מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת בבא בתרא - הערות והארות

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
עזריאל ברגר
הודעות: 13937
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: בבא בתרא דף קיג: רשב"ם ד"ה רצו עושין דין

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' מאי 17, 2017 8:52 pm

שמואל דוד כתב:רצו עושין דין - דהא שלשה נינהו ודנין ואומרים כך הדין שפלוני יטול חלק זה ופלוני חלק זה שדמיהן מכוונין בשוה וכותבין להם פסק דין שלא יוכלו עוד לערער זה על זה כלום ואע"ג דאין כאן אדם שמעיד בפניהם כלום הא פרכינן בר"ה לא תהא שמיעה גדולה מראיה

יש לעיין מדוע כתב כן, ומה כוונתו בזה?

נלפענ"ד שכוונת הרשב"ם היא לתת דוגמא כאשר המוריש אמר "כל נכסי לראובן ושמעון", ועכשיו רואים שלשת השומעים שיש כאן שני חלקים שוים, אז הם יושבים עכשיו ופוסקים את הדין שראובן יטול חלק פלוני ושמעון חלק פלוני, והפסק שלהם יש לו תוקף שאין ראובן ושמעון יכולים לחזור בהם.
אבל אם היו רק שני עדים, או שהיה זה בלילה - אינם עושים דין אלא כותבים את דברי המוריש, ובמילא אינם יכולים לקבוע איזה חלק ילך לאיזה יורש.

וזו המשמעות של החילוק בין "כותבין" לבין "עושין דין", דאל"ה מאי נפק"מ?

שמואל דוד
הודעות: 6703
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: בבא בתרא דף קיג: רשב"ם ד"ה רצו עושין דין

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' מאי 17, 2017 9:20 pm

מדוע לא יכול להיות שהשכיב מרע אומר חלק גדול לפלוני וחלק קטן לפלוני, ומדוע כתב הרשב"ם שדמיהן מכוונין בשוה?

עזריאל ברגר
הודעות: 13937
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: בבא בתרא דף קיג: רשב"ם ד"ה רצו עושין דין

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' מאי 17, 2017 9:23 pm

שמואל דוד כתב:מדוע לא יכול להיות שהשכיב מרע אומר חלק גדול לפלוני וחלק קטן לפלוני, ומדוע כתב הרשב"ם שדמיהן מכוונין בשוה?

אם הוא ציווה במפורש מה יילך למי - לא צריך דין, אלא מספיק עדות!
והרשב"ם נקט דוגמא פשוטה, כנראה.

שמואל דוד
הודעות: 6703
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: בבא בתרא דף קיג: רשב"ם ד"ה רצו עושין דין

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' מאי 17, 2017 9:26 pm

לא הבנתי כוונתך. צריך דיינים לפסוק ע"פ העדות

עזריאל ברגר
הודעות: 13937
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: בבא בתרא דף קיג: רשב"ם ד"ה רצו עושין דין

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' מאי 17, 2017 11:12 pm

שמואל דוד כתב:לא הבנתי כוונתך. צריך דיינים לפסוק ע"פ העדות

למה צריך דיינים?
עושה אדם דין לעצמו!

שמואל דוד
הודעות: 6703
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: בבא בתרא דף קיג: רשב"ם ד"ה רצו עושין דין

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' מאי 17, 2017 11:15 pm

אם הם העידו שחלק צפון לראובן וחלק דרום לשמעון צריך ב"ד לקיים הצוואה ע"פ העדות, ואין העדים עושים כלום

שמואל דוד
הודעות: 6703
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

בבא בתרא קטו: גמירי דלא כלה שבטא

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' מאי 18, 2017 6:58 am

ב"ב קטו: הא כיצד נחלה ממשמשת והולכת עד ראובן ולימא עד יעקב אמר אביי גמירי דלא כלה שבט
וצ"ע מרש"י ב"ק דף קט. וז"ל וכי יש לך אדם בישראל שאין לו גואלים - אם אין לו בן או בת או אח יש לו קרוב עד "יעקב אבינו" הקרוב קרוב יורש.

שמואל דוד
הודעות: 6703
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

בבא בתרא קטו: נחלה ממשמשת והולכת עד ראובן

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' מאי 18, 2017 7:00 am

כתב הרשב"ם בד"ה אמר אביי בא"ד בפר"ח ראובן דנקט לאו דוקא אלא מפני שהוא שבט ראשון נקטו
ולכאורה צ"ע מה כוונתו בזה, ומה ההו"א שראובן דוקא.

טור תלגא
הודעות: 509
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: בבא בתרא קטו: גמירי דלא כלה שבטא

הודעהעל ידי טור תלגא » ה' מאי 18, 2017 7:40 am

וכן פירש"י במדבר ה' ח' ועי' חתם סופר חו"מ סי' קכז

שמואל דוד
הודעות: 6703
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: בבא בתרא קטו: גמירי דלא כלה שבטא

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' מאי 18, 2017 8:02 am

ייש"כ גדול!

טור תלגא
הודעות: 509
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: בבא בתרא קטו: נחלה ממשמשת והולכת עד ראובן

הודעהעל ידי טור תלגא » ה' מאי 18, 2017 9:44 pm

נערך לאחרונה על ידי טור תלגא ב ד' יוני 28, 2023 12:29 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

שמואל דוד
הודעות: 6703
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: בבא בתרא קטו: נחלה ממשמשת והולכת עד ראובן

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' מאי 18, 2017 10:00 pm

ייש"כ גדול!!

שמואל דוד
הודעות: 6703
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

בבא בתרא דף קטז: הערה ברשב"ם

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' מאי 19, 2017 4:16 pm

רשב"ם ד"ה הכי נמי מסתברא בא"ד ואם אין לראובן בנות ולא בני בנות ולא בנות בנות אפילו בסוף הדורות אז יורש יעקב את ראובן בנו ואם אין יעקב קיים ונתתם את נחלת ראובן לאחיו בני אביו "שמעון ולוי ויהודה ויוסף ובנימין" כו'
צע"ק מדוע נקט אלו דוקא.

ויש שרצו לתרץ שנקט בני הגבורות (ועיין רשב"ם לעיל סב:) אולם א"כ קשה מדוע לא כתב יששכר וזבןלןן, וכ"ה בספר אור ישועה

שמואל דוד
הודעות: 6703
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

בבא בתרא דף קטז. מיתה נקט בעשו

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' מאי 21, 2017 6:42 am

רשב"ם דף קטז. ד"ה בנכסי עשו - מיתה נקט בעשו שהוא רשע ולא  ביעקב.
יש להעיר דהול"ל שמיתה בלי בנים קללה הוא (לעיל קח.) וא"כ נקט עשו ולא יעקב
ועוד יש להעיר שלכאורה הול"ל אברהם ויצחק בנכסי בני ישמעאל, ואז ליכא שום מיתת צדיק ודו"ק וצע"ק
וראיתי במנחת יהודה שכתב שיעקב אבינו לא מת ולכן נקט עשו ודו"ק

עזריאל ברגר
הודעות: 13937
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: בבא בתרא דף קיג: רשב"ם ד"ה רצו עושין דין

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' מאי 22, 2017 3:45 pm

שמואל דוד כתב:אם הם העידו שחלק צפון לראובן וחלק דרום לשמעון צריך ב"ד לקיים הצוואה ע"פ העדות, ואין העדים עושים כלום

אסביר זאת קצת שונה:
הוקשה לרשב"ם מה המשמעות של "עושין דין"?
הרי אם יש צוואה ברורה וחד משמעית - יכולים מיד אחרי מותו לבוא כל אחד מהמוטבים בה ולקחת את חלקו לעצמו בלי צורך להיזקק לב"ד.
ואם יש ספקות על לשון הצוואה וכיו"ב - הרי ע"פ תורה תמיד יש זכות ערעור!
אלא צ"ל שיש צוואה שאחריה יש צורך בדין, כגון בחלוקת הקרקע לצפון ולדרום וכיו"ב, וזאת הדוגמא שהביא הרשב"ם, ובזה שייך להבין מהו ההבדל בין לפני פסק ב"ד לבין אחרי הפסק!

שמואל דוד
הודעות: 6703
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: בבא בתרא קטו: נחלה ממשמשת והולכת עד ראובן

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' מאי 22, 2017 9:06 pm

חכם אחד כתב לי וז"ל נראה שהיה מי שהבין שדוקא שבט ראובן לא כלה כיון דכתיב יחי ראובן ואל ימות. שקבל ברכה מיוחדת לזה ולכן כתב ר"ח שאינו נכון אלא הוא לאו דוקא.

שמואל דוד
הודעות: 6703
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: בבא בתרא דף קיג: רשב"ם ד"ה רצו עושין דין

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' מאי 22, 2017 9:07 pm

עיין שו"ת צמח צדק סימן מג וע"ע בארזא דבי רב (בסימנים שבסוה"ס) וע"ע בשיעורי ר"ד פוברסקי

שמואל דוד
הודעות: 6703
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: בבא בתרא דף קטז. מיתה נקט בעשו

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' מאי 22, 2017 9:08 pm

חכ"א כתב לי שישמעאל עשה תשובה ולכן לא נקט אברהם ויצחק בנכסי בני ישמעאל ודו"ק

שמואל דוד
הודעות: 6703
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

בבא בתרא קכא: יסיף

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' מאי 24, 2017 6:19 am

רשב"ם ד"ה מאי יסיף תני רב יוסף תקבריה אימיה - שימות בחצי ימיו כמו וזכרם לא יסוף מזרעם לשון כליה ולא גרסי' יאסף דא"כ מאי קבעי תלמודא הא מילתא דפשיטא היא דיאסף לשון מיתה כדכתיב יאסף אהרן אל עמיו
ותמה ר"י פיק ז"ל (בספר אומר השכחה) על הרשב"ם שהביא פסוק מבמדבר ולא הביא מבראשית וכמו שהביאו התוספות במסכת תענית וצ"ע

במסתרים
הודעות: 2000
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: בבא בתרא קכא: יסיף

הודעהעל ידי במסתרים » ד' מאי 24, 2017 6:35 am

השאלה בנויה על הנחה (שיש להביא הפעם הראשונה בתורה) ויש לומר שאינה נכונה.

שמואל דוד
הודעות: 6703
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

בבא בתרא דף קכא

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' מאי 24, 2017 7:00 am

רב מתנה אמר יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה דאמר רב מתנה אותו היום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה
ויש לעיין, מדוע "טוב" היינו שלא הסריחו ו"מטיב" היינו שנתנו לקבורה. וצ"ב בזה.
ועוד יש לי להעיר על הרשב"ם שכתב וז"ל דאמר רב מתנה כו' - ולכך שמחו שזכו לקבורה ושלא הסריחו עכ"ל
וקשה, חדא מה כוונתו בזה, ועוד מדוע שינה מלשון הגמרא והקדים קבורה לסרחון. ואולי עיקר ההטבה היתה הקבורה וצ"ע ועיין לשון רשב"ם פסחים דף קד:

שמואל דוד
הודעות: 6703
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: בבא בתרא קכא: יסיף

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' מאי 24, 2017 7:01 am

ממרחק תבוא לחמו?

במסתרים
הודעות: 2000
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: בבא בתרא קכא: יסיף

הודעהעל ידי במסתרים » ד' מאי 24, 2017 7:05 am

א"א לומר שבזה נזכר תחילה וכיון שאין נפק"מ לא טרח אחרי הקודם?

שמואל דוד
הודעות: 6703
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: בבא בתרא קכא: יסיף

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' מאי 24, 2017 7:20 am

אפשר לומר כן, אולם גם אפשר לומר שיש טעם מיוחד שהביא פסוק זה

שמואל דוד
הודעות: 6703
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

בבא בתרא קכא - יום תבר מגל

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' מאי 24, 2017 8:20 am

יום תבר מגל עיין רשב"ם שנשברו הקרדומות כו'
ויש לעיין , חדא מה הטעם ששברו הקרדומות, ועוד קשה שבל תשחית הוא וצ"ע
נערך לאחרונה על ידי שמואל דוד ב ד' מאי 24, 2017 9:22 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

שמואל דוד
הודעות: 6703
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

בבא בתרא קכא - אליהו לא הוה פנחס (רשב"ם - תוס')

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' מאי 24, 2017 5:55 pm

רשב"ם אחיה השילוני ראה את עמרם ואליהו ראה את אחיה - גמרא. והאי תנא לא סבירא ליה אליהו זה  פנחס דאם איתא לימא "משה ראה עמרם ופנחס ראה משה" ועדיין הוא קיים ולא איצטריך ליה אחיה כלל.
ועיין תוספות בד"ה שבעה קפלו כל העולם. האי תנא סבר דאליהו לא הוה  פנחס דאי הוה פנחס "בבציר משבעה" הוה מצי לאשכוחי "דיאיר ראה יעקב וראה פנחס" וסבר נמי האי תנא דסרח בת אשר אינה חיה לעולם

וצ"ע מדוע לא פירש הרשב"ם כתוספות?

שמואל דוד
הודעות: 6703
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: בבא בתרא קכא: יסיף

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' מאי 24, 2017 9:24 pm

אחר העיון והחיפוש מצאתי בע"ה בספר שבט בנימין (טרכטמן) עמוד 63 שכתב ביאור יפה בזה.

שמואל דוד
הודעות: 6703
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

בבא בתרא קכה: - קכו

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' מאי 29, 2017 8:55 am

ב"ב דף קכה:
נכסי לסבתא ובתרה לירתאי כו'
וכתב הרשב"ם נכסאי לסבתא  לזקנתי אני נותן כל נכסי "אם אביו" או "אם אמו"
ובתרה לירתאי  אחר מות זקנתי לא יירשו יורשין שלה כגון בנה או בתה או "אביה או אחיה" אלא יורשין שלי כגון בני או בתי או אחי הקרוב קרוב קודם

לכאורה תמוה, איך יתכן שאביה או אחיה יירשו הנכסים, הא אפילו לא אמר "ובתרה לירתאי" היו הנכסים הולכים ליוצאי יריכה של סבתא - דהיינו לאביו או לאמו של מי שאמר נכסי לסבתא - ואם הוא לא קיים לבנו, ואם הוא לא קיים לבנו או בתו וצ"ע
וכן תמה הגאון רבי עקיבא איגר ז"ל וכבר קדמו בתוספות ישנים עיין שם.

שמואל דוד
הודעות: 6703
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: בבא בתרא קכה: נכסי לסבתא וברשב"ם

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' מאי 29, 2017 8:49 pm

אחר החיפוש מצאתי בע"ה
Screenshot_20170529-133418-2.png
Screenshot_20170529-133418-2.png (186.72 KiB) נצפה 2948 פעמים

ואשמח בעוד מראה מקומות בזה.

שמואל דוד
הודעות: 6703
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

בבא בתרא דף קכו: בדבר של ממון תנאי קיים

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' מאי 30, 2017 1:37 am

וברשב"ם בדבר של ממון שאר וכסות אבל תשמיש מצוה היא וצערא דגופה הוא.
ויש לעיין מה כוונתו במש"כ תשמיש מצוה היא.
ועוד קשה שהרי בשאר וכסות נמי יש צער הגוף וצ"ע

עזריאל ברגר
הודעות: 13937
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: בבא בתרא דף קכו: בדבר של ממון תנאי קיים

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' יוני 01, 2017 10:52 pm

שמואל דוד כתב:ועוד קשה שהרי בשאר וכסות נמי יש צער הגוף וצ"ע

אין שום צער הגוף אם היא תקנה מזון ובגדים מהכסף האישי שלה.

ידידיה
הודעות: 1237
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: בבא בתרא דף קכו: בדבר של ממון תנאי קיים

הודעהעל ידי ידידיה » ו' יוני 02, 2017 12:13 am

עדיין צריך להבין את דברי הרשב"ם, שלכאורה אומר שני עניינים בחדא מחתא.
א. מצווה.
ב. צערא דגופא.

ואגב אורחא אזכיר כאן שהריטב"א בכתובות חולק וסובר שבאמת גם עונה היא דבר שבממון.

שמואל דוד
הודעות: 6703
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: בבא בתרא דף קכו: בדבר של ממון תנאי קיים

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' יוני 02, 2017 5:06 am

עזריאל ברגר כתב:
שמואל דוד כתב:ועוד קשה שהרי בשאר וכסות נמי יש צער הגוף וצ"ע

אין שום צער הגוף אם היא תקנה מזון ובגדים מהכסף האישי שלה.

כמדומה לי שכ"כ הנוב"י
וע"ע בספר כלי גולה

שמואל דוד
הודעות: 6703
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

ב"ב קמ - בשביל שאני זכר הפסדתי

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יוני 11, 2017 7:35 pm

בבא בתרא דף ק"מ:

אדמון אומר בשביל שאני זכר הפסדתי וכו':

מאי קאמר אמר אביי הכי קאמר בשביל שאני זכר וראוי אני לעסוק בתורה הפסדתי אמר ליה רבא אלא מעתה מאן דעסיק בתורה הוא דירית דלא עסיק בתורה לא ירית אלא אמר רבא הכי קאמר בשביל שאני זכר וראוי אני לירש בנכסים מרובין הפסדתי בנכסים מועטין

לכאורה קשה, שהרי אביי אמר "ראוי" אני לעסוק בתורה, וא"כ מה הקשה רבא.
נערך לאחרונה על ידי שמואל דוד ב ב' יוני 12, 2017 5:30 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

עזריאל ברגר
הודעות: 13937
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ב"ב קמ - בשביל שאני זכר הפסדתי

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' יוני 11, 2017 7:48 pm

זכר שהוא חרש עיוור ושוטה - ואינו ראוי כלל לעסוק בתורה - יורש הכל.

שמואל דוד
הודעות: 6703
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: ב"ב קמ - בשביל שאני זכר הפסדתי

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יוני 11, 2017 8:14 pm

אבל עדיין קשה מדוע לא אמר רבא "מי שאינו ראוי לעסוק בתורה"

בברכה המשולשת
הודעות: 14487
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ב"ב קמ - בשביל שאני זכר הפסדתי

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' יוני 11, 2017 10:43 pm

אם ראוי ולא עוסק גריעא טפי וכדברי הצי"א בכה"ג

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6520
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: ב"ב קמ - בשביל שאני זכר הפסדתי

הודעהעל ידי מיללער » א' יוני 11, 2017 10:56 pm

בברכה המשולשת כתב:אם ראוי ולא עוסק גריעא טפי וכדברי הצי"א בכה"ג

כיהודא ועוד

אם החשיבות של הזכר הוא עיסוקו בתורה, טוען רבא אז זה שראוי לעסוק אינו מספיק וצריך להיות עוסק ממש וק"ל

שמואל דוד
הודעות: 6703
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: ב"ב קמ - בשביל שאני זכר הפסדתי

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יוני 11, 2017 11:03 pm

מדוע אמר אביי "וראוי אני לעסוק בתורה"

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6520
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: ב"ב קמ - בשביל שאני זכר הפסדתי

הודעהעל ידי מיללער » א' יוני 11, 2017 11:04 pm

שמואל דוד כתב:מדוע אמר אביי "וראוי אני לעסוק בתורה"

שרצה בזה למנוע קושית רבא


חזור אל “בית התלמוד”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 40 אורחים