פשרן של מליצות על דעת אומרן

פרי יהושע

בשו"ת של אחד מחכמי הספרדים איני זוכר מי, "יע"ש" ר"ת "יאכלנו עש".

תבא · הודעהעל ידי **תבא** » ד' מרץ 01, 2017 3:34 pm

בעיר צפת אמתל"א [=ש'פת אמת תכון לעד. אמן]

רבותיי · הודעהעל ידי **רבותיי** » ד' מרץ 01, 2017 3:35 pm

אספקלריא כתב:דוגמה למליצות ממרן החיד"א
ברשימה של קושיות או תירוצים, במקום לכתוב הקושיא הראשונה, השניה וכו', כותב במליצה:

זה יצא ראשונה, וזאת שנית, ועוד בה שלישיה, ואת רב"ע, ויכהו אל החומ"ש, ועוצ"ם הששי, והשבי"ע בצחצחות.
[ראש דוד, פ' וישב, ד"ה ויתכן לפרש]

האחת, וזאת שנית, ועוד בה שלישיה, ואת רב"ע, וחמ"ש את אר"ש, ועצ"ם הששי, כי השב"ע השבי"ע.
[פה אחד, הגש"פ, ד"ה אלו הוציאנו ממצרים, בהשמטות]

אחת, וזאת שנית, ועוד בה שלישיה, ואת רב"ע, וחמ"ש את אר"ש, ועוצ"ם הששי, והשביעית, ...
[חומת אנך, יחזקאל ט"ז]

זה יצא ראשונה, וזאת שנית, ועוד בה שלישיה, ואת רב"ע, ואוסיף חומש, ושתות מלגיו.
[שם הגדולים מע"ג ערך מהר"ם מרוטנבורג, ד"ה ואנא בריה קלה]

קיים כעי"ז גם בבני יששכר כאשר מאריך בכמה אופנים בביאור ענין אחד.

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ד' מרץ 01, 2017 4:26 pm

דרומי כתב:מליצה יפה שראיתי במכתבים המיועדים לבנש"קים:

ענף עץ אבות

קצת בלויה משימוש, וכ"ה השם של ספרו של הג"ר עובדיה על פרקי אבות.

מה שנכון נכון

הגהמ כתב:
דרומי כתב:מליצה יפה שראיתי במכתבים המיועדים לבנש"קים:

ענף עץ אבות

קצת בלויה משימוש, וכ"ה השם של ספרו של הג"ר עובדיה על פרקי אבות.

כבר קדמו את הרע"י בשם זה ספרים אחרים על פ"א.
[אגב, גם השמות יבי"א יחו"ד חזו"ע לוי"ח והל"ע היו בשימוש לפניו].

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » א' אפריל 23, 2017 6:18 pm

התבקשתי לשאול למקורן של מליצות [מחבר מסביבות שנות הש'], נחוץ בדחיפות:
1. הבית הקדוש הנהרס - הביטוי 'נהרס' כלפי ביהמ"ק דומני מקורו בפייטנות, מהו המקור הקדום ביותר לציוּן?
2. סביבות המחנה האנושי יטושו יפושו יחדושו [מלבד 'סביבות המחנה' כמובן].
3. סערת עברת תלאותיו.
4. האומה הרמה... ובנסי רוממות מסומנה.
5. נהרי נחלי דבש (איוב כ יז) מתיקת תבל המתובל בתבל.
6. מי שטפי קטפי קטבי מרירי מקרי העתים [מלבד 'קטבי מרירי'].
7. בפגעי נגעי רגעי הזמן - מה מקור ראשון לציין פגעי הזמן?
8. מקרי בגדותיו... חמדי הצלחותיו.
9. בית מאווינו - לכאו' לראשונה בבעה"מ פסחים, וכמובן שזה משורש 'אוה' [האם מוגזם ללכת רחוק למליצה על משקל 'בית מאהבי' זכריה יג, ו?]

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » א' אפריל 23, 2017 10:36 pm

רבותיי כתב:
אספקלריא כתב:דוגמה למליצות ממרן החיד"א
ברשימה של קושיות או תירוצים, במקום לכתוב הקושיא הראשונה, השניה וכו', כותב במליצה:
זה יצא ראשונה, וזאת שנית, ועוד בה שלישיה, ואת רב"ע, ויכהו אל החומ"ש, ועוצ"ם הששי, והשבי"ע בצחצחות.
[ראש דוד, פ' וישב, ד"ה ויתכן לפרש]

קיים כעי"ז גם בבני יששכר כאשר מאריך בכמה אופנים בביאור ענין אחד.

מאוד יעזור אם אפשר לציין מראה מקומות בבני יששכר.

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ב' אפריל 24, 2017 7:47 am

הקפצה ועדכון. אנא נסו לעזור, אפילו בשורה אחת.

פלגינן כתב:התבקשתי לשאול למקורן של מליצות [מחבר מסביבות שנות הש'], נחוץ בדחיפות:
2. סביבות המחנה האנושי יטושו יפושו יחדושו [מלבד 'סביבות המחנה' כמובן].
3. סערת עברת תלאותיו.
4. האומה הרמה... ובנסי רוממות מסומנה.
5. נהרי נחלי דבש (איוב כ יז) מתיקת תבל המתובל בתבל.
6. מי שטפי קטפי קטבי מרירי מקרי העתים [מלבד 'קטבי מרירי'].
7. בפגעי נגעי רגעי הזמן - מה מקור ראשון לציין פגעי הזמן?
8. מקרי בגדותיו... חמדי הצלחותיו.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ב' אפריל 24, 2017 2:12 pm

וונדרבר כתב:
רבותיי כתב:
אספקלריא כתב:דוגמה למליצות ממרן החיד"א
ברשימה של קושיות או תירוצים, במקום לכתוב הקושיא הראשונה, השניה וכו', כותב במליצה:
זה יצא ראשונה, וזאת שנית, ועוד בה שלישיה, ואת רב"ע, ויכהו אל החומ"ש, ועוצ"ם הששי, והשבי"ע בצחצחות.
[ראש דוד, פ' וישב, ד"ה ויתכן לפרש]

קיים כעי"ז גם בבני יששכר כאשר מאריך בכמה אופנים בביאור ענין אחד.

מאוד יעזור אם אפשר לציין מראה מקומות בבני יששכר.

זאת מצאתי בחפזי
בני יששכר
מאמרי חדש אדר - מאמר ה
יג) ....והנה זה יצא ראשונה לדרוש בשם הצדיק מרדכי.
מאמרי חדשי כסלו טבת - מאמר ב
יב)..... הנה אוסיף שנית ידי דברי קדוש עליון קרוב לזמנינו מפורסם ברוח קדשו ה"ה הרב הקדוש מהר"פ מקארעץ זצוק"ל,
מאמרי חדשי כסלו טבת - מאמר ד
לב) ועוד בה שלישיה, נעשה הנס על ידי כהנים
לג) ורביעי בקדש, טעם שנעשה הנס על ידי כהנים (והוא דרך חידוד פטטיא דאורייתא טבין),
מאמרי חדש אדר - מאמר ד
ג) ועוד בה שלישיה, על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור [אסתר ט כו].

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ב' אפריל 24, 2017 2:21 pm

בקרו טלה כתב:
וונדרבר כתב:
רבותיי כתב:קיים כעי"ז גם בבני יששכר כאשר מאריך בכמה אופנים בביאור ענין אחד.

מאוד יעזור אם אפשר לציין מראה מקומות בבני יששכר.

זאת מצאתי בחפזי
בני יששכר ...

יישר כח.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ב' אפריל 24, 2017 5:22 pm

אספקלריא כתב:וכן ראה צפונות גליון י' (עמ' קיג-קטו)

הוא הקובץ סיפי' טב המובא viewtopic.php?f=7&t=6891#p67873

א' זעירא · הודעהעל ידי **א' זעירא** » ג' אפריל 25, 2017 1:50 pm

בקובץ חצי גבורים החדש (כרך י') ציטט ד"ר בן-ציון קליבנסקי (במאמרו על הס"ת שנכתב ע"ש הח"ח) מכתב מרבי י"ל פיין, אב"ד סלונים, שם כתב על מפיצי קופסאות קק"ל "ועשו מן ק"ק קק"ל או חולי חולין".
המהדיר פתח את הראשי-תיבות הראשון "קופסאות קודש", כלומר: עשו מן קופסאות הקודש - קק"ל". ובכך איבד את המליצה הנאה, שכן פשר הר"ת הוא "קדשי קדשים", והרב מסלונים פתח בסרקזם את הר"ת "קק"ל" כ"קדשים קלים", וכה כתב: "ועשו מן ק'דשי ק'דשים ק'דשים קל'ים או חולי חולין".

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ג' אפריל 25, 2017 2:04 pm

יש מקום שהחיד"א העתיק תשובה בשם ר' כליפא, ואחד האחרונים האשכנזים הביא דבריו של החיד"א בשם "ר' ליפא"! כליפא הפך לליפא! לא פחות ולא יותר. זה נובע גם מחוסר ההיכרות עם השמות של החכמים הספרדיים, וכן מצוי להפך שר' אליהו הכהן מביא שמועה בשם "ר' אשל" והכונה לר' העשיל מקראקא. קצת סטייה מעניני המליצות אך עדיין עם זיקה.

לעומקו של דבר

ושא_נס כתב:יש מקום שהחיד"א העתיק תשובה בשם ר' כליפא, ואחד האחרונים האשכנזים הביא דבריו של החיד"א בשם "ר' ליפא"! כליפא הפך לליפא! לא פחות ולא יותר. זה נובע גם מחוסר ההיכרות עם השמות של החכמים הספרדיים, וכן מצוי להפך שר' אליהו הכהן מביא שמועה בשם "ר' אשל" והכונה לר' העשיל מקראקא. קצת סטייה מעניני המליצות אך עדיין עם זיקה.

גישמאק. אתה יכול לציין?

מה שנכון נכון

לעומקו של דבר כתב:
ושא_נס כתב:יש מקום שהחיד"א העתיק תשובה בשם ר' כליפא, ואחד האחרונים האשכנזים הביא דבריו של החיד"א בשם "ר' ליפא"! כליפא הפך לליפא! לא פחות ולא יותר. זה נובע גם מחוסר ההיכרות עם השמות של החכמים הספרדיים, וכן מצוי להפך שר' אליהו הכהן מביא שמועה בשם "ר' אשל" והכונה לר' העשיל מקראקא. קצת סטייה מעניני המליצות אך עדיין עם זיקה.

גישמאק. אתה יכול לציין?

viewtopic.php?f=7&t=28543

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ב' מאי 15, 2017 3:44 am

נתעוררתי לאחרונה לשאלה מעניינת. מליצה חביבה במיוחד אצל חכמי ספרד - וכזה תמצא רבות אצל הרחיד"א - היא משחק מילים אר"ש במקום ארץ כשהמובן הוא 'מבטא'/'הרצאת הדיבור'. קל לראות שהוא בנוי ע"פ מבטא המזרחית לאות צד"י כאות סמ"ך או שי"ן שמאלית (וכמדומה שפעם א' אף הביא הגר"מ מאזוז המליצה הידועה 'ותשקוט האר"ש' כהוכחה על מבטא הצד"י כסמ"ך).

ואמנם לפלא שהשרש א.ר.ש. במובן זה מופיע רק פעם אחת במקרא (תהלים כא:ג) 'ארשת שפתיו בל מנעת' ושם השי"ן היא ימנית לא שמאלית. דומה שנדירותה של המלה גרמה להחלפתה עם השרש א.ר.ש. במובן אירוסין ששם השי"ן היא שמאלית באמת, אבל יש לשאול האיך נתהוותה מתחילה מליצה מפורסמת זו הבנויה לכאורה על מבטא שגויה.

(בדומה לזה יש לשאול על הריעב"ץ שקרא שם ספרו על מטבע לשון התפילה 'לוח אר"ש' ע"פ המונח 'לוח ארז' אף שאין דמיון רב בין זי"ן לשי"ן ימנית).

מה שנכון נכון

יש עוד הרבה מאד חלופי זסש"ץ במליצות. למשל: רמז הרומז, לבוש בוז, קול הצרים תחת השיר, סבר אשר הם סוברים, נחץ ינחץ, שר המסכים, והוא לא שונה, יסיר מוצא [=ישיר משה, הובא באשכול אחר]. ועוד לאין סוף. וכ"ה בשאר חלופי אותיות ממוצא אחד.

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ב' מאי 15, 2017 2:33 pm

אכן אתה צודק בהחלט. כמדומה לי שהרבה פחות מצויות מליצות הבנויות ע"פ חילוף צ-שׁ (ואצ"ל ז-שׁ כמו ב'לוח ארש') מאלו המחליפות ש/ס וכדו', אבל אה"נ לאלו המבטאים צד"י כסמ"ך זה כמעט אותו דבר, למרות שלנו זה נשמע קצת מוזר (וד"ז גורם שהרבה אנשים חושבים שהקריאה הנכונה היא בשי"ן שמאלית, ולדוגמא מצוי שכותבים באנגלית Luach Eres כאילו נכתב בשי"ן שמאלית כמו כאן: https://www.kedem-auctions.com/content/ ... on-prayers).

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ב' מאי 15, 2017 4:12 pm

מה שנכון נכון כתב:יש עוד הרבה מאד חלופי זסש"ץ במליצות. למשל: רמז הרומז, לבוש בוז, קול הצרים תחת השיר, סבר אשר הם סוברים, נחץ ינחץ, שר המסכים, והוא לא שונה, יסיר מוצא [=ישיר משה, הובא באשכול אחר]. ועוד לאין סוף. וכ"ה בשאר חלופי אותיות ממוצא אחד.

אפשר ליישב את החילופים הנ"ל, בני שבט אפרים, וכן בני ליטא ומרוקו, לא היו מבדילים כ"כ בין ש' לס'.
ידוע שהרב מפוניבז' הגרי"ש כהנמן זצ"ל היה אומר ס' במקום ש', ובנו רבי אברהם זצ"ל היה אומר ש' במקום ס'.
[ויש בדיחות ידועות ע"ז. יהודי ליטא היו מספרים על אחד שאמר "סיר הסירים אסר לסלמה. יסקיני בנסיקות", וכששאלו אותו "האם אין ש' בשיר השירים" הוא ענה "כן, לשוששי ברכבי פרעה דימישיך רעישי". ומקבילתה בין יהודי מרוקו, אחד אמר "יום הסיסי ויכולו הסמים והארץ" והיכן היה מבטא ש' "שברי מרנן"].
וכמדומני שיש נידון בזה בפוסקים בענין שמות גיטין, (על חילוקי דינים בין היודעים להבדיל במבטא, לבין אלו שלא יודעים להבדיל).

מה שנכון נכון

וונדרבר כתב:
מה שנכון נכון כתב:יש עוד הרבה מאד חלופי זסש"ץ במליצות. למשל: רמז הרומז, לבוש בוז, קול הצרים תחת השיר, סבר אשר הם סוברים, נחץ ינחץ, שר המסכים, והוא לא שונה, יסיר מוצא [=ישיר משה, הובא באשכול אחר]. ועוד לאין סוף. וכ"ה בשאר חלופי אותיות ממוצא אחד.

אפשר ליישב את החילופים הנ"ל, בני שבט אפרים, וכן בני ליטא ומרוקו, לא היו מבדילים כ"כ בין ש' לס'..

הדוגמאות אינן דוקא מבני מרוקו (וכ"ש לא מבני ליטא).
הבאתי גם דוגמאות לחלופי ז-ש (שמאלית וימנית), ז-צ (אם הן מעט ביחס, יש לשים לב גם שאין הרבה מלים עם ז').
וכ"ה גם בשאר חלופי אותיות ממוצא אחד וכנ"ל, וזו דרכן של מליצות, ואי"צ ליישב כלום.

שערי חכמה · הודעהעל ידי **שערי חכמה** » ב' מאי 15, 2017 7:13 pm

החיד"א מרבה במליצות גם בתפילות השונות שחיבר, כאשר יראה המעיין, ואפילו מליצות מפתיעות במיוחד.
למשל:
כידוע התפילות להקפות של שמח"ת הם מהחיד"א, ובתפילה לאחר הקפה רביעית כתב בזה"ל:
וְקוֹל בֶּן לֵוִי תִּסּוֹב עַל שִׁירָה וּנְבָלָה עִמּוֹ כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל
מליצה מלשון הפסוק (שמואל א' כה כה)
"נבל שמו ונבלה עמו"

מנחם · הודעהעל ידי **מנחם** » ב' מאי 15, 2017 8:03 pm

שערי חכמה כתב:החיד"א מרבה במליצות גם בתפילות השונות שחיבר, כאשר יראה המעיין, ואפילו מליצות מפתיעות במיוחד.
למשל:
כידוע התפילות להקפות של שמח"ת הם מהחיד"א, ובתפילה לאחר הקפה רביעית כתב בזה"ל:
וְקוֹל בֶּן לֵוִי תִּסּוֹב עַל שִׁירָה וּנְבָלָה עִמּוֹ כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל
מליצה מלשון הפסוק (שמואל א' כה כה)
"נבל שמו ונבלה עמו"

יש להוסיף ש'תסוב על שירה' זה מליצה מ'הדלת תיסוב על צירה'.

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ג' מאי 16, 2017 10:11 pm

וונדרבר כתב:וכמדומני שיש נידון בזה בפוסקים בענין שמות גיטין, (על חילוקי דינים בין היודעים להבדיל במבטא, לבין אלו שלא יודעים להבדיל).

ראה "גינת ורדים", אה"ע כלל א' סי' ה', (מהדורה חדשה עמ' י"ד), שכתב: "ואמנם עיקרן של דברים הוא שהלועזין אינם יודעים לבטא שין כהלכתה וכל מבטאם הוא בסמך, וכן ג"כ אותיות היונים שכותבין בהם הלועזים את לשונם אין בו שום שין כלל לפי שגם הם לא יפרידו מהברת השין מהברת הסמך, ואינם יודעים לבטא שין כהלכתה, ... אבל אנו השוכנים בגלילות הללו שאנחנו צחי לשון ...".
ולכאורה "הלועזין" הכוונה לדוברי הספרדית [לאדינו], ובעל הגינת ורדים היה במצרים ושם דוברי הערבית היו "צחי לשון" וידעו היטב להפריד בין קריאת הסמך לקריאת השין.
[ועיי"ש נפקא מינה לדינא בין אלו לאלו, שמות שיש בהם מבטא סמך, האם כותבים אותם בסמך או בשין].
וראה "יאיר נתיב" סי' כ"ג אות ל"ט: "לדידן דאנו מפרישין בין מבטא שבולת לסבולת, עדיף טפי לכתוב סול בסמך, אכן לבני תורקייא שאין מפרישין בין זה לזה, שין וסמך שוה להם".
כאן הוא מדבר על בני תורקיה, האם כוונתו לבני תורקיה הקדמונים המכונים "רומאנים"?
ומכל זה נראה שהיו הרבה מקומות שלא ידעו להבדיל היטב בין שין לסמך.

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ג' מאי 16, 2017 10:31 pm

ר' אהרן גבאי במאמרו, 'רבי דוד צבי הילמן ורבי אברהם מאיר הכהן גלאנצר: שיתסר מכתבים בענייני תורה ולשון', חצי גבורים, י (תשעז), עמ' תתקיז-תתקיח הביא מכתבו של רא"מ גלאנצר לרדצ"ה אודות חילוף הסמ"ך בשי"ן, ושם בהערה מביא מהנאמ"ן בדרכי העיון על מבטאם של אנשי צרפת ובשם רא"מ הנ"ל שביטאו שי"ן כמו סמ"ך ויתכן שאת הסמ"ך ביטאו כמו צד"י אשכנזית, וראה רד"ק שופטים יב ו, והכותב מעיר שישנה הקבלה בין רוב הא"ב העברי לבין הא"ב הלטיני, והמקביל של S הוא שי"ן, עיי"ש.
נ. ב. בהמשך אצרף גם מאמר של גומפרץ ('השין, טלטוליה וגלגוליה', תרביץ, יג,ב–ג [טבת–ניסן תשב]) אשר ציין אליו רא"מ גלאנצר [יש כעת תקלה בהעלאת קבצים].

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ד' מאי 17, 2017 9:27 am

יגפ גומפרץ, 'השין, טלטוליה וגלגוליה', תרביץ, יג,ב–ג (טבת–ניסן תשב).pdf: (306.39 KiB) הורד 480 פעמים

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ד' מאי 17, 2017 9:48 am

ישנה סדרה של אגרות יהודי איטליה בתקופת הרנסנס, בעריכת יעקב בוקסנבוים, הכוללת בין השאר את הספרים אגרות ריאם, אגרות בית ריאטי, אגרות בית קרמי ועוד, ספרים אלה [ודומה שאגרות ריא"ם עולה על כולם] הם אוצר בלום וכמעט בלתי נדלה של מליצות ופתגמים.

א' זעירא · הודעהעל ידי **א' זעירא** » ד' מאי 17, 2017 6:11 pm

אגב מליצות.
גדולי ישראל מכל הדורות נהגו לפתוח את מכתבם במילים "שלמא רבא ונפישא".
מהיכן נובע הביטוי?
מסתבר שהביטוי נוצר לצרכי חירוז, ובמרוצת הדורות הפכה לשיגרא דלישנא רגילה.

דודי צח · הודעהעל ידי **דודי צח** » ד' מאי 17, 2017 6:20 pm

וראיתי כי הקשה עצמו לדעת..... [מחבר פלוני הקשה על עצמו]
הרבה מגזרים השתמשו בביטוי המפתיע הזה

*

ברקים רב · הודעהעל ידי **ברקים רב** » ד' מאי 17, 2017 9:03 pm

דודי צח כתב:וראיתי כי הקשה עצמו לדעת..... [מחבר פלוני הקשה על עצמו]
הרבה מגזרים השתמשו בביטוי המפתיע הזה

*

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=1495#p9791
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=3149#p23496

מצפה · הודעהעל ידי **מצפה** » ד' מאי 17, 2017 11:09 pm

יש דרכי משה בבשר וחלב על מה שכתב בית יוסף שאסור לאכול דגים עם בשר, וכתב: ונתחלף להרב בית יוסף בשר בחלב...

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ה' מאי 18, 2017 12:57 am

מה שנכון נכון כתב:הבאתי גם דוגמאות לחלופי ז-ש (שמאלית וימנית), ז-צ (אם הן מעט ביחס, יש לשים לב גם שאין הרבה מלים עם ז').
וכ"ה גם בשאר חלופי אותיות ממוצא אחד וכנ"ל, וזו דרכן של מליצות, ואי"צ ליישב כלום.

לא הבנתי ענין החלופים עם אות ז', האם עצם המוצא האחד זה כבר גורם אפשרות מליצות, או שצריך לומר שהיו מקומות שלא הבדילו כ"כ בין מבטא ז' למבטא ס'?
בימינו יש דוברי ספרדית או איטלקית שלא מצליחים לבטא ז'.
[ואם אותו אדם גם אינו מבדיל בין ש' לס', א"כ הוא יחליף גם בין ש' ימנית לז'].

מה שנכון נכון

וונדרבר כתב:
מה שנכון נכון כתב:הבאתי גם דוגמאות לחלופי ז-ש (שמאלית וימנית), ז-צ (אם הן מעט ביחס, יש לשים לב גם שאין הרבה מלים עם ז').
וכ"ה גם בשאר חלופי אותיות ממוצא אחד וכנ"ל, וזו דרכן של מליצות, ואי"צ ליישב כלום.

לא הבנתי ענין החלופים עם אות ז', האם עצם המוצא האחד זה כבר גורם אפשרות מליצות, או שצריך לומר שהיו מקומות שלא הבדילו כ"כ בין מבטא ז' למבטא ס'?
בימינו יש דוברי ספרדית או איטלקית שלא מצליחים לבטא ז'.
[ואם אותו אדם גם אינו מבדיל בין ש' לס', א"כ הוא יחליף גם בין ש' ימנית לז'].

בין האותיות שהן ממוצא אחד יש דמיון מסוים, לפעמים יותר ולפעמים פחות, והרבה פעמים דמיון זה מספיק בשביל מליצות (גם אם לא בכל האותיות ממש, למשל ברוב הדטלנ"ת). וזה שווה לכל אדם המדבר לה"ק ובכל מקום. [והרי המוצא המשותף הוא הסיבה למקומות שבהן לא הבדילו בין האותיות, ומינה שגם במקומות שהבדילו יש מספיק דמיון בשביל להחליפן במליצה].
אגב עוד דוגמא - טמן ברמז. והשווה תזכרו-תשכרו.

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ב' מאי 22, 2017 12:02 am

מצפה כתב:יש דרכי משה בבשר וחלב על מה שכתב בית יוסף שאסור לאכול דגים עם בשר, וכתב: ונתחלף להרב בית יוסף בשר בחלב...

זה לשון הדרכי משה יו"ד סי' פ"ז אות ד': ולכן נראה שנתערב להרב בית יוסף בשר בחלב.
(לא בטוח שהתכוון למליצה! ואולי מהא דלא נקט "שנתחלף", משמע שהתכוון למליצה)

כתב ומכתב · הודעהעל ידי **כתב ומכתב** » א' מאי 28, 2017 2:11 am

איש_ספר כתב:בקובץ ע"ח באבוב פרסם הרה"ג שלמה מ"ד ועקנין שליט"א מאמר מעניין אודות מליצות חכמי הספרדים שלא הובנו לאשורם, ממרחק המקום.

...ובאותו ענין, (ואולי כבר הזכרתי כאן). בס' מרנן ורבנן כותב ר"ש מרגליות בשם אביו רש"א' שכל מליצה ומליצה שכתב הרב חיד"א היה מיחד עליה כך וכך יחודים וכו' וכו'...

'לעומקו של דבר' הפנה תשו"ל לשרשור נאה זה, בעקבות הערתי: ה"אור החיים" שאינו בן עטר. גם זה הוא ממליצות החיד"א.
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=28&t=33911
ואבקש דעת המליצים

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » א' מאי 28, 2017 5:51 am

כנראה כיוונת אל האמת, ייש"כ.

אוסיף שבמליצה זו עצמה תיאר הרחיד"א גם את מהר"ח אלפאנדארי בברכ"י חלק אה"ע בסיום הספר (וכנראה עשה כן כדי לחתום הספר בשמו 'חיים' כמנהגו):

והרב מופת הדור מהר"ר חיים אלפאנדארי בדרשותיו כתב... והם דברים פשוטים וברורין, ונראים דברי הרב אור החיים.

יתירה מזאת, נראה לי שמה שהזכיר רבו האוה"ח הק' בתואר "הרב אור החיים" (בשה"ג מערכת גדולים ערך מוהר"י רוזאניס) הוא גם כן על צד המליצה ולאו דוקא על שם ספרו, שכן מדובר בציטוט מספרו 'פרי תואר' והוא מתואר לפני זה כ'הרב פרי תואר' (ולא זכור לי שתיארו 'הרב אור החיים' בשום מקום אחר):

והרב פרי תואר בס' פ"ד ס"ק י"ג כתב ששמע שהרב לא רצה להדפיס חבורו בחייו לבל יעמד חי ויטעה בכונת דבריו ויחשוב שהשיג עליו עכ"ד. והרב אור החיים הנז' כתב לפי אשר שמע הוא זצ"ל. אמנם ידענו נאמנה מזקני רבני קושטנדינא יע"א שידעו שמה שלא הדפיס הרב הן בעודנו חי היה לפי רוב הענוה הקבועה באמת בלבו והיה אומר מה יתן זה לפום רבנן.

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » א' מאי 28, 2017 7:59 am

הגהמ כתב:כידוע, לפעמים אי-רגילות במליצות הספרדים גורם לשיבושים בפיענוח ר"ת. והנה דוגמא שמצאתי באגרת הרנ"נ קורונל שנדפסה בירושתנו דאשתקד עמ' עז:
ואולי יאבה בטובו הגביר במברגר אשר הוא מאוהבי דמני"ר

בהערה ביארו את הר"ת 'דמני"ר' - 'דמעלתו נרו יאיר', ואמנם ברור שהפתרון הנכון הוא 'דמר ניהו רבה', והיא מליצה שגורה בפי חכמי הספרדים (ע"פ גמרא ב"ב כב.), דוק ותשכח.

טעות זו מצאתי גם במקום אחר:

: השיבה לירושלים.JPG (49.25 KiB) נצפה 13141 פעמים

א גאליציאנער

ברוח הימים ניתן כנראה להוסיף ממגילת רות את הידועות- ותיהום כל העיר, וכן - הזאת נעמי...
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ו' יוני 02, 2017 7:38 am

הגהמ כתב:נתעוררתי לאחרונה לשאלה מעניינת. מליצה חביבה במיוחד אצל חכמי ספרד - וכזה תמצא רבות אצל הרחיד"א - היא משחק מילים אר"ש במקום ארץ כשהמובן הוא 'מבטא'/'הרצאת הדיבור'. קל לראות שהוא בנוי ע"פ מבטא המזרחית לאות צד"י כאות סמ"ך או שי"ן שמאלית (וכמדומה שפעם א' אף הביא הגר"מ מאזוז המליצה הידועה 'ותשקוט האר"ש' כהוכחה על מבטא הצד"י כסמ"ך).

רמב"ן שמות טז א: "וטעם אשר בין אלים ובין סיני - להפריש בין מדבר סין זה למדבר צין האחר (במדבר כ א) הכתוב בצד"י שבאו שם בשנת הארבעים, ותמת שם מרים, ולכך הזכיר שם ויחנו שם במדבר צין היא קדש (שם לג לו), להפרישו מזה".
האם דבריו קשורים לניד"ד; מהיכ"ת שיחליפו בין 'סין' ל'צין'?

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ו' יוני 02, 2017 7:43 am

השוה פירוש הרמב"ן לשמות (כה:כט):

והקשות שם כולל הקנים והסניפין, אולי בעבור פצולן יקראו כן בחלוף הצדי"ק בשי"ן, כמו ויראו יושבי קצוות מאותותיך, כחלוף צדי"ק ושי"ן במלת שחוק

בברכה המשולשת

וכן במלה פרצוף-פרסוף

פורום אוצר החכמה

מי מחובר