בפירוש הריטב"א על ההגדה כתב דאין ראוי לומר 'ולקלס', לפי שנופל בו לשון גנאי כמו שכתוב בתהילים עט לעג וקלס, וכ"כ הרשב"ץ בשם י"א. ברם, הוסיף שרבותינו היו משתמשים בו בלשון שבח, א"כ נכון לומר לקלס לשון שבח, ואין לחוש שיהיה לשון לעג וקלס, ויגיד עליו רעו שאר המילות שהן לשון שבח.
ובפירוש 'גאולת אברהם' לרבי אברהם בן רבינו הגר"א כתב דזהו מין שבח שהוא קלסה לכל האומות.
וראה לשון רש"י בחבקוק (א,י): והוא במלכים יתקלס - וכל לשון קלסה לשון דיבור הנדברים בו יש לטוב ויש לרע. וראה עוד בשבלי הלקט השלם בענין תפילה אות ח
אמנם בכיוצא בזה מצינו שנחלקו הגאונים הובאו בב"י או"ח סי' נו בענין אמירת הקדיש, וז"ל: מצאתי בשם רבינו האי גאון שהגון לומר ויתקלס לפי שהקדיש נאמר על העתיד שיצא ה' ונלחם...ויתקלס הוא לשון זיון, וכובע נחושת (שמואל א א,יז) תרגומו קולסא דנחשא. (א"ה, ראה רש"י פסחים נג,א ד"ה מקולסין, רש"י שם עד,א ד"ה מקולס, רש"י ביצה כב,ב ד"ה מקולס). ובשם רב יהודאי גאון שאין אומרים ויתקלס לפי שאנו מוצאים אותו בלשון גנאי, וכן מנהג פשוט שאין אומרים אותו, עכ"ל.
ועי' בתוס' ב"מ כה,ב ד"ה כאבני בית קוליס, וז"ל: והא דקרי ליה בעלמא מרקוליס היינו חילוף קילוס, דהם קורים קילוס לשון שבח וחכמים החליפו לגנאי לשון לעג וקלס.
נשמח לעוד ידיעות בנידון זה.