטנות מוחנו, ברור למתרגש מניגון כלשהוא, שהוא הוא אשר הושר אחר מתן תורה ע"י המחוללים...
נקל לשער שניגונים עד כלות הנפש כמו ששרו הלויים נשכחו מאיתנו, ואך דמיון הוא זה. לא כ"כ מתאים לכמה מחכמי הפורום ..
כמו"כ 'מחולות' אינם ניגוני רגש, אלא מחולות כפשוטם.
נו, אסרו חג קצת יום שמחה. תודה למעלה הניגון הנחמד..

[לעומקו של דבר]

לא. במקור הערבי המילה שהרמב"ם משתמש בה היא "פרחה" ("ומחולת המחנים - פרחה מעמד הר סיני, אלד'י כאן פיה מחנה ישראל... ומחנה אלוקים"). התרגום המדויק של המילה הזו היא "שמחה", ללא הקשר של ריקוד או מחולות (בדקתי את העניין גם מול ת"ח מתרגם מומחה מערבית).

התכוונתי ללה"ק ולא לערבית, מחולת הרי אין פירושו שמחה, אלא כנראה שהרמב"ם הבין שמחולת פירושו ריקוד מל' מחול, וממילא כתב שהייתה שמחה, שאם היו מחולות הרי הייתה שמחה.
לא מוכרח?

[סגי נהור]

(אם יש למישהו הניגון עם המילים, תודה).

מאתר ברסלב:
http://www.umanshalom.co.il/html/essays/essay4.html

[מה שנכון נכון]

להרבה מהמפרשים מחול ומחולות שבתנ"ך הכוונה לכלי זמר (הללוהו בתוף ומחול) כעין חליל, ולא לריקוד. [מהו 'מחולות כפשוטן' של הכותב למעלה אינני יודע].
בכל אופן אין שאלה מה המקור (מהפסוק הזה או בלעדיו) שהיתה שמחה, אלא מנין המשפט השלם שצוטט לעיל מאג"ת.

[חלמישצור]

אכן. נטענה הטענה שהרמב"ם תיאר ריקוד במעמד הר סיני, והיא הופרכה (אגב, שימוש נוסף שלו בתיבה הנ"ל אפשר לראות במו"נ ג, כג, "ולמא אן וצף חאלאת אלנאקה ופרחה באלרג'וע אלי כמאל אלצחה" - פירוש הכתוב - "וכאשר תיאר את מצבי המבריא ושמחתו בשיבתו לבריאות שלימה". הרי מובן ש"פרחה" בלשונו אינו קשור לריקוד; עוד אוסיף שלענ"ד לא לחינם בחר הרמב"ם מילה שמשמעותה רק שמחה, בלי משמעות של ריקוד או ניגון. זה כנראה בהתאם לדבריו באגרתו המפורסמת בשו"ת הרמב"ם, מהד' בלאו, סימן רכד, הובאה באגרות מהדורת ר"י שילת, עמ' תכח. ריקוד, "אלרקץ" בלשונו, הוא מקבל כמצווה בשלושת הרגלים ו"במקדש דווקא", ספר המצוות, עשה נד. כנראה שבשאר המקומות יש סכנה שיבואו לקלות ראש).
אולי אפ"ל בדוחק שהרמב"ם מפרש את הביטוי המקורי "מחול" כאירוע של שמחה, ומחמת שהיו מצרפים באירוע כזה כלי שיר ("נבל ותוף וחליל וכנור"), ולפעמים גם רוקדים, לכן נקראו כלי השיר וריקודים על שם האירוע עצמו (ואגב, במשך הזמן התהפך הדבר, ה"חליל" לתיאור של אירוע השמחה עצמו, וכלשון הרמב"ם בפיהמ"ש, סוכה ה, א, "חליל, הוא כלי מכלי זמר הידוע בשם "אלמזמאר", והיה שם מינים רבים של כלי זמר, מפני שזה הוא העיקר בשיר יחסו הכל בשמו").
אבל הפירוש הפשוט נראה שמחולות זוהי שמחה עם כלי שיר, כלשון הכתוב בכמה מקומות. הרמב"ם באגרת תימן לא נחת לעניין ריקוד או שיר, כאמור לעיל, ובא להדגיש עניין אחד, ששמחת מתן תורה אינה דומה ולא תדמה לדבר בימי ההיסטוריה, וכלשונו "התוכלו להמציא אלי כשמחת המחנים?... המציאו לי כמעמד הר סיני אשר היה בו מחנה ישראל ומחנה אלוקים זה לעומת זה, ואשוב לדעתכם". כל השאר הוא בגדר פלפולא לחדוותא דשמעתא בלבד.

[הגרח]

להרבה מהמפרשים מחול ומחולות שבתנ"ך הכוונה לכלי זמר (הללוהו בתוף ומחול) כעין חליל, ולא לריקוד. [מהו 'מחולות כפשוטן' של הכותב למעלה אינני יודע].
בכל אופן אין שאלה מה המקור (מהפסוק הזה או בלעדיו) שהיתה שמחה, אלא מנין המשפט השלם שצוטט לעיל מאג"ת.

זהו פשוטו של מקרא ברמבם ואין אני נאחז בקרן על דבר זה ומ"מ יעוין במצודות שלהדיא מבאר שם את ענין המחולות כריקוד עיי"ש

[אוצרניק]

מאיזה ספר חסידי זה מצוטט ?

הוא היה אומר אז, כי רוב טעמי תורה וסודות שירי הלוים וסודות תיקוני הזוהר א"א לידע בלעדה (של חכמת המוזיקה). ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה, ויכולים להחיות המתים בסודותיה הגנוזים בתורה. הוא אמר כמה ניגונים וכמה מדות הביא מרע"ה מהר סיני, והשאר מורכבים. וביאר איכות כל החכמות ואמר שהשיגם לתכליתם וכו'.

[סיפרון]

דברות קדשו של הגאון החסיד רבינו אליהו מווילנא זצ"ל זיע"א

[שום בעל בכי]

לתומי חשבתי שניגון מתן תורה הוא ניגון הגרב"ב ל'אמר אביי'...

ואם מישהו עדיין לא התחבר, הוא מוזמן כעת לנסות (את עצמו...)

רש"י בורנשטיין, ר"א אריאלי.

אמר אביי.rar

(15.18 MiB) הורד 512 פעמים

למענכם, שב"ב.

[ארזי ביתר]

ייש"כ גדול!!

[דרופתקי דאורייתא]

בגליון אורחות חיים פר' בהעלותך תש"פ מהג"ר חזקיהו יוסף מישקובסקי שליט"א (נדפס בקובץ גליונות)

כשחזרו מהר סיני שרו, מרן [הגראי"ל] זיע"א אמר שכך מקובל, וכן שהגר"א ידע את השירה ששרו אז.

עוד שם בהמשך

ושמעתי שבחסידות רחמסטריווקא מקובל שעם ישראל שרו אחרי קבלת התורה "והאר עינינו בתורתך".

(וע"ע פאה"ש בהקד').

[קו ירוק]

להרבה מהמפרשים מחול ומחולות שבתנ"ך הכוונה לכלי זמר (הללוהו בתוף ומחול) כעין חליל, ולא לריקוד. [מהו 'מחולות כפשוטן' של הכותב למעלה אינני יודע].

רקידה. ומתאים לשירה שע"י יבוא/יכול האדם לרקוד.
שופ' כא כא בתרגום יונתן, ובמצו"צ

[גיורא בשמי שמיא]

רש"י בורנשטיין, ר"א אריאלי.

אמר אביי.

למענכם, שב"ב.

איך הופכים את זה לmp3?

[אראל]

זה קרוב לששה שנים מאז פתחתי האשכול...
בנתים מצאתי ב"ה הניגון...
הודות להגליון המפורסם לחובבי עתיקי נגינה
עתיקין!
בגליון עתיקין מספר 14 [שי"ל לחג השבועות תשפ"ב]
https://drive.google.com/file/d/1XTxZx8 ... NkNmH/view

כל המקורות בפנים

[יושב_ודורש]

רש"י בורנשטיין, ר"א אריאלי.
אמר אביי.

איך הופכים את זה לmp3?

אמר אביי.mp3

(1.63 MiB) הורד 120 פעמים

[גיורא בשמי שמיא]

ייש"כ גדול!
האם באפשרותך גם לענות על השאלה? הרבה פעמים אני נתקל בהוראה לשנות את הסיומת, ואני לא יודע איך לעשות את זה. יש לי מחשב רגיל של Windows.

[יושב_ודורש]

ייש"כ גדול!
האם באפשרותך גם לענות על השאלה? הרבה פעמים אני נתקל בהוראה לשנות את הסיומת, ואני לא יודע איך לעשות את זה. יש לי מחשב רגיל של Windows.

אני עושה את זה באמצעות תוכנת מפעל הפורמטים format factory.
אפשר להוריד תוכנה זו בחינם מכמה מקומות באינטרנט.
לפתיחת תיקיות אני משתמש בHamster ZIP Archiver.

[צורב מתחיל]

רש"י בורנשטיין, ר"א אריאלי.
אמר אביי.

איך הופכים את זה לmp3?

אמר אביי.mp3

ייש"כ גדול!
האם באפשרותך גם לענות על השאלה? הרבה פעמים אני נתקל בהוראה לשנות את הסיומת, ואני לא יודע איך לעשות את זה. יש לי מחשב רגיל של Windows.

שים לב! הוראה לשנות את הסיומת המשמעות היא שהקובץ בגירסה הנכונה ורק הסיומת לא רשומה נכון, ואז השינוי הוא רק בסיומת, בפתיחת התיקיה בוחרים בהצג סיומות שמות קבצים, ואז משנים את הסיומת.
אבל הקובץ שהובא לעיל הוא וידאו, לא יעזור לזה שינוי סיומת צריך לשנות את הקובץ, לזה מיועד מפעל הפורמטים הנ"ל וכדו'.

[מנוחתך]

בחצרות סלונים יש להם ניגון שמזמרין על מה ידידות, שר' יחיאל ממוש אמר על זה שניגנו את זה בעת מעמד הר סיני.