כתב המרדכי (שם) מה שהורגלו לידור צדקה ביום הכפורים עבור המתים יש להביא ראיה מספרי (שופטים פסקא רי) דתניא בפרשת עגלה ערופה (דברים כא ח) כפר לעמך ישראל אלו החיים אשר פדית אלו המתים מלמד שהמתים צריכין כפרה:
ומה שפוסקין צדקה עבור המתים ביום הכפורים ולא ביום טוב יש להם אסמכתא שכתוב בסוף פרש' ואתה תצוה הכפורים אחת בשנה יכפר וסמיך ליה ונתנו איש כופר נפשו ליי' בזמן שיתן לכפר' הנפש. ומה מועיל למת שהחי נותן צדקה בעבורו אלא השם בוחן לבות החיים והמתים אם אותו המת בחיים היה נותן צדקה ואם היה עני אותו המת אך לבו בטוב והיה נותן אם היה לו אז תועיל לו קצת כי החי יכול לבקש להקל דין המת כדוד על אבישלום וכר' יוחנן על אחר לכשאמות אפסוק עשן מקברו אבל אם נתן בעבור רשע אין מועיל. ונותנין לכבוד המתים שהצדיקים מליצים על צאצאיהם.
כשנודרין בעבורן דאמרינן אלו היה חי היה נותן ג"כ צדקה [ואפילו אם היה עני היה טהור לב ורוצה ליתן] אבל בעבור רשע אינו מועיל [מ"א וש"פ] ואם התודה קודם מותו י"ל דיש לו כפרה וכצדיק חשוב [פמ"ג] ומסתברא דאם הבן נותן בעד אביו בכל גווני מועיל להקל דינו דברא מזכה אבא:
ט"ז ס"ק ה', ומהני לנשמותיהם. אבל אם נותן בעבור רשע אינו מועיל, עיין בס' ראשון לציון לבעל אוהחה"ק שכתב דוקא שהי' רשע לאותו דבר ר"ל לנתינת צדקה אבל רשע לשאר דברים י"ל דמועיל ומייתי עובדא בענין רוח שנכנס לבתולה וגילה שיועיל לזכות נשמתו אם יתנו שמן למאור לבית הכנסת יע"ש.
אם יש נכרי שעשה טובות ליהודים יכולים לבקש להקב"ה שיקל בדינו וכן יכולים לבקש על מומר שעשה טובה ליהודים וכן אמר ר' יוחנן על חרבונא זכור לטוב לפי שדבר על המן. אבל נכרי רע וכן מומר רע אין לבקש עליו ויצחק אמר על עשו יוחן רשע (ישעי' כ"ו י') והשיב לו בל למד צדק (שם). ודוד שבקש על אבשלום להצילו מדינה של גיהנם כי גרמה של דוד היה אם לא חטא בדבר אוריה לא היה אבשלום חוטא. וגר המבקש על אביו ועל אמו לא יועיל להקל מדינם. ואם אביו ואמו של צדיק החטיאו את הרבים אפי' לבן אין לבקש להיטיב לנשמתן דכתיב (משלי י' ז') ושם רשעים ירקב.
תרח כתב:יש עם זה בעיה?
שמעתי משהו שאחד הפוסקים אומר שלימוד לעילוי נשמת רשע (ויש לדון בזה על תינוק שנשבה) אין בזה תועלת
אלא א"כ ברא כרעא דאבוה...
מידע מורחב למישהו?
אם איני בעל הבית ואני מחוייב תמיד ללמוד תורה, ממילא גם מה שהוספתי אי אפשר לומר שיהיה לעילוי נשמת פלוני.
אוצר החכמה כתב:אתה שואל על הגר"ח מסברא או מראיה מגדולי ישראל? מסברא הוא צודק מי אמר שאתה בעל הבית לעשות כרצונך במצוותיך ומה שכתבת שאתה יכול לא ללמוד הלא כלפי שמיא גליא כי גם בלאו הכי היית לומד.
אתה צודק שיש סיפורים כמו שציינת. מסתמא הוא יבאר שבכולם מיירי שהוסיפו משהו בלימודם ואת זה החשיבו.
כמדומני שיש סיפור על הט"ז שאמר התורה שלמדנו מקודם תהא לרפואת פלוני, ושם כבר אי אפשר לומר כמו שכתבתי.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 379 אורחים