משה ובני ישראל כתב:האם ידוע על רבנים חרדיים שאמרו את התפילה הזאת ?
משה ובני ישראל כתב:האם ידוע על רבנים חרדיים שאמרו את התפילה הזאת ?
הרואה כתב:לכאורה מדוע אין זה בגדר הוי מתפלל בשלומה של מלכות? שמעתי מחכ"א שמפני הוראת שעה עוברים על מאמר חז"ל. השאלה האם ההוראת שעה עדיין נוגעת?
הכל בכתב כתב:המתפללים בכל יום על ביטולה של מלכות הרשעה הלזו.
הכל בכתב כתב:הרואה כתב:לכאורה מדוע אין זה בגדר הוי מתפלל בשלומה של מלכות? שמעתי מחכ"א שמפני הוראת שעה עוברים על מאמר חז"ל. השאלה האם ההוראת שעה עדיין נוגעת?
לכאורה במקום שהמלכות רודפת את תושבי המדינה, אין סיבה להתפלל בשלומה של מלכות, ואנחש כי ברוסיא תחת הצאר, או תחת הקאמוניסטים ג"כ לא התפללו בשלומה של מלכות, חוץ במקום שפחדו מהמלכות שיוודע להם שאין אומרים המי שבירך.
והוא הדין בכל אופן שיש נימוק מספיק שלא להתפלל בשלומה של מלכות, ובפרט להקנאים המתפללים בכל יום על ביטולה של מלכות הרשעה הלזו.
הרואה כתב:לכאורה מדוע אין זה בגדר הוי מתפלל בשלומה של מלכות? שמעתי מחכ"א שמפני הוראת שעה עוברים על מאמר חז"ל. השאלה האם ההוראת שעה עדיין נוגעת?
איש גלילי כתב:אבל האדמו"ר מטאלנא זצ"ל היה נוהג לומר מי שברך לחיילי צה"ל.
קראקובער כתב:איש גלילי כתב:אבל האדמו"ר מטאלנא זצ"ל היה נוהג לומר מי שברך לחיילי צה"ל.
ברור, הילדים שלו הלכו לבני עקיבא.
מנחם כתב:קראקובער כתב:איש גלילי כתב:אבל האדמו"ר מטאלנא זצ"ל היה נוהג לומר מי שברך לחיילי צה"ל.
ברור, הילדים שלו הלכו לבני עקיבא.
בת אחת היתה לו.
ומי אמר שהיא הלכה על דעתו? הפאשקאנער גם היה חדב"נ...
משה ובני ישראל כתב:האם ידוע על רבנים חרדיים שאמרו את התפילה הזאת ?
הרואה כתב:לכאורה מדוע אין זה בגדר הוי מתפלל בשלומה של מלכות? שמעתי מחכ"א שמפני הוראת שעה עוברים על מאמר חז"ל. השאלה האם ההוראת שעה עדיין נוגעת?
הכתב והמכתב כתב:אני מציע נוסח אחר:
שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חָיִּים חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים עָלֵינוּ וְעַל כּל יִשְרָאֵל עַמֶּךָ.
בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ תוֹרָת חָיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרָחֲמִים וְחָיִּים וְשָׁלוֹם.
וְטוֹב יִהְיֶה בְּעֵינֶיֶךָ לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת כּל עָמְּךָ יִשְׁרָאֵל בְכֹל עֵת וּבְכֹל שָעָה בִּשׁלוֹמֶךּ.
ואני גם מציע לאמר אותה גם בימים שאין בהם קריאת התורה. וגם שהש"ץ יחזור עליה ויסיים "בא"י המברך את עמו ישראל בשלום", וכל העם יענו אמן.
משה ובני ישראל כתב:אבל האדמו"ר מטאלנא זצ"ל היה נוהג לומר מי שברך לחיילי צה"ל.
בסדר כתב:משה ובני ישראל כתב:האם ידוע על רבנים חרדיים שאמרו את התפילה הזאת ?
יש לך צד שהיה כאלו שאמרו? (איני יודע בדיוק מי נכנס בגדר חרדיים)
קראקובער כתב:משה ובני ישראל כתב:אבל האדמו"ר מטאלנא זצ"ל היה נוהג לומר מי שברך לחיילי צה"ל.
איך זה הסתדר עם זה שהאדמו"ר זצ"ל היה חסיד גור מובהק כידוע ?
קראקובער כתב:משה ובני ישראל כתב:איש גלילי כתב:אבל האדמו"ר מטאלנא זצ"ל היה נוהג לומר מי שברך לחיילי צה"ל.
איך זה הסתדר עם זה שהאדמו"ר זצ"ל היה חסיד גור מובהק כידוע ?
גם סבו של אסא כשר היה חסיד גור ומייסד ישיבת שפת אמת.
יאיר כתב:התפילה בכתב ידו של עגנון (עמוד 1 מתוך 2, אוסף אוניברסיטת בר-אילן)
התפילה בכתב ידו של עגנון (עמוד 2 מתוך 2, אוסף אוניברסיטת בר-אילן)
טיוטה מודפסת של התפילה והמעטפה עליה נכתב "תפלת המדינה כפי שהעתיקה ותקנה מר עגנון - בכתב יד" (אוסף אוניברסיטת בר-אילן)
התפילה פורסמה לראשונה בעיתון "הצופה" מיום שני, ט"ז אלול ה'תש"ח, 20 בספטמבר 1948 ובעיתון "הארץ" יום לאחר מכן[1][2].
תפילה זו נתקנה בידי הרבנים הראשיים לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב בן ציון חי עוזיאל. במשך שנים רבות רווחה ההנחה שהסופר ש"י עגנון הוא זה שכתב את התפילה, אך החוקר יואל רפל הפריך טענה זו[1][2], והוכיח כי עגנון נתבקש לסייע בכתיבתה בלבד[3], דבר שזכה לאישורו של חמדת עגנון, בנו של ש"י עגנון.
.
^ 2.0 2.1 יואל רפל, זהותו של מחבר התפילה לשלום המדינה, מאמר נספח למחזור ליום העצמאות בהוצאת קורן ירושלים.
^ מקור הטעות לדברי רפל, הוא דף עם נוסח התפילה בכתב ידו של עגנון. רפל מצא את הנוסח המקורי בכתב ידו של הרב הרצוג. עגנון עצמו מעולם לא טען כי הוא זה שכתב את התפילה, אך גם מעולם לא הכחיש זאת.
לייטנר כתב:כנראה שאפשר להגיב באשכול, גם אם לא קוראים את הכתוב בו. הרי בראש האשכול מובא שמי שכתב את התפילה לשלום המדינה הוא הגריא"ה הרצוג.
ברמן כתב:לייטנר כתב:כנראה שאפשר להגיב באשכול, גם אם לא קוראים את הכתוב בו. הרי בראש האשכול מובא שמי שכתב את התפילה לשלום המדינה הוא הגריא"ה הרצוג.
"כתוב" כתוב! רק נביא יכול לדעת מי העתיק ממי.
יש עוד אפשרות לדעת מי המחבר, והיא עפ"י מטבעות לשון שבוודאי אינן דומות למטבעות הלשון של הרב הרצוג, כנראה שהרב הרצוג רק הגיה או העתיק את לשונו של מאן דהו או של צוות מחברים, ואולי מקורו בכת"י המחבר "קול דודי"...
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 137 אורחים