מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ארבע כוסות - מקורו וגדר חיובו

הלכות חג בחג, חקרי מנהג, מאמרים לעיון והורדה
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

ארבע כוסות - מקורו וגדר חיובו

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אפריל 17, 2011 12:42 am

בשמו"ר (ו,ד) מובא מקור דין שתיית ארבע כוסות מהפס' בריש פרשת וארא שמוזכרים בו ד' לשונות של גאולה והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי כנגד ד' גזירות שגזר עליהם פרעה וכנגדן תקנו חכמים ד' כוסות בליל הפסח לקיים מה שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא.

מאידך, בירושלמי פסחים( י,ב) איתא: ר' יהושע בן לוי אמר כנגד ארבעה כוסות של פרעה, וכוס פרעה בידי...ואשחט אותם על כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה ונתתי כוס פרעה בידו.

והנה ברש"י ורשב"ם במתני' ריש ערבי פסחים הביאו את המקור הראשון מהמדרש. אולם ראה רש"י שם קח,א ד"ה ארבע כוסות - שלשה כנגד ג' כוסות שנאמרו בפס' זה וכוס פרעה בידי וגו' ורביעי ברכת המזון. (ובאמת שינה מדברי הירושלמי שישנם בפס' רק ג' כוסות). וצ"ת מפני מה נקט רש"י בכל מקום טעמא אחרינא.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ארבע כוסות - מקורו וגדר חיובו

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אפריל 17, 2011 12:46 am

שמעתי בזה דבר נחמד מידידי הרה"ג ר"ד ברלין שליט"א, לבאר בהקדם דברי מרן רי"ז הלוי בהל' חו"מ (ז,ז) ותו"ד, שישנם שני הלכות בדין שתיית ד' כוסות, דין אחד של שתיה לא מצד שתיית הכוסות עצמן אלא עיקר מצוותן הוא מצד הברכות שעל הכוסות שהקידוש וההגדה וברכת המזון וההלל דינן הוא שיאמרו על הכוס, ודין השתיה הוא רק מהלכתא דהמברך צריך שיטעום. ועוד דין שני מצות שתיה של ד' כוסות שהמצוה היא עצם השתיה דרך חירות. ויעו"ש בהרחבה גדולה.

ולכאורה לפי דבריו נמצא, דבדין הראשון הנ"ל שזהו קיום דין של הברכות שנאמרים על הכוס, אזי חיובא דכל כוס הוא ענין בפנ"ע כגון קידוש היום, סיפור יציאת מצרים וכו'. אמנם הדין השני הוא דין אחד של שתיית כל הד' כוסות דרך חירות, ומלכתחילה נאמרה כאן הלכה של שתיית ארבע כוסות.

מעתה ניתן לומר, דאלו השני מקורות הנ"ל מכוונים כנגד שני הדינים האלו. דהדין הראשון של שתיית הד' כוסות מצד כוס של ברכה זה מרומז בד' לשונות של גאולה, והיינו משום שבאמת כמו שלשונות של גאולה כל א' הוא דבר בפנ"ע, כן ענין ארבעה כוסות הללו, כל א' מהם זה כוס של ברכה אחרת. וכן נראה בדברי המדרש שסיים לקיים מה שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, והיינו שזהו דין שתיה מצד הקריאה בשם ה' שהיא על הכוס.

אכן הדין השני של שתיית ד' כוסות דרך חירות זה מרומז בקרא דגבי כוס של פרעה נזכר כוס ד' פעמים, כלומר דחזינן זכר לזה ששתיה חשובה של משקה היין הוא ד' כוסות וזה שתיה של מלכות וחירות, וזה ילפותא על כל הד' כוסות בהדדי.

ומבואר מאוד דקדוק דברי רש"י, דודאי לגבי עיקר חיובא דד' כוסות נקט המקור לעיקר החיוב של ד' כוסות, וזה הד' לשונות של גאולה, אולם לגבי חיובם של הנשים נקט המקור לדין השני, וזה יבואר לפי מה שנראה מל' הרמב"ם דהדין של שתיה מצד קיום דין כוס של ברכה אינו ענין כלל לחיוב נשים בד' כוסות, שאין זה חיוב על הגברא לשתות ארבע כוסות שנבוא לחלק בזה בין אנשים לנשים, רק זהו דין של הברכות שנאמרים ע"י הבעה"ב שמוציא את כולן שיהיו על הכוס ואותו המברך יטעום, ואם אשה מברכת חל דין השתיה ג"כ עליה.

ולכן בדין נשים חייבות בד' כוסות בחר רש"י להזכיר את המקור השני מכוס של פרעה שהוא מכוון כנגד הדין השני של השתיה משום דרך חירות, וזהו דין השמועה שנשים ג"כ חייבות בשתיה זו דרך חירות זכר לנס משום שאף הן היו באותו הנס.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ארבע כוסות - מקורו וגדר חיובו

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אפריל 17, 2011 12:47 am

והנה כתב הרמ"א סי' תעג,ז: ונוהגין לזרוק מעט מן הכוס באצבע כשמגיע לדם ואש ותמרות עשן, וכן כשמזכיר המכות דצ"ך עד"ש באח"ב בכלל ובפרט הכל ט"ז פעמים (מהרי"ל).

והנה בטעמא דהך מילתא מצאתי ג"כ שני טעמים המתאימים לשני הדינים הנ"ל. יש שכתבו ע"פ דברי הגמ' בברכות נא,ב: ואמר רב אסי, אין מברכין על כוס של פורענות. וכאן דמיירי מפורענות המצרים אין ראוי שיהיה זה על הכוס, ולכן פוגם את הכוס מעט, שאז נחשב שהמכות וכן דם ואש וכו' אינם על הכוס. וטעם זה אמור בגדר זה של אמירת ההגדה על הכוס.

ויש שכתבו לפי מה דאיתא במגילה י,ב: ואמר ר' יוחנן, מאי דכתיב ולא קרב זה אלזה כל הלילה, בקשו מלאכי השרת לומר שירה, אמר הקב"ה מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה. הרי דכאשר ישנה מפלה לרשעים זה חסרון בשירה.

ואמנם, יתירה מזו מצינו בדברי הילקוט (פר' אמור רמז תרנד): אתה מוצא שלש שמחות, כתיב בחג ושמחת בחגך, והיית אך שמח, ושמחתם לפני ה' אלוקיכם, אבל בפסח אין אתה מוצא שכתוב בו אפילו שמחה אחת, למה וכו' ד"א בשביל שמתו בו המצרים.

וכיון שישנו ענין של שתיה כביטוי של שמחה ודרך חירות, וזהו ענין השתיה כנגד ד' כוסות של פרעה, אמנם כאן מיחסרא בשמחה מחמת מפלתן של רשעים, ולכן אנו שופכים מעט מן היין לרמז על חסרון זה. [בדומה לזה מובא בשם הגאון בעל חזון יחזקאל].

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ארבע כוסות - מקורו וגדר חיובו

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' מרץ 27, 2012 9:10 am

להנהלה נא להעביר לפסח.

בברכה המשולשת
הודעות: 14487
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ארבע כוסות - מקורו וגדר חיובו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' מרץ 27, 2012 9:24 am

נוטר הכרמים כתב:והנה כתב הרמ"א סי' תעג,ז: ונוהגין לזרוק מעט מן הכוס באצבע כשמגיע לדם ואש ותמרות עשן, וכן כשמזכיר המכות דצ"ך עד"ש באח"ב בכלל ובפרט הכל ט"ז פעמים (מהרי"ל).

והנה בטעמא דהך מילתא מצאתי ג"כ שני טעמים המתאימים לשני הדינים הנ"ל. יש שכתבו ע"פ דברי הגמ' בברכות נא,ב: ואמר רב אסי, אין מברכין על כוס של פורענות. וכאן דמיירי מפורענות המצרים אין ראוי שיהיה זה על הכוס, ולכן פוגם את הכוס מעט, שאז נחשב שהמכות וכן דם ואש וכו' אינם על הכוס. וטעם זה אמור בגדר זה של אמירת ההגדה על הכוס.

ויש שכתבו לפי מה דאיתא במגילה י,ב: ואמר ר' יוחנן, מאי דכתיב ולא קרב זה אלזה כל הלילה, בקשו מלאכי השרת לומר שירה, אמר הקב"ה מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה. הרי דכאשר ישנה מפלה לרשעים זה חסרון בשירה.

ואמנם, יתירה מזו מצינו בדברי הילקוט (פר' אמור רמז תרנד): אתה מוצא שלש שמחות, כתיב בחג ושמחת בחגך, והיית אך שמח, ושמחתם לפני ה' אלוקיכם, אבל בפסח אין אתה מוצא שכתוב בו אפילו שמחה אחת, למה וכו' ד"א בשביל שמתו בו המצרים.

וכיון שישנו ענין של שתיה כביטוי של שמחה ודרך חירות, וזהו ענין השתיה כנגד ד' כוסות של פרעה, אמנם כאן מיחסרא בשמחה מחמת מפלתן של רשעים, ולכן אנו שופכים מעט מן היין לרמז על חסרון זה. [בדומה לזה מובא בשם הגאון בעל חזון יחזקאל].


אמנם, במקור המנהג- בדרשת רבינו הרקח לפסח (מהד' פרופ' ר' שמחה עמנואל), נאמר "דם ואש ותמרות עשן, דם צפרדע... דצ"ך... י"ו תיבות. על כל אצבע ידם בכוס היין ומטיפין לחוץ. מנהג אבותינו כן.... כנגד חרבו של הקב"ה י"ו פנים, וי"ו פעמים דבר בירמיה, לומר לנו לא יזיק, מכאן סמכו אבותינו"
זאת אומרת, שהמטרה היא להגן על עמ"י,ולא להביע צער על מפלת הגויים ימש"ו.
ואדרבה- עיקר השמחה היא במפלתם של הרשעים (ויעויין מה שהאריכו בזה בהגדה שלמה).


חזור אל “פסח”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 65 אורחים