הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' אוקטובר 08, 2018 9:07 am
שו"ר -
שו"ת צמח צדק (לובאוויטש) אורח חיים סימן לה
עיקר הברכה שהעולה מברך עכצ"ל שהוא על קריאת הש"צ. שהרי הברכה לא נתקנה רק בשביל הקריאה בצבור. א"כ זהו ע"ד זה מברך וזה קורא. משום דהשומע כעונה. (והש"צ השומע הברכה ה"ל כמברך וכיון שזה העולה לתורה ה"ל ג"כ שומע כעונה לכן בצירוף הנך תרתי ס"ל דיכול לברך וה"ל כאילו הש"צ מברך).
שו"ת הר צבי אורח חיים א סימן עב
אולם לעומת זאת י"ל, דנהי שהשומעים כבר יצאו בברכה שבירך העולה לתורה, אבל מ"מ הרי בעל הקורא לא שמע את הברכה, ואם כי הוא כבר יצא יד"ח במצות קריאת התורה, מ"מ הרי הוא קורא עכשיו בצבור, והרי גם מי שיצא כבר יד"ח קריאה ובא לבית הכנסת אחר ועולה לתורה צריך לברך שנית, (דמשום כבוד התורה תקנו לברך כשקורא בצבור), ואיך יקרא עכשיו בתורה בלא ברכה. ובכל בעל קורא שקורא בתורה, י"ל שהוא יוצא הברכה בשמיעה מפי העולה, אבל בנ"ד שהקורא לא שמע את הברכה, איך הוא יקרא בתורה בלא ברכה. אמנם יש לחלק ולומר דשאני במי שיצא יד"ח קריאה ובא לביהכנ"ס אחר ועולה שם לתורה דמברך, דהוא משום חובת הצבור שחייבים שיהיו קוראים בתורה ולברך על כל קריאה וקריאה, (ויעוין בריב"ש ובפרישה סימן רפב ס"ק ו), משא"כ בנ"ד שהצבור כבר יצאו יד"ח בברכה של העולה ובעל הקורא כבר יצא יד"ח, לכן הוא פטור מברכה, ויכול להתחיל מאמצע הפרשה וכן מסתברא.