האם מותר לעשן ביום טוב?

יעקובזון · הודעהעל ידי **יעקובזון** » ה' מרץ 29, 2012 12:27 pm

בברכה המשולשת כתב:
שבטיישראל כתב:הוא בס"ה הביא הירושלמי לרווחתא דמילתא דאין כאן איסור דאורייתא

אבל אם לא נפסק כך, אז זה כן איסור דאורייתא.

כן עד לפני 17 שנה היה הפסק אחר ועל זה הדיון

יין המשמח · הודעהעל ידי **יין המשמח** » ה' מרץ 29, 2012 9:26 pm

לפני מס' שנים בא' הקבצים התורניים נכתב שאסור כיון שזה לא בריא. ולכן אין זה עונג יו"ט.
אולם:
1. מי שהתחיל זה לא בריא להפסיק, ולכן נראה להתיר.
2. כל (רוב עכ"פ) גדולי הדור הקודם מתירים.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ה' מרץ 29, 2012 11:32 pm

זה תגובה שמתאימה לאשכול של פורים...

רבינו הגודל

אני לא רוצה להיכנס בין גדולים שיושבים כאן אבל לענ"ד בין אם מותר ובין אם אסור ודאי שאין לגעור במעשנים ביו"ט כיון שזה המנהג ואין לזלזל במנהג

יעקובזון · הודעהעל ידי **יעקובזון** » ג' מאי 22, 2012 2:56 am

הקפצה
לרגל חג השבועות

למאי_נמ? · הודעהעל ידי **למאי_נמ?** » ג' יולי 31, 2012 3:03 pm

ספרא וסייפא כתב:יצא לפני כמה שנים חוברת של הרב מנחם מנדל פוקס שליט"א רב ברמות, שבו דחה את כל ההתרים בזה, וטען שבזמנינו אין הם שייכים, אינני זוכר את שם הקונט', אבל מסתמא אפשר לברר בקלות אצל המחבר.

ראה קונטרס בעניין עישון ביו"ט.

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ג' מאי 30, 2017 2:44 pm

נקוט כלל זה בידך, הרבנים האוסרים כל השנה לעשן אוסרים ביום טוב ואלו המתירים כל השנה מתירים ביו"ט.

שאלתי את הרב י.י. פישר בזמנו למה זה נקרא שווה לכל נפש הרי רוב אנשים לא מעשנים, וענה: די פאבריקן פון ציגריות גייען זיך נישט פארמאכען. (חברות הטבק לא הולכים להיסגר)

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' מאי 30, 2017 2:46 pm

בינתיים דובק נסגרה.

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ג' מאי 30, 2017 2:54 pm

אוצר החכמה כתב:בינתיים דובק נסגרה.

??!!

בסדר · הודעהעל ידי **בסדר** » ג' מאי 30, 2017 3:02 pm

לענין מעשה מצינו כמה פוסקים שכתבו להתיר אף אחר שנתברר שזה סכנה, בשו"ת שרגא המאיר (ח"ה סי' ס"ג) הביא דברי העיטור סופרים שכתב לאסור כיון שנתגלה כהיום שזה מזיק, וע"ז כ' דכיון שמצינו כמה דברים שהם משום רפואות גשמיות דקשה להאי ומעלי להאי כו' וא"כ אע"פ שעישון קשה לשאר דברים, עכ"פ מהני לעיכול, שפיר הוי רפואה ומותר לעשן והוי דבר השוה לכל נפש.
גם בשו"ת אגרות משה (ח"ח או"ח סי' ל"ד) כ' שהגם שאפשר לטעון שמאחר שיש הרבה שאינם מעשנים מחמת שמחזיקים זה לסכנה, מ"מ קשה להכריע נגד מה שנהגו העולם. בפרט שאפשר לדינא אין נפק"מ מדוע ענים מסוים אינו נהוג לכל אדם, וממילא לא נשתנו הדין מן הזמן שכתבו הפוסקים להתיר.
אבל מה שמוסיף שם עוד סניף להתיר, שמעשה שמאות מליונים אנשים בעולם עושים נחשב לשווה לכל נפש הגם שיש אנשים רבים שלא מעשנים, לא זכיתי להבין, ואדרבה, מי שיכול להביא מקור בפוסקים להנחה זאת מכובד לבאר מקחו של צדיק. (אולי בזמן שכתב התשובה בשנת תשמ"ה היה רוב העולם מעשנים, או עכ"פ לא מנעו א"ע מזה בשיטה שלא לעשן)

בתבונה · הודעהעל ידי **בתבונה** » ג' מאי 30, 2017 3:12 pm

יין המשמח כתב:לפני מס' שנים בא' הקבצים התורניים נכתב שאסור כיון שזה לא בריא. ולכן אין זה עונג יו"ט.
אולם:
1. מי שהתחיל זה לא בריא להפסיק, ולכן נראה להתיר.
2. כל (רוב עכ"פ) גדולי הדור הקודם מתירים.

גם מי שהתחיל זה מסוכן להמשיך לעשן
מי שהתיר בעבר כי אז זה היו יכולים להחשיב אותו כשווה לכל נפש (היה שייך להציע לכולם סיגריה וגם מי שלא עישן חלק גדול היו מעשנים לעיתים רחוקות) כיום ברור לכל שעישון סיגריות אינו שווה לכל נפש והרבה פחות ממוגמר

סטפנסקי · הודעהעל ידי **סטפנסקי** » ג' מאי 30, 2017 3:56 pm

בסדר כתב:לענין מעשה מצינו כמה פוסקים שכתבו להתיר אף אחר שנתברר שזה סכנה, בשו"ת שרגא המאיר (ח"ה סי' ס"ג) הביא דברי העיטור סופרים שכתב לאסור כיון שנתגלה כהיום שזה מזיק, וע"ז כ' דכיון שמצינו כמה דברים שהם משום רפואות גשמיות דקשה להאי ומעלי להאי כו' וא"כ אע"פ שעישון קשה לשאר דברים, עכ"פ מהני לעיכול, שפיר הוי רפואה ומותר לעשן והוי דבר השוה לכל נפש.
גם בשו"ת אגרות משה (ח"ח או"ח סי' ל"ד) כ' שהגם שאפשר לטעון שמאחר שיש הרבה שאינם מעשנים מחמת שמחזיקים זה לסכנה, מ"מ קשה להכריע נגד מה שנהגו העולם. בפרט שאפשר לדינא אין נפק"מ מדוע ענים מסוים אינו נהוג לכל אדם, וממילא לא נשתנו הדין מן הזמן שכתבו הפוסקים להתיר.
אבל מה שמוסיף שם עוד סניף להתיר, שמעשה שמאות מליונים אנשים בעולם עושים נחשב לשווה לכל נפש הגם שיש אנשים רבים שלא מעשנים, לא זכיתי להבין, ואדרבה, מי שיכול להביא מקור בפוסקים להנחה זאת מכובד לבאר מקחו של צדיק. (אולי בזמן שכתב התשובה בשנת תשמ"ה היה רוב העולם מעשנים, או עכ"פ לא מנעו א"ע מזה בשיטה שלא לעשן)

גם כיום יש מאות מיליונים בעולם שמעשנים כוונתו שאין צריך רוב השאלה מה כן השיעור?

בסדר · הודעהעל ידי **בסדר** » ג' מאי 30, 2017 8:41 pm

סטפנסקי כתב:
בסדר כתב:לענין מעשה מצינו כמה פוסקים שכתבו להתיר אף אחר שנתברר שזה סכנה, בשו"ת שרגא המאיר (ח"ה סי' ס"ג) הביא דברי העיטור סופרים שכתב לאסור כיון שנתגלה כהיום שזה מזיק, וע"ז כ' דכיון שמצינו כמה דברים שהם משום רפואות גשמיות דקשה להאי ומעלי להאי כו' וא"כ אע"פ שעישון קשה לשאר דברים, עכ"פ מהני לעיכול, שפיר הוי רפואה ומותר לעשן והוי דבר השוה לכל נפש.
גם בשו"ת אגרות משה (ח"ח או"ח סי' ל"ד) כ' שהגם שאפשר לטעון שמאחר שיש הרבה שאינם מעשנים מחמת שמחזיקים זה לסכנה, מ"מ קשה להכריע נגד מה שנהגו העולם. בפרט שאפשר לדינא אין נפק"מ מדוע ענים מסוים אינו נהוג לכל אדם, וממילא לא נשתנו הדין מן הזמן שכתבו הפוסקים להתיר.
אבל מה שמוסיף שם עוד סניף להתיר, שמעשה שמאות מליונים אנשים בעולם עושים נחשב לשווה לכל נפש הגם שיש אנשים רבים שלא מעשנים, לא זכיתי להבין, ואדרבה, מי שיכול להביא מקור בפוסקים להנחה זאת מכובד לבאר מקחו של צדיק. (אולי בזמן שכתב התשובה בשנת תשמ"ה היה רוב העולם מעשנים, או עכ"פ לא מנעו א"ע מזה בשיטה שלא לעשן)

גם כיום יש מאות מיליונים בעולם שמעשנים כוונתו שאין צריך רוב השאלה מה כן השיעור?

באמת מלשון במשנ"ב בביאור הלכה (סי 'תקי"א סעי' ד' ד"ה אין עושין מוגמר) משמע קצת כהאגרות משה שלא צריכין רוב אנשים, שכ' בלשונו "ועיקר טעם כולם משום דעכשיו שהרבה רגילין בזה נעשה שוה לכל נפש". אבל לכאו' כוונתו לרוב אנשים, כמו שמצינו בכל התורה כולה בהשערות גדרי הנהגות אנשים, וכן כ' בפמ"ג (א"א ד') להדיא "ומה"ת אסור באין שוה לכל נפש, היינו רוב, כי כל הוא רוב". וא"כ צ"ע על מה הסתמך האג"מ בהגדרה זו.

אבןטובה · הודעהעל ידי **אבןטובה** » ג' מאי 30, 2017 9:03 pm

הרב הצדיק משינאווא זצ"ל היה נזהר מלעשן טיטון ביו"ט
עי' גליוני הש"ס כתובות ז. לרבי יוסף ענגיל זצ"ל

לעומקו של דבר

קראקובער כתב:נקוט כלל זה בידך, הרבנים האוסרים כל השנה לעשן אוסרים ביום טוב ואלו המתירים כל השנה מתירים ביו"ט.

שאלתי את הרב י.י. פישר בזמנו למה זה נקרא שווה לכל נפש הרי רוב אנשים לא מעשנים, וענה: די פאבריקן פון ציגריות גייען זיך נישט פארמאכען. (חברות הטבק לא הולכים להיסגר)

דבר שאינו שווה לכל נפש לא מייצרים אותו במפעל?

לעומקו של דבר

(אגב, עישון ביו"ט הוא אחת הדוגמאות למה הכח של היתר, כאשר כל אחד יודע שמשנה לשנה משתנה המציאות של סיגריות ונהיית פחות ופחות שווה לכל נפש, ואין בזה שום חידוש אשר זהו הגדר להיתר הבערה ביו"ט, ואעפ"כ עדיין מנופפים באותו ההיתר הישן...)

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ה' יוני 01, 2017 3:49 pm

בשנת תשנ"ג כמדומה, שאלתי את הג"ר פנחס שרייבר זצ"ל האם מותר לעשן לי לעשן ביו"ט שאני רגיל בזה כל השנה, וגם הבחורים מעשנים, והשיב לי שאסור.
שאלתיו האם צריך כפרה על מה שעישנתי ביו"ט עד כה. ולא השיב לי (היה שתקן גדול, כידוע).

מאז כמות המעשנים ירדה דרסטית במאות אחוזים.
ואשוב ואתמה במעט גיחוך על "מנהג ירושלים" שנזכר לעיל גבי עישון ביו"ט.. ואולי זה דוגמא לכמה הנהגות הלכתיות שהחזו"א גיחך על המושג 'מנהג ירושלים' בהם.

ואעפ"כ נשאלת השאלה בפני חו"ר הפורום (לפילפולא), והלא אם יש מקומות שכל בני העיר נוהגים במוגמר והיה שווה לכל נפש לבני העיר הזאת בפשוטו היה מותר (אלא שאין הדבר כן), וא"כ בישיבות שרוב הבחורים נוהגים לעשן שמא יותר להם לכתחילה.

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ה' יוני 01, 2017 9:18 pm

לעומקו של דבר כתב:
קראקובער כתב:נקוט כלל זה בידך, הרבנים האוסרים כל השנה לעשן אוסרים ביום טוב ואלו המתירים כל השנה מתירים ביו"ט.

שאלתי את הרב י.י. פישר בזמנו למה זה נקרא שווה לכל נפש הרי רוב אנשים לא מעשנים, וענה: די פאבריקן פון ציגריות גייען זיך נישט פארמאכען. (חברות הטבק לא הולכים להיסגר)

דבר שאינו שווה לכל נפש לא מייצרים אותו במפעל?

אבל אם זה היה באמת רק ליחידים היית מצפה שלפחות חלק מהמפעלים יפשוטו את הרגל מאז שיש מודעות שזה לא בריא וזה לא נכון כמובן שבכל פינה מוכרים סיגריות.

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ה' יוני 01, 2017 9:19 pm

קו ירוק כתב:
מאז כמות המעשנים ירדה דרסטית במאות אחוזים.

הגזמת במאות אחוזים...מאז זה לא ירד אפילו בחצי.

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ה' יוני 01, 2017 9:26 pm

לעומקו של דבר כתב:(אגב, עישון ביו"ט הוא אחת הדוגמאות למה הכח של היתר, כאשר כל אחד יודע שמשנה לשנה משתנה המציאות של סיגריות ונהיית פחות ופחות שווה לכל נפש, ואין בזה שום חידוש אשר זהו הגדר להיתר הבערה ביו"ט, ואעפ"כ עדיין מנופפים באותו ההיתר הישן...)

כמו שהרבה עדיין מתעקשים שרחיצת כל גופו אינה שווה לכל נפש.

תורה בטהרה · הודעהעל ידי **תורה בטהרה** » ו' יוני 02, 2017 1:30 am

א. האם בודקים את 'כמות' [?] האנשים שמעשנים לפי כל מקום בפני עצמו, בביה"ל מפורש שלפי כל מקום אבל באג"מ שהובא לעיל לכאורה מפורש שתלוי בעולם [ואולי תלוי בזה שהעולם ניהיה כפר גלובלי וצ"ע]

לגבי כמות המעשנים הנה ציטוט מחקר: (פורסם ב2015 )
"כ-22.5 אחוזים מכלל אוכלוסיית העולם מעשנים. או במספרים יותר מעשיים – מיליארד אנשים על פני כדור הארץ מעשנים.

הנתונים מצאו כאמור כי מיליארד אנשים ברחבי העולם מעשנים, וכי בעוד ש-32 אחוזים מהגברים מעשנים, רק 7 אחוזים מהנשים מעשנות. "11 אחוזים ממקרי המוות של גברים בשנה קשורים בעישון, לעומת 6 אחוזים ממקרי המוות אצל נשים""
[אגב אולי יש ללמוד מכאן מדין רוב שרוב המעשנים לא מתים ולכן אינו נחשב סכנה וצ"ע]
שיעור המעשנים בישראל:
על פי תוצאות סופיות של סקר INHIS-3 שנערך בשנת 2014, שיעור המעשנים בישראל עומד על כ-19.7% בקרב בני 21 שנים ומעלה.
26.0% מכלל הגברים בישראל מעשנים ו-13.6% מכלל הנשים בישראל מעשנות.
שיעור העישון בקרב גברים בישראל גבוה במעט מהממוצע הכולל במדינות האיחוד האירופי (24.2%), אך שיעור העישון בקרב נשים בישראל נמוך במעט ביחס לממוצע הכולל במדינות האיחוד האירופי (15.5%).
שיעור העישון באוכלוסייה הערבית הוא 25.2% ובאוכלוסייה היהודית 18.5%. שיעורי העישון המשוקללים לגיל הם 22.1% בקרב גברים יהודים, 15.0% בקרב נשים יהודיות, 43.9% בקרב גברים ערבים ו-6.7% בקרב נשים ערביות.
ב. כתב בשו"ת דרכי נועם
שו"ת דרכי נועם חלק אורח חיים סימן ט
ועוד אני אומר דכמעט קרינן ביה אוכל נפש ולא בעינן ביה שיהי' שוה לכל לא מבעיא להרמ"בם דרחיצה וסיכה קרי להו בכלל אכילה כיון שהגוף שואף אותה הנאה ועדיפא מהנאת נפש דעלמא שאין לו שייכות בגופו כ"ש שתיית העשן שהחיך הטועם המאכל נהנה ממנו והוי כעין אוכל נפש ואם כן אפילו לשאר הפוסקים דלא קרו רחיצה וסיכה בכלל אכיל' הכא בשתיית העשן קרוב לומר דקרו ליה אוכל נפש ויש בו טעימה לחיך והנאה לבריאות מה גם דשוה לכל קרינן ליה כיון דמיעוטא דמיעוטא הם שאין שותים אותו.

ג. בדברי התשובות והנהגות "תשובות והנהגות כרך א סימן שטז
והנה מרגלא בפומיה דאינשי דרק אדם שרגיל לעשן כל השנה מותר לו לעשן ביום טוב, אבל לא מצאתי מקור לזה, ולפי דברינו הגדר הוא כן: דהרגיל בימות החול כלומר שאינו רק פינוק אלא מצטער במניעתו, יש לסמוך ולהתיר, אבל מי שאינו מצטער אם לא מעשן אלא רק שרגיל לפנק עצמו מדי פעם בפעם ולעשן, אזי הוא ימנע ביום טוב שפינוק אסור, ואם כן ההיתר למעשן היינו רק אם במניעתו יצטער, שאצלו כאוכל נפש. "
קצת לא ברור האם מחלק בין מי שנצרך לזה שמותר, למי שלא נצרך שאסור כי אינו אוכל נפש אז לא הותר לו, או שרק מי שנצרך יכול לסמוך על המתירים ומי שלא צריך לחשוש לאוסרים.
עכ"פ נלענ"ד שמעיקר הדין ודאי אין מקום לחלק, כי אם הותר כי נחשב שוה לכל נפש וכו', אזי מותר לכולם, גם מי שאצלו אינו אוכל נפש, ולכל הפחות מדין מתוך שהותרה וזה עכ"פ צורך קצת.

יושב ירושלים

קראקובער כתב:
לעומקו של דבר כתב:(אגב, עישון ביו"ט הוא אחת הדוגמאות למה הכח של היתר, כאשר כל אחד יודע שמשנה לשנה משתנה המציאות של סיגריות ונהיית פחות ופחות שווה לכל נפש, ואין בזה שום חידוש אשר זהו הגדר להיתר הבערה ביו"ט, ואעפ"כ עדיין מנופפים באותו ההיתר הישן...)

כמו שהרבה עדיין מתעקשים שרחיצת כל גופו אינה שווה לכל נפש.

כיוון שעניין זה הוזכר כאן כמה פעמים, רק אציין שדעת הרמב"ן ועוד ראשונים שאכן פשוט שגם בזמנם היה שווה לכל נפש ואיסור רחיצה הוא משום גזירה:

חידושי הרמב"ן שבת לט:
ויש כאן שאלה כיון שרחיצת כל הגוף וזיעה כולן מותרין ואפי' להחם בי"ט, למה גזרו כלל עליהן בי"ט ומאי איסורא אתי מינה, ואם תאמר משום שבת, אין ראוי לגזור י"ט אטו שבת בדבר של אוכל נפש, וי"ל כיון דבי"ט נמי איכא בהו איסור כגון מדיח קרקע וסך א"נ סחיטה דאלונתית וכיוצא בהן עשו י"ט כשבת לכך ואינו מחוור, ובתוספות מפרשים רחיצת כל הגוף אינה צורך כל נפש ומן התורה הוא אסור ודומיא דמוגמר הוא, אבל פניו ידיו ורגליו צורך כל נפש הוא וכן זיעה וכיון דרחיצת כל הגוף אסורה מן התורה משום לתא דידה גזרו בהן, וסומכין דבריהן מן הירושלמי דבעי התם מותר לשתות ואסור לרחוץ ומתרץ משום דכתיב אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם, ואלו דברי נביאות הן שרחיצת כל הגוף תאסר וזיעה תהא מותרת ורחיצת מקצת הגוף נמי מותרת ואדרבה הנאת כל הגוף טפי צריכא וטפי שריא דומיא דמדורה כדפרישית, ועוד מדקתני הכא בברייתא ואצ"ל חמין שהוחמו בי"ט דאסורין ברחיצת כל גופו ואפי' אבר אבר משמע דאיסורא דרבנן הוא כרישא, והתם בירושלמי שרו כל גופו אברים אברים בהוחמו בי"ט אליבא דרב אלמא רחיצת כל הגוף צורך כל נפש הוא דמה לי בבת אחת מה לי אבר אבר לצורך כל נפש, ומה שאמרו שם משום דכתיב אך אשר יאכל לכל נפש וכו', טעמא דגזירה היא לומר דלא משוינן אוכל נפש לשאר דברים, א"נ בירושלמי לא שרו שאר הנאות וכן הסוגיא שלהם מוכחת שם, ואין לי להאריך בזה דלגמ' דילן הדבר פשוט הוא דכל רחיצה וזיעה מותרת ואפי' להחם, ולי נראה טעמא דמילתא... (בכת"י יש כאן מקום פנוי ג' שורות).

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ו' יוני 02, 2017 12:35 pm

לא כתבתי שמותר רק שיש שעדיין טוענים שגם לשיטת התוספת אסור משום זה רק למפונקים למרות שזה מעשים בכל יום הכוונה שכולנו הפכו למפונקים...

(אותו דבר כתבו גם לגבי תשעת הימים, ומה נעשה שאנחנו הלא נורמליים הם הרוב...)

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ו' יוני 02, 2017 12:46 pm

לכאו' דברי הגר"מ שטנבוך שהביא הרב תורה בטהרתה נראים מאוד.

הרגיל בימות החול כלומר שאינו רק פינוק אלא מצטער במניעתו, יש לסמוך ולהתיר, אבל מי שאינו מצטער אם לא מעשן אלא רק שרגיל לפנק עצמו מדי פעם בפעם ולעשן, אזי הוא ימנע ביום טוב שפינוק אסור, ואם כן ההיתר למעשן היינו רק אם במניעתו יצטער, שאצלו כאוכל נפש. "

הרי בדרך כלל מי שרגיל בעישון הוא לא 'מוצא לעצמו מקום' ללא העישון, ולדידו הוא צורך כאוכל ממש ואף יותר מזה. ושונה ממוגמר שזה פינוק בעלמא והיות ורוב העולם לא נוהג בזה, נאסר ביו"ט.
ומה נ"מ כמה רגילים ב'מאכל' זה ששמו עישון.
מה טעם האוסרים על אף הטענה הזו?

ארזי ביתר · הודעהעל ידי **ארזי ביתר** » ו' יוני 02, 2017 12:48 pm

אוצר החכמה כתב:בינתיים דובק נסגרה.

חיה וקיימת. המפעל רק עבר למקום אחר.

אגב, מפעל הסיגריות היחיד שיש לו הכשר לפסח [ואיני נכנס לשאלה אם צריך או לא] של הרב זריצקי, הוא דובק...

יושב ירושלים

קו ירוק כתב:לכאו' דברי הגר"מ שטנבוך שהביא הרב תורה בטהרתה נראים מאוד.
הרגיל בימות החול כלומר שאינו רק פינוק אלא מצטער במניעתו, יש לסמוך ולהתיר, אבל מי שאינו מצטער אם לא מעשן אלא רק שרגיל לפנק עצמו מדי פעם בפעם ולעשן, אזי הוא ימנע ביום טוב שפינוק אסור, ואם כן ההיתר למעשן היינו רק אם במניעתו יצטער, שאצלו כאוכל נפש. "

הרי בדרך כלל מי שרגיל בעישון הוא לא 'מוצא לעצמו מקום' ללא העישון, ולדידו הוא צורך כאוכל ממש ואף יותר מזה. ושונה ממוגמר שזה פינוק בעלמא והיות ורוב העולם לא נוהג בזה, נאסר ביו"ט.
ומה נ"מ כמה רגילים ב'מאכל' זה ששמו עישון.
מה טעם האוסרים על אף הטענה הזו?

אדם שצריך תרופה גם לא 'מוצא מקום לעצמו' ואף יותר מכך, ואפ"ה מלוגמא נחשב ל'אינו שווה לכל נפש' [מפורש בגמ' לגבי שביעית, ולכאו' ה"ה כאן].

לעומקו של דבר

קו ירוק כתב:לכאו' דברי הגר"מ שטנבוך שהביא הרב תורה בטהרתה נראים מאוד.
הרגיל בימות החול כלומר שאינו רק פינוק אלא מצטער במניעתו, יש לסמוך ולהתיר, אבל מי שאינו מצטער אם לא מעשן אלא רק שרגיל לפנק עצמו מדי פעם בפעם ולעשן, אזי הוא ימנע ביום טוב שפינוק אסור, ואם כן ההיתר למעשן היינו רק אם במניעתו יצטער, שאצלו כאוכל נפש. "

הרי בדרך כלל מי שרגיל בעישון הוא לא 'מוצא לעצמו מקום' ללא העישון, ולדידו הוא צורך כאוכל ממש ואף יותר מזה. ושונה ממוגמר שזה פינוק בעלמא והיות ורוב העולם לא נוהג בזה, נאסר ביו"ט.
ומה נ"מ כמה רגילים ב'מאכל' זה ששמו עישון.
מה טעם האוסרים על אף הטענה הזו?

האם יש לכת"ר ראיה/מקור לסברא הזו, עד שמטיל על האוסרים את חובת התשובה לזה?
(והנה יושב ירושלים הביא ראיה להיפך).

והערה לעניין המציאות, שומתומ"צ המעשן רגיל להפסיק לעשן בכל שבת כ"ה שעות.
ולאידך, מי אמר שבלי מוגמר לא קשה מאוד למורגלים בו.

לעומקו של דבר

תורה בטהרה כתב:שיעור המעשנים בישראל:
על פי תוצאות סופיות של סקר INHIS-3 שנערך בשנת 2014, שיעור המעשנים בישראל עומד על כ-19.7% בקרב בני 21 שנים ומעלה.
26.0% מכלל הגברים בישראל מעשנים ו-13.6% מכלל הנשים בישראל מעשנות.
שיעור העישון בקרב גברים בישראל גבוה במעט מהממוצע הכולל במדינות האיחוד האירופי (24.2%), אך שיעור העישון בקרב נשים בישראל נמוך במעט ביחס לממוצע הכולל במדינות האיחוד האירופי (15.5%).
שיעור העישון באוכלוסייה הערבית הוא 25.2% ובאוכלוסייה היהודית 18.5%. שיעורי העישון המשוקללים לגיל הם 22.1% בקרב גברים יהודים, 15.0% בקרב נשים יהודיות, 43.9% בקרב גברים ערבים ו-6.7% בקרב נשים ערביות.

(ברוך הבא, אם אתה חדש כאן)

כמדומה שעכשיו נתפרסם ששיעור העישון בארץ עלה, והוא עומד על 21/22 %.

עתניאל בן קנז

אבןטובה כתב:הרב הצדיק משינאווא זצ"ל היה נזהר מלעשן טיטון ביו"ט
עי' גליוני הש"ס כתובות ז. לרבי יוסף ענגיל זצ"ל

טעות בידך!
מפורש שם שכן עישן!!
רק שהיה לו חומרא בצורת הדלקת הטבק, שלא ע"י נייר באמצע.
וז"ל

"ושמעתי בשם הרב הצדיק מהו' יחזקאל האלבערשטאם ז"ל משינווא, שהיה נזהר ביום טוב בעישון טיטון, שדרך אנשי מעשה להדליק חתיכת נייר בשלהבת נר חֵלֶב, וממנו מדליקין הטיטון, ואין מדליקין בשלהבת עצמו, מחשש בליעת חלב. ושמעתי על הצדיק הנ"ל ז"ל, שביום טוב, לא היה עושה כן, משום דכיון דמעיקר הדין מותר להדליק בנר עצמו, הוה ליה הבערת הנייר שלא לצורך, ע"כ שמעתי. ויש לדחות, דכיון דהוא חושש לדבר, ולולי הבערת הנייר לא יעשן ולא יהנה, הוה ליה הבערת הנייר לצורך. ואולם יש לדון...".

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » א' יוני 04, 2017 7:49 pm

מעבר לדיון על העישון עצמו, האם מותר לגלגל ביו"ט את הסיגריות?
האם יש בזה מכה בפטיש?
האם יש איסור בהדבקת הנייר עם הרוק?

[אינני מעשן ב"ה]

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » א' יוני 04, 2017 9:10 pm

בברכה המשולשת כתב:
יעקובזון כתב:ומי יכול לחשוב להקל בדבר אחרי שרבים מגדולי ישראל שליט"א פסקו שאסור?!
ואף שיש מחלוקת בדבר, הרי זה לכל הפחות ספק איסור דאורייתא!
יש לפקפק בעניין אם יש פה ספק דאורייתא שכן יש ירושלמי שהבערה שלא לצורך כלל גם מותרת ודו"ק

וכי נפסק להלכה כדברי הירושלמי הנ"ל?[/quote]
בחת"ס הובא במ"ב לעניין נרות נשמה כתב שהעולם סמכו על הירו' והרמב"ם.

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » א' יוני 04, 2017 9:14 pm

קראקובער כתב:
לעומקו של דבר כתב:(אגב, עישון ביו"ט הוא אחת הדוגמאות למה הכח של היתר, כאשר כל אחד יודע שמשנה לשנה משתנה המציאות של סיגריות ונהיית פחות ופחות שווה לכל נפש, ואין בזה שום חידוש אשר זהו הגדר להיתר הבערה ביו"ט, ואעפ"כ עדיין מנופפים באותו ההיתר הישן...)

כמו שהרבה עדיין מתעקשים שרחיצת כל גופו אינה שווה לכל נפש.

גם אם נניח כפשוט יותר שהיא שווה לכל נפש, [אף שהיו שדנו עפ"י הפנ"י בשבת שיש לחלק בעצם אם עושה דבר לצורך או לשם תענוג בעצם], עכ"פ אכתי יש לנו דעת הרי"ף והרמב"ם והרמב"ן ודעימה, שרחיצה בחמין נאסרה ביו"ט אטו גז' הבלנין שיתקנו ביה"מ, ואכמ"ל, ויש מקום לומר מאן שרי מה שהורגלו באיסורו נגד דעת הגאו'.

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » א' יוני 04, 2017 9:17 pm

תסתכל מה שכתבתי למעלה על זה.

(יש לציין לפי הרמב"ם שווה לכל נפש זה רק מדרבנן.)

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ב' יוני 05, 2017 8:00 am

קראקובער כתב:תסתכל מה שכתבתי למעלה על זה.

(יש לציין לפי הרמב"ם שווה לכל נפש זה רק מדרבנן.)

נכון, כעת אני רואה שלא עיינתי בכל האשכול לעיל.

תורה בטהרה · הודעהעל ידי **תורה בטהרה** » ב' יוני 19, 2017 1:41 pm

פרי יהושע כתב:
בברכה המשולשת כתב:
יעקובזון כתב:ומי יכול לחשוב להקל בדבר אחרי שרבים מגדולי ישראל שליט"א פסקו שאסור?!
ואף שיש מחלוקת בדבר, הרי זה לכל הפחות ספק איסור דאורייתא!
יש לפקפק בעניין אם יש פה ספק דאורייתא שכן יש ירושלמי שהבערה שלא לצורך כלל גם מותרת ודו"ק

וכי נפסק להלכה כדברי הירושלמי הנ"ל?

בחת"ס הובא במ"ב לעניין נרות נשמה כתב שהעולם סמכו על הירו' והרמב"ם.

[/quote]

נלענ"ד שיש כאן ערבוב:
הדיון בדברי הירושלמי ובנר של בטלה וכו' הוא כך: כשאומרים מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך, האם צריך לכל הפחות צורך קצת, או שלא צריך [האם צריך צורך יו"ט צורך מצוה וכו'] אבל כל זה רק אחרי שעצם המלאכה - הדלקת הנר - היא שוה לכל נפש אזי מותר גם כשאינו צורך כ"כ.
בבואנו לדון על סיגריות צריך שקודם הדלקת סיגריה תיהיה שוה לכל נפש, ורק אח"כ יש מקום לדון האם מותר גם כשאינו צורך כ"כ [כגון מי שמעשן רק בשביל הסובבים ולא נהנה מזה].

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ב' יוני 19, 2017 1:44 pm

במחילה, בירו' דרשו "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" בשבת ולא ביו"ט, ולא נאסרה מלאכת הבערה כל עיקר ביו"ט, ועי' ראב"ד ריש הל' יו"ט ובמ"מ שם.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ב' יוני 19, 2017 8:37 pm

נחלקו ב"ש וב"ה בהבערה שלא לצורך

נחלי אפרסמון

הגאון הגדול ר' משה מאיר לייפער[האדמו"ר מנדבורנא באניא], האריך בס' הנפלא משמרת המועדות על יו"ט להתיר.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר