הגרח כתב:קונטרס חדש " בים דרך "של ר מיכל זילבר על לג בעומר מסביר שגם הספרדים והחסידים שאומרים לעומר בספירה אז הם קוראים לחג לג בעומר כי כך זה יוצא גימט' משה .
עוד כתב שכנגד מה שלא נודע אצל משה מקום קבורתו אז יש תיקון שאצל רשבי כולם באים לקברו שהרי יש בו בחינת מוסר התורה כמשה.
הגרח כתב:שגם הספרדים והחסידים שאומרים לעומר בספירה אז הם קוראים לחג לג בעומר
הצעיר באלפי כתב:אני שמעתי או ראיתי פעם באיזה ספר, שהטעם הוא היות שחל בה היא"צ של רבינו הרמ"א, והוא כותב "בעומר" ודו"ק.
אריה הכהן כתב:דבר מעניין בענין זה יישנו לגבי יום ל"ג בעומר, גם אלו הנוהגים לומר כל יום בספירה 'לעומר' משום מה בל"ג כו"ע אומרים ל"ג 'בעומר' (עי' בשו"ע סי' תצג' שכתב ל"ג 'לעומר), ומדוע? וביארו בספרים שזה מפני כבודו של הרמ"א שנלב"ע ביום ל"ג בעומר (כמבוא' בט"ז או"ח סי' תכ'. ובספר שם הגדולים) והוא ס"ל שאומרים כל יום 'בעומר' (סי' תפט') ולכך כו"ע אומרים ל"ג בעומר. (נכתב בס"ד ע"י א. פלשניצקי)
וונדרבר כתב:אריה הכהן כתב:דבר מעניין בענין זה יישנו לגבי יום ל"ג בעומר, גם אלו הנוהגים לומר כל יום בספירה 'לעומר' משום מה בל"ג כו"ע אומרים ל"ג 'בעומר' (עי' בשו"ע סי' תצג' שכתב ל"ג 'לעומר), ומדוע? וביארו בספרים שזה מפני כבודו של הרמ"א שנלב"ע ביום ל"ג בעומר (כמבוא' בט"ז או"ח סי' תכ'. ובספר שם הגדולים) והוא ס"ל שאומרים כל יום 'בעומר' (סי' תפט') ולכך כו"ע אומרים ל"ג בעומר. (נכתב בס"ד ע"י א. פלשניצקי)
עיינתי בס' שם הגדולים ערך מהר"ם איסרלס שציינת אליו (מע"ג מערכת מ' סי' קכ"א), ושם כתוב פעמיים שיום פטירת הרמ"א היה ביום ל"ג לעומר (עם ל').
(וצריך להוסיף אותו לרשימה שכתבנו לעיל).
הגרח כתב:גם הספרדים והחסידים שאומרים לעומר בספירה אז הם קוראים לחג לג בעומר כי כך זה יוצא גימט' משה.
סופר-סתם כתב:הגרח כתב:גם הספרדים והחסידים שאומרים לעומר בספירה אז הם קוראים לחג לג בעומר כי כך זה יוצא גימט' משה.
ל"ג בעומר = 351
משה = 345
???
אריה הכהן כתב:ל"ג בעומר או ל"ג לעומר
אחד מן החלוקי המנהגים הידועים ביותר בנוסח שבסיום ספירת העומר הוא – האם אומרים 'לעומר' או 'בעומר'. על ענין זה בעז"ה נכתוב במאמר שלפנינו. אך בראשית הדברים יש לדעת שאדם הסופר ספירת העומר ולא אמר לא זה ולא זה אלא רק את הספירה הנכונה ימים ושבועות, יצא יד"ח (מ"ב סי' תפט' ס"ק ח'). ובאמת הרבה מן הראשונים שכתבו את ההלכות של ספירת העומר, כלל לא הזכירו שצריך לומר לעומר או בעומר, אלא היום כך וכך שהם וכו' גרידא, כגון הרי"ף והרמב"ם הטור הרוקח שבלי הלקט והמהרי"ל, וכמו"כ השו"ע (בסי' תפט').
למעשה מחלוקת נוסחאות אלו האם לומר 'לעומר' או בעומר' קדמונים הם ביותר וברוב הפוסקים (מ"ב סי' תפט' ס"ק ח'. וע"ע במ"ב בס"ק לב') הנוסח הוא 'לעומר' (כל בו סי' נה', תניא ד"ה בליל שני, ריטב"א מגילה כא' ע"א ד"ה גמ' דאמר. רבינו ירוחם – תולדות אדם וחוה, נתיב ה' ח"ד. ר"ן על הרי"ף פסחים כח' ע"א. שו"ת הרשב"א ח"א סי' תנז'. מטה משה סי' תרסו' ד"ה ומברך. הארי ז"ל, של"ה, באר היטב ס"ק ח'. יסוד ושורש העבודה שער ט' פ"ח. סידור יעב"ץ). והטעם לנוסח זה, שזה בכדי לבאר שהוא מונה מיום שהקריבו את העומר והלאה (מ"ב שם), דהיינו תיבת לעומר משמע שהוא ליום העומר כך וכך ימים, משא"כ 'בעומר' משמע שעכשיו הוא זמן העומר, ובאמת זמן קרבן העומר הוא רק יום אחד דהיינו ט"ז בניסן, כך ביאר בחק יעקב (סי' תפט' ס"ק ט', ע"ש. ובשערי תשובה (שם) כתב, עי' בשו"ת בית יעקב (לרבי יעקב מצויזמ'ר, סי' כג'. י"ל בדירנפויט בשנת תנ"ו) שכתב שחמיו הגאון ז"ל היה אומר 'לעומר' והוא החזיק הנוסח 'בעומר', והביא ראיה מחו"מ סי' רנג', ע"ש. ובאמת אין ראיה משם לכאן. ומצינו בלשון המקרא: בשנה השנית לצאת וגו'. וכה"ג איכא טובא עד כי חדל לספור, וגם בלשון בני אדם נופל יותר לעומר בלמ"ד, והוא עפ"י האר"י ז"ל. ועי' באבן העזר סי' קכו' לענין כתיבת הגט לירח פלוני, ע"ש.
ויש נוהגים לומר היום כך וכך 'בעומר' (ספר האגודה, מנחות סו'. ספר המנהגים לר"א טירנא – מנהג של פסח. רמ"א סי' תפט'. הגר"א בספר מעשה רב. רידב"ז מס' נדרים פ"ח ה"א ד"ה יום זה. חיי אדם כלל קלא' סעי' א'). וכך הוא מנהג בני אשכנז. ובט"ז (סי' תפט' ס"ק ג') הצדיק מנהג זה וז"ל: בעומר כן מנהגינו וכו'. ונראה יותר נכון מנהגינו, דהא ביום אחד שמנינן בתחילת ליל ט"ז הוי פי' במנין ימי העומר אשר יביאו למחר (קרבן העומר שהקריבו בזמן בית המקדש) ביום ט"ז, ובימים אחרים הוי ג"כ שפיר דאמנין יומי דעומר קאי כולם, משא"כ אם תאמר לעומר תהיה הכוונה בליל ט"ז לעומר דהיינו למה שכבר הביאו, אבל בעומר לא קאי רק על ימי העומר דא"א לפרש על ההבאה כנלענ"ד, עכ"ל. וכתב בספר מאמר מרדכי (שם ס"ק ב'), ודברי הרב ט"ז ז"ל בזה אינם מוכרחים ואין קפידא בזה דאפילו לא הזכיר עומר כלל אין קפידא וכו', ע"ש. (עי' בביאור כוכב מיעקב ושבט אפרים על ספר קהלת, לרבי אפרים הלוי מק"ק סטאוויסק, מו' ע"א בהגה"ה. י"ל בווראשא בשנת תרל"א). כתב בספר הלבוש (שם ס"ק ג'), וכן האומרים בעומר או לעומר, שניהם יש להם סמך על גדולי הפוסקים ואין להאריך. בספר ערוך השולחן (שם ט') כתב, בענין הנוסחא בעומר או לעומר אין הכרע ויותר נראה לעומר.
מנהג נוסף מצינו בענין זה, בעל הקה"י (מובא בספר אורחות רבינו) נהג לומר היום כך וכך וכו' בעומר וחזר ואמר היום כך וכך לעומר, כדי לצאת יד"ח ב' השיטות. ואמר שאלו הנוהגים שמיד אחרי הספירה אומרים בעומר לעומר, אין בכך תועלת לצאת יד"ח שני השיטות אלא צריך לספור שוב. אמנם שמעתי שהרח"פ שיינברג כך נהג שאמר היום כך וכך בעומר לעומר ללא חזרה על הספירה עצמה.
דבר מעניין בענין זה יישנו לגבי יום ל"ג בעומר, גם אלו הנוהגים לומר כל יום בספירה 'לעומר' משום מה בל"ג כו"ע אומרים ל"ג 'בעומר' (עי' בשו"ע סי' תצג' שכתב ל"ג 'לעומר), ומדוע? וביארו בספרים שזה מפני כבודו של הרמ"א שנלב"ע ביום ל"ג בעומר (כמבוא' בט"ז או"ח סי' תכ'. ובספר שם הגדולים) והוא ס"ל שאומרים כל יום 'בעומר' (סי' תפט') ולכך כו"ע אומרים ל"ג בעומר. (נכתב בס"ד ע"י א. פלשניצקי)
מוטוש כתב:אריה הכהן כתב: אמנם שמעתי שהרח"פ שיינברג כך נהג שאמר היום כך וכך בעומר לעומר ללא חזרה על הספירה עצמה.
שיף כתב:מוטוש כתב:אריה הכהן כתב: אמנם שמעתי שהרח"פ שיינברג כך נהג שאמר היום כך וכך בעומר לעומר ללא חזרה על הספירה עצמה.
אכן כך נהג מו"ר זצ"ל כל השנים שגם היה ש"ץ ואמר היום כך וכך ימים לעומר בעומר.
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 82 אורחים