הודעהעל ידי שלח » א' מאי 21, 2017 1:01 pm
דרך שאלה זו נבין שאלה כללית בין הפשט לסוד , אנחנו יודעים שהמקובלים אמרו להגיד בלשם יחוד של ספירת העומר מצות עשה , ויש מחלוקת בין הפוסקים האם זו מצוה מדרבנן או מדאוריתא, אדם שרוצה לכוין לפי המקובלים לכאורה נמצא בבעיה, אם ילך לפי השיטה של פוסקים שזה מצות עשה עומר, לא תהיה לו בעיה עם הכוונות, אבל אם הוא סובר כמו הפוסקים שזה דרבנן לכאורה לא יוכל לכוין כי הכוונה אומרת שזה מצות עשה העומר, ואין אפשרות לנו לשנות נוסח המקובלים שהיו בקיאים בעולמות העליונים אז מה יעשה?או שאפשר להגיד שהרשש הלך לפי הרמבם ואז אנו עושים לדעת הרשש והרמבם, השאלה היא, ברור שיש מחלוקת בין הפוסקים אם ספירת העומר זה דאורייתא או דרבנן,אבל לנו לכאורה אסור לשנות את דברי המקובלים כי הם דקדקו בכל אות בעולם הכוונות ,ולכאורה אולי נגיד שהמקובלים הכריעו שזה מצות עשה ועל פי זה עשו את הכוונות, האם אפשר להגיד שהלכה תהיה לפי הקבלה כי הם ידעו בעולמות העליונים?או אולי הרי במצב שיש מחלוקת בין הנגלה לנסתר הלכה כנגלה ואז צריך ללכת לפי הנגלה?אבל ודאי גם המקובלים והרשש ידעו שיש פוסקים שזה מדרבנן ובכל אופן הכריעו שזה דאורייתא, או בדרך זאת נשאל 1האם המקובלים שהיו גם ענקי תורה בפשט קודם פסקו לפי כללי השס הרגילים בפשט ולאחר שהגיעו למסקנה שמצות ספירת העומר זה דאורייתא, על יסוד זה בנו את הכוונה?או2 הם הכריעו לפי הקבלה שמצות העומר היא דאוריתא ולפי זה היתה כוונתם? ואולי יש באמת מחלוקת גם בין המקובלים וגם בין הפשט האם המצוה של העומר בימינו היא מדאורייתא או מדרבנן,ואז יהיו מקובלים שיעשו כוונות אחרות דלא כרשש? אשמח לתגובות נוספות בשאלה זו וגם להערות והארות