הגאון הרב חיים סולובייציק אבד''ק בריסק

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ב' ינואר 23, 2017 7:40 am

קטע מתוך תיאור של עיתונאי שנפגש עם הגאון ר' חיים מבריסק בשנת תרע"ח באטוואצק.

(מי שיודע לתרגמו היטב, נא לתרגם).

אריינגעהענדיג צום רב האב איך איהם געפונען ווי ער איז געזעסען אין דער אפענער וועראנדע ביי אטיש אנגעווארפען מיט ספרים,
זיין לויטער גלאט פנים מיט די פיינע אריסטאקראטישע מאניערען, געראַמט מיט די שניי-ווייסע לאקען;
זיינע אויסערגעוועהנליכע גרויסע בעברעמטע רעדער-אויגען אונטער'ן הויכען האלב-געקנייטשטען ראזאווע שטערען;
זיינע לאנגע ווייסע האהר; וואס האבען ווייט פון דער סאמעטענער יארמעלקע ארויסגעשטארצט,
שטעלט פאר א בילד-טיפ פון א פערצייטישען גדול און רופט ארויס צו זיך גענוג כבוד און אבשיי.

ווי פערשטיינערט בין איך ביי דער טֹהיר געבליבען שטעהן,
אבער דער רב'ס ליכטיגער שמייכעל און זיין ליעבלעך אויסשטרעקען צו מיר די האנד האט מיך פון צומישונג ארויסגענומען,
איך בין נעהנטער צוגעטראעטען.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ב' ינואר 23, 2017 9:53 pm

ניסיון שלי (באמת היה קשה):

בכניסתי אל הרב, מצאתיו יושב במרפסת פתוחה ליד שולחן עמוס ספרים,
חזותו האנושית והטהורה, עם הנימוסים המכובדים והאצילים, פניו הממוסגרות בשתי פיאות לבנות-מושלגות;
העיניים העגולות הגדולות יוצאות הדופן מכוסות הגבינים, תחת המצח האדמדם המקומט למחצה;
שערו הלבן הארוך, שיצא הרבה מכיפת הקטיפה.
מציג מראה טפוסי של גדול מזמן העבר, המקרין כבוד והערכה.

נשארתי עומד ליד הדלת כמאובן,
אבל החיוך המאיר של הרב, והיד שהושיט לעברי באהבה הוציאו אותי מבלבולי,
וניגשתי.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ה' ינואר 26, 2017 3:00 pm

לוי' של הגר''ח מבריסק.pdf: (315.87 KiB) הורד 911 פעמים

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ד' מרץ 08, 2017 9:10 pm

רב החסד שר התורה

: אמרי חן - הרב לווענברג.png (115.97 KiB) נצפה 22150 פעמים

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ש' אפריל 15, 2017 9:31 pm

בא לידי ספר יקר המציאות שחיזרתי אחריו במשך זמ"ר, ושמו נשמות בישראל. מתוכו העליתי פרק על ר' שעייה זוכוויצער ועתה אני מעלה פרק על ר' חיים מבריסק.
רוב הדברים ידועים, אבל הסגנון מצוין, ויש כאן בכ"ז כמה חידושים, לא חייבים להסכים עם כל פרשנותו של הכותב, ועם זאת הדברים אינם פוגמים בחווית הקריאה.

: ר חיים א.jpeg (649.21 KiB) נצפה 22073 פעמים

: ר חיים ב.jpeg (594.97 KiB) נצפה 22073 פעמים

: ר חיים ג.jpeg (651.37 KiB) נצפה 22073 פעמים

: ר חיים גגג.jpeg (1.12 MiB) נצפה 22018 פעמים

: ר חיים ד.jpeg (161.67 KiB) נצפה 22049 פעמים

תולדות · הודעהעל ידי **תולדות** » ש' אפריל 15, 2017 10:19 pm

ישר כח.

שמא תעלה לנו את רשימת האישים הנסקרים בספר?

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » ש' אפריל 15, 2017 10:45 pm

ייש"כ. האם השמטת העמודים בסוף מכוונת?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ש' אפריל 15, 2017 10:47 pm

לא. אני משלים מיד.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ש' אפריל 15, 2017 10:51 pm

תולדות כתב:ישר כח.

שמא תעלה לנו את רשימת האישים הנסקרים בספר?

בבקשה. רובם אינם רבנים. למעט אלו:
רב זגג - ר' אברהם יעקב ברוק הרב דבוטען (חתן ר' מרדכ'לה אושמינער)
ר' נחומ'קה הוראדנער.
בפרק על שמחה הסנדלר יש משהו על רג"ת ממינסק.
המקובל מארץ בוכרה - תיאור מופלא, לדעת פוזליוב המכוון לר' אברהם חיים גאון, הפרק נעתק בספרו והוא מצוי באוצר.

השאר מוקדש לטיפוסים שונים ומשונים.

: תוכן.jpeg (163.73 KiB) נצפה 21990 פעמים

תולדות · הודעהעל ידי **תולדות** » ש' אפריל 15, 2017 10:58 pm

ישר כח.
גוט מועד.

הגיונות · הודעהעל ידי **הגיונות** » א' אפריל 16, 2017 1:23 am

להלן מתוך הספר 'דוד עבדי' לזכרו של ד"ר דוד אפלבום הי"ד. ר' דוד היה תלמידו של הרב אהרן סולובייצ'יק שהיה נכדו של ר' חיים.

: 1.jpg (145.77 KiB) נצפה 21944 פעמים

: 2.jpg (128.7 KiB) נצפה 21944 פעמים

: 3.jpg (12.97 KiB) נצפה 21944 פעמים

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' אפריל 16, 2017 5:24 am

יש"כ. מופיע גם בספרו פרח מטה אהרן שבאוצר.

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » א' אפריל 16, 2017 3:26 pm

אני שמעתי את הסיפור מפיהם ולא מפי כתבם, ולפי הסיפור הזה הגר"ח לא הסביר לו את הלומעדס הזו אלא קלל אותו בחזרה, תפרשו זאת איך שאתם רוצים.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ג' אפריל 18, 2017 10:25 am

הספר נשמות בישראל נכתב ביידיש בידי שמואל הורביץ המכונה א. ליטוין והתפרסם בשם 'יידישע נשמות' בניו יורק בהוצאת פאלקסבילדונג, בששה כרכים בין השנים תרעו-תרעז . תורגם בידי הסופר יליד ליטא אברהם קריב ויצא בעברית בהוצאת עם עובד בשנת תש"ד.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' אפריל 18, 2017 10:28 am

גביר כתב:הספר נשמות בישראל נכתב ביידיש בידי שמואל הורביץ המכונה א. ליטוין והתפרסם בשם 'יידישע נשמות' בניו יורק בהוצאת פאלקסבילדונג, בששה כרכים בין השנים תרעו-תרעז . תורגם בידי הסופר יליד ליטא אברהם קריב ויצא בעברית בהוצאת עם עובד בשנת תש"ד.

ככל הידוע לי תרגומו של קריב הופיע רק לחלק אחד מהספר, זה המוקדש לטיפוסים מהיהדות הליטאית.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ג' אפריל 18, 2017 10:37 am

אכן, תרגומו של קריב הוא לקט מתוך שלושת הכרכים הראשונים, המוקדשים ליהדות ליטא, יעויין כאן http://aleph.nli.org.il/F/UYR74FUAUN13Y ... =000198984

הגיונות · הודעהעל ידי **הגיונות** » ג' אפריל 18, 2017 11:10 am

בגיליון המעיין מחודש ניסן של שנת תשע"ב יש סקירה קצרה על הספר 'יסודי הצדקה' מאת מנחם מן הכהן כשדן.

...הספר מסתיים בפרק 'מעשי צדקה', ובו סיפורים מרגשים על מעשים של צדקה וחסד של גדולי ישראל בדורות האחרונים, בעיקר סיפורים על הגר"ח סולוביצ'יק מבריסק וכמה מצאצאיו; ניסוח הסיפורים מראה עד כמה המחבר ניסה לדקדק בפרטיהם, ולכן הם מרשימים ומרגשים כפל כפליים...

הספר אינו קיים באוצה"ח - יש למי יכולת לעלות לכאן את הפרק המדובר?

דוד נ.א. · הודעהעל ידי **דוד נ.א.** » ג' אפריל 18, 2017 4:04 pm

י. אברהם כתב:
לוי' של הגר''ח מבריסק.pdf

ייש"כ גדול! הרבה זמן אני מחפש תיאור על לוויתו של הגר"ח, ועד עתה לא מצאתי. ואף "מרא דשמעתא" הרב מלר מחבר הספר החדש על הגר"ח ועימו עוד בכתובים לא ידע להגיד לי בעניין. בדיוק היום תיכננתי לפתוח אשכול כאן בפורום בעניין, והנה בכניסתי זימן לי ה' אשכול זה והודעה זו.
אלא שעדיין זקוק אני לעזרתכם. מפני האידיש החלשה שלי.
הסיפור אותו חיפשתי לוודא, הוא מה ששמעתי עד מפי עד, שהגאון רבי אברהם נשר-אדלר, שהיה אז ר"מ בישיבת תורת חיים הוורשאית (שהגרי"ז היה שם ראש ישיבה אז) - והוא אז אברך צעיר פחות מ25 - הספיד את הגר"ח לפני מיטתו. ההסבר שהיגע ביחד עם הסיפור היה שמיטתו של הגר"ח התעכבה זמן רב מפני הדין תורה שהיה בין הבנים, ובינתיים האריכו מאוד בהספדים ורבו המספידים.

עד כמה שידי יד אידיש כהה מגעת עושה רושם שהכתבה בהחלט תומכת ברקע באופן כללי, אלא שנדמה גם שיש פירוט מלא של שמות המספידים ור' אברהם אינו כלול שם. מאידך גיסא מסתבר שלא הוזכרו אלא המספידים העיקריים. אשמח עם מישהו יוכל לקרוא היטב את הכתבה ולתאר את הדקויות הנוגעות בעניין.

מכון חכמי ליטא

לא ראיתי מוזכר בכתבה על דין תורה בין הבנים, אלא על דין תורה בין קהילת אטוואצק וקהילת ווארשא היכן לקבור את רבינו זצ"ל.
כשהמיטה הגיע לווארשא כבר הי' זמן רב אחרי הדין תורה, ולא הי' סיבה להאריך בהספדים.
[גם לפי "השמועה עד מפי עד" אין בזה נפק"מ, כי לא בחרו במספיד מפני גדלותו אלא מפני סיבות אחרות]

דוד נ.א. · הודעהעל ידי **דוד נ.א.** » ג' אפריל 18, 2017 8:57 pm

מכון חכמי ליטא כתב:לא ראיתי מוזכר בכתבה על דין תורה בין הבנים, אלא על דין תורה בין קהילת אטוואצק וקהילת ווארשא היכן לקבור את רבינו זצ"ל.
כשהמיטה הגיע לווארשא כבר הי' זמן רב אחרי הדין תורה, ולא הי' סיבה להאריך בהספדים.
[גם לפי "השמועה עד מפי עד" אין בזה נפק"מ, כי לא בחרו במספיד מפני גדלותו אלא מפני סיבות אחרות]

אכן, כבר נאמר לי כעת כך על ידי מישהו לגבי הדין תורה. אם כי לגבי פרט זה עשויה ליפול טעות. מצד שני כשהגיעו לוורשה אתה צודק, אלא שגם אז עושה רושם שארכו ההספדים כמה שעות (מ2 עד 4 עוד לפני בית החיים, וכמה מספידים בבית החיים).
לגבי גדולת המספיד-ראשית, עדין מובן שלא בחרו סוחרים מהשוק למלאות את מצבת המספידים, אלא את היותר ראויים לכך. שנית לא מדובר רק בעדות או לא עדות על גדולתו, אלא על זכותו של המספיד להספיד את רשכבה"ג קדוש וטהור זה.
נ.ב. עד מפי עד - נכדו של המספיד ששמע מאביו (בנו של המספיד).

מכון חכמי ספרד

אחד החלקים באישיותו של ר' חיים והנדירים לחלוטין כהיום, זה שלא חש שום שייכות לרכושו, לביתו או למיטתו. הכל מופקר ושייך לכולם, וכל דין שייכות וקניינים זה רק ביחס ללולב.

יש עמדי כמה סיפורים ששמעתי מזקנים ליטאיים שכך סיפרו אצלם בבית, עוד לפני המלחמה. ועוד חזון...

שלום אידלמן

בהלוית הגר"י אדלשטיין זצ"ל היו שביקרו את העובדה שבמקום נשמעו קריאות מזל טוב לאחר הכתרת הבן כממלא מקומו, היו שאף הרחיקו ושייכו זאת למה שהם מכנים ההתפרקות הליטאית....
מעניין שבתיאור מההלויה נכתב להדיא שבעת הכתרת מרן הגרי"ז לממלא מקום אביו צעק הקהל מזל טוב.
ואולי הקריאות הגיעו בכלל מכיוונם של האדמור"ם החסידיים שנכחו במסע ההלויה כנכתב....

דוד נ.א. · הודעהעל ידי **דוד נ.א.** » ג' אפריל 18, 2017 10:22 pm

שלום אידלמן כתב:בהלוית הגר"י אדלשטיין זצ"ל היו שביקרו את העובדה שבמקום נשמעו קריאות מזל טוב לאחר הכתרת הבן כממלא מקומו, היו שאף הרחיקו ושייכו זאת למה שהם מכנים ההתפרקות הליטאית....
מעניין שבתיאור מההלויה נכתב להדיא שבעת הכתרת מרן הגרי"ז לממלא מקום אביו צעק הקהל מזל טוב.
ואולי הקריאות הגיעו בכלל מכיוונם של האדמור"ם החסידיים שנכחו במסע ההלויה כנכתב....

אכן, כתבה זו היא פשוט ראיה טובה לכך שזהו מנהג נורמלי במעמדים דומים. בדיוק כשם שמנהג קדום ונורמלי היה להכתיר בן לרבנות בלווית האב. (או לחילופין להכתירו בעת נישואיו לרבנות על כס אביו/חמיו שנפטר קודם). הסיבה היחידה לביקורת והיא אכן סיבה בעייתית היא העובדה שמוסד הרבנות בציבור החרדי הישראלי קצת אבד עליו הקלח, לפחות באופן בו הוא היה נהוג מקדמת דנא. והנושא ארוך ועצוב ואין כאן מקומו.

עושה חדשות

מי יכול להעלות את תמונת מציבתו?

היות וראיתי כעת במגד גבעות עולם שכתב כך:

: מג''ע.png (14.58 KiB) נצפה 21531 פעמים

מכון חכמי ליטא

: 800px-פולין_313.jpg (46.05 KiB) נצפה 21510 פעמים

פ"נ
רבנו הגדול רב החסד שר התורה
הגאון החסיד האמתי רבם של כל ישראל
אשר נתן דרך בים התלמוד וסלל נתיבה
חדשה בידיעת והבנת התורה לאמתה
והעמיד תלמידים למאות ולאלפים
כקש"ת מרן ר' חיים הלוי זצללה"ה
סאלאווייציק
בהגאון מרן ר' יוסף דוב הלוי זצללה"ה
שהיה בראשיתו ר"מ דישיבת וואלאזין
ובאחריתו אב"ד בבריסק דליטא
והשאיר אחריו ברכה בכתב יד
חבור גדול על הרמב"ם שיראה אור
כעמוד האש הפיץ אור חדש
על דרכה של תורה ויגלה לתלמידים
דברים כמו שהם שמחים כנתינתם מסיני
נתבקש בישיבה של של מעלה
ביום כ"א מנחם אב שנת תרע"ח
כי בא השמש לפ"ק באטוואצק
ת' נ' צ' ב' ה'

לעומקו של דבר

המצבה הזו לא מחודשת?

מכון חכמי ליטא

אכן, וכאן המקורית שבורה

: 1.jpg (121.64 KiB) נצפה 21472 פעמים

לעומקו של דבר

מכון חכמי ליטא כתב:אכן, וכאן המקורית שבורה

1.jpg

נראה לכאורה באמת כמו המגד, לא?

מכון חכמי ליטא

בכלל לא.

לעומקו של דבר

מכון חכמי ליטא כתב:בכלל לא.

צודק ודאי, טעיתי.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » א' מאי 14, 2017 9:50 am

ראיתי אתמול קטע בספר "זכרונותיי" - להרב ששונקין, מתלמידי ליובאוויטש, בסוף ימיו בירושלים - המספר כך (ע' 87), ואולי יהיה לתועלת למי מן החכמים יודעי העתים:

הגאון ר' חיים מבריסק כבר נתן את דעתו על השפל הרוחני בקרב יהודי גרוזיה, שהיו בורים בידיעת התורה עד כדי לעורר חמלה. כמה מהם פנו אל הגאונים בוילנא ובבריסק כדי להשיג מהם "קבלה" - סמיכה לשו"ב - ואז נודע עד היכן הדברים מגיעים ... (כאן מאריך במצבם הקשה וכו', וממשיך): הג"ר חיים מבריסק החליט משום כך לשלוח את אחד מבחירי תלמידיו לכותאיס - אני הספקתי עוד להכירו: גאון עצום, בעל הגיון והסברה נפלאים, ודומה במדה רבה לרבו הגר"ח - כדי לייסד שם ישיבות ויבער מתוכם את הבערות ועם-הארצות. אך משימה זו לא עלתה בידו מכמה סיבות.

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ו' מאי 19, 2017 9:59 am

השבוע במוסף לקראת שבת מסופר על שני אחים מחכמי גרוזיה שלמדו אצל הגר"ח בבריסק וכמובן חזרו לארץ מולדתם [האחד התגורר בסוף ימיו בירושלים]
מסתמא הכוונה לזה

צורב מתחיל · הודעהעל ידי **צורב מתחיל** » ש' מאי 20, 2017 11:11 pm

דרומי כתב:ראיתי אתמול קטע בספר "זכרונותיי" - להרב ששונקין, מתלמידי ליובאוויטש, בסוף ימיו בירושלים - המספר כך (ע' 87), ואולי יהיה לתועלת למי מן החכמים יודעי העתים:

הגאון ר' חיים מבריסק כבר נתן את דעתו על השפל הרוחני בקרב יהודי גרוזיה, שהיו בורים בידיעת התורה עד כדי לעורר חמלה. כמה מהם פנו אל הגאונים בוילנא ובבריסק כדי להשיג מהם "קבלה" - סמיכה לשו"ב - ואז נודע עד היכן הדברים מגיעים ... (כאן מאריך במצבם הקשה וכו', וממשיך): הג"ר חיים מבריסק החליט משום כך לשלוח את אחד מבחירי תלמידיו לכותאיס - אני הספקתי עוד להכירו: גאון עצום, בעל הגיון והסברה נפלאים, ודומה במדה רבה לרבו הגר"ח - כדי לייסד שם ישיבות ויבער מתוכם את הבערות ועם-הארצות. אך משימה זו לא עלתה בידו מכמה סיבות.

שיף כתב:השבוע במוסף לקראת שבת מסופר על שני אחים מחכמי גרוזיה שלמדו אצל הגר"ח בבריסק וכמובן חזרו לארץ מולדתם [האחד התגורר בסוף ימיו בירושלים]
מסתמא הכוונה לזה

ייתכן שהכוונה לרבי יוסף שמעון זילבערבלאס, יליד העיר בריסק ומופלג בתורה. כעדותו של חכם גבריאל דבראשוילי שלמד בבריסק, היה ר' חיים נעמד על רגליו כשהיה מזכיר את שמו.
הרב זילברבלאס נשלח לעיר כותאיסי, שבה שכן בית הדין הגדול ליהודי גיאורגיה.
רב זה מוזכר בעדותו של הרב הענקין, כתובה ב"אהלי שם" גוטליב (פינסק תרע"ב)

גיורא בשמי שמיא

מה שהובא מה'מגד' "[אולי ע"פ צוואת הגר"ח]" כנראה שזהו הטעם האמיתי בנוסח 'רב החסד' ובהקדמתו לשאר התוארים, ודלא כמו שהאריך הגריה"ל בעל האמרי חן שליט"א (מובא גם למעלה) לברר, אם כי יתכן ותוכן דבריו כנים.

ולגוף דברי הרב אמרי חן, עי' גם להגרנ"צ גרינבלט שליט"א [שהוא ממשפחה בריסקאית ותיקה- ר' חיימק'ה (כך קראו לו בחיבה בעיר בריסק) סידר קידושין בחתונת הוריו] ב'דברים אחדים' בראש ספרו כריח שדה מהדו' שניה (ירושלים תשע"ו).

מכון חכמי ליטא

צורב מתחיל כתב:ייתכן שהכוונה לרבי יוסף שמעון זילבערבלאס, יליד העיר בריסק ומופלג בתורה. כעדותו של חכם גבריאל דבראשוילי שלמד בבריסק, היה ר' חיים נעמד על רגליו כשהיה מזכיר את שמו.
הרב זילברבלאס נשלח לעיר כותאיסי, שבה שכן בית הדין הגדול ליהודי גיאורגיה.
רב זה מוזכר בעדותו של הרב הענקין, כתובה ב"אהלי שם" גוטליב (פינסק תרע"ב)

למרות שבמקור הנ"ל כתוב זילבערבלאס, יש לי חשש שהוא ט"ס וצ"ל זילבערבלאט

הגיונות · הודעהעל ידי **הגיונות** » ש' אוגוסט 12, 2017 10:23 pm

בעבר כבר נכתב בפורום (באש ובגופרית...) אודות ייחסו של הגר"ח לחסידות. והנה מצאתי כעת ב'היכל הבעש"ט' (גילי' לב, עמ' רי-רכב) הספד שנשא הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל על הרב משה דובער ריבקין זצ"ל ששימש כראש ישיבת 'תורה ודעת' (ההספד נאמר בשפת האידיש והוקלט, התרגום נעשה ע"י מערכת 'היכל הבעש"ט'):

שמעתי פעם מאבי ז"ל על סבי רבי חיים, שלא היה אמנם חסיד אם כי קירבתו לחסידות הייתה יותר ממה שרווח לחשוב, שאמר על אדמו"ר מסויים,
שכאשר רבי זה מברך ברכה מוכרח השומע לבוא ידי דמעות מהתרגשות!

חבר פורום אוצר החכמה

ערכו בהמכלול
http://www.hamichlol.org.il/w/index.php ... %99%D7%A7&

מנחם-כהן · הודעהעל ידי **מנחם-כהן** » ג' אוגוסט 15, 2017 12:21 pm

מצאתי כתוב:

ישנו חידוש הלכתי יפה שנתפרסם על ר' חיים, ומקורו כנראה בספרו של הרב זווין. לגבי אדם שיש לו שני אתרוגים, האחד מהודר אך לא כ"כ מיוחס (כלומר החזקה על היותו בלתי מורכב), והשני מיוחס אך לא כ"כ מהודר. איזה מהם יש ליטול תחילה. הדעת הפשוטה, הבעלבתית, היא שיש ליטול קודם את המיוחס, כי הוא יותר אתרוג, משא"כ המהודר, שההידור אינו מחשיבו עד כדי העדפה, שהרי יש פקפוק על היותו אתרוג כשר.

אך ר' חיים הפתיע באומרו, או שנהג, ליטול תחילה את המהודר. חשבונו היה, שאם נוטל תחילה את המהודר, ויתכן שהוא לא כשר, לא עשה כלום, ואח"כ יצא ידי חובתו במיוחס. ואם הוא כשר הרויח שקיים המצוה גם במיוחס וגם במהודר. אך אם יטול תחילה את המיוחס, הרי יצא בו ידי חובתו בוודאות, אף שאינו מהודר, ומה יוסיף לו אחר כך ליטול אתרוג מהודר, כשכבר קיים את המצוה.

הפליאה היא שהרב זווין לא כתב מנין הוא יודע דברים אלו של ר' חיים. והנה לאחרונה, פורסם, כמדומני בארה"ב, ספר זכרון על הרב החבד"י, הציוני, והמקורב ובן בית אצל ר' חיים, הרב דון יחיא, ובו נדפס מכתב של הרב דון יחיא אל הרב זווין (!!!), שמספר את הרקע לחידוש ההלכתי הזה, וממנו אפשר גם ללמוד על יחסו של ר' חיים לחב"ד. בזמן סמוך לחגה"ס, ישבו תלמידי חכמים בביתו של ר' חיים ודברו בנושא אתרוגים. הזכיר אחד המשתתפים בלעג את מה שאומרים בחב"ד על ייחוסם של ארתוגי קאלאווריע. קרא הרב דון יחיא, ואמר מה הלעג הזה, והלא בשו"ת חתם סופר משבח את המנהג לחזר אחר אתרוגי קאלאווריע. בקש ר' חיים שיוציאו את החתם סופר, והרב דון יחיא הראה זאת שם, ומיד ביקש ממנו ר' חיים שיזמין אצל אביו (של הרב דון יחיא) שהיה סוחר באתרוגים, שישלח לו אתרוג קאלאווריע. כשנתקבלה ההודעה מהדואר על הגעת האתרוג, ראה ר' חיים, לפי הסכום הרשום על החבילה, מחיר גבוה מדאי. סירב ר' חיים לקבל את האתרוג, משום שלהעשרתו המחיר מוגזם מדאי. נודע הדבר להרב דון יחיא, בירר הדבר עם אביו, ומיהר לבוא לר' חיים, והסביר לו שאביו כלל אינו רוצה כל תשלום על האתרוג. המחיר שהיה רשום עליו, הוא סכום שנרשם כמחיר הביטוח שעל המשלוח, כדי שאנשי הדואר הרוסי, כשיראו שהוא מבוטח בסכום גבוה, ינהגו בו זהירות. אז הוציא ר' חיים את האתרוג מהדואר, ונתברר שאינו מהודר ויפה כל כך, ואז נוצרה השאלה בשני אתרוגים כנ"ל, וחידש את החידוש המפורסם.

חרסון · הודעהעל ידי **חרסון** » ג' אוגוסט 15, 2017 12:36 pm

ראה במכתבו של רי"ל דון יחיא הנדפס בסו"ס חידושי הגר"ח על הש"ס הוצ' מישור.

האדרת והאמונה

באתר חבדפדיה מסופר בשם ר' בצלאל וילשנסקי ששמע מעד ראייה שהגר"ח רצח לחתן את ר' מנחם מנדל חן רב העיירה ניעז'ין.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר