ויתקיים בנו מקרא שכתוב ונחה עליו רוח ה'

[עושה חדשות]

זכורני שיש איזה ערעור על התפילה הזו, הנאמרת ברגלים בשעת הוצאת הס"ת.
(משהו עם ש"צ, ויש שהכחישו את הערעורים, וישבו את התמיהות, וכו').
אולי מישהו מכיר סיכום קצר וקולע?

[דרומי]

ראה 'מנחת אלעזר' ב'מאמר נוסח התפלה' אות כו. שיחת האדמור מחבד מיום אחרון של פסח תשמג.

[שמשון]

במקור היה ויתקיים "בו" מקרא שכתוב... בו הכונה על ש"צ ימ"ש

[אליהועיני]

בעלון הלכה ומעשה מעיר [לא ראיתי בפנים, רק שמעתי] על הנוסח שבתוך תפילת רבונו של עולם [לשלש רגלים]: "וזכנו כדי שתשרה שכינתך עלינו וכו' עד ונחה עליו רוח ה' וגו'", כל זה הוא הוספה מכת ש"ץ.
מה מקור התפלה בכלל, והאם יש לחשוש לדברי "הלכה ומעשה"?

[אחד הרבנים]

שמעתי מחוקר כת''י וכיוצ''ב שלא נמצא לתפילה בכללותה מקור יותר קדום מכתבי השבתאות,
וממילא מתאים לעניין (עיי''ש במפרשי הפסוק הנ''ל),
והביא שלכן יש מהגדולים שחששו לכך ונמנעו מלאומרה.

[אליהועיני]

תודה.
בנוגע לתפילה עצמה, יש לה גירסאות שונות, ובחלק מהמחזורים מצאתי שהשורה הזאת חסרה, ואילו במחזור רעדלהיים הנוסח הזה מיוחד לסוכות ושמ"ע וש"ת, ואילו בפסח הנוסח שונה.

[אליהועיני]

תודה לחבר המופלא שֶׁאִנָּה לידי אשכול זה viewtopic.php?t=33397

[לבי במערב]

דעת מיישבי הנוסח נתפרשה בקובץ 'עדות' גל' ה (תשרי תשמ"ט) ע' קכב־קכד.

[איטשע]

מקור התפלה הוא מר׳ חיים ויטאל בספר מחברת הקודש, שער חג השבועות, ד״ה סוד הטבילה.
תפלה של האר״י ז״ל מצאתי במחזור של המועדים של מורי הרב זלה״ה כמנהג אשכנזי׳ בסוף חזרת העמידה דש״ץ ביום א׳ דשבועות שם כתב מבחוץ מכתיבת מורי זלה״ה ענין זה וז״ל ׳יום שבועות יקרא ג״פ י״ג מדות אח״כ יאמר׳:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. מַלֵּא כָל מִשְׁאֲלוֹתַי לְטוֹבָה וְהָפֵק רְצוֹנִי וְתֵן שְׁאֵלָתִי. לִי וְלִבְנֵי בֵיתִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְתַצִילֵנִי מִיֵּצֶר הָרָע וּמִפֶּגַע רָע. וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְזַכֵּנִי לִלְמוֹד תּוֹרָה וְחָכְמָה וְלַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים בְּעֵינֶיךָ. וְלָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יְשָׁרִים לְפָנֶיךָ. וְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְּדוּשָׁתֶיךָ. כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְשָׁמְרֵנוּ מִמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִיֵּצֶר הָרָע וּמִכָּל שָׁעוֹת רָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וְיוֹצְאוֹת לְעוֹלָם. וְהַבּוֹטֵחַ בַּייָ חֶסֶד יְסוֹבְבֶנְהוּ. וְכֵן יְהִי רָצוֹן אָמֵן:

לע״ע המקור הראשון עם ההוספה, הוא מסדור תפלת דרך ישרה, שנת תס״ג, דף סא ע״ב.
בסדור הנגלות והנסתרות, משנת תנ״ט, פז ע״ב, עדיין לא נתוסף

[איטשע]

ההוספה נמצא גם במדרש תלפיות, מערכת ב׳, ערך בקשה:
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=153

[איטשע]

כבר קודמו בס׳ שערי ציון, מהדורא ראשונה משנת תכ״ב
הא לך צילום ממהדורת תל״א

[איטשע]

מס׳ עולת תמיד, נדפס לראשונה בסאלוניקי תרי״ד, נראה שהרבש״ע של שבועות אין לומר ונחה, ובשל סוכות יש לומר:

[איטשע]

הא לך צילום מהדורת פראג תכ״ב