רציתי לברר ענין תקנות וגזירות דרבנן, עם מקורות, האם למשל כשהם הוסיפו שצריך להמתין שש שעות בין בשר לחלב, הוא רק גזירה שהם רואים לנכון לגזור בכדי שאנשים לא יכשלו בהאיסור עצמו, או שיש גם איזה שהוא הבנה פנימית שלהם שכוונת התורה הוא גם לאסור את זה?
(2) באותו ענין: זכור לי שיש מקום בספר התניא שכתוב שיש טמטום הלב גם מאיסורים דרבנן. האם יש להביא ראיה מזה שגם איסורים אלו באמת אסורים מחמת עצמם?