אפילו חרב חדה מונחת על צאוורו וכו' - אין סומכין על הנס

[עושים פסים]

האם יש סתירא בין ב' מאמרי החז"ל אפילו חרב חדה מונחת על צאוורו אל ימנע עצמו מן הרחמים, והמאמר חז"ל אין סומכין על הנס?

[יזל מדליו]

אין שום סתירה.
מאמר חז"ל אין סומכין על הנס פירושו שצריך לעשות השתדלות.
ומאמר חז"ל אפילו חרב חדה אל יתייאש מהרחמים, זה בזמן שאין כלל מקום להשתדלות טבעית. כמו אצל חזקיה שמגיע אליו ישעיה הנביא ואמר לו בנבואה כי מת אתה ולא תחיה, ואין שום השתדלות טבעית לבטל את המיתה. ואז אמר לו חזקיה את המשפט הנ"ל, שאומר שתמיד יש מקום לתפילה.
ואדרבה ואדרבה גם במקום שנגמר ההשתדלות תמיד יש מקום עדיין לתפילה.
ובאמת הגמרא הזאת נותנת חיזוק גדול בענין של תפילה.

[בקרו טלה]

מהרש"א קידושין כט:
גמ' אפשר דאתרחש ניסא כו'. ק"ק דהיאך דחה אביי אותו למקום סכנה על הספק דשמא יתרחש ניסא וגם אם יתרחש ניסא יהיו מנכין לו מזכיותיו כדאמר בעלמא וי"ל דודאי סמך אביי על חסידותו ושמתוך תפלתו לא יהיה ניזוק ויהרוג את המזיק ואין זה מקרי נס אלא שאמר דשמא קודם תפלה יתרחש ניסא וינכו לו מזכיותיו ומשום ספק זה אין למנוע הודאי שיהרוג אותו ולזה יתיישב דא"ל למחר אי לא איתרחש ניסא כו' שהיה מתרעם עליהם שלא תלה הדבר בתפלתו אלא בניסא והבאתם אותי לידי מדה זו שמנכין לי מזכיותי ודו"ק:

[חוקר ודורש]

אפילו חרב חדה היינו לפני הנס,והדיוק הוא מזה שכתוב חרב חדה מונח על הצוואר ולא בתוך הצוואר.