האם מצאנו בספרי רבותינו בענין כח המשיכה?

[הפלא ופלא]

שלום וברכה

האם מצאנו בספרי רבותינו בענין כח המשיכה?
היינו על כך שכאשר נמצאים בכדור הארץ יש כח המשיכה למטה, ומחוץ לחלל אין את כח המשיכה


ייש"כ

[תוכן]

על כח המשיכה לכדור הארץ מצאנו רבות, בסגנון שכל דבר מתאוה למוצאו, ומשום כך דברים כבדים מתאוים להגיע לעפר, והאש מתאוה להגיע למעלה. על שאין כח משיכה בחלל, לא ידוע לי.

[אוצר החכמה]

לא ברור לי למה אתה אומר כשנמצאים בחלל אין את כוח המשיכה. כי יש את כוח המשיכה גם בחלל. לכן הירח לא בורח. חפץ הנע בחלל הדברים שבתוכו מרחפים בגלל שהם נעים כמוהו.

בכל מקרה באיזה ספרי רבותינו אתה מתכוון ומאיזה תקופה.
כוח המשיכה נוסח ע"י ניוטון לפני כשלוש מאות וחמישים שנה. הידע המדעי הגיע אל הת"ח באיחור גדול בגלל שקראו ע"פ רוב רק עברית ומסיבות נוספות. כך שעד לפני כמאה מאה וחמישים שנה (ואולי גם אח"כ) רוב הידע המדעי של רבותינו היה ידע אריסטוטלי כמו שהוצג בכתבי הראשונים וכמו הדוגמה שנתן תוכן.

ההבחנה שבחפץ נע (בחלל או בדרך אליו עם סיום ההאצה) הדברים שבתוכו ירחפו היא הרבה יותר מאוחרת וודאי לא היתה נחלת הציבור הרחב אולי אפילו עד שהתחילו לדבר על טיסה בפועל לחלל. (זול וורן לדוגמה טעה בהבנת העניין וחשב שהריחוף יתחיל רק כשיהיו קרובים לירח)

[עזריאל ברגר]

הרבי מליובאוויטש בספרו "היום יום" לתאריך יד תמוז כותב:

ז"ל הצ"צ באחד מדרושיו: רבינו ז"ל באמרותיו לבניו יום ג' פ' בלק שנת תקס"ב אמר וזה דבריו: להבין קושית התוכנים מאחר שהארץ היא כדורית ועגולה כתפוח למה אינם נופלים אותם בני אדם הדרים כנגדינו מלמטה באמעריקא ... ותירוצם אינו אמת ... ורבינו ז"ל אמר כי התירוץ הוא, דהנה מבואר בע"ח שהתשעה גלגלים מקבלים מבחי' עיגולים, ובהעיגול אין בו מעלה ומאה, ומהאי טעמא הנה אותם בני אדם שהם כנגדנו למטה, הרי הרקיע שעליהם הוא למעלה בהשואה אחת עם הרקיע שעלינו, והארץ דשם היא מטה לגבי הרקיע שעלי'.

ודנו בזה בכ"מ, ומהם:
http://www.haoros.com/Archive/index.asp ... 11&haoro=3
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... um_id=1364

בלינק השני ראיתי שהביאו מלקוטי מוהר"ן תורה ע' ששם כתוב במפורש על זה שלארץ "יש כוח המושך".

[הפלא ופלא]

לא ברור לי למה אתה אומר כשנמצאים בחלל אין את כוח המשיכה. כי יש את כוח המשיכה גם בחלל. לכן הירח לא בורח. חפץ הנע בחלל הדברים שבתוכו מרחפים בגלל שהם נעים כמוהו.
[/size]

הירח לא בורח אבל גם לא נופל, כי אין שם את כח המשיכה כלפי מטה, ולכן גם האנשים שם מרחפים. לא כך?

בכל מקרה באיזה ספרי רבותינו אתה מתכוון ומאיזה תקופה.
כוח המשיכה נוסח ע"י ניוטון לפני כשלוש מאות וחמישים שנה. הידע המדעי הגיע אל הת"ח באיחור גדול בגלל שקראו ע"פ רוב רק עברית ומסיבות נוספות. כך שעד לפני כמאה מאה וחמישים שנה (ואולי גם אח"כ) רוב הידע המדעי של רבותינו היה ידע אריסטוטלי כמו שהוצג בכתבי הראשונים וכמו הדוגמה שנתן תוכן.

ספרים משלנו, כמה שיותר קדומים ומקובלים אצלנו

[אוצר החכמה]

הירח לא בורח אבל גם לא נופל, כי אין שם את כח המשיכה כלפי מטה, ולכן גם האנשים שם מרחפים. לא כך?

לא כך. הירח נמשך על ידי כדור הארץ. אבל כיוון שהוא נוסע במהירות (גדולה מאד) במסלול שלו, יש איזון בין התנועה שלו שהיתה אמורה להרחיק אותו מצד אחד לבין המשיכה של כדור הארץ והתוצאה היא שהוא מקיף את הארץ במסלול אליפטי (דמוי אליפסה). אותו דבר קורה בין הארץ והשמש.

האנשים הטסים בחלל מרחפים בגלל סיבה אחת שהם והחללית נעים באותה מהירות ומתרחקים או מתקרבים באותה מהירות מכדור הארץ.

[אוצר החכמה]

אולי כדאי שתנסה לבדוק בספרי הגרימ"ט כמו היומם בכדור הארץ. יתכן שהוא התייחס לזה.

[סגי נהור]

הירח לא בורח אבל גם לא נופל, כי אין שם את כח המשיכה כלפי מטה, ולכן גם האנשים שם מרחפים. לא כך?

לעיקר דבריך כבר התייחס אוצה"ח.
רק אעיר שאנשים על הירח אינם מרחפים, כי הם נמשכים אל הירח עצמו, שגם לו כוח משיכה, אם כי חלש מזה של כדור הארץ מפני שהוא קטן יותר.

[אוצר החכמה]

חיפשתי לך קצת.

המלבי"ם הכיר את כוח המשיכה עיין בדבריו בתהילים פ"ח פסוק ג.

מצאתי שאפיקי יהודה לר' יהודה לייב עדל ידע שהלבנה מושכת ויוצרת את הגאות. (אבל עדיין מדבר בשפה אריסטוטלית כנראה שהידיעות היו קצת מעורפלות).


יש ספר באוצר בשם מסילות המאורות של רוקנשטיין מטבריה משנת תרנ"ח שבו הוא כבר מתייחס לשיטת ניוטון.
וכן ספר עתים לבינה.

אתה יכול לראות אצל יותר מאוחרים התייחסות פשוטה לכח המשיכה כאל עובדה ומושלים אליה ענייני מוסר כמו אצל המשגיח ר' אליהו דושניצר זצ"ל או אצל הגראי"ל שליט"א.

וכן אפשר למצא התייחסויות כאלה לעניין הלכה בכותבי זמנינו (למשל דיבור על שיתוף כוח המשיכה בנפילת חפץ).

[מה שנכון נכון]

על הסיבה שהגאות והשפל תלויה בירח יעויין ב'טעמים' שהביא לכך ספר הברית.

[לוצאטי]

דומה שבכוזרי שני לר"ד ניטו דן בזה.