מתי יש יותר ענין לטבול במקווה האם בערב יו"ט, או אחר הלימוד של הלילה קודם עלה"ש.
ראיתי פעם שיש יותר ענין בלילה מבערב יו"ט, ולמה לא רואים את העוילם נוהג כך?
חד ברנש כתב:במקהלות החסידים מקפידים מאוד לטבול בליל שבועות סמוך לעלות השחר. והלוואי במצב של היום הלוואי והיו מבטלים טבילה זו לגמרי, שיוצא שכרן בהפסדן. וד"ל.
חד ברנש כתב:יש הרבה 'עניינים' שנועדו לאנשי סגולה יחידאים, ומשעה שהמון העם תפס את אותם עניינים (כי הרבה יותר מרגש לתפוס את העניינים מאשר לקיים את המצוות הפשוטות) - הרי שכל המזניח עצמו מהם עושה טובה לעצמו.
לדעתי, ואקווה מאוד שחברי לא יסקלוני, גם כל העניין להיות ער בכל לילו של חג השבועות, לא נועד לציבור הרחב אלא רק ליחידי סגולה, המסוגלים לתפקד נורמלי (או כמעט נורמלי) ביום גם אחרי שהיו נעורים כל הלילה. אך מה קורה היום? הציבור הרחב חושב שזו מצווה דאורייתא, וחושש לתת לעיניו תנומה, וכל החג כולו הולך 'פייפן'. בלילה לא יכולים ללמוד בריכוז הראוי, כי עייפים, וביום לא צריך ללמוד שהרי 'למדו' כל הלילה, וגם כי עייפים, ובצדק גמור. כך ארע, שדווקא ביום מתן תורה לומדים הכי פחות!
אבל לאף אחד (בעל מעמד, ולא איזה ח"ב...) אין אומץ לצעוק: עד כאן.
חד ברנש כתב:יש הרבה 'עניינים' שנועדו לאנשי סגולה יחידאים, ומשעה שהמון העם תפס את אותם עניינים (כי הרבה יותר מרגש לתפוס את העניינים מאשר לקיים את המצוות הפשוטות) - הרי שכל המזניח עצמו מהם עושה טובה לעצמו.
לדעתי, ואקווה מאוד שחברי לא יסקלוני, גם כל העניין להיות ער בכל לילו של חג השבועות, לא נועד לציבור הרחב אלא רק ליחידי סגולה, המסוגלים לתפקד נורמלי (או כמעט נורמלי) ביום גם אחרי שהיו נעורים כל הלילה. אך מה קורה היום? הציבור הרחב חושב שזו מצווה דאורייתא, וחושש לתת לעיניו תנומה, וכל החג כולו הולך 'פייפן'. בלילה לא יכולים ללמוד בריכוז הראוי, כי עייפים, וביום לא צריך ללמוד שהרי 'למדו' כל הלילה, וגם כי עייפים, ובצדק גמור. כך ארע, שדווקא ביום מתן תורה לומדים הכי פחות!
אבל לאף אחד (בעל מעמד, ולא איזה ח"ב...) אין אומץ לצעוק: עד כאן.
חד ברנש כתב:רבון העולמים, מי קבע שזה מנהג ישראל?!
מ''ב תצ''ד,א
(א) ביום נ' לספירת העומר וכו' - ומאחרין להתפלל ערבית בכניסת שבועות בצאת הכוכבים כדי שיהיו ימי הספירה מ"ט יום תמימות. איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן ואיתא בשו"ע האר"י ז"ל דע שכל מי שבלילה לא ישן כלל ועיקר והיה עוסק בתורה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק. והטעם כתב מ"א ע"פ פשוטו שישראל היו ישנים כל הלילה והוצרך הקב"ה להעיר אותם לקבל התורה [כדאיתא במדרש] לכך אנו צריכין לתקן זה.
הא לחמא עניא כתב:כמדומני [אם אין זכרוני בוגד בי] שכתוב בשם הרה"ק רבי פינחס מקאריץ להקפיד מאוד חזק על טבילה בערב שבועות.
איני זוכר עתה מ"מ לכך, ואדרבה אולי מישהו ימצא זאת.
יוס'ל כתב:חד ברנש כתב:יש הרבה 'עניינים' שנועדו לאנשי סגולה יחידאים, ומשעה שהמון העם תפס את אותם עניינים (כי הרבה יותר מרגש לתפוס את העניינים מאשר לקיים את המצוות הפשוטות) - הרי שכל המזניח עצמו מהם עושה טובה לעצמו.
לדעתי, ואקווה מאוד שחברי לא יסקלוני, גם כל העניין להיות ער בכל לילו של חג השבועות, לא נועד לציבור הרחב אלא רק ליחידי סגולה, המסוגלים לתפקד נורמלי (או כמעט נורמלי) ביום גם אחרי שהיו נעורים כל הלילה. אך מה קורה היום? הציבור הרחב חושב שזו מצווה דאורייתא, וחושש לתת לעיניו תנומה, וכל החג כולו הולך 'פייפן'. בלילה לא יכולים ללמוד בריכוז הראוי, כי עייפים, וביום לא צריך ללמוד שהרי 'למדו' כל הלילה, וגם כי עייפים, ובצדק גמור. כך ארע, שדווקא ביום מתן תורה לומדים הכי פחות!
אבל לאף אחד (בעל מעמד, ולא איזה ח"ב...) אין אומץ לצעוק: עד כאן.
מנהג חסידים ללמוד עד עלות השחר (יש המקדימים כדי להספיק טעימה לפני עלות) ואז ללכת לישון ג' או ד' שעות ולהתפלל בזמן הרגיל, שאז תפילתם בפרישקייט וגישמאק {ידוע על הסבא קדישא מויז'ניץ בעל 'אהבת ישראל' שאחר התפילה בחג השבועות אמר שבזה כבר קיים את ה'חציו לכם'}. המנהג להיות נעורים הוא ע''פ קבלה, לכן אכן תימא על הליטוויקעס שנהגו בו.
יוס'ל כתב:מנהג חסידים ללמוד עד עלות השחר (יש המקדימים כדי להספיק טעימה לפני עלות) ואז ללכת לישון ג' או ד' שעות ולהתפלל בזמן הרגיל, שאז תפילתם בפרישקייט וגישמאק {ידוע על הסבא קדישא מויז'ניץ בעל 'אהבת ישראל' שאחר התפילה בחג השבועות אמר שבזה כבר קיים את ה'חציו לכם'}. המנהג להיות נעורים הוא ע''פ קבלה, לכן אכן תימא על הליטוויקעס שנהגו בו.
חד ברנש כתב:כן. בוודאי, ה'משנה ברורה' מדבר על "עוסקין בתורה"במשך כל הלילה.
האם זו המציאות כיום?
(חוץ מבודדים, כמובן, ששוב, לא עליהם דיברתי).
שש ושמח כתב:יוס'ל כתב:מנהג חסידים ללמוד עד עלות השחר (יש המקדימים כדי להספיק טעימה לפני עלות) ואז ללכת לישון ג' או ד' שעות ולהתפלל בזמן הרגיל, שאז תפילתם בפרישקייט וגישמאק {ידוע על הסבא קדישא מויז'ניץ בעל 'אהבת ישראל' שאחר התפילה בחג השבועות אמר שבזה כבר קיים את ה'חציו לכם'}. המנהג להיות נעורים הוא ע''פ קבלה, לכן אכן תימא על הליטוויקעס שנהגו בו.
[אינני חסיד ואינני מבין כ"כ במנהגי חסידים, ואקווה שלא יקום אחד ויצווח שאין לי רשות להגיב בנושא זה...]
א. קשה לי להאמין שזה מנהג כל החסידים, ועוד יותר קשה לי להאמין שזהו מנהג קדום אצלם. וכי עדיף להיות ניעור בלילה ולישון בתחילת זמן התפילה [שכו"ע מודו שלכת' יש להתפלל מיד בתחילת הזמן] מאשר לישון מעט בסוף הלילה ולקום לתפילה בתחילת היום?
ב. לכאו' מי שהולך לישון בעלוה"ש אין עניין שיטבול לפני כן אלא לפני התפילה, הלא כן?
חד ברנש כתב:רבון העולמים, מי קבע שזה מנהג ישראל?!
חד ברנש כתב:יש הרבה 'עניינים' שנועדו לאנשי סגולה יחידאים, ומשעה שהמון העם תפס את אותם עניינים (כי הרבה יותר מרגש לתפוס את העניינים מאשר לקיים את המצוות הפשוטות) - הרי שכל המזניח עצמו מהם עושה טובה לעצמו.
לדעתי, ואקווה מאוד שחברי לא יסקלוני, גם כל העניין להיות ער בכל לילו של חג השבועות, לא נועד לציבור הרחב אלא רק ליחידי סגולה, המסוגלים לתפקד נורמלי (או כמעט נורמלי) ביום גם אחרי שהיו נעורים כל הלילה. אך מה קורה היום? הציבור הרחב חושב שזו מצווה דאורייתא, וחושש לתת לעיניו תנומה, וכל החג כולו הולך 'פייפן'. בלילה לא יכולים ללמוד בריכוז הראוי, כי עייפים, וביום לא צריך ללמוד שהרי 'למדו' כל הלילה, וגם כי עייפים, ובצדק גמור. כך ארע, שדווקא ביום מתן תורה לומדים הכי פחות!
אבל לאף אחד (בעל מעמד, ולא איזה ח"ב...) אין אומץ לצעוק: עד כאן.
יוס'ל כתב:מנהג חסידים ללמוד עד עלות השחר (יש המקדימים כדי להספיק טעימה לפני עלות) ואז ללכת לישון ג' או ד' שעות ולהתפלל בזמן הרגיל, שאז תפילתם בפרישקייט וגישמאק {ידוע על הסבא קדישא מויז'ניץ בעל 'אהבת ישראל' שאחר התפילה בחג השבועות אמר שבזה כבר קיים את ה'חציו לכם'}. המנהג להיות נעורים הוא ע''פ קבלה, לכן אכן תימא על הליטוויקעס שנהגו בו.
הגרח כתב:אז אולי זה הזמן להעלות רשימה מסודרת של מסדר הישנים בליל שבועות
יש לי סיבה לחשוב שיש הרבה ישנים ולו מכוח העובדה שבין שלוש לארבע יש פחות אנשים בבית הכנסת
לעצם הענין המנהג תפס אצל הליטאים בעיקר בארץ אצל בוגרי הישיבות.
דעת_האברך כתב:הגרח כתב:אז אולי זה הזמן להעלות רשימה מסודרת של מסדר הישנים בליל שבועות
יש לי סיבה לחשוב שיש הרבה ישנים ולו מכוח העובדה שבין שלוש לארבע יש פחות אנשים בבית הכנסת
לעצם הענין המנהג תפס אצל הליטאים בעיקר בארץ אצל בוגרי הישיבות.
מה שפלאי הוא שכאשר זקוקים בבוקר למישהו שיברך ברכות התורה ויוציא את הציבור, צריך לחפש בנרות מי שלא ישן כל הלילה...
בבית כנסת שהייתי היה אחד שהודיע שהוא הולך לישון בכוונה כדי לזכות בזכות להוציא את כל הציבור בברכת התורה!
הגרח כתב:אז אולי זה הזמן להעלות רשימה מסודרת של מסדר הישנים בליל שבועות
יש לי סיבה לחשוב שיש הרבה ישנים ולו מכוח העובדה שבין שלוש לארבע יש פחות אנשים בבית הכנסת
לעצם הענין המנהג תפס אצל הליטאים בעיקר בארץ אצל בוגרי הישיבות.
דעת_האברך כתב:
מה שפלאי הוא שכאשר זקוקים בבוקר למישהו שיברך ברכות התורה ויוציא את הציבור, צריך לחפש בנרות מי שלא ישן כל הלילה...
בבית כנסת שהייתי היה אחד שהודיע שהוא הולך לישון בכוונה כדי לזכות בזכות להוציא את כל הציבור בברכת התורה!
דעת_האברך כתב:האם אפשר לקבל מקורות מתי הזמן המסוגל לטבול במקוה בליל שבועות - האם לפני עלות השחר, אחרי עלות השחר, כמה לפני וכמה אחרי - על פי ה"עניינים" המבוארים באריז"ל?
דעת_האברך כתב:האם אפשר לקבל מקורות מתי הזמן המסוגל לטבול במקוה בליל שבועות - האם לפני עלות השחר, אחרי עלות השחר, כמה לפני וכמה אחרי - על פי ה"עניינים" המבוארים באריז"ל?
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 23 אורחים