בירור מעשה של האדמו"ר מצאנז זצ"ל עם נאצי ש"ט

[ברים]

ועל זה?
מסופר על ידי בעל המעשה, בעל מאפיה בברוקלין

[מבקש לדעת]

בס"ד
מחילה מכבוד החברים, האינכם חושבים שהגזמתם קצת הפעם?
לפני חמשה ימים בקשתי מקור לסיפור ששמעתי באוזניי מאדם צדיק וקדוש, לא כתבתי ולא רמזתי שום דעה בענין אדמורי"ם וצדיקים בשואה ולא דעה על צדיק ורע לו וכו' ולא הדומה לדומה, מה זאת באתם להתגולל ולהתנפל עלי עם 3 עמודי תגובה (לא אישי אלא ענייני)? מה עוולה מצאתם בבקשתי הצנועה?
אם אחד מהחכמים די באתרא קדישא הדין סבור שהסיפור לא ארע, יביא את ההוכחה לכך, ויבורך.
ובפרט ידידנו המנהל הנעלה הרב אי"ס שליט"א שזה הי' דרכו בקודש מעודו להעיר ולהאיר ולהגיב באופן ענייני בבקיאות מפליאה ועיון מעורר השתאות, משום מה שינה מדרכו בקודש והגיב כאן בצורה מוזרה שאינו קשור כלל לנושא הנידון.
ימחלו לי חבריי. חוזר אני על בקשתי הצנועה, מי שיודע מקור, אף אם המקור אינו אמיתי שיביא אותו או שישלול אותו. יבורך.

[השעיר החיי]

ולא לעלות על הספינה, ולהשאר באנגליה ולהנצל, לא יותר פשוט?

[אוצר החכמה]

בס"ד
מחילה מכבוד החברים, האינכם חושבים שהגזמתם קצת הפעם?
לפני חמשה ימים בקשתי מקור לסיפור ששמעתי באוזניי מאדם צדיק וקדוש, לא כתבתי ולא רמזתי שום דעה בענין אדמורי"ם וצדיקים בשואה ולא דעה על צדיק ורע לו וכו' ולא הדומה לדומה, מה זאת באתם להתגולל ולהתנפל עלי עם 3 עמודי תגובה (לא אישי אלא ענייני)? מה עוולה מצאתם בבקשתי הצנועה?
אם אחד מהחכמים די באתרא קדישא הדין סבור שהסיפור לא ארע, יביא את ההוכחה לכך, ויבורך.
ובפרט ידידנו המנהל הנעלה הרב אי"ס שליט"א שזה הי' דרכו בקודש מעודו להעיר ולהאיר ולהגיב באופן ענייני בבקיאות מפליאה ועיון מעורר השתאות, משום מה שינה מדרכו בקודש והגיב כאן בצורה מוזרה שאינו קשור כלל לנושא הנידון.
ימחלו לי חבריי. חוזר אני על בקשתי הצנועה, מי שיודע מקור, אף אם המקור אינו אמיתי שיביא אותו או שישלול אותו. יבורך.

אמנם אתה פתחת את הדיון. אבל מותר לחברים פה לדון גם על דברים שלא התכוונת אליהם וזה מה שעשו.

[ברים]

ולא לעלות על הספינה, ולהשאר באנגליה ולהנצל, לא יותר פשוט?

כבר ענו לך לעיל, לא להמכר למצרים, לא יותר פשוט?
ולכן מה אתה מסיק, שהסיפור לא אירע, או שאין כאן נס?

[השעיר החיי]

אני מניח שהחלק עם הצוללת הגרמנית לא קרה, אבל באמת שאינני יודע. ודאי ירו שני טילים על הספינה ואחד פגע ולא התפוצץ ואחד פיספס.
זאת לא השאלה ואין לה קשר לדיון לעיל.
כל 10,000 ילדי הקינדרטרנספורט שהלכו לאנגליה זה נס.
הסיפור שלך קשור לעניין אחר לגמרי שלא מכירים בנס ולא מבינים שהצרות היו לשם הצלה - אודך ד' כי עיניתני ותהי לי לישועה.
בשביל זה לא צריך את הסיפור הרחוק הזה. ליל הבדולח עצמו הוא הצלה מתוך סבל. בעקבותיו עזבו עשרות אלפים את גרמניה ואוסטריה וניצלו.
לצערי בשואה עצמה, העינויים לא היו לשם הצלה בסוף.

[יזל מדליו]

מה שכתבת נכון כלפי רוב הניסים שאירעו מעולם, ואפיקורסים כמעט מעולם לא השתכנעו מניסים, עוד מימי נמרוד שראה את אאע"ה יוצא בשלום מכבשן האש. מעטים היו רשעים שבתוכם פנימה שכנה נפש יקרה, שקיבלו עול מלכות שמים אחרי ראותם ניסים.
ולמה עולה בכלל בדעתך שסיפור נשוא האשכול מיועד לשכנע אפיקורסים. הוא מיועד לחזק יהודים טובים.

חוששני שלא הובנתי על ידך כראוי.
אינני עוסק באנשים דוגמת נמרוד, אלא באנשים המחפשים הוכחה (לאו דווקא מתמטית, אלא ברמה של דעת נוטה) שיש מנהיג לבירה. בסיפורי ההצלה של השואה הם לא ימצאו אותה, ולא בסיפור על האשה דלעיל.

איני סבור שהסיפור נשוא האשכול מיועד לשכנע אפיקורסים, אני משתמש בטענה שסיפורים אלה לא ישכנעו אפיקורוס כדי להסביר שמסיפורים אלה, כאשר הם עומדים בפנ"ע, לא רואים את יד ה' עלינו לטובה.

אני שואל אם הבנתי אותך נכון, אתה סבור שהוכחה לאפיקורס זה רק מצב שכל כלל ישראל נמצאים במצב טוב כעין מלכות דוד ושלמה או לעתיד לבא, אבל בגלות שרק ליחידים יש אור במושבתם ולכלל יש רק אורות מהבהבים בחלק מהפרטים הקטנים ולא בהכל, וע"כ אי אפשר לשכנע אפיקורס.

א. א"כ לדעתך מה יכול לגרום לאפיקורס לחזור בתשובה. [אני מתעניין ברצינות.]

ב. אין שום בעיה להוכיח לכופר בצורה מושכלת שיש בורא לעולם והעולם לא נברא מאיזה דמיון פרוע שהיה פיצוץ וכדו', כל עיקר הוויכוח זה האם יש השגחה גם היום או שחלילה עזב אלוקים את הארץ ואיש הישר בעיניו יעשה ולית דין ולית דיין.
וא"כ למה זה שאצל חכמי ישראל יש אור במושבתם לא מוכיח שיש השגחה גם היום רק שלצערנו היום אצל הכלל היא מוסתרת ולפעמים היא רק מציצה מבין החרכים.

גם לטענה "עזב אלוקים את הארץ" יש תשובה מושכלת שלא יכול להיות שמשהו יבנה עולם מופלא שכזה ולא יעניין אותו מה עושים בו. ויפקיר אותו.
אבל הסיפור הוא חוויה מוחשית. וכמו אותה אשה חולת סרטן. הנ"ל. תתבונן בדברים.

[עקביה]

מה יאמר האפיקורס "שלך" לסיפור זה?
נצטרך להחליט שהוא לא יכול להתקיים?

שני הסיפורים שהבאת מקובלים עלי כאמת גמורה.

דא עקא שהלקח שאתה מפיק מהם נכון בעיני בהנחה שהעולם מונהג ע"י שני אלים, אל טוב ואל רע.
האל הרע מביא על יהודים טובים אימות מוות, צער וייסורים בכמות הגונה ולמעלה מכך, וכל זה במטרה להשמיד אותם טוטאלית, והאל הטוב מצליח ברוב תושיה לתקוע לו מקלות בגלגלים ולמצער למנוע את השמדתם.
אין ספק שצריך להודות לאל הטוב על הצלת אותם יהודים.

אבל אם העולם מונהג ע"י א-ל אחד, אז מה היה לנו פה? מנה גדושה של ייסורים שלא הסתיימו במוות, שאותם הביא הקב"ה, אז על מה בדיוק להודות? "לא הוא בעינא ולא ביעתותיה בעינא" (סנהדרין צד:).

הטעם היחיד שאני יכול להבין בהודאה בסיפורים שהבאת הוא זה:
טור אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רכב
וחייב אדם לברך על הרעה בדעת שלימה ונפש חפצה כדרך שמברך בשמחה על הטובה כי הרעה לעובדי השם הוא טובתם ושמחתם כיון שמקבל מאהבה מה שגזר עליו השם נמצא שבקבלת רעה זו הוא עובד השם שהיא שמחה לו.

[ברים]

לא מובנת הגישה שלכם.
איזה נס לא מציל מצרה שהתרגשה? רוב הניסים הם אחרי שנכנסה סכנה לכלל או לפרט, כך שבמצב הנוכחי יש סבירות גבוהה לאסון, והנס מציל מהם את מי שראוי לכך או את מי שההשגחה העליונה ראתה לנכון.

[השעיר החיי]

אחר בקשת המחילה שאני שופך שמן למדורה, אבל תורה היא וללמוד אני צריך:
"לחכמי ישראל אור במושבותם". זה עוד ראיה לנושא המקורי:
כידוע רוב גדולי ישראל טעו בניתוח הארועים שקדמו וקרו בשואה. רבים מהגדולים שבגדולים גם נתנו הדרכות ועצות וחיוו דעתם באופן שחלק ממי ששמע להם נרצח בסופו של דבר.
איך כאדם מאמין מבינים תופעה זו - האין זאת לא עוד הוכחה להסתר שבהסתר שבשואה שגם מהם נעלם וגם הם היו מכשיר לשבט אפו?

[אוצר החכמה]

אני שואל אם הבנתי אותך נכון, אתה סבור שהוכחה לאפיקורס זה רק מצב שכל כלל ישראל נמצאים במצב טוב כעין מלכות דוד ושלמה או לעתיד לבא, אבל בגלות שרק ליחידים יש אור במושבתם ולכלל יש רק אורות מהבהבים בחלק מהפרטים הקטנים ולא בהכל, וע"כ אי אפשר לשכנע אפיקורס.

א. א"כ לדעתך מה יכול לגרום לאפיקורס לחזור בתשובה. [אני מתעניין ברצינות.]

ב. אין שום בעיה להוכיח לכופר בצורה מושכלת שיש בורא לעולם והעולם לא נברא מאיזה דמיון פרוע שהיה פיצוץ וכדו', כל עיקר הוויכוח זה האם יש השגחה גם היום או שחלילה עזב אלוקים את הארץ ואיש הישר בעיניו יעשה ולית דין ולית דיין.
וא"כ למה זה שאצל חכמי ישראל יש אור במושבתם לא מוכיח שיש השגחה גם היום רק שלצערנו היום אצל הכלל היא מוסתרת ולפעמים היא רק מציצה מבין החרכים.

גם לטענה "עזב אלוקים את הארץ" יש תשובה מושכלת שלא יכול להיות שמשהו יבנה עולם מופלא שכזה ולא יעניין אותו מה עושים בו. ויפקיר אותו.
אבל הסיפור הוא חוויה מוחשית. וכמו אותה אשה חולת סרטן. הנ"ל. תתבונן בדברים.

אני לא מבין את הדיון הזה. למה האפיקורס שלך לא משתכנע מקריעת ים סוף? כי הוא לא מאמין שהיה. ולמה לסיפור עם הקלויזיבורגר יאמין יותר?

[ברים]

אחר בקשת המחילה שאני שופך שמן למדורה, אבל תורה היא וללמוד אני צריך:
"לחכמי ישראל אור במושבותם". זה עוד ראיה לנושא המקורי:
כידוע רוב גדולי ישראל טעו בניתוח הארועים שקדמו וקרו בשואה. רבים מהגדולים שבגדולים גם נתנו הדרכות ועצות וחיוו דעתם באופן שחלק ממי ששמע להם נרצח בסופו של דבר.
איך כאדם מאמין מבינים תופעה זו - האין זאת לא עוד הוכחה להסתר שבהסתר שבשואה שגם מהם נעלם וגם הם היו מכשיר לשבט אפו?

מה סותר כאן? היה הסתר שבהסתר, אין חולק ע''כ.
והיו ניסי ניסים למי שההשגחה הועידתו להינצל, וגם היה נכאת וצרי ולוט, למי שנגזר עליו - במקום זפת ונפט.

[ברוז]

ועל זה?
מסופר על ידי בעל המעשה, בעל מאפיה בברוקלין

האם שמו מותר לפרסום?

[בערל]

כידוע רוב גדולי ישראל טעו בניתוח הארועים שקדמו וקרו בשואה. רבים מהגדולים שבגדולים גם נתנו הדרכות ועצות וחיוו דעתם באופן שחלק ממי ששמע להם נרצח בסופו של דבר.

חכמי ישראל לא טעו, מי שבא אל גדול בישראל לשאול בעצתו כוונתו לדעת את המעשה אשר יעשה ע"פ רצון השם,(ולא לשאול עתידות, לא באו לרבנים לשאול מה הולך להיות אלא מה לעשות) ומה שהרב ענה לו זה היה רצון השם, וגם אם הוא לא ניצל זה היה רצון השם שלא ינצל.
בשואה בוודאי היה הסתר פנים גדול מאוד אבל האם השי"ת התחייב לאחד מבאי האשכול הזה שלא יתגלה גם שם, האם בשואה לא הודו להשם "על נסיך שבכל יום עמנו" ?

לצערי הרב בהסתר פנים באושוויץ לא ארעו סיפורי מופתים של חסידים.
הרצון הנואש להאמין שהיה באושוויץ השגחה פרטית לצדיקים שהבדילה אותם בתוצאה היא כפירה.

לשמחתי הרב בשואה ארעו אותות ומופתי השי"ת ללא שיעור וגבול, אבל בלי קשר לרשעים וצדיקים, הרבה צדיקים שניצלו והרבה מההיפך ג"כ ניצלו וכולם בנס.

מעודי אני תמה על אמירות כעין אלו. הרי גם ע"פ דרך הטבע היו אמורים להשאר אחוזים מסויימים שלא יהרגו ע"י הארורים ימ"ש.

האם גם תמהת מעודך על הפסוק ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם וגו', למה צריך הבטחה הרי גם עפ"י דרך הטבע אמורים להשאר אחוזים מסויימים שלא יהרגו.
כמו שכל השואה לא היה בדרך הטבע כך מי שניצל לא היה בדרך הטבע, ובפרט באנשים שניצלו מתוך המחנות ואפילו מתוך תאי הגזים שזה רחוק מאוד מאוד מדרך הטבע.

ברור שכל מי שניצל, זו השגחה פרטית ששמרה עליו. ולא רק בזמן השואה, אלא בכל רגע ורגע שאני חי - זאת השגחה פרטית וכל מאורעותינו נסים.
עם כל זאת, לדבר ולהכליל שבזמן השואה התרחשו נסים רבים, זה לצערי לא מצחיק. כי בזמן השואה נרצחו נטבחו נשרפו ונחנקו מאות רבבות יהודים וביניהם צדיקים גדולים וקדושים. כמות האנשים שניצלה מתאימה מאד לסטטיסטיקה, כך שלקרוא לזה גילוי פנים בזמן השואה זה אבסורדי. מדובר על הסתר הפנים הגדול ביותר שהכרנו בהסטוריה הארוכה שלנו, וזאת על אף החובה על הניצולים להודות לה' על השגחתו עליהם להצילם, ולהגדיר את זה כ'נס' כמו שאנו אומרים בתפלה 'על נסיך שבכל יום עמנו'.
אני מקוה שהפעם הבהרתי את עצמי יותר טוב

אין שום סטטיסטיקה בעולם, העולם מנוהל רק ע"י השי"ת, סטטיסטיקה זה כפירה, למה זה לא מצחיק (משמח) לראות את הנהגת השי"ת בשואה שאפילו שנהרגו ונשחטו וכו' וכו' רבבות יהודים אעפי"כ כל זה בגזירת עליון מי יחיה ומי ימות ומי שנגזר עליו לחיות לא עזר לנאצים שום דבר והוא נשאר לחיות,

אמת כי אמונתנו היא שכל דברינו ומקרינו כולם נסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם, ולכן יש לניצולים להודות על הצלתם, אבל הבא להראות ממעשי הצלה אלה כי 'גדולים מעשי ה' דרושים לכל חפציהם' אין אלה אלא דברים 'אשר אם ישמעום העמים יאמרו רק עם סכל ונבל הגוי הקטן הזה'.

לכתוב / להגיק משפט ואח"כ לכתןב להגיד אבל זה נקרא להפריך את המשפט הקודם. אין כזה מושג אמת.. אבל. אם זה אמת אין על זה שום אבל.
האם הפסוק גדולים מעשי ה' וגו' נאמר רק על חלק ממעשי ה'

[מבקש לדעת]

בס"ד
מחילה מכבוד החברים, האינכם חושבים שהגזמתם קצת הפעם?
לפני חמשה ימים בקשתי מקור לסיפור ששמעתי באוזניי מאדם צדיק וקדוש, לא כתבתי ולא רמזתי שום דעה בענין אדמורי"ם וצדיקים בשואה ולא דעה על צדיק ורע לו וכו' ולא הדומה לדומה, מה זאת באתם להתגולל ולהתנפל עלי עם 3 עמודי תגובה (לא אישי אלא ענייני)? מה עוולה מצאתם בבקשתי הצנועה?
אם אחד מהחכמים די באתרא קדישא הדין סבור שהסיפור לא ארע, יביא את ההוכחה לכך, ויבורך.
ובפרט ידידנו המנהל הנעלה הרב אי"ס שליט"א שזה הי' דרכו בקודש מעודו להעיר ולהאיר ולהגיב באופן ענייני בבקיאות מפליאה ועיון מעורר השתאות, משום מה שינה מדרכו בקודש והגיב כאן בצורה מוזרה שאינו קשור כלל לנושא הנידון.
ימחלו לי חבריי. חוזר אני על בקשתי הצנועה, מי שיודע מקור, אף אם המקור אינו אמיתי שיביא אותו או שישלול אותו. יבורך.

אמנם אתה פתחת את הדיון. אבל מותר לחברים פה לדון גם על דברים שלא התכוונת אליהם וזה מה שעשו.

בס"ד
נו נו
ולגבי הדיונים פה, יש כאן כמה כותבים שדנים על העיקר הגדול שבעיקרים, כאילו דנים ב... ר"ל. לא נראה שאלו בונים להם חדרים בגן עדן.
שהע"ה אומר (משלי כד): וּ֭בְדַעַת חֲדָרִ֣ים יִמָּלְא֑וּ כָּל־ה֖וֹן יָקָ֣ר וְנָעִֽים. כדי למלא את חדרים הון יקר ונעים צריך דעת. וכמה חבל שאתרא קדישא הדין הנקרא על שם החכמה, ישנם המשתמשים בו לאבד עולמם בחוסר חכמה ודעת. וכמעט אפשר להמליץ: וכל.... לא יראוה.
(ובפרט שאי אפשר לדת מי הוא הכותב ומה עניינו, אם מחוג זה או חוג אחר, אם דתי הוא אם לאו, ואקוה שברור שהערה כואבת זו לא נכתבה כלל על אלו שהזכרתי בתגובה המצוטטת).
כמובן שהרוצה להגיב על דברים אלו, יכול להגיב, אינני יכול למנוע זאת. אבל מפחיד אותי להכנס בכלל לדו"ד בסגנון זה. וממליץ אני לידידיי, גם כן לפחד.
אלא שלכתוב הערה זאת הי' נראה נצרך.

[ברים]

ועל זה?
מסופר על ידי בעל המעשה, בעל מאפיה בברוקלין

האם שמו מותר לפרסום?

העתקתי מספר חובת האדם בעולמו של הרב פסטינגר

[דרומי]

דומה שבכל הדיון לא הוזכרה הנקודה הפשוטה שבמובן מסויים אלו שנהרגו זכו לזכות גדולה של קידוש השם.

וידוע מ"ש במגיד מישרים לגבי מרן הבית יוסף שהיה אמור לזכות למסירות נפש על קידוש השם, ומאיזו סיבה נענש ולא זכה לכך.

ולא באתי אלא להמחיש עד כמה הענין מורכב ואפשר לראות אותו בכמה זויות.

[ברים]

האם היתה אוכלוסייה נוספת שהיטלר ימ"ש ביקש להשמיד באופן טוטאלי כמו היהודים?

עד כמה שידוע לי, רצה להשמיד גם את הצוענים.

[/size]

ההבדל המהותי בין רצונו להשמדת היהודים לבין רצונו להשמדת הצוענים, הוא האם היה מוכן ללכת עד קצוי עולם כדי למצוא צועני (או אדם שאחד מסביו היה צועני) כדי להשמידו.

דרכי רדיפת הצוענים על ידי הנאצים השתנו ממקום למקום. במקומות מסוימים השמידו את כל הצוענים ללא אבחנה; במקומות אחרים (בעיקר גרמניה ואוסטריה) ניסו להבדיל בין סוגים שונים של צוענים, על בסיס גזעי; בברית המועצות והמדינות הבלטיות הכבושות תחת הנאצים הייתה הוראה לפגוע רק בצוענים המקיימים אורח חיים נוודי, ולהתייחס לצוענים יושבי-קבע כאילו היו אזרחים רגילים - וזאת בניגוד לאידאולוגיית הגזע שראתה דווקא בנוודים טהורי-גזע. לפעמים הודחו צוענים משורות הצבא ונשלחו לאושוויץ, אך במקרים אחרים נלקחו אסירים צוענים מן המחנות וגויסו לצבא, שם הם עסקו בעיקר בתפקידים שכרוכה בהם סכנת חיים, כמו פינוי שדות-מוקשים, או קבירת גופות של יהודים וקורבנות אחרים של הנאצים ועוזריהם.

[ברים]

בס"ד
מחילה מכבוד החברים, האינכם חושבים שהגזמתם קצת הפעם?
לפני חמשה ימים בקשתי מקור לסיפור ששמעתי באוזניי מאדם צדיק וקדוש, לא כתבתי ולא רמזתי שום דעה בענין אדמורי"ם וצדיקים בשואה ולא דעה על צדיק ורע לו וכו' ולא הדומה לדומה, מה זאת באתם להתגולל ולהתנפל עלי עם 3 עמודי תגובה (לא אישי אלא ענייני)? מה עוולה מצאתם בבקשתי הצנועה?
אם אחד מהחכמים די באתרא קדישא הדין סבור שהסיפור לא ארע, יביא את ההוכחה לכך, ויבורך.
ובפרט ידידנו המנהל הנעלה הרב אי"ס שליט"א שזה הי' דרכו בקודש מעודו להעיר ולהאיר ולהגיב באופן ענייני בבקיאות מפליאה ועיון מעורר השתאות, משום מה שינה מדרכו בקודש והגיב כאן בצורה מוזרה שאינו קשור כלל לנושא הנידון.
ימחלו לי חבריי. חוזר אני על בקשתי הצנועה, מי שיודע מקור, אף אם המקור אינו אמיתי שיביא אותו או שישלול אותו. יבורך.

אמנם אתה פתחת את הדיון. אבל מותר לחברים פה לדון גם על דברים שלא התכוונת אליהם וזה מה שעשו.

בס"ד
נו נו
ולגבי הדיונים פה, יש כאן כמה כותבים שדנים על העיקר הגדול שבעיקרים, כאילו דנים ב... ר"ל. לא נראה שאלו בונים להם חדרים בגן עדן.
שהע"ה אומר (משלי כד): וּ֭בְדַעַת חֲדָרִ֣ים יִמָּלְא֑וּ כָּל־ה֖וֹן יָקָ֣ר וְנָעִֽים. כדי למלא את חדרים הון יקר ונעים צריך דעת. וכמה חבל שאתרא קדישא הדין הנקרא על שם החכמה, ישנם המשתמשים בו לאבד עולמם בחוסר חכמה ודעת. וכמעט אפשר להמליץ: וכל.... לא יראוה.
(ובפרט שאי אפשר לדת מי הוא הכותב ומה עניינו, אם מחוג זה או חוג אחר, אם דתי הוא אם לאו, ואקוה שברור שהערה כואבת זו לא נכתבה כלל על אלו שהזכרתי בתגובה המצוטטת).
כמובן שהרוצה להגיב על דברים אלו, יכול להגיב, אינני יכול למנוע זאת. אבל מפחיד אותי להכנס בכלל לדו"ד בסגנון זה. וממליץ אני לידידיי, גם כן לפחד.
אלא שלכתוב הערה זאת הי' נראה נצרך.

מצטרף לדבריך בכל לב. יישר כח.

[בערל]

נו נו
ולגבי הדיונים פה, יש כאן כמה כותבים שדנים על העיקר הגדול שבעיקרים, כאילו דנים ב... ר"ל. לא נראה שאלו בונים להם חדרים בגן עדן.
שהע"ה אומר (משלי כד): וּ֭בְדַעַת חֲדָרִ֣ים יִמָּלְא֑וּ כָּל־ה֖וֹן יָקָ֣ר וְנָעִֽים. כדי למלא את חדרים הון יקר ונעים צריך דעת. וכמה חבל שאתרא קדישא הדין הנקרא על שם החכמה, ישנם המשתמשים בו לאבד עולמם בחוסר חכמה ודעת. וכמעט אפשר להמליץ: וכל.... לא יראוה.
(ובפרט שאי אפשר לדת מי הוא הכותב ומה עניינו, אם מחוג זה או חוג אחר, אם דתי הוא אם לאו, ואקוה שברור שהערה כואבת זו לא נכתבה כלל על אלו שהזכרתי בתגובה המצוטטת).
כמובן שהרוצה להגיב על דברים אלו, יכול להגיב, אינני יכול למנוע זאת. אבל מפחיד אותי להכנס בכלל לדו"ד בסגנון זה. וממליץ אני לידידיי, גם כן לפחד.
אלא שלכתוב הערה זאת הי' נראה נצרך.

כיהודה ועוד לקרא אני משתתף ג"כ בהודעתך.

דומה שבכל הדיון לא הוזכרה הנקודה הפשוטה שבמובן מסויים אלו שנהרגו זכו לזכות גדולה של קידוש השם.

וידוע מ"ש במגיד מישרים לגבי מרן הבית יוסף שהיה אמור לזכות למסירות נפש על קידוש השם, ומאיזו סיבה נענש ולא זכה לכך.

אכן כמה וכמה צדיקים אע"פ שהיה בידם היכולת לברוח בחרו להשאר שם ולהעקד על קידוש השם.
ועוד בענין זה:
הרר"א מליז'ענסק כותב בצעטיל קטן: בכל עת ורגע שהוא פנוי מן התורה, ובפרט שהוא יושב בטל לבדו בחדר, או שוכב על מטתו ואינו יכול לישן, יהיה מהרהר במצות עשה זו של "ונקדשתי בתוך בני ישראל", וידמה בנפשו ויצייר במחשבתו כאילו אש גדול ונורא בוער לפניו עד לב השמים, והוא בשביל קדושת השם יתברך שובר את טבעו ומפיל את עצמו להאש על קידוש השם יתברך, ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, ונמצא שאינו שוכב ויושב בטל, רק מקיים מצות עשה דאורייתא:
ובסעיף ג': גם בשעת אכילה וזיווג יכוין כנ"ל, וכשיתחיל להרגיש תענוג גשמי, יצייר במחשבתו כנ"ל, ותיכף ומיד יאמר בפיו ובלבבו שיותר היה לו תענוג ושמחה בעשיית מצות של ונקדשתי באופן הנ"ל מהרגשת תענוג גשמי הזה שהוא מהצרעת משכא דחייא, וכך יאמר וראיה לדבר שיותר היה לו תענוג ושמחה בעשיית מצות עשה של ונקדשתי באופן הנ"ל, שאפילו היו חוטפין אותו רוצחים באמצע אכילה וזיווג לעשות לו העינויים קשים, הייתי משמח את עצמי על קידוש השם יתברך יותר מתענוג גשמי הזה. אך יזהר שיהיה דובר באמת בלבבו, ושיהיה אז בשעת מעשה תקוע על לוח לבו בתוכיות ובפנימיות הלב באמת גמור, ולא ישטה את עצמו להיות כגונב דעת עליונה ח"ו:
מובן מזה שהצדיקים הללו שבוודאי היו במדריגה זו שהיה זאת תקוע על לוח לבם בתוכיות ובנימיות הלב באמת גמור הרגישו בכל ה"ייסורים" תענוגים עילאים שאין לתאר ואין לשער, ובזה יובן שכאשר משה רבינו ביקש לראות את שכרו של רבי עקיבא הראוהו השי"ת איך שסורקים את בשרו במסרקות של ברזל, שבאמת ראה את שכרו כי היה זה שכר גדול מאד לרבי עקיבא הייסורים הללו והוא התענג עם זה יותר מכל התענוגיים הגשמיים שאפשר לצייר, וכמו שאמר כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה מתי יבוא לידי ואקיימנה.
ובזה ירדו הרבה שאלות של צדיק ורע לו.

[קראקובער]

ועל זה?
מסופר על ידי בעל המעשה, בעל מאפיה בברוקלין

האם שמו מותר לפרסום?

העתקתי מספר חובת האדם בעולמו של הרב פסטינגר

עלובה עיסה זו שנחתומה לא מעיד עליה...בלי שמות קשה לקחת את זה ברצינות.

[ברים]

אילו היית בעל המעשה, בן 90 נניח, היית בוודאות מעוניין לפרסם את שמך? אולי זה מפורסם שם באיזור, אבל לא בספר.
מעכשיו אנו עומדים לפקפק בכל סיפורי ניצולי השואה ששמענו עד היום? את הסיפור המפורסם ''יעקב'' של יו''ט ארליך אתה מכיר? אתה יודע את שם המשפחה?
בקיצור, מכחישי שואה מזן חדש...

[קראקובער]

מעכשיו אנו עומדים לפקפק בכל סיפורי ניצולי השואה ששמענו עד היום? את הסיפור המפורסם ''יעקב'' של יו''ט ארליך אתה מכיר? אתה יודע את שם המשפחה?
בקיצור, מכחישי שואה מזן חדש...

שמו יעקב פוטאש אדם מוכר.

אם בעיניך מי שרק מפקפק סיפור פנטסטי בשם "בעל מאפיה מברוקלין" הוא מכחיש שואה בעיניך אין לי מה להתווכח אתך, זיי גיזונט.

[ברים]

יתכן בהחלט שגם זה אדם מוכר, ואני אינני יודע.וגם אני לא יכול לקבוע שהוא בודאי היה. רק שעד היום ההנחה היתה כך בקשר לסיפורים של ניצולי השואה.
כתבתי מכחישי שואה על כללות האשכול, בו אנשים מרשים לעצמם לקבוע בהחלטיות כי המעשים לא היו, רק כי היו מעדיפים כך לפי האידיאולוגיה שלהם.

[פלתי]

כתבתי מכחישי שואה על כללות האשכול, בו אנשים מרשים לעצמם לקבוע בהחלטיות כי המעשים לא היו, רק כי היו מעדיפים כך לפי האידיאולוגיה שלהם.

יש לכל אחד את הזכות שלא להאמין לסיפורים מבלי שיכונה על ידי אף אחד "מכחיש שואה". אני חושב שנסחפת יותר מדאי עם האידיאולוגיה שלך.
או בלשון אחר: תגיד השתגעת?

[ברים]

יש הבדל בין לא להאמין לבין להכריז ברבים ''סיפורי סבתא'' וכדומה עם כל התוספות דלעיל, כאילו לא יכול שיתקיימו.
וע''ז כבר נ''ל מי שמאמין -פתי, מי שאינו מאמין - כופר.
אי אפשר להסחף עם האידאולוגיה שלי, היא מתומצתת במשפט אחד ויחיד, ועל מסלול זה נע מעגל חיי.
אני מאמין באמונה שלמה שהבוית''ש הוא בורא ומנהיג לכל הברואים והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים.

מי שנסחף המה כמה כותבים פה , ואשימה לפי מחסום.

[עקביה]

אני שואל אם הבנתי אותך נכון, אתה סבור שהוכחה לאפיקורס זה רק מצב שכל כלל ישראל נמצאים במצב טוב כעין מלכות דוד ושלמה או לעתיד לבא, אבל בגלות שרק ליחידים יש אור במושבתם ולכלל יש רק אורות מהבהבים בחלק מהפרטים הקטנים ולא בהכל, וע"כ אי אפשר לשכנע אפיקורס.

א. א"כ לדעתך מה יכול לגרום לאפיקורס לחזור בתשובה. [אני מתעניין ברצינות.]

ב. אין שום בעיה להוכיח לכופר בצורה מושכלת שיש בורא לעולם והעולם לא נברא מאיזה דמיון פרוע שהיה פיצוץ וכדו', כל עיקר הוויכוח זה האם יש השגחה גם היום או שחלילה עזב אלוקים את הארץ ואיש הישר בעיניו יעשה ולית דין ולית דיין.
וא"כ למה זה שאצל חכמי ישראל יש אור במושבתם לא מוכיח שיש השגחה גם היום רק שלצערנו היום אצל הכלל היא מוסתרת ולפעמים היא רק מציצה מבין החרכים.

גם לטענה "עזב אלוקים את הארץ" יש תשובה מושכלת שלא יכול להיות שמשהו יבנה עולם מופלא שכזה ולא יעניין אותו מה עושים בו. ויפקיר אותו.
אבל הסיפור הוא חוויה מוחשית. וכמו אותה אשה חולת סרטן. הנ"ל. תתבונן בדברים.

א. מה שעשוי לענ"ד לגרום לו לחזור בתשובה הוא השכנוע בכך שהיה מעמד הר-סיני, ובו ניתנה תורה המחייבת גם כיום.

ב. 'עיקר הויכוח הוא האם יש השגחה גם כיום'? הלא אם ניתנה תורה והיא מחייבת, אנו מחויבים לקיימה.
מה הכוונה 'שאצל חכמי ישראל יש אור במושבותם'?

התשובה על הטענה 'עזב אלוקים את הארץ' טובה ונאה. גם הסיפור על האשה חולת הסרטן, ודאי יש להתבונן חסדי ה' בכל אלה, אבל כפי שכבר כתבתי, הסיפור אינו מוכיח את האמונה, האמונה היא שמביאה לראות בו חסד ה'.

[פלתי]

ואשימה לפי מחסום.

אני מקוה שתקיים את דיברתך זו. כי כבר דיברת מעל ומעבר לגבול הטעם הטוב.

[שברי לוחות]

את הסיפור עם הכף יד והשערות (שבעיני נראה מומצא, כמו כל הסיפורים כעין זה) מספר רבי שמשון פינקוס זצ"ל בשיחותיו. ואיני יודע אם הוא מקור המעשה