Re: למי שייך מוסד הרב קוק?

ארזי ביתר · הודעהעל ידי **ארזי ביתר** » ד' מאי 17, 2017 3:51 pm

הבהרה: לא אני פתחתי את האשכול. בפתיחתו, הועלו התמונות כשהן הפוכות. ואני העליתי אותן שוב בצורה ישרה ונוחה לקריאה. משום מה, החליטו בהנהלה למחוק את ההודעה של פותח האשכול, וכך הפכתי להיות הפותח...

איני זוכר מי היה פותח האשכול, ועמו הסליחה.

: מוסד 1.jpg (1.9 MiB) נצפה 12106 פעמים

: מוסד 2.jpg (2.02 MiB) נצפה 12106 פעמים

: מוסד 3.jpg (1.98 MiB) נצפה 12106 פעמים

: מוסד 4.jpg (1.2 MiB) נצפה 12106 פעמים

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ד' מאי 17, 2017 6:03 pm

את מי זה מעניין? יש לך תביעת בעלות על מוסד הרב קוק? מה לך להתערב בזה?

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ד' מאי 17, 2017 7:00 pm

סליחה על הבורות - הר"פ הוא הרב פישמן-מימון?

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ד' מאי 17, 2017 7:38 pm

מיללער כתב:סליחה על הבורות - הר"פ הוא הרב פישמן-מימון?

כן, ידוע שלא עשו בו תקנת השוק...

שעיר החיי- איפה מצאת כזו מציאה?

פרנקל תאומים · הודעהעל ידי **פרנקל תאומים** » ד' מאי 17, 2017 8:38 pm

כתוב שם שטרם היות הר"פ חבר הנהלת הסוכנות, הוא נלחם נגד מגמתה של הסוכנות להעביר את כספי התקציב הדתי דרך הרב קוק זצ"ל ע"מ שיחלקם, תחת להעבירם דרך ה'מרכז הרוחני' של 'המזרחי', ואילו אחרי שהתקבל לחבר בהנה"ס אזי נהפך לבבו וכו'. הבנתי נכון?

אילו ישיבות היו היו מזוהות עם ה'מזרחי' בתש"ז, שהיה צורך חיוני להעביר להם תקציב דרך מפעל התורה עקב התעלמות ועד הישיבות מהם?
ישיבת הרב עמיאל? מדרשיית נועם כבר היתה קיימת? ישיבת הדרום-קלצק של הרצ"י מלצר? מה עוד?

אגב, יש להעיר שהגרי"א הרצוג זצ"ל חרף היותו חבר 'המזרחי', היה חבר ב'ועד הישיבות'.

נ"ב:
תנוח דעתו של הרמ"ב ז"ל ויתנחם בכך, שנכדו היחיד (זצ"ל) של הר"פ שינה את פני המוסד, ויבל"ח ילדיו המנהלים את המוסד כיום, עושים כן באופן הקרוב יותר לרוח אביו זי"ע של הרמ"ב, מאשר לרוחו של סבם.

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ד' מאי 17, 2017 8:46 pm

פרנקל תאומים כתב:
אילו ישיבות היו היו מזוהות עם ה'מזרחי' בתש"ז, שהיה צורך חיוני להעביר להם תקציב דרך מפעל התורה עקב התעלמות ועד הישיבות מהם?
ישיבת הרב עמיאל? מדרשיית נועם כבר היתה קיימת? ישיבת הדרום-קלצק של הרצ"י מלצר? מה עוד?

אגב, יש להעיר שהגרי"א הרצוג זצ"ל חרף היותו חבר 'המזרחי', היה חבר ב'ועד הישיבות'.

אולי מדובר בישיבת מא"ש.
https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%94% ... 7%99%D7%9D

אגב, הרב הרצוג היה יו"ר וועד הישיבות ולא רק חבר.

בברכה המשולשת

פרנקל תאומים כתב: אילו ישיבות היו היו מזוהות עם ה'מזרחי' בתש"ז, שהיה צורך חיוני להעביר להם תקציב דרך מפעל התורה עקב התעלמות ועד הישיבות מהם?
ישיבת הרב עמיאל? מדרשיית נועם כבר היתה קיימת? ישיבת הדרום-קלצק של הרצ"י מלצר? מה עוד?

לכאורה, ישיבת כפר הרא"ה (כמדומני שטרם למדו בה לימודי חול באותה תקופה).

השעיר החיי · הודעהעל ידי **השעיר החיי** » ד' מאי 17, 2017 9:08 pm

: מוסד א.JPG (1.71 MiB) נצפה 11942 פעמים

: מוסד ג.jpg (232.72 KiB) נצפה 11942 פעמים

: מוסד ה.jpg (219.42 KiB) נצפה 11942 פעמים

פרנקל תאומים · הודעהעל ידי **פרנקל תאומים** » ד' מאי 17, 2017 9:15 pm

בברכה המשולשת כתב:
פרנקל תאומים כתב: אילו ישיבות היו היו מזוהות עם ה'מזרחי' בתש"ז, שהיה צורך חיוני להעביר להם תקציב דרך מפעל התורה עקב התעלמות ועד הישיבות מהם?
ישיבת הרב עמיאל? מדרשיית נועם כבר היתה קיימת? ישיבת הדרום-קלצק של הרצ"י מלצר? מה עוד?

לכאורה, ישיבת כפר הרא"ה (כמדומני שטרם למדו בה לימודי חול באותה תקופה).

כמדומה שכפר הרא"ה היתה שייכת ל'הפועל המזרחי'(בני עקיבא) ולא ל'המזרחי' (משא"כ מדרשיית נועם, נועם ר"ת נוער מזרחי).

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ד' מאי 17, 2017 10:18 pm

פרנקל תאומים כתב:
בברכה המשולשת כתב:
פרנקל תאומים כתב: אילו ישיבות היו היו מזוהות עם ה'מזרחי' בתש"ז, שהיה צורך חיוני להעביר להם תקציב דרך מפעל התורה עקב התעלמות ועד הישיבות מהם?
ישיבת הרב עמיאל? מדרשיית נועם כבר היתה קיימת? ישיבת הדרום-קלצק של הרצ"י מלצר? מה עוד?

לכאורה, ישיבת כפר הרא"ה (כמדומני שטרם למדו בה לימודי חול באותה תקופה).

כמדומה שכפר הרא"ה היתה שייכת ל'הפועל המזרחי'(בני עקיבא) ולא ל'המזרחי' (משא"כ מדרשיית נועם, נועם ר"ת נוער מזרחי).

נכון

פרנקל תאומים כתב:תנוח דעתו של הרמ"ב ז"ל ויתנחם בכך, שנכדו היחיד (זצ"ל) של הר"פ שינה את פני המוסד, ויבל"ח ילדיו המנהלים את המוסד כיום, עושים כן באופן הקרוב יותר לרוח אביו זי"ע של הרמ"ב, מאשר לרוחו של סבם.

אינני יודע האם הרוח השוררת במוסד הרב קוק דומה לרוחו של הנצי"ב, אך סביר שדעתו לא היתה נוחה מהעצלות הרבה שיש שם, מההתנהלות המבישה ומחוסר המקצועיות של ההנהלה.

ציטרון · הודעהעל ידי **ציטרון** » ד' מאי 17, 2017 11:29 pm

לא נראה לי שיש כאן תחרות בנחת רוח בין רוחו של אביו של הרמ״ב ובין סבם של מנהלי מוסד הרב קוק כיום.
אבל אם כבר היית צריך לנסח זאת כך, אז בל נשכח שמייסדו, מנהלו והרוח החיה של המוסד הוא זה האחרון ולא אף אחד אחר...

ואם כבר מדברים על נחת רוח לנצי״ב, מעניין מאד האם השמטת שמו של תלמידו, מלוגו המכון הקרוי על שמו ולכבודו, מעל גבי חלק נכבד מספרי המכון (יהיה זה למטרות רווח כלכלי או מה שלא יהיה), הסבה לו נחת רוח גדולה...

השעיר החיי · הודעהעל ידי **השעיר החיי** » ה' מאי 18, 2017 12:19 pm

מרכז.pdf: (179.91 KiB) הורד 929 פעמים

הוה אמינא · הודעהעל ידי **הוה אמינא** » ה' מאי 18, 2017 5:07 pm

פרנקל תאומים כתב:
אילו ישיבות היו היו מזוהות עם ה'מזרחי' בתש"ז, שהיה צורך חיוני להעביר להם תקציב דרך מפעל התורה עקב התעלמות ועד הישיבות מהם?
ישיבת הרב עמיאל? מדרשיית נועם כבר היתה קיימת? ישיבת הדרום-קלצק של הרצ"י מלצר? מה עוד?

אגב, יש להעיר שהגרי"א הרצוג זצ"ל חרף היותו חבר 'המזרחי', היה חבר ב'ועד הישיבות'.

אמנם מפעל התורה היה מזוהה עם המזרחי, אולם זה היה בסה"כ צינור העברת תקציבים וכן תקרה חוקית ליבוא כספים שגוייסו בחו"ל ע"י משולחי וראשי הישיבות. ולא גוף שהיה לו השפעה השקפתית. לכן גם ישיבות בלי שום זיקה למזרחי - אם היה להן בעיה כלשהי להיות רשומים בועד הישיבות.

למשל בפתח תקוה היו שתי ישיבות חרדיות וידועות. ראשיהן היו צהובין זה לזה.
ואחד מהן היה בראשות ועד הישיבות והשני הרגיש שרגליו דחוקות מלהמנות על ועד הישיבות והיה רשום במפעל התורה.

הוה אמינא · הודעהעל ידי **הוה אמינא** » ה' מאי 18, 2017 5:29 pm

ברשימה משנת תשכ"ב מצאתי את רשימת הישיבות דלהלן כמאורגנות במפעל התורה

* אמת ליעקב ירושלים, שכונת זכרון יוסף, נוסדה תש"ב.

* בית א-ל שכונת מקור ברוך, הרב הדאיה.

* הישוב החדש, תל אביב.

* הישיבה החקלאית, כפר הרא"ה.

* הרמב"ם ובית יוסף, תל אביב, נוסדה תש"ב ע"י ארגון בנ"ע סניף הדרום.

* הרש"ש, ירושלים, נוסדה תרצ"ו.

* "כפר הרא"ה", ישיבה תיכונית.

* "כרם ביבנה", קבוצת יבנה.

* מדרשיית נע"ם, פרדס חנה.

* "מירון", מושב מירון, נוסדה תשי"א, הרב ברגמן.

* מרכז הרב, ירושלים.

* נחלים, מושב נחלים, נוסדה תשט"ו.

* נתיב מאיר, ירושלים בית וגן, נוסדה תשי"ג.

* עטרת זקנים, תל אביב יד אליהו, נוסד תשי"ד.

* קרית שמואל, קרית שמואל שליד חיפה, נוסדה תש"ך.

* רעננה, רעננה רחוב אחוזה, מוסדה תשי"ט.

* שבט מיהודה, תלאביב, רחוב טרומפלדור, נוסד תשט"ו.

* "שער השמים" ירושלים שכונת מקור ברוך, הרב אוירבך, נוסד תרס"ו.

* "שפיר", מועצה איזורית שפיר, ישיבה תיכונית נוסדה תש"ך.

* תורה ומלאכה, כפר אתא, נוסדה תשט"ז.

* תורה ומלאכה, כפר סיטרין, נוסד תשי"ז.

* תורה ומלאכה, עזתה, נוסדה תשי"ז.

* תורה ומלאכה, תל אביב, נוסדה תשט"ו.

* תורת חיים, ירושלים שכונת זכרון משה, נוסדה תרמ"ז בעיר העתיקה.

* תורת חסד, ירושלים בתי ורשא, הרב וינשטוק, נוסדה תש"א.

* תורת ירושלים, ירושלים שכונת בית יעקב, נוסדה תרצ"ד.

* תקוות יעקב, שדה יעקב, נוסדה תשי"ז.

ואגב,
הישיבה התיכונית הדרום רשומה כמאורגנת תחת ועד הישיבות.

פרנקל תאומים

השעיר החיי כתב:
מרכז.pdf

שאלות:
א) הלא בסופו של דבר ההתפצלות הגיעה קרוב לעשרים שנה מאוחר יותר, ומה איפוא התרחש בינתיים?

ב) מתי הרב אבינר הפסיק לשמש כר"מ בישיבת מרכז הרב? האומנם עזב אותה על רקע זה?

ג) האם הרצי"ה סבר שהגר"א שפירא איננו ממשיך אמיתי לדרכו של אביו? האם הוא סבר שהגר"א שפירא הוא בעצם בשר מבשרו של עולם הישיבות הכללי ולא של מרכז הרב?

ד) מתי התמנה הגר"ש ישראלי לשמש כראש הישיבה? והאם מינויו היה לרוחו של הרצי"ה או לרוחם של תלמידיו הרב טאו ודעימיה?
ומה באמת היתה דעתו האישית של הגר"ש ישראלי על כל העניין?

ה) האם נכון לומר שהגר"א שפירא (ואולי גם הגר"ש ישראלי) החזירו את הישיבה קרוב יותר לאופי הישיבתי הקלאסי שהיה לה בימי הגרי"מ חרל"פ?

פרנקל תאומים

הוה אמינא כתב:ברשימה משנת תשכ"ב מצאתי את רשימת הישיבות דלהלן כמאורגנות במפעל התורה

רשימה מעניינת.
עד מתי ועד הישיבות עסק בהעברת תקציבים ותרומות לישיבות?

בברכה המשולשת

פרנקל תאומים כתב:
השעיר החיי כתב:
מרכז.pdf

שאלות:
א) הלא בסופו של דבר ההתפצלות הגיעה קרוב לעשרים שנה מאוחר יותר, ומה איפוא התרחש בינתיים?

ב) מתי הרב אבינר הפסיק לשמש כר"מ בישיבת מרכז הרב? האומנם עזב אותה על רקע זה?

ג) האם הרצי"ה סבר שהגר"א שפירא איננו ממשיך אמיתי לדרכו של אביו? האם הוא סבר שהגר"א שפירא הוא בעצם בשר מבשרו של עולם הישיבות הכללי ולא של מרכז הרב?

ד) מתי התמנה הגר"ש ישראלי לשמש כראש הישיבה? והאם מינויו היה לרוחו של הרצי"ה או לרוחם של תלמידיו הרב טאו ודעימיה?
ומה באמת היתה דעתו האישית של הגר"ש ישראלי על כל העניין?

ה) האם נכון לומר שהגר"א שפירא (ואולי גם הגר"ש ישראלי) החזירו את הישיבה קרוב יותר לאופי הישיבתי הקלאסי שהיה לה בימי הגרי"מ חרל"פ?

א) מרן הגר"א שפירא נבחר להיות הרב הראשי לישראל, ולכן הרב צב"י טאו ותלמידיו הפסיקו את המהלכים בשל כבוד הרבנות הראשית (כך שמעתי מהצד של הרב צב"י טאו).
ב) הוא לא היה ר"מ אף פעם.
ג) רבינו הרצי"ה מינה את מרן הגרא"ש (שכבר היה קשור לישיבה מתקופת מרן הגרימ"ח) להעביר את השיעור הכללי אחרי פטירת מרן הגרימ"ח, כך שכבר בחייו הוא כיהן בראשות הישיבה, במידת מה. (ויעויין בצילום כתי"ק של רבינו הרצי"ה ביחס לחתונת ראש הישיבה הנוכחי הגרי"א שפירא, בו כתב עליו "בן ראש ישיבתנו"). על כל זה יעויין בספר בדרך התורה הגואלת, עמ' טו, שנג-שנד (הרב אביהוא שוורץ) ובהרחבה בהקדמה לספר השיעורים של מרן הגרא"ש שהוציא הרב שוורץ וגם בספר גאולת אור הצבי (הרב יוסי בדיחי) וכו' וכו'. היה ביניהם גם קשר אישי חזק מאוד.
ד) אחרי מינויו כחבר בבית הדין הגדול ומעברו לירושלים בקש ממנו רבינו הרצי"ה להעביר שיעור כללי נוסף. ויעויין בהרחבה בספר גאון בתורה ובמידות. גם ביניהם היה קשר אישי חזק (אלא שהיו ביניהם גם כו"כ אי הסכמות).
ה) בעז"ה בזה יש להאריך בנפרד

בברכה המשולשת

ואגב, לגבי דרכו של מרן הגרא"א שפירא בענייני ציבור וכדו' יעויין בהרחבה בספר מורשה, המלקט את דבריו בזה

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ו' מאי 19, 2017 8:52 am

הרב שפירא היה יותר "פרנקיסט" מ"קוקניק" החזו"א הציע להרב מפוניבז למנותו לר"י בפוניבז והוא סירב מסיבות טכניות הוא היה מאותו אסכולה של הרב יעקב רוזנטל מחיפה ורחוק מהרב קוק הבן.

אגב, המחלוקת בין הרב חרלפ והרב קוק הבן (הגיע לבית דין) היה על רקע אידאולוגי?

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ו' מאי 19, 2017 11:03 am

קראקובער כתב:אגב, המחלוקת בין הרב חרלפ והרב קוק הבן (הגיע לבית דין) היה על רקע אידאולוגי?

לא. למרות שבהחלט היו מחלוקות על רקע אידיאולוגי.

אגב, נתקפתי בחילה מהביטוי 'פרנקיסט', השולח את הקורא ביטוי זה לימים שעדיף לשכוח.

בברכה המשולשת

קראקובער כתב:הרב שפירא היה יותר "פרנקיסט" מ"קוקניק" החזו"א הציע להרב מפוניבז למנותו לר"י בפוניבז והוא סירב מסיבות טכניות הוא היה מאותו אסכולה של הרב יעקב רוזנטל מחיפה ורחוק מהרב קוק הבן.

אגב, המחלוקת בין הרב חרלפ והרב קוק הבן (הגיע לבית דין) היה על רקע אידאולוגי?

א. אם כבר, אז מרן הגרא"ש כתב שכל הרבנים (בארץ) בני דורו הם תלמידי מרן הגראז"מ.
ב. במה מתבטא החילוק בין מרן הגרצפ"פ למרן הרב זצ"ל בהקשר לדיון הנוכחי?
ג. מה בדיוק כתר"ה בא להוכיח מהצעת המינוי בפוניבז'? (שאגב מרן הגרא"ש סרב לה כדי לא להתרחק מאמו האלמנה בירושלים)
ד. "רחוק מהרב קוק הבן" כיצד ובמה?
ה. איזה מחלוקת בדיוק. (למיטב ידיעתי, בהחלט היו כו"כ מחלוקות מסביב לענייני הישיבה, אך לא בין מרן הגרימ"ח לרבינו הרצי"ה, שהיו ביניהם מחלוקות אחרות, כדרכה של תורה)
ו. יעויין עוד במקורות שציינתי בהודעותיי הקודמות.

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ו' מאי 19, 2017 11:12 am

לייטנר כתב:
קראקובער כתב:אגב, המחלוקת בין הרב חרלפ והרב קוק הבן (הגיע לבית דין) היה על רקע אידאולוגי?

לא. למרות שבהחלט היו מחלוקות על רקע אידיאולוגי.

אגב, נתקפתי בחילה מהביטוי 'פרנקיסט', השולח את הקורא ביטוי זה לימים שעדיף לשכוח.

ככה היו קוראים פעם לאנשי הרב צצ"פ ולא מדובר בקונוטציה שלילית.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ו' מאי 19, 2017 11:14 am

הראי"ה כתב: "לבל תהיו קוקיסטים", ובכל זאת השתמשת בביטוימאוחר יותר: 'קוקניק'.

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ו' מאי 19, 2017 11:34 am

ברכה משולשת- כלום לא שמעת על הדין תורה מי בראש?!

הרב פרנק היה איש הלכה שלא ממש עסק במחשבה, קבלה , פילוסופיה וכו' והשאלה בעצם מה מכנה המשותף בינו להרב קוק חוץ מזה ששניהם תמכו במדינה יהודית ובמוסד הרבנות.

הרב שפירא רצה ישיבה נורמלית בלי נזירים ופילוסופים ואכן הוא די הצליח בזה.

ורק בתור דוגמא אצל הרב צב"י היה תמונה של חוזה המדינה אצלו בסלון כידוע ואמרות שונות ומשונות עליו, דברים שלא היו אצל הרב שפירא.

בברכה המשולשת

קראקובער כתב:ברכה משולשת- כלום לא שמעת על הדין תורה מי בראש?!

הרב פרנק היה איש הלכה שלא ממש עסק במחשבה, קבלה , פילוסופיה וכו' והשאלה בעצם מה מכנה המשותף בינו להרב קוק חוץ מזה ששניהם תמכו במדינה יהודית ובמוסד הרבנות.

הרב שפירא רצה ישיבה נורמלית בלי נזירים ופילוסופים ואכן הוא די הצליח בזה.

ורק בתור דוגמא אצל הרב צב"י היה תמונה של חוזה המדינה אצלו בסלון כידוע ואמרות שונות ומשונות עליו, דברים שלא היו אצל הרב שפירא.

א. לא שמעתי על דבר כזה. אשמח לצילום פסק הדין.
ב. על קשר בין מרן הרב זצ"ל ומרן הגרצ"פ יעויין בחוברת עטרת צבי של מע"כ ידידי הגה"צ רבי עמיחי ישראל כנרתי (מצויה באוצר).
ג. מדברי כתר"ה, נראה כי שכתר"ה איננו בקיא כלל ועיקר בדרכה של ישיבת מרכז הרב לדורותיה ובטיב הבחורים והאברכים שהיו מאז ומעולם בישיבת מרכז הרב, בכל התקופות. (לא שלא היו הבדלי דגשים, אבל ממש לא בדרך שכתר"ה כתב)
ד. יעיין נא כתר"ה בהספדו של מרן הגרא"ש על רבינו הרצי"ה.

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ב' מאי 22, 2017 8:07 am

א. לא שמעתי על דבר כזה. אשמח לצילום פסק הדין.

שמעתי מנכדו של הרצ"פ, אתה יכול לשאול אנשים שלמדו אז בישיבה

ב. על קשר בין מרן הרב זצ"ל ומרן הגרצ"פ יעויין בחוברת עטרת צבי של מע"כ ידידי הגה"צ רבי עמיחי ישראל כנרתי (מצויה באוצר).

גם רח"ל אוירבך היה בקשר ידידות אתו, אז מה?

ג. מדברי כתר"ה, נראה כי שכתר"ה איננו בקיא כלל ועיקר בדרכה של ישיבת מרכז הרב לדורותיה ובטיב הבחורים והאברכים שהיו מאז ומעולם בישיבת מרכז הרב, בכל התקופות. (לא שלא היו הבדלי דגשים, אבל ממש לא בדרך שכתר"ה כתב)

דווקא שמעתי מכמה תלמידים לשעבר.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ב' מאי 22, 2017 9:53 am

קראקובער כתב:ג. מדברי כתר"ה, נראה כי שכתר"ה איננו בקיא כלל ועיקר בדרכה של ישיבת מרכז הרב לדורותיה ובטיב הבחורים והאברכים שהיו מאז ומעולם בישיבת מרכז הרב, בכל התקופות. (לא שלא היו הבדלי דגשים, אבל ממש לא בדרך שכתר"ה כתב)

דווקא שמעתי מכמה תלמידים לשעבר.

לא עדות רצינית כמובן. נראה שעדיף להסתמך על כותבי קורותיה השונים ובתקופות השונות (הרבנים רודיק, גוטל, שילת, שוורץ וגרשוני), כדי לשער השערות ולגזור מסקנות.

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ב' מאי 22, 2017 10:26 am

הרבה פעמים דווקא אלו הרשמיים הם פחות אמינים מסיבות מובנות.

עובדיה חן · הודעהעל ידי **עובדיה חן** » ב' מאי 22, 2017 10:45 am

ד"א האם נכון השמעות שבמרתפי המוסד ישנם הרבה כתבי יד ומסמכים שלא נחשפו מעולם?

יענקלה המשיב

בספר דת הציונות -אני מקוה שאני לא מרגיז -על שני כרכיו מביא אסופת מאמרים מכמה תלמידי המרכז הרב בענין הכתבים הגנוזים

עובדיה חן · הודעהעל ידי **עובדיה חן** » ב' מאי 22, 2017 11:32 am

ידוע ומפורסם שישנם הרבה כתבי הרב קוק שלא פורסמו.

בברכה המשולשת

פניתי בעניין האשכול לחבר, ת"ח יקר, תלמיד של מרן הגרא"ש (שגם גדל בקרית משה), ולהלן דבריו:
לאחר מה שמכונה "הפילוג" תיקן מרן ראש הישיבה שיוסיפו בלימוד שמירת הלשון. תלמידיו דייקו מזה שאין ברצונו שידונו על מה שהיה ויוסיפו אש למדורה. אשתדל לא לעבור על רצונו.
לענין הדברים הנכתבים:
הסיבה ששאלו על הרב אבינר היא שהוא חתום על הפתק מזמן פטירת הרצי"ה ואינו חתום על הפתק שמשנת תשנ"ז.
נכון שהוא לא היה ר"מ במובן של מגיד שיעור יומי בגמרא אבל הוא נתן בישיבה שיעורים באמונה (וזה נכון לגבי רוב החתומים על הפתק).
הוא התבקש לחתום גם על הפתק השני וסירב משום שכשהרב צבי יהודה נפטר וצריך למנות ראש ישיבה יש לו את הזכות לבקש אבל כשמרן ראש הישיבה כבר ראש הישיבה אין לחתור תחתיו. כשפוצלו הישיבות הוא נתן שיעור בכל אחת מהן לחוד (דומני שהיה היחיד שעשה כן) וקרא לתלמידיו לא להתערב במחלוקת.
[תוספת מהת"ח הנ"ל שליט"א מכ"ח באייר: לגבי פרישתו של הרב אבינר מללמד בישיבת מרכז הרב (שכחתי להוסיף בקודם) - בשנת תשנ"ט כשנה אחרי ה"פילוג" הודיע הרב אבינר על הפסקת כל שיעוריו מחוץ לישובו ולישיבתו בגלל בעיות בריאותיות בלב. אין לזה קשר עם השנויים שחלו בישיבה באותו זמן]
לגבי הרב ישראלי- הרב ישראלי תמך במרן ראש הישיבה לאורך כל הדרך. בזמנו הרב צבי יהודה הביא אותו לישיבה משום שהתלמידים בקשו שיעור נוסף בגמרא (אולי היה אחר פטירת הרב כלאב זצ"ל) והרב צבי יהודה רצה רק מי שלמד אצל מרן הרב זצ"ל. שמעתי ממו"ר הרב רמר זצ"ל שהרב צבי יהודה רצה שהרב ישראלי ימשיך בהנהגת הישיבה אחריו, אולם בזמן מלחמת יו"כ התבטא הרב ישראלי בענינים צבוריים בדעה שונה משל הרב צבי יהודה ואז "ראינו בענינו" שהרב צבי יהודה העביר את כל כובד המשקל מהרב ישראלי למרן ראש הישיבה.
תגובתו של הרב ישראלי לפתק שנכתב בזמן פטירת הרב צבי יהודה היתה יותר נחרצת משל מרן ראש הישיבה ומרן ראש הישיבה סיפר שהרב ישראלי אמר לו לא להחזיר אותם ולאחר ה"פילוג" אמר בכאב: "יכול להיות שהייתי צריך לשמוע בקולו".
יש להוסיף בשם הרב רמר זצ"ל שאמר שהיו חמשה שהרב צבי יהודה סמך עליהם בשתי ידיו (אולי אמר "בעינים עצומות") והם: מרן ראש הישיבה זצ"ל ולהבחל"ח: הרב צבי טאו, הרב יהושע רוזן, הרב חיים דרוקמן והרב חיים שטיינר.
לגבי מה שכתבת שהם חזרו בגלל כבוד הרה"ר כשמרן ראש הישיבה נתמנה לרב הראשי - זה לא נכון. מרן התמנה לרב ראשי כשנה אחרי פטירת הרב צבי יהודה ואילו ההסכמים וה"שלום" הקר נכח בישיבה לפני כן.
אני חושב שהצבור המזוהה עם ישיבת מרכז הרב על פלגיה ופילוגיה היה אז קטן היום וכל צד פחד שלא יחזיק מעמד לבד. יתכן שגם כל צד חשש שהצד השני לא יחזיק מעמד לבד. לאחר 15 שנה כל אחד אמר שאם הפילוג היה אז רק הוא היה נשאר והשני לא... וגם מרן ראש הישיבה היה איש ש שלום וכשניסו מתווכים לפשר הוא ניסה להיעזר בהם (ויתכן שכך נהג גם הצד השני שגם הוא לא היה איש מדון במהותו).
לגבי מה שראיתי בתגובות השונות בפורום לגבי ההשוואה בין מרן ראש הישיבה זצ"ל והרב צבי יהודה ואביו - זה או עצוב מדי או מצחיק מדי שגמדים טרוטי עיניים שאין להם ולא יכול להיות להם צל צילו של מושג לגבי האנשים האלו וגדלותם - מתחילים לחלק ציונים ורבנים לקבוצות.
די בכך שאומר שמרן ראש הישיבה העריץ את הרב צבי יהודה זצ"ל ללא גבולות והוא קיבל את הישיבה כדי לשמור על צביונה ולא כדי לשנות אותה. כל תלמידי הישיבה בזמן הרב צבי יהודה היו תלמידים גם של מרן ראש הישיבה וגם של הרב ישראלי והם לא יצאו "נביאים ונזירים" עין לדוגמא הרב חיים שטיינר, הרב יעקב אריאל ועוד רבים.
אם אזכר בעוד משהו אוסיף בהמשך.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ב' מאי 22, 2017 12:00 pm

קראקובער כתב:הרבה פעמים דווקא אלו הרשמיים הם פחות אמינים מסיבות מובנות.

חלקם, אם לא כולם, בוודאי לא רשמיים, כך שהסיבות המובנות כבר לא כל כך שייכות.
על כתבי הראי"ה הגנוזים כבר כתבתי במקום אחר, אך אציין בקצרה שמדי פעם יוצאים בצהלה על עוד פריט שנדפס. המעיין באותו פריט רואה שבד"כ אין בעצם הדברים חידוש, ורוב רובם של הדברים כבר נדפסו. כך היה עם פרסומם של שמונה קבצים, וכך גם הספר לנבוכי הדור (ועמד על כך ידידי ורעי הרב איתם הנקין הי"ד במאמר הביקורת שלו על הספר שבו השווה בין תוכנו לכתבים אחרים של הראי"ה).

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' מאי 22, 2017 1:27 pm

לגבי מה שראיתי בתגובות השונות בפורום לגבי ההשוואה בין מרן ראש הישיבה זצ"ל והרב צבי יהודה ואביו - זה או עצוב מדי או מצחיק מדי שגמדים טרוטי עיניים שאין להם ולא יכול להיות להם צל צילו של מושג לגבי האנשים האלו וגדלותם - מתחילים לחלק ציונים ורבנים לקבוצות.

אע"פ שידוע שתלמידי הרב קוק משתמשים הרבה בביטוי הזה אחרי דבריו באיזהו מקומן, ולכן זה כנראה פחות מעליב מאיך שזה נשמע לאנשים זרים, עדיין נראה לי קצת גוזמה לכתוב את זה בנושא זה. הרצי"ה והרב אברהם שפירא אינם לגבינו הרשב"א והריטב"א ואפילו לא הקצות והנתיבות ועוד יותר אפילו שאינם אפילו לא הרב קוק והחזון איש.

חשבונות רבים · הודעהעל ידי **חשבונות רבים** » ב' מאי 22, 2017 2:01 pm

אוצר החכמה כתב:
לגבי מה שראיתי בתגובות השונות בפורום לגבי ההשוואה בין מרן ראש הישיבה זצ"ל והרב צבי יהודה ואביו - זה או עצוב מדי או מצחיק מדי שגמדים טרוטי עיניים שאין להם ולא יכול להיות להם צל צילו של מושג לגבי האנשים האלו וגדלותם - מתחילים לחלק ציונים ורבנים לקבוצות.

אע"פ שידוע שתלמידי הרב קוק משתמשים הרבה בביטוי הזה אחרי דבריו באיזהו מקומן, ולכן זה כנראה פחות מעליב מאיך שזה נשמע לאנשים זרים, עדיין נראה לי קצת גוזמה לכתוב את זה בנושא זה. הרצי"ה והרב אברהם שפירא אינם לגבינו הרשב"א והריטב"א ואפילו לא הקצות והנתיבות ועוד יותר אפילו שאינם אפילו לא הרב קוק והחזון איש.

ועיין viewtopic.php?f=17&t=16025&hilit=%D7%A8%D7%91%D7%9D#p151069

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ה' נובמבר 22, 2018 2:20 pm

אליהו גליל, 'מוסד הולך ונעלם' - כתבת תחקיר על מוסד הרב קוק, שביעי, 331, ט"ו כסלו תשע"ט

שביעי - מוסד הרב קוק.pdf: (1.88 MiB) הורד 453 פעמים

מוסד הולך ונעלם // אליהו גליל
אלפי כתבים עתיקים וספרים נדירים הופקדו לאורך השנים במוסד הרב קוק בירושלים כדי שיישמרו ויוצאו לאור * חוקרים ובני משפחה טוענים כעת כי מסמכים רבים לא נמצאו - ומנסים להבין היכן הם ואיך זה שבשוק האספנות מתגלגלים מיד ליד פריטים שהיו שייכים בעבר למוסד.

מוסד הרב קוק נועד לשמר ולהוציא לאור כתבי יד וספרים העוסקים ביהדות שנתרמו לו או הופקדו בידיו * אלא שניסיונות של חוקרים ובני משפחות להגיע לאותם כתבים עלו בתוהו, בה בשעה שמתברר שספרים שונים הועמדו למכירה ברשת * "כששאלנו את מנהל המוסד מי יודע היכן הכתבים, הוא השיב: 'אולי בהר הזיתים יענו לך'"

השנה היא 1964. לדלפק הספרייה שבמוסד הרב קוק ניגש אדם צעיר, לבוש חליפה נאה ובידיו חבילה כבדה. אלו כתבי היד של אבי עליו השלום, אומר לוי גפן לאנשי המוסד, ואני מבקש להפקיד אותם בידיכם כדי שתוציאו אותם לאור. אביו, הרב קלמן שם טוב גפן ז"ל, תלמיד חכם שחי ופעל לצידו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, זכה להערכה רבה על רעיונותיו המקוריים ועומק מחשבתו. כמעט 55 שנים אחרי שהופקדו כתביו, איש אינו יודע היכן הם ומה עלה בגורלם, כמו גם בגורלם של כתבי יד וספרים אחרים שנתרמו או הופקדו בספריית המוסד שנועד לשמר ולהוציא אותם לאור.

את מוסד הרב קוק שבקריית משה בירושלים הקים הרב יהודה לייב מימון ז"ל ב-1938 כהוצאה לאור של כתבי הראשונים והאחרונים וספרות תורנית בת זמננו. במרכזו של המוסד עמדה ספרייתו של הרב מימון עצמו, שהכילה 40 אלף ספרים ואותה הגדיר "נשמת נשמתי". במשך השנים נתרמו לספרייה אוספים רבים ובהם אלו של הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, החוקר הירושלמי משה דוד גאון ומשפחת הרב שם טוב גפן, עד שעמדה על 125 אלף פריטים שונים - סדרות של כתבי עת, ספרים נדירים, דפוסים עתיקים, כתבי יד ומכתבים של גדולי ישראל.

בסמוך לספרייה נפתח בשנת 1954 גנזך הציונות הדתית בידי ד"ר יצחק רפאל ז"ל, נכדו של הרב מימון, שאמר: "ליקטתי באצבעותיי כל דף ודף אשר בגנזך, זהו ילד טיפוחיי האהוב עליי ביותר מכל המפעלים". במהלך השנים נאספו בגנזך כ-1.5 מיליון פריטים שונים, ובכלל זה תעודות, מסמכים, כתבי יד, דברי דפוס וארכיונים הקשורים לתולדות הציונות הדתית. בין הארכיונים האישיים שבגנזך נמצאים גנזיו של הרב מימון, תעודות חשובות מגנזי הרב קוק וארכיון הרב יעקב משה חרל"פ, כאשר מטרות העמותה הן "הוצאה והפצה של ספרות דתית לאומית, תורנית ומדעית וייזום ופיתוח מחקר תורני ומדעי היהדות לכל ענפיהם".

בשנת 1962, לאחר שהרב מימון נפטר, הוקמה ביוזמת ראשי מוסד הרב קוק עמותה חדשה בשם 'יד הרב מימון', שנועדה להנציח את משנתו הציונית-דתית והיא זו שהפעילה את המכון לציונות הדתית שבו שכן גנזך הציונות הדתית, עד שבשנת 1983 הפך המכון לעמותה נפרדת.

"אין פיקוח על הספרים"
"במסגרת מחקריי על הציונות הדתית בכלל והרב קוק בפרט, אני מבקר גם בארכיון של מוסד הרב קוק", אומר פ"ע, חוקר של הציונות הדתית שנמצא בעשור השביעי לחייו ומבקש להישאר בעילום שם מחשש שיבולע לו. "במהלך שלוש השנים האחרונות התחילו להגיע אליי שמועות על כך שהם מוציאים חומרים למכירה. אספני עתיקות וחוקרים סיפרו לי שהם קנו חומר ארכיוני מהמוסד. התחלתי לגשש וגיליתי שיש אנשים שבעבר הפקידו שם כתבים משפחתיים, והיום נאמר להם שאין כתבים. זו שערורייה".

- מי מוכר את החומרים?
"מנהל מוסד הרב קוק כיום הוא נין של הרב מימון (יהודה לייב רפאל; א"ג), והוא לכאורה יורש של הכתבים. הרב מימון עצמו היה ציוני דגול שלא פחד לומר את מה שחשב. הוא הקים את מוסד הרב קוק כדי לשמר את הציונות הדתית, אבל היום, כשהמוסד מוציא ספרים בהוצאה שהוא הקים, כבר לא כתוב 'מוסד הרב קוק' בשער אלא רק 'מכון להוצאת כתבי ראשונים ואחרונים'. חס וחלילה שיזכירו את שמו של הרב קוק.

"חלק מהספרים נמכר ישירות לידיים פרטיות ולמוסדות אחרים וחלק נמכר באמצעות בית מכירות בשם 'אסופה'. לבית המכירות הזה יש אתר אינטרנט שבו מוצגים שערי הספרים שהוא מוכר, ובקלות אפשר לראות שלספרים המקוטלגים כ'נדירים ויחידים' יש במקרים רבים חותמת של מוסד הרב קוק בשער".

- אתה חושד שיש כאן ניסיון להשכיח את מורשת הציונות הדתית?
"חמור מזה. יש פה זלזול מביש מצד מי שאוחז במושכות. הארכיון וההיסטוריה של הציונות הדתית והפועל המזרחי לא מעניינים אותם. לא אכפת להם מהספרייה. אותם מעניין רק החזון איש. הרב מימון השקיע את כל הונו ומרצו כדי להשיג את הספרים, נסע לקהילות נידחות כדי להציל עוד ספר נדיר ששמע שאולי נמצא שם. הוא לא עשה את זה כדי שיהיה לו אוסף פרטי, אלא בשביל הדורות הבאים. הוא ראה בזה פרויקט לאומי וציבורי של הצלת ספרים נדירים. במוסד הרב קוק טוענים שהם מוכרים רק ספרים שיש להם שני עותקים מהם, ספרים כפולים, או רק ספרים פשוטים ולא נדירים. אבל זה פשוט לא נכון. אליי באופן אישי הגיעו ספרים עם חותמת של מוסד הרב קוק ושל ספריית הרב מימון, ספרים שאין בעולם עוד עותק מהם. אין פיקוח על הספרים הללו כי אין קטלוג, ואף אחד לא יכול ללמוד בהם או לחקור אותם. הם אבדו לעד".

בכיר בציונות הדתית מצטרף לאמירות הקשות: "מוסד הרב קוק הפך לאגודת ישראל. השליטה כולה נמצאת בידי המשפחה, שהיא בכלל חרדית. לפני כמה שנים היו תלויות שם תמונות של גדולי הציונות הדתית, הרב צבי הירש קלישר והרב שמואל מוהליבר. היום הן אינן. הם טענו שזה לצרכי סיוד, אבל כנראה עוד לא גמרו לסייד, כי עד היום התמונות לא חזרו. ביקשו להעביר את הארכיון משם לידי אוניברסיטת בר אילן והם לא הסכימו. המשפחה קוברת את זה. הם לא רוצים שהידע והחומר על הציונות הדתית יופץ החוצה".

אחת המשפחות שכתביה הוצאו מהספרייה היא משפחת גאון. את יהורם גאון (78) כולנו מכירים כזמר לאומי, אבל את אביו המנוח דוד משה גאון מעט פחות, וחבל. גאון האב, שהיה חוקר יהדות המזרח ואיש ספר, הותיר אחריו ספר חשוב בנושא יהדות המזרח ואוסף ספרים עשיר - שחלקו התגלגל לידי מוסד הרב קוק, כפי שמספר יהורם גאון: "אבי היה ביבליוגרף, חוקר ואספן. הוא כתב אנציקלופדיה אדירה ואסף כל מסמך וכל עיתון שנכתב בלדינו. הוא נפטר כשהייתי בן 19 והשאיר אחריו ספרייה גדולה עם עשרות אלפי ספרים, ובהם כתבים שלו שנותרו בכתב יד. הייתי אז חבר בלהקה צבאית ולא הבנתי הרבה, וכשבצוואתו הוא ביקש לתרום את כל הספרים למוסדות שונים - כך עשינו. הספרים, התעודות והפרימנים שעניינם לדינו נמסרו ליד בן צבי, שם יש חדר על שמו; חליפת המכתבים שלו נמסרה לבית הספרים הלאומי, וספרי היודאיקה שהיו לו והודפסו בירושלים נמסרו למוסד הרב קוק, עד האחרון שבהם".

- ומה אם אומר לך שראיתי אצל אספן ספר שהודפס בירושלים והיה שייך לאביך, ועליו חותמת של מוסד הרב קוק?
"זה חדש לי לגמרי, לא ידעתי שהוצאו משם ספרים. ביד בן צבי ביקרתי מתוקף תפקידי כחבר ההנהלה של המכון, אבל אף פעם לא ביקרתי בחדר שהוקצה לו במוסד הרב קוק. ניתנו שם אלפי ספרים שאני לא יודע מה גורלם כיום".

אחת מתוצאותיה העגומות של מכירת הספרים או מסירתם לידי אחרים היא היעלמותה דה-פקטו של ספריית מוסד הרב קוק. משה נחמני (32), סוחר יודאיקה וחוקר משנת הרב קוק, מעיד: "ביקרתי בעבר בספרייה וראיתי עד כמה היא גדולה ועשירה. היום אין ספרייה, אין כלום". לאן נעלמה הספרייה? את התשובה הרשמית מספק מנהל המוסד יהודה רפאל: "הספרייה בכללותה הועברה לעמותת 'קהילות ישראל – המרכז למורשת העם היהודי' לשימור בתנאי אבטחה נאותים על- מנת לשמרה לדורות הבאים".

אלא ששיחה קצרה עם אנשי העמותה של הרב הלל מישיבת "אהבת שלום" מבהירה שלפני כשנתיים הם רכשו חלק מספרי הספרייה; "הספרייה התפזרה ולא נמכרה רק לנו. אנחנו לקחנו את רוב הספרים החדשים, והיו עוד חלקים שהלכו לאנשים אחרים. לא לקחנו ספרים עתיקים. הישנים ביותר מהמאה ה-19 בערך", אומר לנו חנן בניהו (40), מעובדי העמותה ובנו של פרופ' מאיר בניהו ז"ל. "לצערי, התנאים בספריית המוסד היו תנאים לא-תנאים. חלק מהחומר היה מעופש וחלק כבר ירד לתהום הנשייה. כיום אנחנו ממיינים את החומר ומקווים להקים מחדש את הספרייה". היכן כתבי משפחת גאון ומשפחת גפן נמצאים אי שם בארגזים הללו? איש אינו יודע עדיין.

הכתבים האבודים
נחזור ללוי גפן, שהפקיד את כתבי אביו בספריית מוסד הרב קוק. הרב שם טוב גפן היה תלמידו של הרב קוק והוגה דעות מקורי, שהעיד על עצמו כי למד כל ספר אמוני או מחשבתי שהצליח להניח עליו את ידיו, דבר שבא לידי ביטוי בתחומים שעליהם כתב - עולם מרובה מימדים, תורת האינסוף וגיאולוגיה. הוא סבא רבא של המשורר יהונתן גפן, וסבא רבא רבא של הזמר אביב גפן.

את הכתבים שהפקיד לוי מחפשת כבר תקופה ארוכה איריס קונפורטי, צאצאית ישירה של הרש"ט גפן, עד כה ללא הצלחה. "אני לא יוצאת למסע נגד איש", היא אומרת, "יש לי רק רצון עז לאתר את הכתבים. פניתי למוסד הרב קוק טלפונית, מבלי לספר להם שאני נינה של הרב גפן. הארכיבאי, שלא מצא את הכתבים, הפנה אותי למנהל המוסד. פניתי במכתב מפורט, ואחרי כחודש וחצי נעניתי בצורה לקונית: 'מבדיקה שערכנו אין בגנזך הציונות הדתית מכתבי הרש"ט. איננו יודעים כלל שהם היו בגנזך אצלנו'.

"שלחתי להם מכתב נוסף, הפעם מטעם אישי שעומד בראש משרד עורכי דין בתל אביב, בדרישה לדעת היכן הכתבים. הפעם קיבלנו שיחת טלפון כעוסה ומאוד לא מנומסת. כששבתי ושאלתי את מנהל המוסד מי יודע היכן הכתבים, הוא ענה: 'רוצה לדעת מה קרה עם הכתבים? אני מציע לך לערוך טיול בהר הזיתים. אולי שם יענו לך'. אחרי זה פנינו גם למשרד גנזך המדינה, וכרגע היועצת המשפטית שלו מטפלת בזה".

ידידיה ונגרובר (30), מורה וחוקר משנת רש"ט גפן, מספר: "לפני כשנה הוצאתי ספר על הרב שם טוב ובו מאמרים, אגרות וחומר ביוגרפי. במהלך הבילוש אחר חומרים, הגעתי לאזכורים אמינים לכך שהכתבים שלו נמצאים במוסד הרב קוק. יש תיעוד של התכתבות בין בן הרש"ט ובין מנהלי המוסד בקשר לכתבים של אביו משנת 1964, שבו מנהל המוסד דאז זאב בלומנצוויג מבקש לקבל בשנית את כתבי הרש"ט. הם עיינו בכתבים ובסוף ויתרו על ההוצאה שלהם לאור, אבל אחרי עשר שנים לאחר מכן יצא לאור ספר בשם 'הממדים הנבואה האדמתנות' בהוצאת מוסד הרב קוק, לפי כתבים של הרש"ט. מכאן שהם החזיקו בכתבים באותו זמן.

"שלמה זלמן שרגאי, שהיה בעצמו בוועד המנהל של מוסד הרב קוק עד לפטירתו, מביא תמצית מתוך מאמר מסוים של הרש"ט שהוחזק במוסד הרב קוק ב-1974. לפי מה שהוא כותב, גם שאר הכתבים שלו היו שם באותה שנה. פניתי אל המוסד בבקשה לגשת לכתבים ולעיין בהם. אמרו לי שיבדקו את זה ואחרי זמן מה חזרו אליי ואמרו: לא יודעים, לא מכירים, מעולם לא היו אצלנו כתבים כאלו".

- אתה טוען שהכתבים היו אצלם גם בהמשך. אבל אולי הם פשוט החזירו אותם למשפחה, והיא זו שאיבדה אותם?
"פניתי אליהם כמה וכמה פעמים, אבל הם מעולם לא אמרו לי כזה דבר. תמיד התשובה הייתה שהם לא מכירים וזהו, שהכתבים אף פעם לא היה אצלם. אני לא יודע מה קרה לכתבים, אבל יש פה סימן שאלה. מתישהו הם עברו מרשותם לרשותו של מישהו אחר. למי ומתי? אני לא שולל את האפשרות שהכתבים הוחזרו לאחד הצאצאים ואין לזה תיעוד, אבל דבר אחד אני יודע בוודאות: היו כתבים בידם והיום הם לא. על השאלה הזו, למי הם נמסרו ומתי, מישהו צריך לתת תשובה".

- התייאשת מהחיפוש אחריהם?
"כן, קצת הרמתי ידיים. אבל אחרי שגם בני משפחה הצטרפו לחיפוש, התעוררה בי שוב התקווה שיימצא קצה חוט. יש לי רשימה של כתבים שפעם היו במוסד הרב קוק, ובהם פירוש על ספר יצירה ועל תנא דבי אליהו למשל, ואני מקווה שהם עוד יימצאו".

"הספרייה הועברה לשימור בתנאי אבטחה נאותים"
ממוסד הרב קוק נמסר בתגובה לטענות כי "הספרייה בכללותה הועברה לעמותת 'קהילות ישראל - המרכז למורשת העם היהודי' לשימור בתנאי אבטחה נאותים על מנת לשמרה לדורות הבאים. מיום הקמתו מהווה מוסד הרב קוק מגדלור רוחני להפצת תורה, יהדות וחוכמה בכל קצוות תבל. יעידו על כך אלפי כותרים בכל תחומי היהדות, תנ"ך ומפרשיו, גאונים, חידושי הראשונים והאחרונים על הש"ס, שו"ת, קבלה ותפילה, מנהג והיסטוריה, כל כתבי הראי"ה קוק זצ"ל, תולדות הציונות הדתית, הגות ומחשבה, אנציקלופדיות, ספרי עזר ועוד. מוסד הרב קוק מהווה מיום הקמתו גשר בין חלקי הציבור במדינת ישראל וממשיך בכך גם בהווה ובעתיד. אנחנו ממשיכים להעשיר את עולם הספר היהודי ביצירות חדשות ומגוונות ברוחו של מייסדו הרב י"ל הכהן מימון ז"ל. פעילותינו מגובה בייעוץ משפטי צמוד".

תגובת בית המכירות 'אסופה': "לפני כשנתיים צומצמה ספריית מוסד הרב קוק והועברו לחזקתנו למכירה מעט ספרים - כאלה שחזרו על עצמם, שהיו פגומים או ספרים לא שימושיים. רק ספרים כאלו מכרנו".

(הגיליון המלא זמין כאן https://www.dmag.co.il/pub/shvii/?fbcli ... Spezkz-7Fo)

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ו' נובמבר 23, 2018 10:33 am

פשוט עוול הסטורי.
מזעזע !

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ש' נובמבר 24, 2018 9:46 pm

הם באמת ציפו שדווקא הנכדים החרדים יקפידו פחות על 'נטילת ידים' מהסבא רבא מייסד הארגון?!

עניו כמשה · הודעהעל ידי **עניו כמשה** » ג' מאי 10, 2022 3:05 pm

ברוז כתב:פשוט עוול הסטורי.
מזעזע !

זה ידוע שמכרו את הספרים לאספנים פרטיים

מלכיאל גרינוולד

קראקובער כתב:הם באמת ציפו שדווקא הנכדים החרדים יקפידו פחות על 'נטילת ידים' מהסבא רבא מייסד הארגון?!

אַף הוּא רָאָה גֻלְגֹּלֶת אַחַת שֶׁצָּפָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. אָמַר: עַל דַּאֲטֵפְתְּ, אַטְפוּךְ. וְסוֹף מְטַיְּפַיִךְ יְטוּפוּן.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר