בתשס"ו נדפס סט ספרים "ספרי הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות", ובהם נכללו שו"ת בית אפרים, שערי אפרים על הלכות ומנהגי קריה"ת, וכרך נוסף של משאר כתביו כמעלות היוחסין ובית תפילה ועוד. בכרך זה נדפסו שני הספדים שנשא על גדולי ישראל שנפטרו בימיו. אחד "דמעת אפרים" על הרה"ק ר' מנחם נחום מטשרנוביל, שנדפס לראשונה בתרנ"ט, ראה כאן מהדורה הראשונה https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?100059&. (מעניין לציין שהוא מזכיר דבר שמועה ששמע מפיו.) והשני נקרא "מספד מר", על הרה"ק ר' מאיר אב"ד בראד, שלקח אותו אלוקים ביום ב' דפסח תקעה. במהדורה החדשה, בראש כל עמוד כתוב בזה"ל "על הרה"ק מפרימישלאן." (עוד על כך להלן)
ספר זה השני, הדפיסו הגראז"מ בחייו, בשנת תקעה. ראה כאן https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?102354&. המעיין יראה מיד שלא נזכר שום מילה אודות פרימישלאן. וגם עמוד השער מדפוס הראשון הועתק לתוך המהדורה החדשה מילה במילה.
כל מתחיל בתולדות החסידות יבין שמשהו לא מתאים כאן. ומי שיודע פרק בהיסטוריה, או מי שוויקפדיה נמצאת בהישג ידו, יודע כי רבי מאיר הגדול מפרימישלאן לא נפטר בט"ז ניסן תקע"ה, אלא בכ"ב אב בתקל"ג. (ולמותר לציין שהגראז"מ - יליד תקכ"א - לא היה מספידו בגיל שתים עשרה שנה...) ואילו רבי מאיר השני - היותר ידוע - מפרימישלאן, נפטר בתר"י, 22 שנים לאחר פטירת הגראז"מ בתקפ"ח, וקשה לשער שהגראז"מ מיהר להספידו 35 שנים קודם לפטירתו... ומה עוד, שלא נודע עד הנה שרבי מאיר מפרימישלאן כיהן כאב"ד בראדי...
מחיפוש פשוט מצאתי כי הגאון רבי מאיר קריסטיאנפולר אב"ד בראדי נפטר בב' דפסח תקע"ה. ועליו נשא הגראז"מ הספדו, ופרסמו בחייו. הוא אף נזקק לנידון קריאת הספד על חכם בתוך ל' ימים קודם החג, ומעלה שם דברים נאים בנידון, ובסוף מוסיף טעם להיתר מכיון שבחכם שהכל חייבים בהספדו, ויש עונש אם יתעצלו בהספדו, שרי להספידו אף בכגון דא. [לכאורה סברא זו מתאימה הרבה יותר כאשר מדובר בהספד על מרא דאתרא באתריה, מאשר לחדש דין זה בהספד של צדיק שנפטר שלכאורה לא מוטל על אנשי עיר מסויים להספידו, וכפשוט.]
ובכן מה גרם לטעות מוזר זה? חוששני שזה קשור להעובדה שהג"ר שלמה קלוגר הספיד את הרה"ק מפרימישלאן, וההספד הודפס בספרו עין דמעה ח"ד "מאיר עיני המחכים לסליחתו", חמ"ד תר"י. (ובדרך אגב, עין דמעה ח"א, זאלקווא תקצ"ד, הוא הספד שנשא הגרש"ק על הג"ר אפרים זלמן מרגליות.) וכיון שמצאו המדפיסים בתשס"ו הספד מהגראז"מ איש בראדי על חכם אחד ורבי מאיר שמו, דנו גז"ש מעצמם וכך יצא טעות זה לאור.
והנה - גאון זה, הג"ר מאיר קריסטיאנפאלער אב"ד בראדי, בן הג"ר משה ראב"ד לבוב, הואיל ואתא לידן נימא ביה מילתא. חיפשתי מעט ואעלה את אשר מצאתי, ויבואו היודעים והידענים ויאירו נתיבות בדברי ימי חכם זה.