האם מותר לקרוא מגילת רות לפני התפילה

[שלח]

המנהג ידוע לקרוא,לפני קריאת התורה,בזמנים האחרונים בגלל שאנשים עיפים מהלילה,יש מקומות שנוהגים לקרוא לפני התפילה,האם ראוי הדבר?
חיפשתי במנהגים,ורק מובא לקרוא בשבועות אז אולי מותר הדבר,אבל המנהג הוא רק לפני קריאת התורה,אז האם אין פה שינוי מזיק?

[חיס]

לפי מנהג חב"ד וגור שאין אומרים מגילת רות בסדר התפילה, מותר לקרות מגילת רות במשך כל היום וגם לפני התפילה.

[נצחנות בעלמא?]

הגה"צ ר"ש דבליצקי שליט"א מייעץ לעשות כן למניינים שזמנם בהול אחרי היותם ניעורים לילה תמים ורוצים לעשות כהפמ"ג שפסקו המ"ב (הובא באשכול סמוך) ולהתפלל בעמוה"ש, ותוכ"ד דאכתי מפסידים מעלת תפילה כותיקין ויצא שכרם בהפסדם,
לכן עצתו אמונה שיקראו מגילת רות קודם התפילה והיינו משעלה עמוה"ש ואין בזה שום פקפוק ואח"כ יתפללו עם הנץ (כמובן הנראה) ושכרם הרבה מאד.

[אוצר החכמה]

מי יבא אחר המלך, אבל קצת מפריע להנהיג הנהגות חדשות שלא כסדר שנהגו אבותינו.

[לומד_בישיבה]

ידוע שאצל הרב הצדיק רבי שלמה מן ההר ז"ל הנהיג בישיבותו לומר מעלות השחר שזה פטום הקטורות ועוד ועוד כדי שילכו לישון. וכבר היה על זה אשכול בזמנו.

[קולמוס הסופר]

בס"ד

ירושלים במועדיה שבועות 190.JPG (33.6 KiB) נצפה 6264 פעמים

תשובות והנהגות ב שנא.JPG (55.55 KiB) נצפה 6264 פעמים

[פרי יהושע]

משהו מכיר מאמר של הגרד"צ הילמן זצ"ל על טעם הקדמת קריאת המגילות לקריאת התורה אודה לו מאד אם יעלה או יתן מ"מ כאן

בתודה מראש

[עובדיה חן]

מי יבא אחר המלך, אבל קצת מפריע להנהיג הנהגות חדשות שלא כסדר שנהגו אבותינו.

המלך לא הנהיג,אלא עיצה בדיעבד לבהולים בתפילה ולעוגת הגבינה.

[מיכאל1]

קצת תמוה לומר שההבדל של שעת התפילה והלל כל כך משמעותי לעניין העייפות, וכמדומה שמצויים בין הלומדים כאלה הנרדמים לכל אורך הלילה וא"כ איני יודע אם מניעת ההירדמות תהיה יסוד מוסד לבנות עליו להקדים את קריאת המגילה קודם התפילה.
כמובן שהבהילות לעוגת הגבינה כבודה במקומה מונח ובני ישראל אדוקים במצוות עונג יום טוב כמש"כ הביאור הלכה סי' רנג.

[אשי ישראל]

סיכום שרשמתי לעצמי (לא מוגה, אשמח לתיקונים):

ברמ"א (תצ, ט) לא מבואר שהמנהג הוא דווקא לאומרו על סדר התפילה.
בכתבי האר"י מוזכר לקרוא 'רות' במהלך התיקון, אך בשל"ה וסדר היום השמיטו זאת, והיה מקום לשער שהטעם להשמטה הוא משום שבא"י קוראים בבוקר את מגילת רות [וראה כעי"ז במנהגי החת"ס פי"א א-ב שלא היה אומר סדר תרי"ג מצוות כי עלה השחר וסמך על האזהרות שאומרים לפני מוסף], ולפי סברא זאת הרי שדי לאומרה בלילה ול"צ להוסיף ולאומרה בתפילה. אמנם יש להקשות על סברא זו מכך שהרמ"ק הזכיר לקרוא ב'רות' למרות שהיה חי בא"י.
בנטעי גבריאל הביא שבחב"ד וגור המנהג שאינה נאמרת על סדר התפילה.

בלוח דבר בעתו כתב שניתן למתפללים ותיקין לחסוך זמן ולקרותה מיד אחרי עלוה"ש (וכן ראיתי בירושלים במועדיה שבועות לרב נבנצאל שניתן להנהיג כן 'בשעת הצורך') "ויש קוראים אותה אחה"צ אלא שאז מבטלים התקנה לקרותה לפני קריאת התורה". ומשמע שהבין שהתקנה לפני קריאת התורה אך לאו דווקא לאחר שחרית,
ולא הבנתי מנין הסיק כך שהרי במחזור ויטרי סי' שיב רואים שהמנהג היה לקרותו אחרי הלל לפני קריאת התורה. גם במנהיג הל' סוכה עמ' תטז-תיז (או עמ' נח) נראה שנהגו לקרות המגילות "לפני קריאת התורה", וברוקח סי' רצו "מנהג לקרות רות בעצרת קודם קריאת התורה", ונראה לענ"ד ברור ע"פ הויטרי שכוונתם סמוך לפני קריאת התורה, כלומר – לאחר ההלל (וכן במפורש הובא בלבוש תצד ב).
[באבודרהם (הל' קריאת התורה במועדים, או בהלכות תפילת הפסח) לא כתב אימתי המגילות נקראות, וכך גם במנהגים טירנא (חג שבועות אות נב) וברמ"א הנ"ל, ובשועה"ר תצד, יג. אך לא נראה שיש מזה ראיה, אלא שלא נחתו לפרט אימתי בדיוק הקריאה].
במסכת סופרים יד, טז: "אמר ר' לוי מגילת אסתר צריך לקרותה בלילה ולשנותה ביום... לפיכך נהגו לקרותה במוצאי שבתות שתים... ונהגו העם לאומרה במוצאי שבתות של אדר ... בשיר השירים, קורין אותו בלילי שני ימים טובים של גליות האחרונים, חציו בלילה אחד, וחציו בלילה השני. ברות, במוצאי יום טוב הראשון של עצרת עד חציו, ומשלים במוצאי יום טוב האחרון, ויש אומרים בכולן מתחילין במוצאי שבת שלפניהם. ונהגו כן העם, שאין הלכה נקבעת עד שיהא מנהג, וזה שאמרו מנהג מבטל הלכה, מנהג וותיקין, אבל מנהג שאין לו ראייה מן התורה, אינו אלא כטועה בשיקול הדעת"
ראיתי באוצר החכמה בפורום שהביאו מהתשובות והנהגות ב, שנא שסבר שאם במהלך התפילה לא יהיה מגילה כשירה אזי עדיף לקרוא במגילה כשירה לפני התפילה, אמנם כשלא מרויחים עי"ז קריאה במגילה כשירה בזה כתב ש"אין לשנות מנהג ישראל שנהגו לקרוא לפני התפילה".

[שבטיישראל]

סיכום שרשמתי לעצמי (לא מוגה, אשמח לתיקונים):

ברמ"א (תצ, ט) לא מבואר שהמנהג הוא דווקא לאומרו על סדר התפילה.
בכתבי האר"י מוזכר לקרוא 'רות' במהלך התיקון, אך בשל"ה וסדר היום השמיטו זאת, והיה מקום לשער שהטעם להשמטה הוא משום שבא"י קוראים בבוקר את מגילת רות [וראה כעי"ז במנהגי החת"ס פי"א א-ב שלא היה אומר סדר תרי"ג מצוות כי עלה השחר וסמך על האזהרות שאומרים לפני מוסף]

מהיכי תיתי לומר שיש בזה חילוק בין א"י שבו קורין מגילת רות ביום א' דשבועות מחמת כורח המציאות לחו"ל בו קורין מגילת רות ביום דשבועות לענין אמירת מגילת רות בסדר תיקון ליל שבועות ?
הרי גם האריז"ל היה בן א"י, ולק"מ הא דבשל"ה הק' ובסדר היום לא הביאו לומר מגילת רות דרבו השוינויים בין ההסדר בכתבי האריז"ל לשאר הסדרים.

ואין להביא ראי' מהחת"ס שהרי אמירת האזהרות הוא מנהג קדום מאוד מתקופת הראשונים ז"ל ולכן שפיר אמר האזהרות במקום האזהרות במקום תרי"ג מצוות שבתיקון ליל שבועות.
וצריך לקחת בחשבון שבערי אירופא הלילה קצר מאוד בתקופה זו ובמציאות א"א לגמור כל סדר התיקון.
וגם ע"פ הנהוג ברהבה מקומות לדלג על המשניות כמעט ולא מספיקים סדר התנ"ך והזוה"ק ותרי"ג מצוות עד שכבר עלה השחר.

[אשי ישראל]

בחוברת 'האוצר' ד' [סיון תשעז] שהתפרסמה היום ישנו מאמר בענין זה

מי שיכול שיעשה בבקשה קישור לאשכול של החוברת

[נהר שלום]

בחוברת 'האוצר' ד' [סיון תשעז] שהתפרסמה היום ישנו מאמר בענין זה

מי שיכול שיעשה בבקשה קישור לאשכול של החוברת

viewtopic.php?f=7&t=31425&start=40#p366789

[יגיד דבר]

באתר קהילת בני תורה יש על כך מאמר מאת הרב רובין

[יודע_ספר]

באתר קהילת בני תורה יש על כך מאמר מאת הרב רובין

הנני מצרפו לתועלת המעיינים

קריאת מגילת רות לפני תפילת שחרית.pdf

(51.3 KiB) הורד 521 פעמים

[פרי יהושע]

כקונטרה אולי יש לקרוא את המאמר בירחון האוצר הנ"ל המשתדל להציג את הצד השני.