שומע ומשמיע כתב:הרב ברים במחילה ואהבה אתה ממש מעצבן אותי, נורא.
מדברים פה על חילול שבת המוני, כן?!
מה זו שלוות הנפש הזו וההסטה של הנושא לדיון על חסידים וליטאיים.
לא יודע על איזה משמר ליל שבועת אתה מדבר, אם לי היה נידון כזה, אני בטוח שהיייתי נרתע מאד מלקיים ליל משמר שיגרור חילול שבת.
לפחות הייתי מקיים על זה ישיבת חירום, ודן בנושא ומחפש פתרונות.
ומה הבעיהלדחות את ההדלקה לבוקר? איך לא הופכים את העולם כדי למצוא פתרונות?
[קריאה לציבור לא להגיע עד לפנות בוקר/ סגירת המתחם עד לפנות בוקר/ סיכום עם האוטובוסים. וכו' וכו']
אענה לך במחילה ובאהבה כפולה ומכופלת!
סייגתי מלכתחילה את דברי אך ורק באופן שפוסקי ההלכה מתירים את הדבר ללא סייג, וחזקה על האדמור מבויאן שהוכיח את טוהר דרכו גם בזמנים לא פשוטים וד"ל, שמה שעושה נעשה עפ"י פוסקים מובהקים.
טענתי שאנשים שאין להם כלל רגש לעניין מירון, ואולי להיפך, אינם רשאים לדון את העולים ע"כ שהרגשים שלהם למירון מדחיקים הרגש של חילול שבת בהיתר, וע"כ הבאתי הוכחה מחג השבועות, שבעניין שההרגש שלהם קיים גם הם מגיבים באופן שונה, ואין ע"כ תשובה של ממש.
אחרון חביב והוא העיקר.
זווית ראייתי היא של אדם המצוי אצל מירון הרבה, ואת משטרת ישראל מכירני מתוקף עיסוקי היטב.
גם בשנה שלג בעומר חל ביום שני, הם נערכים כמה ימים קודם בהיקף נרחב, השיקולים שם רחוקים מאד מלהיות מקצועיים או עניינים, הכל לפי חישובי קרדיט או הגדלת תקציבים, ואם נודיע על דחיית ההדלקות הם יחללו שבת כדי לאכוף את מניעת הכניסה למירון תוך סגירת כבישים נרחבת (זה הדבר היחיד שהם עושים במקצועיות ובחפץ לב).
וע"כ אם באנו לכלכל צעדינו עפ"י הגוף המסואב ומסורבל הזה לא מצאנו ידינו ורגלינו בכל אופן שיהיה, וע"כ לענ"ד מה שהכרחי מותר משום פיקוח נפש, וכל היתר הלעיטהו לרשע ויסאב עצמו לדעת.
השאלה של חילול השם בדבר שאינו אסור ע"פ תורה תלויה בהסברה נטו וזהו תפקידנו.
