השמטת "מזכירין יציאת מצרים בלילות"

[חד ברנש]

היו שנהגו בצרפת ובאיזור ביזנטיון לומר בסיומה של תפילת ערבית לחול את משנת ברכות, א ט: "אמר רבי אלעזר בן עזריה, הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות" וכו'.
אך בעלי מנהג זה הקפידו להשמיט את פתיחת המשנה - את המשפט "מזכירין יציאת מצרים בלילות".
לעומת זאת, במזרח (במנהג ארץ ישראל הקדמון,כנראה) גם כן נהגו לומר את המשנה הנזכרת בתפילת ערבית, אך שם אמרוה עם פתיחתה.

והרי אני כבן כך וכך שנים ולא זכיתי להבין מדוע בני צרפת וסייעתם השמיטו בעקבית את המשפט "מזכירין יציאת מצרים בלילות".

[פלגינן]

אני מניח שבדקת את השינו"ס של המשנה ואת חלוקת המשניות וכו'.

[יבנה]

עי' ברכות יד: בתחלת העמוד שנראה שבא"י לא סברו שמזכירין יציאת מצרים בלילות.
א"כ י"ל שסברו שמעיקר הדין הלכה כחכמים ואין לומרו, אך כדי לחוש לשיטת ראב"ע הזכירו המשנה. ואם יאמרו תחילתה יש לחוש שיסברו שהלכה כן מעיקר הדין.

[חד ברנש]

פלגינן,
תופתע, שלא בדקתי בש"נ (אלא רק במקבילות). היכן נרשמו הש"נ? יש מהדורה מדעית למשנה?

יבנה,
1. בתקופת הגניזה נהגו בני א"י להזכיר את יצי"מ בערבית.
2. לדבריך היה צריך להיות בדיוק להיפך! שההשמטה ל"מזכירין יציאת מצרים בלילות" תופיע דווקא בסידורי המזרח, בעוד שהמציאות היא, כפי שכתבתי לעיל, דווקא שם לא השמיטו, ורק במנהג צרפת השמיטו!


-----
שאלה נוספת שהתעוררתי במנהג זה.
מה טעם לומר את המשנה עד סופה, כולל את דעת החכמים, הסוברים שאין להזכיר יצי"מ בלילות?!

[יבנה]

פלגינן,
תופתע, שלא בדקתי בש"נ (אלא רק במקבילות). היכן נרשמו הש"נ? יש מהדורה מדעית למשנה?

יבנה,
1. בתקופת הגניזה נהגו בני א"י להזכיר את יצי"מ בערבית.
2. לדבריך היה צריך להיות בדיוק להיפך! שההשמטה ל"מזכירין יציאת מצרים בלילות" תופיע דווקא בסידורי המזרח, בעוד שהמציאות היא, כפי שכתבתי לעיל, דווקא שם לא השמיטו, ורק במנהג צרפת השמיטו!


-----
שאלה נוספת שהתעוררתי במנהג זה.
מה טעם לומר את המשנה עד סופה, כולל את דעת החכמים, הסוברים שאין להזכיר יצי"מ בלילות?!

ברור שמנהג צרפת הגיע מא"י ולא מבבל שאמרו פרשת ויאמר כולה ולא אמרו המשנה כלל. והשאלה מה היה המנהג המקורי ומי שינה ממנו. יתכן שבני א"י לאחר זמן הוסיפו פסקא של מזכירין כו' מהמשנה, ויתכן שבני צרפת השמיטו אותו מעצמם כדי שלא יסברו בטעות שהוא עיקר הדין.
וטעם אי אמירת פרשת ויאמר בא"י ג"כ מבואר כנ"ל שלא סברו כראב"ע, והיינו נמי טעמא שהזכירו דוקא דברי חכמים שבסיפא ולא דברי ראב"ע שברישא.

[בברכה המשולשת]

פלגינן,
תופתע, שלא בדקתי בש"נ (אלא רק במקבילות). היכן נרשמו הש"נ? יש מהדורה מדעית למשנה?

יש ביד הרב הרצוג, הלא כן?

[חד ברנש]

עכשיו מצאתי שלמנהג הרבה מסידורי איטליה (מנהג רומא), נאמרה משנת 'רבי אלעזר בן עזריה' בתפילת שחרית, בכלל פרקי הלימוד שנאמרו אחרי ברכת התורה, ושם נאמרה המשנה עם פתיחתה: "מזכירין יציאת מצרים בלילות", בשונה מכל המקורות האחרים (פרט לכמה מקורות מזרחיים יחידאים). ראה: גרטנר, עיוני תפילה, עמ' 62-61.
אך כאן הבן עומד ותמה, מה טעם לומר את משנת 'מזכירין יציאת מצרים בלילות' קודם תפילת שחרית?!

[עדיאל ברויאר]

פלגינן,
תופתע, שלא בדקתי בש"נ (אלא רק במקבילות). היכן נרשמו הש"נ? יש מהדורה מדעית למשנה?

יש ביד הרב הרצוג, הלא כן?

א. כן.
ב. אאל"ט יש את מהדורת הרב זק"ש למשנת זרעים.
ג. למשנה אין הרבה עדי נוסח. שלושת כה"י השלמים סרוקים לאינטרנט. משנת הרמב"ם נמצאת במהדורת הרב קפאח (ותמיד כדאי לבדוק בתצלום של המקור). נשאר לבדוק בקטלוג זוסמן (בגירסה האינטרנטית המכילה גם הוספות) האם יש קטעי גניזה וכדומה.

[יושב ירושלים]

עי' ברכות יד: בתחלת העמוד שנראה שבא"י לא סברו שמזכירין יציאת מצרים בלילות.
א"כ י"ל שסברו שמעיקר הדין הלכה כחכמים ואין לומרו, אך כדי לחוש לשיטת ראב"ע הזכירו המשנה. ואם יאמרו תחילתה יש לחוש שיסברו שהלכה כן מעיקר הדין.

אמנם בפיה"מ להר"מ ביאר: 'יציאת מצרים' - פרשת ציצית, אבל בפשטות פרשת ציצית אינה קשורה לנידון כלל. פרשת ציצית אינה נוהגת אלא ביום ולכן אינה נאמרת אלא ביום, וגם לבני בבל מבואר בגמ' שאין חיוב לומר, את קיום 'זכירת יציאת מצרים' מקיימים באמירת 'אמת ואמונה' או 'מודים אנחנו לך', והטעם שאומרים פרשת ציצית מבואר בגמ' [יב:] מפני שיש בה חמשה דברים ופ'.

[איש גלילי]

אמנם בפיה"מ להר"מ ביאר: 'יציאת מצרים' - פרשת ציצית, אבל בפשטות פרשת ציצית אינה קשורה לנידון כלל. פרשת ציצית אינה נוהגת אלא ביום ולכן אינה נאמרת אלא ביום, וגם לבני בבל מבואר בגמ' שאין חיוב לומר, את קיום 'זכירת יציאת מצרים' מקיימים באמירת 'אמת ואמונה' או 'מודים אנחנו לך', והטעם שאומרים פרשת ציצית מבואר בגמ' [יב:] מפני שיש בה חמשה דברים ופ'.

כ"כ גם רש"י בגמ', ואכן מעודי תמהתי שבגמ' מבואר שמזכירין יציאת מצרים ע"י אמת ואמונה ואצ"ל פרשת ציצית.

[יבנה]

עי' ברכות יד: בתחלת העמוד שנראה שבא"י לא סברו שמזכירין יציאת מצרים בלילות.
א"כ י"ל שסברו שמעיקר הדין הלכה כחכמים ואין לומרו, אך כדי לחוש לשיטת ראב"ע הזכירו המשנה. ואם יאמרו תחילתה יש לחוש שיסברו שהלכה כן מעיקר הדין.

אמנם בפיה"מ להר"מ ביאר: 'יציאת מצרים' - פרשת ציצית, אבל בפשטות פרשת ציצית אינה קשורה לנידון כלל. פרשת ציצית אינה נוהגת אלא ביום ולכן אינה נאמרת אלא ביום, וגם לבני בבל מבואר בגמ' שאין חיוב לומר, את קיום 'זכירת יציאת מצרים' מקיימים באמירת 'אמת ואמונה' או 'מודים אנחנו לך', והטעם שאומרים פרשת ציצית מבואר בגמ' [יב:] מפני שיש בה חמשה דברים ופ'.

הפירוש של מזכירין יציאת מצרים היינו שיש מצוה להזכיר יציאת מצרים באיזה צורה שיהיה, או בפרשת ציצית או באמת ואמונה או בשאר דרכים, וכמבואר ביד: וברש"י שם. ורמב"ם ורש"י ביב: נקטו לפי הרגילות.
בנוסף לכך יש תקנה לומר יציאת מצרים באופן של אמירת פרשת ציצית ולא בשאר פסוקים של יציאת מצרים, וכפי שביארו מפני שיש בה ה' דברים. במקום שיש חיוב של יציאת מצרים חייבו אמירת ציצית, אבל כשאין חיוב של יציאת מצרים לא חייבו אמירת פרשת ציצית אף שעדיין יש בו ד' דברים האחרים, שהרי אין בהם מצד עצמם שום חיוב להזכירם.
לכן באופן פשוט כשרואים שבני ארץ ישראל דלגו על פרשת ציצית וגם משמע שלא אמרו ענייני יציאת מצרים באמת ואמונה, משמע שלא סברו שיש בלילה חיוב כזאת.

[חד ברנש]

היו שנהגו בצרפת ובאיזור ביזנטיון לומר בסיומה של תפילת ערבית לחול את משנת ברכות, א ט: "אמר רבי אלעזר בן עזריה, הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות" וכו'.
אך בעלי מנהג זה הקפידו להשמיט את פתיחת המשנה - את המשפט "מזכירין יציאת מצרים בלילות".
לעומת זאת, במזרח (במנהג ארץ ישראל הקדמון,כנראה) גם כן נהגו לומר את המשנה הנזכרת בתפילת ערבית, אך שם אמרוה עם פתיחתה.
והרי אני כבן כך וכך שנים ולא זכיתי להבין מדוע בני צרפת וסייעתם השמיטו בעקבית את המשפט "מזכירין יציאת מצרים בלילות".

ועכשיו "גיליתי", שגם בנוסח המשנה שהובאה ב'הגדה של פסח' הושמטה הפתיחה "מזכירין יציאת מצרים בלילות". מה פשר הדבר?

[איש גלילי]

לפי גירסת הרמב"ם "אמר להם ר' אלעזר בן עזריה" וכו', נראה שודאי לא קשה.