הגאון רבי מרדכי אליפנט זצ"ל ראש ישיבת איתרי

מגיה · הודעהעל ידי **מגיה** » ד' אוקטובר 05, 2016 7:57 pm

בהמעין החדש-תשרי ע"ז עמ' 107 צוטט קטע (באנגלית) מרשימות זכרונותיו של הרב אליפנט.

מישהו יודע מה קורה עם הזכרונות האלו, איזה כמות הם מחזיקים ומה התכנית להדפסתם?

נ.ב. בחיפוש בפורום נפלאתי שלא יוחד אשכול על הרב אליפנט שאליו אוכל לצרף הודעתי. מה שכן ראיתי שהמכונה הגהמ כתב בדרך אגב בצטטו מהם "חטיבה מאד מאד מיוחדת במינה ואכמ''ל". שמא כבר עכשיו יש מקום להרחיב.

בן ירושלים

הזכרונות שלו אמורים להיות מרתקים שכן הוא היה אדם מגוון ביותר. קשה להאמין שישב וכתב זכרונות שכן זה ניגוד מוחלט לאופיו הסוער. הרבה יותר מסתבר שהוא סיפר סיפורים וזכרונות ומישהו העלה זאת על הכתב.

באופן כללי העיסוק בר' מרדכי דורש זהירות רבה כי לצד המעלות העצומות ("ישנם דברים שהוא חד בדרא" כפי שהתבטא פעם הגר"ש אויערבאך) ישנם הרבה סיפורים וקוריוזים שמצטיירים לקורא שלא הכירו ואת עולמו כשליליים ביותר.
ופטור בלא כלום אי אפשר. כשר' מרדכי טייל בכל העולם ועשה ביזנס הגר"מ זילבר היה עורך את חידושיו ובעיקר בקדשים. באחת הפעמים ר' מיכל התקשר לברר על איזה יסוד שהביא בשם שיט"מ וטען שאינו מכיר כזה "שיטה". על המקום הפנה אותו ר' מרדכי לשיט"מ שבשולי הגמ' שבשתיים שלש מילים אמר זאת. כמובן שהוסיף "נזיפה" איך ר' מיכל שיושב ולומד לא זכר שיט"מ מפורש.
לפני הקמת הישיבה היה לו כולל ברוממה שהאברכים בו היו מיוחדים במינם (וחלקם היו אח"כ הרמי"ם בישיבה). סיפר הגר"ח ברנד שהיו לר' מרדכי חמש שש חברותות ביממה , עם כל אחד למד שלש שעות ואחרי החברותא הם האברכים היו סחוטים לגמרי והוא ר' מרדכי המשיך במרץ לחברותא הבאה. את הארוחות הרבנית היתה מביאה לו לכולל ותוך כדי לימוד בחברותא היה אוכל את ארוחתו.

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ה' אוקטובר 06, 2016 11:15 am

ראשי פרקים מ'ויקי'

הרב מרדכי אליפנט, נולד בד' בתמוז ה'תר"צ, 30 ביוני 1930, בעיר ניו יורק למאיר וחיה מאטיל אליפנט, יהודים שמוצאם מהונגריה. בילדותו למד תורה בישיבה לצעירים שעל יד ישיבת תורה ודעת, ובנוסף למד לימודים כלליים בבית הספר בשכונתו. לאחר פגישה עם רבו לעתיד, הרב אריה לייב מאלין, החליט להקדיש את עצמו ללימודים תורניים בלבד, ועבר ללמוד בישיבת לייקווד, בראשותו של הרב אהרן קוטלר. היה חבר חדר של הרב שלמה קרליבך. בשנת 1951 נישא לבילא גולדה הרמן, בתו של הרב נחום דוד הרמן ונכדתו של הרב יעקב יוסף הרמן. לאחר נישואיו למד מספר שנים בכולל בית התלמוד בראשותו של הרב מאלין. באותן שנים למד עם הרב מאלין בחברותא והפך לאחד מתלמידיו המובהקים.
בשנת 1956 עלה לישראל והתגורר תקופה קצרה בבני ברק, שם התקרב להרב יחזקאל לוינשטיין והרב אלעזר מנחם מן שך. לאחר מכן עבר להתגורר בירושלים על מנת להגשים את המטרה העיקרית שלשמה עלה ארצה, להסתופף בצלו של הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, אצלו למד עד לפטירתו בשנת תש"ך (1959).
הקמת המוסדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת איתרי, ירושלים
בתחילת שנות השישים הקים הרב אליפנט כולל ללימוד תורה בישיבת קמניץ בירושלים, שבו עסקו בעיקר בסדר קדשים. הכולל פעל מספר שנים והלימוד בו התקיים לאורך רוב שעות היממה. לאחר מכן הקים את ישיבת "איתרי", ראשי תיבות באנגלית של Israel Torah Research Institute, "המכון הישראלי לחקר התורה". בתחילת דרכה שכנה הישיבה בשכונת רוממה בירושלים, ותלמידיה הגיעו בחלקם מחו"ל. עוד הקים הרב אליפנט בתקופה זו מפעל לתרגום כתביו הרפואיים של הרמב"ם לאנגלית[1].
באמצע שנות ה-60 יזם הרב אליפנט הקמת שכונה עבור עולים מארצות הברית בשם קריית איתרי (אנ'), ליד קריית מטרסדורף[2]. קבוצה ראשונה של עולים הגיעה בשנת 1968 והשתכנה באופן זמני באוריינט האוס. לאחר מכן השיג הרב אליפנט, תוך שימוש בקשריו עם שר הביטחון דאז משה דיין ועם ראש עיריית ירושלים טדי קולק, שטח אדמה נרחב בדרום מזרח העיר ליד הכפר בית צפפה, שבו שכן עד לפני המלחמה בית חולים בריטי, שם השתכנו העולים, משפחות וצעירים רווקים, עד המעבר לקריית איתרי[3]. המקום שימש לעולים כמרכז קליטה וכמקום לימודים[4][5]. מתחילת שנות ה-70 פועל המקום כישיבה[6].
בשנות השבעים הביא הרב אליפנט לכהן תחתיו כמה רבנים כראשי ישיבה, בהם הרב שמואל אוירבך והרב שלמה פישר, שמונה על ידו בתש"ס כראש ישיבה לצדו. בשיאה מנתה הישיבה מאות תלמידים. הרב אליפנט הקים מוסדות תורניים נוספים – ישיבת "איתרי" חדרה, ישיבה לצעירים "איתרי" ירושלים, רשת תלמודי תורה "איתרי" בירושלים (בשכונות רוממה, רמות והר-נוף), מכון ללימודים תורניים לסטודנטים אמריקאיים ע"ש דויד שפל ("ישיבת דרכי נועם") בשכונת בית הכרם ומכללה מקבילה לנשים ע"ש פלה שפל ("מדרשת רחל וחיה")[7], ישיבת "נווה יהושע" לצעירים אמריקאיים על יד המושב בית יהושע, ישיבות לבני עדות המזרח בשכונת בקעה בירושלים, בבית שמש ובנתניה, ישיבות לבעלי תשובה מקרב עולי ברית המועצות, ישיבת "שער התורה" ברובע קווינס שבניו יורק ועוד. בנוסף הקים גני ילדים, מרכז קהילתי לנוער בעיר יפו ומבני מגורים במחירים מוזלים, וייסד קרנות לצורך הלוואה ללא ריבית. חלק מהמוסדות שהקים נעשו עם הזמן למוסדות עצמאיים.
בסוף שנת 1979 נכנסו מוסדות איתרי לקשיים כלכליים[8] ובתחילת 1980 קיבלו סיוע מיוחד מהמדינה[9].
בשנת תשמ"ה 1985 ביקש הרב אליפנט למנות את הרב אלעזר מנחם מן שך כראש מוסדות איתרי ולמסור לידיו את בעלותו הרוחנית עליהם, אולם לבסוף לא יצא הדבר לפועל.
בעשור האחרון לחייו סבל מבעיות בריאותיות שהביאו בהדרגה לצמצום פעילויותיו. בכ"א בחשון תש"ע, 8 בנובמבר 2009, נפטר בבית החולים שערי צדק בירושלים, ונטמן בבית הקברות בהר המנוחות.
לאחר פטירתו שונה שמה של ישיבת איתרי ונקראה על שמו "ישיבת זהב מרדכי - איתרי".

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ו' אוקטובר 07, 2016 10:17 am

עצוב שלא הותירו הרב והרבנית צאצאים.

האם לגאון ר' מרדכי היו אחים ואחיות?

חוקר ודורש

האם נכון הדבר שהוא בנה את שכונת איתרי בסורצקין כדי להחזיק את הישיבה?
אולי זה תוכנית לראשי ישיבה של היום?

בן ירושלים

מתפעל כתב:עצוב שלא הותירו הרב והרבנית צאצאים.

האם לגאון ר' מרדכי היו אחים ואחיות?

לר' מרדכי היה אח (דומני שהיה ד"ר לחינוך בבר אילן) בשם זאב . היה מגיע לישיבה בי"א טבת ומשתתף בשיעור כללי לע"נ אביהם. פעם סיפרו שאחרי השיעור העיר לר' מרדכי על הדידקטיקה של השיעור.
בזמני היה בחור אמריקאי בישיבה שהיה אחיין של ר' מרדכי -בן אחותו.

הסיפור שהתגלגל בישיבה שר' מרדכי בצעירותו נכנס לאדמו"ר הבית ישראל מגור. הרב'ה שאל את ר' מרדכי "מה אתה צריך וחסר לך" לאחר שענה "ב"ה יש לי הכל" ויצא מהרב'ה, תפס את עצמו למה לא בקש על ילדים.
לאחד מידידי אמר במוצאי יוה"כ כשבא להיפרד ממנו " כולכם נוסעים הביתה ואני נשאר כאן בישיבה בודד". ר' מרדכי התבטא כמה פעמים שהתלמידים כבניו. גם הרבנית כמה פעמים הביעה כאבה בענין. היא היתה נכנסת בשבתות לבתים של אברכים שגרו בישיבה לאכול משהו ולפטפט, רק כדי להרגיש תחושה משפחתית.

הסיפור העגום מבחינה אישית (מבלי להיכנס לגופו של ענין) שהוא ראה בר' חיים וייס כבנו ומסר לידיו את ניהול הישיבה, ולבסוף היה את הפיצוץ הגדול ביניהם על המריבות והדיני תורה

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » א' אוקטובר 09, 2016 11:07 am

גם אני למדתי תקופה באיתרי בית צפפה, וזכיתי גם פעמיים להשתתף בשיעורי תמורה מר' מרדכי, אבל הייתי צעיר ונבער דעת, ולא סיכמתי ואולי לא הבנתי, איני זוכר. אני רק זוכר שיעור אחד שהיה בענין המתכפר עושה תמורה.

פעם בחודש או בחודשיים היה בא ר' יענקלה גלינסקי ואת שיחתו היה אסור לפספס. מלא טעם.
היו ימים.

זה היה בתשל"ה - ל"ו.

נחוניא · הודעהעל ידי **נחוניא** » ה' אוקטובר 20, 2016 12:21 am

מגיה כתב:בהמעין החדש-תשרי ע"ז עמ' 107 צוטט קטע (באנגלית) מרשימות זכרונותיו של הרב אליפנט.

מישהו יודע מה קורה עם הזכרונות האלו, איזה כמות הם מחזיקים ומה התכנית להדפסתם?

מאי הוה עלה? האם יש למישהו פרטים על הזכרונות?

אום אני חומה

האם למישהו יש מידע מוצק ואמין בנוגע לסיפורים המתבדרים בדבר קשרים גלובליים מסועפים, בין היתר עם דמויות לא שגרתיות בעליל דוגמת מועמר קדאפי?
שמעתי גם על קשרים עם האפיפיור וג'ורג' בוש האב.

ולהבדיל אא"ה:

שמעתי שזכה לחביבות מיוחדת אצל רבינו הרב שך זצ"ל, בפרט משום שנינותו הידועה. (מספרים, למשל, שהגיע לרב שך בפרשת קרח, והרב שך שאל אותו 'נו, מה יש לך להגיד על קרח', אמר לו: 'אותי לא מעניין קרח, אותי רק מעניין איך הוא עשה את הכסף שלו'..) האם אכו כך?

מהעבר · הודעהעל ידי **מהעבר** » ה' אוקטובר 20, 2016 7:35 am

אני ראיתי פעם שנכנס להרב שך והוא קם מלא קומתו בחביבות והם התנשקו

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ה' אוקטובר 20, 2016 9:20 pm

כנראה שהר"מ אליפנט התכוון להוציא אוטוביוגפריה שלו לאור עולם, ולשם כך הקריא זכרונותיו באוזני אחד שהקליד אותן בשבילו ואח"כ העביר אותן לו כדי להגיה אותן. אמנם לא בא התכנית לגמר בישולו, אבל העתקים מהמחברת נמצאים פה ושם. בזכרונותיו סיפר באופן מרתק ומשעשע כאחת על כל הדמויות - הן התורניות והן הפוליטיות וכדו' - שהכיר מקרוב, ותיאר בפרוטרוט ההתרחשויות המיוחדות שאירעו לו במשך החיים שלו. היא נכתבה באנגלית בגוף ראשון בסגנונו המיוחד של בעל הזכרונות, ודומה שאף מי שלא הכירו מעולם לאחר שיקרא אותה יתרשם כאילו ידעו פנים אל פנים.

בן ירושלים

לכבוד המועד ושמחת החג סיפור מענין ואופייני על ר' מרדכי.
בשנות הל' שר האוצר היה יהושע רבינוביץ. הרב אליפנט כדרכו פנה לבקש פגישה ישר עם הקודקוד. אף אחד לא התיחס אליו ואז פנה לידידו שר האוצר האמריקאי והתלונן שיש לו את המוסד הגבוה ללימודי יהדות הכי חשוב בעולם וכו' ומתנכלים לו. כשהתקימה הפגישה השנתית בקשר לסיוע האמריקאי לישראל חלק נכבד ממנה עסק ב"ראביי שלי שמתלונן שמתנכלים לו, אשמח אם תתיחסו אליו יפה". כמובן כאן במשרד האוצר הבינו את הרמז והמזכירה מיהרה להתקשר ולהזמין את הרב אליפנט לפגישה עם השר. ר' מרדכי אמר למזכירו (ר' מרדכי כהן) תגיד שאני עסוק וזה אפשרי רק בחודש הבא, וכך זה נמשך. בהמשך מנכ"ל האוצר התקשר בעצמו. לאחר מכן השר התקשר והמזכיר התנצל שהרב עסוק ולא יכול לגשת לטלפון. סופו של דבר השר והמנכ"ל נחתו בביתו בבית צפאפה ואז המזכיר נכנס בהתרגשות וסיפר לו. "תגיד להם שאני בשיעור". אחרי המתנה ארוכה יצא הרב מחדרו פונה אל הנוכחים "כן, מי אתם?" אני רבינוביץ, השיב השר. איזה רבינוביץ? שואל הרב...

את הסיפור הזה שמעתי מאחד הבחורים המקורבים שהיה נוכח באירוע .
בעוד סיפורים מענינים אחרים שמענו לרוב מהרב אליפנט עצמו, אבל אף פעם לא נדע מה מדויק ומה מוגזם

בן ירושלים

אחד הסיפורים עליו עם הרב שך: באחד מימי חול המועד נכנס לבקר אצל הרב שך. הרב שך העיר לו בחיוך שבאמת לא בא בשבילו אלא שהיתה מודעה שהגאון הרב אליפנט יגיד שיעור בבני ברק לבוגרי איתרי ואגב זה הוא גם נכנס אליו. ר' מרדכי לא התבלבל , תפס בזרועו של הרב שך ואמר: ראית את המודעה? אז למה לא באת לשיעור?

נוטר הכרמים

נסיבות הקשר העמוק עם הרב שך היו בין השאר עקב החזקת אחד מנכדי הרב שך שלקוי בנפשו ל"ע בבית צפפה תחת חסותו. הרב שך כמוקיר טובה זכר לו חסדו זה, ור' מרדכי אמר לאבי כי הוא ידע לנצל זאת היטב...

אאמו"ר שליט"א סיפר לי את הסיפור שמבחינתו מעיד על גדלותו האדירה ועל כוונתו לשם שמים עם מידת טובת עין לא מצויה. אחד מידידי ר' מרדכי הקרובים היה ר' זליג אפשטיין זצ"ל ראש ישיבת שער התורה בקוינס, ר' מרדכי עזר לו בהחזקה ובמימון כל השנים, ובשלב כל שהוא סוכם שר' מרדכי דואג לישיבתו לבנין של קבע, והוא ישא את שמו של ר' מרדכי ושם זוג' הצדקנית ['זהב מרדכי' כשם ספריו על התורה, שם הרבנית 'גולדה']. כחלוף זמן, והבנין על תלו עומד נודע לר' מרדכי כי נדבן משמעותי מתנה את תרומתו לישיבה בהענקת השם לזכר יקיריו, ר' מרדכי ויתר על הזכות לאלתר, בפשטות ובטבעיות, בלי לעשות מזה ענין.

היה מעניין מאוד להשתתף בשיעורים שמסר כבר בערוב ימיו מפעם לפעם בבית המדרש ראדזין בבני ברק, תמיד 'שני דינים', ברק בעינים וניחוח צעיר ורענן. זכיתי לשמוע ממנו לא מעט על עברו המפואר, כאשר בין השיטין היה משחיל מרמור נוקב עד לשיתין על ההווה. תמיד דיבר על מסירת שיעורים ועל תלמידים. 'אמרתי לר' שמואל (אויערבאך), הם חסידים שלך (ע' ערך 'חבורת הקדושים' וש"נ), אבל את ה'זאג' - 'איך להגיד' זה הם קיבלו ממני. הנה שנינות אחת שעולה בזכרוני, 'ויסבקר תמיד אומר לי שהוא רוצה שאני יגיד שיעור כללי, אבל הוא פעם לא אומר לי מתי...'.

היתה לו ידידות גדולה עם יבלחט"א הגרב"ד פוברסקי שליט"א.

בתקופה האחרונה כבר היה בבחינת 'שברי לוחות', ועם זאת מדי פעם היתה נחה עליו הרוח והיה מה לשמוע.

יהי זכרו ברוך.

בן ירושלים

בהזדמנות הייתי נוכח בביקורו של ר' בערל פוברסקי בביתו של הרב אליפנט בבית צפפה. היתה חיבה גדולה ביניהם.
דנו הרבה בענין עבר הירדן אם זה כא"י . שניהם דברו על ענין הבאת העומר ושאר דברים מעבר הירדן. כמובן מיד עברו לשני דינים בא"י כשבעבר הירדן יש רק דין אחד. ר' מרדכי חזר על שיעור שלו בענין ועל ההוכחה מהר"ן בנדרים כב לענין אותו אחד שהרג את חבירו לפני שנכנסו לארץ ישראל כי שם יש "לב רגז" (מסתמא כל הבוגרים שמעו שיעור זה בהזדמנויות שונות)

מאיר סובל

על הידידות / הקשר בין הגרב"ד פוברסקי שיבלחט"א לרבי מרדכי, לפי מה ששמעתי, בתקופת תש"ח שהגרי"ז גלה מירושלים לבני ברק ולתל אביב, כי בגלל המצור לא היה להשיג בירושלים מאכלים לפי צרכי בריאותו ולפי כל החומרות, כמובן שהתבטל השיעור היומי הקבוע.
אז היו שנים שעזבו את הישיבות שלמדו בהן, והחליטו לשמוע את הגרי"ז יום יום. והם הגרב"ד ולהבחל"ח הגר"מ.
להגרב"ד יש מאז מלאי של חידושי הגרי"ז בקדשים שהוא עצמו שמע ממנו, והשמיע לחזו"א וקיבל תמיהות או דעה שונה, והלך והביא שוב להגרי"ז וכו'. בחלק מהמערכות הללו מעורה גם הגרמ"א.

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ה' אוקטובר 27, 2016 6:51 pm

בקשר לייחסו עם הגרי"ז (ממה שכתב בזכרונותיו נראה שלא התקרב לו עד שנות החמישים בהיות הגרי"ז בירושלים), לפי השמועה בני הגרי"ז תמיד חשדו אותו על שניצל הקשרים שהיה לו איתו והרשה עצמו "לשאול" מקצת מכתביו. פעם כשהגיע הגרי"ד לאיזה חתונה וראה שם ר"מ אליפנט אמר: "לו ידעתי שהוא יהיה נוכח כאן לא הייתי צריך להשאיר את משה'לה בבית". פעם ניסה חבר שלי להכנס עם ר"מ אליפנט בשיחה אודות ד"ז, והוא רק התפטר בחיוך "תראו איך שהם למדים את הספרים שלי תחת השמיכות שלהם!".

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ה' אוקטובר 27, 2016 6:56 pm

מזכרונותיו:

פעם הגיב ר' נחום (=פרצוביץ) על נדיבות רוחי שהנחתי למבחר תלמידיי - הקבוצה שהכילה גלבר נובוגרודצקי ואייזנטל - שילכו לשיעור שהוא מסר במוצאי שבת. אמרתי לו שאני כמו האשה שהתדיינה לפני שלמה המלך שהייתה מרוצה לוותר על החזקת בנה אצלה - ובלבד שיחיה. תלמידים אלו הם בניי ולא איכפת לי שילכו אצל מישהוא אחר כל זמן שזה יועיל להם. אמרתי לו שיש לו דרך מיוחד בלימוד רש"י שאי אפשר לקבל אצל אף אחד זולתו.

מחולת המחנים

הגהמ כתב:בקשר לייחסו עם הגרי"ז (ממה שכתב בזכרונותיו נראה שלא התקרב לו עד שנות החמישים בהיות הגרי"ז בירושלים), לפי השמועה בני הגרי"ז תמיד חשדו אותו על שניצל הקשרים שהיה לו איתו והרשה עצמו "לשאול" מקצת מכתביו. פעם כשהגיע הגרי"ד לאיזה חתונה וראה שם ר"מ אליפנט אמר: "לו ידעתי שהוא יהיה נוכח כאן לא הייתי צריך להשאיר את משה'לה בבית". פעם ניסה חבר שלי להכנס עם ר"מ אליפנט בשיחה אודות ד"ז, והוא רק התפטר בחיוך "תראו איך שהם למדים את הספרים שלי תחת השמיכות שלהם!".

סיפר לי תלמיד ישיבת איתרי מהימים ההם שר"מ סיפר לו בהתפארות שכשהיה מדבר בלימוד עם הגרי"ז החזיק הגרי"ז שתי עינים פקוחות.. (ער האט געהאלטן צוויי אויגן אפן).

ידוע כי כמה וכמה שהיו מעורבים בפרשת הכתבים של הגרי"ז סבלו אח"כ צרות צרורות בחייהם.

הגהמ כתב:מזכרונותיו:
פעם הגיב ר' נחום (=פרצוביץ) על נדיבות רוחי שהנחתי למבחר תלמידיי - הקבוצה שהכילה גלבר נובוגרודצקי ואייזנטל - שילכו לשיעור שהוא מסר במוצאי שבת. אמרתי לו שאני כמו האשה שהתדיינה לפני שלמה המלך שהייתה מרוצה לוותר על החזקת בנה אצלה - ובלבד שיחיה. תלמידים אלו הם בניי ולא איכפת לי שילכו אצל מישהוא אחר כל זמן שזה יועיל להם. אמרתי לו שיש לו דרך מיוחד בלימוד רש"י שאי אפשר לקבל אצל אף אחד זולתו.

ר"מ עצמו היה מגיע מדי תקופה להגר"נ לשאול ממנו כתבים והקלטות משיעוריו והיה אומר מתורתו בשיעוריו.

בן ירושלים

הגהמ כתב:מזכרונותיו:
פעם הגיב ר' נחום (=פרצוביץ) על נדיבות רוחי שהנחתי למבחר תלמידיי - הקבוצה שהכילה גלבר נובוגרודצקי ואייזנטל - שילכו לשיעור שהוא מסר במוצאי שבת. אמרתי לו שאני כמו האשה שהתדיינה לפני שלמה המלך שהייתה מרוצה לוותר על החזקת בנה אצלה - ובלבד שיחיה. תלמידים אלו הם בניי ולא איכפת לי שילכו אצל מישהוא אחר כל זמן שזה יועיל להם. אמרתי לו שיש לו דרך מיוחד בלימוד רש"י שאי אפשר לקבל אצל אף אחד זולתו.

כח הפירגון שלו ובעיקר לתלמידים היה מיוחד במינו. פעמים רבות התבטא שכל מי שיכול לתרום לתלמידים הוא חפץ בו כר"מ בישיבה ולכן כל "כוכב" שיכול היה לגייס לישיבה הוא לא היסס. כך הביא את הרבנים פישר, ברטלר , שיף ואחרים שהם מהשורה הראשונה של ראשי הישיבות.

פרי יהושע

הכרתי את האיש בילדותי, ואוכל לומר משהו על יחסיו לילדים באופן אישי וחביב, בכלל כל אדם ודעתו הייתה מוערכת בעיניו, כשמשהו וכל משהו היה מדבר היה עושה אוזניו כאפרכסת אולי יוכל לשמוע משהו חדש, כמו כן היה משמיע את דעותיו גם כן בפני כל אדם קטן כגדול, והכל נבע מהעריכו כל אדם שנברא בצלם, [יש לי עוד הרבה זיכרונות ילדות ממנו, אבל לא נראה לי שווה לעלותם בפורום הזה לעת עתה].

בן ירושלים

סיפור אפייני ומדהים(נבדקה אמיתותו)
אחד מבוגרי הישיבה (שאינו נושא משרה תורנית רמת דרג) הזדמן לישיבה לשבת. בערב שבת נכנס לר' מרדכי והראש ישיבה אומר לו בפשטות : השבת את השיעור שאני אומר על הפרשה אתה תגיד במקומי. התלמיד שידע את החשיבות של השיעור בעיני ר' מרדכי (שבדרך כלל היה בעניני קדשים) לא ידע אם זה ברצינות או בצחוק. ניגש לרב יפרח זצ"ל לשאול לדעתו. ר' יפרח אמר לו בפשטות שאין סיכוי שזה רציני שהרי באותה שבת היה בישיבה גם הגר"ש פישר ואם ר' מרדכי לא יוכל לומר שיעור הרי ר' שלמה יאמר זאת (מבלי להכין כמובן). התלמיד עדיין לא היה רגוע כי ר' מרדכי לא צפוי, ובליל שבת ישב להכין שיעור על כל צרה שלא תבוא.
בשבת בבוקר רבע שעה לפני שעת השיעור הגיע ר' יפרח בבהילות ואמר לו עוד כמה דקות אתה עולה להגיד השיעור. זה אפשרי?

התברר שר' יפרח ניגש לר' מרדכי לברר אם הוא מגיע לשיעור ואז ר' מרדכי סיפר לו על ההבטחה לתלמיד. ר' יפרח הסביר לר' מרדכי שזה לא שייך ובפרט שר' שלמה נמצא בישיבה.
הרבנית התערבה ואמרה שהשיעור הזה "שייך" לרב והוא יכול לכבד את מי שהוא רוצה.

וכך אמר התלמיד שיעור "על הבימה" בבית המדרש.
במוצאי שבת ניגש התלמיד להודות לר' מרדכי על הכבוד שנתן לו. תוך כדי ר' מרדכי שואל בחיוך: תגיד אתה מכיר עוד ראש ישיבה משוגע כמוני שיתן לסתם בוגר להגיד שיעור על הבימה? לתלמיד לא נותר אלא להסכים שהרב הוא "משוגע" אמיתי...
ולא בכדי התבטא הגר"ש אויערבאך (גם בהלויה) שר' מרדכי היה חד בדרא בטוב עינו ובפירגון

אום אני חומה

בשנים האחרונות היה רתוק לכסא גלגלים בביתו, דאוב ומיוסר. בשבתות התקיים מנין בביתו בהשתתפות בחורים מהישיבה.

עם זאת, גם בשנים אלו היה יוצא מדי פעם לחתונות של הישיבה, והיה זה מחזה מדהים:
היו מביאים אותו בכסא הגלגלים, התזמורת רועשת 'ימים', כל האולם מכרכר סביבו, והוא-- מחייך את חיוכו המאיר המפורסם ומעשן סיגריה..
לעיני המתבונן היה נראה כאן מחזה ייחודי של 'גירא בעיניה דשטן' ליצר תאוות הכבוד. מי יתן לנו תמורתו.

-----

כתבו כאן כל מיני שמועות והאשמות, על כן כדאי להדגיש את ה'כללו של דבר', המפתח שבעזרתו ניתן להתבונן מעט בדמות כל כך ססגונית ולא שגרתית כמו זו של ראש הישיבה זצ"ל, שניתן לנו ע"י ר' מיכל זילבר בעת הספדו, ועדיין דבריו שנאמרו ברגש רב ובקול דומע מהדהדים באזני הנוכחים:

'רבותי, אני עומד כאן ליד ארון הקודש, ואני רוצה לומר לכם: היהודי הזה היה צדיק!!' , ואידך זיל גמור.

סלקא דעתך · הודעהעל ידי **סלקא דעתך** » ג' אפריל 04, 2017 12:33 am

פעם אחד המלווים דחף את הכסא גלגלים שלו ונתקל וכמעט נפל מהכסא, ומיד הגיב תזהר! אליפנט יש רק אחד!!

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ו' אפריל 28, 2017 5:50 pm

בן ירושלים כתב:
מתפעל כתב:עצוב שלא הותירו הרב והרבנית צאצאים.

האם לגאון ר' מרדכי היו אחים ואחיות?

לר' מרדכי היה אח (דומני שהיה ד"ר לחינוך בבר אילן) בשם זאב . היה מגיע לישיבה בי"א טבת ומשתתף בשיעור כללי לע"נ אביהם. פעם סיפרו שאחרי השיעור העיר לר' מרדכי על הדידקטיקה של השיעור.
בזמני היה בחור אמריקאי בישיבה שהיה אחיין של ר' מרדכי -בן אחותו.

מצאתי משהו מעניין בנוגע למשפחתו של ר' מרדכי אליפנט - אתחיל בערכו בוויקי:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7 ... 7%A0%D7%98

ר' מרדכי היה יליד ארה"ב - נולד לאביו ר' מאיר אליפנט ממוצא הונגרי ונתגדל בניו יורק שם למד בתור"ד אצל ר' לייב מאלין ואח"כ בלייקוואוד אצל רבי אהרן זצ"ל

-

אמו של ר' מרדכי - מרת חיה מאטיל נפטרה בגיל צעיר - אביו נשא בשנית בשנת תשי"ב עם אשה ניצולת השואה, מהכתבה המצורפת נראה שהיה לו לר' מרדכי אח אחד שכבר נזכר ע"י בן ירושלים - מר זאב (וויליאם) אליפנט התגורר בעיר דנוור והשתייך לקהל זרע אברהם האורטודוקסית שם - עמד בראש בית הספר היהודי שם ובעוד פעולות קהלתית, הנה כתבה עליו בפטירתו עם תמונה:
https://www.ijn.com/remembering-the-lat ... l-elefant/
מלבד האח הזה היה להם ג' אחיות.

בשנת תשי"ב הסתבכה אשת ר' מאיר אליפנט עם משרד הקליטה בארה"ב משום שמצאו שזייפה את מדינת מולדתה בבקשתה לקבל רשות כניסה לארה"ב לאחר השואה, ונצרכה לעבור לקנדה במאסר צבאי לששה חדשים - הנה הכתבה מעיתון ברוקלין דיילי איגל לאחר שחרורה מהמאסר הנ"ל עם תמונה

: The_Brooklyn_Daily_Eagle_Wed__Dec_1__1954_.jpg (1.54 MiB) נצפה 22706 פעמים

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ו' אפריל 28, 2017 5:57 pm

מצבת אמו של ר' מרדכי אליפנט - מרת חיה מאטיל בת ר' משה הכהן

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ו' אפריל 28, 2017 6:10 pm

שמחת התנאים של ר' מרדכי אליפנט - הפרדס ניסן תשי"א - עם בתו של ר' נחום דוב הערמאן בנו של ר' יעקב יוסף הערמאן המפורסם

אשר תאפו · הודעהעל ידי **אשר תאפו** » ש' אפריל 29, 2017 10:23 pm

מיללער, תשואות חן על הבאת החומר המעניין.
בזכרונותיו של ר' מרדכי הוא מספר שהוא עצמו היה מעורב בהשגת החנינה לאשתו בזוו"ש של אביו, ואז למד על עצמו שהוא אחד שבכוחו "להזיז דברים".
אגב, במצבה מדוע "נאספא" באלף?

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » א' אפריל 30, 2017 9:15 pm

אשר תאפו כתב:מיללער, תשואות חן על הבאת החומר המעניין.
בזכרונותיו של ר' מרדכי הוא מספר שהוא עצמו היה מעורב בהשגת החנינה לאשתו בזוו"ש של אביו, ואז למד על עצמו שהוא אחד שבכוחו "להזיז דברים".
אגב, במצבה מדוע "נאספא" באלף?

נאספא באל"ף בוודאי טעות.

שייך להעלות כאן את הזכרונות הנ"ל בה מספר אודות הפרשה הזה?

אשר תאפו · הודעהעל ידי **אשר תאפו** » ב' מאי 01, 2017 10:00 pm

כל קובץ הזכרונות טעון עדיין עריכה יסודית ומחכה לאיש הנכון ולבעלי מוטיבציה נכונה. ובכלל אנו מחכים עדיין ליוזמה להוצאת ספר שלם אודות ר' מרדכי זצ"ל.
בנוגע למעשה הנ"ל, אין שם עוד הרבה פרטים. עיקר הדברים שר' מרדכי הכיר אחד מהבעלים של יינות קדם בשם Nat Zalinsky, ודרכו נפגש עם חבר קונגרס מניו יורק, שהשיג את החנינה מ James Conant המוזכר בכתבה הנ"ל.

נחוניא · הודעהעל ידי **נחוניא** » ג' מאי 02, 2017 7:23 pm

אשר תאפו כתב:כל קובץ הזכרונות טעון עדיין עריכה יסודית ומחכה לאיש הנכון ולבעלי מוטיבציה נכונה. ובכלל אנו מחכים עדיין ליוזמה להוצאת ספר שלם אודות ר' מרדכי זצ"ל.

בקובץ הזכרונות יש פרטים על אבותיו משפחת אליפנט?

אשר תאפו · הודעהעל ידי **אשר תאפו** » ג' מאי 02, 2017 8:19 pm

למיטב זכרוני לא

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » ה' יוני 15, 2017 3:20 am

שמעתי מאחיו ד"ר זאב ע"ה שפעם הגיע לדנבר לאסוף כסף עבור בית התלמוד-לפני עלייתו לארץ,לקח אותו זאב לגביר אחד והלה שפך עליו קיתון של בזיונות על ה"בענק קוועטשערס" וכו' ר"מ לא נבהל וענה לו בתקיפות: אתה חושב שאספוג את עלבוני ואלך? איני זז מכאן עד שתתן לי מאה דולר-סכום גדול באותם ימים, הם ישבו וישבו- זאב הרגיש מאד לא נוח ונסה לשכנע את ר"מ לעזוב- עד שהגביר זרק בזעם מאה דולר וצרח קח את הכסף ולך ל...

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » א' ינואר 07, 2018 3:54 am

מיללער כתב:שמחת התנאים של ר' מרדכי אליפנט - הפרדס ניסן תשי"א - עם בתו של ר' נחום דוב הערמאן בנו של ר' יעקב יוסף הערמאן המפורסם

הנה ר' מרדכי עומד ראשון מימין בחתונת גיסו ר' שמואל יצחק בנו של רנ"ד ברי"י הערמן (באמצע) עם בתו של ר' מאיר לייטר

היושב הוא חותנו של הרב הרמן הרב אברהם הורוויץ.

מחפש פרטים על הרב הורוויץ הזה

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » א' ינואר 07, 2018 8:26 am

מיללער כתב:
מיללער כתב:היושב הוא חותנו של הרב הרמן הרב אברהם הורוויץ.

מחפש פרטים על הרב הורוויץ הזה

יש קצת ב'הכל לאדון הכל'

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » א' ינואר 07, 2018 3:39 pm

שיף כתב:
מיללער כתב:
מיללער כתב:היושב הוא חותנו של הרב הרמן הרב אברהם הורוויץ.

מחפש פרטים על הרב הורוויץ הזה

יש קצת ב'הכל לאדון הכל'

אפשר להעתיק?

ידידיה · הודעהעל ידי **ידידיה** » א' ינואר 07, 2018 4:07 pm

מתוך ארכיון המדינה.
מעמוד 16 בערך יש תכתובת על בקשת הרב לסיוע

ידידיה · הודעהעל ידי **ידידיה** » א' ינואר 07, 2018 4:19 pm

בן ירושלים כתב:לכבוד המועד ושמחת החג סיפור מענין ואופייני על ר' מרדכי.
בשנות הל' שר האוצר היה יהושע רבינוביץ. הרב אליפנט כדרכו פנה לבקש פגישה ישר עם הקודקוד. אף אחד לא התיחס אליו ואז פנה לידידו שר האוצר האמריקאי והתלונן שיש לו את המוסד הגבוה ללימודי יהדות הכי חשוב בעולם וכו' ומתנכלים לו. כשהתקימה הפגישה השנתית בקשר לסיוע האמריקאי לישראל חלק נכבד ממנה עסק ב"ראביי שלי שמתלונן שמתנכלים לו, אשמח אם תתיחסו אליו יפה". כמובן כאן במשרד האוצר הבינו את הרמז והמזכירה מיהרה להתקשר ולהזמין את הרב אליפנט לפגישה עם השר. ר' מרדכי אמר למזכירו (ר' מרדכי כהן) תגיד שאני עסוק וזה אפשרי רק בחודש הבא, וכך זה נמשך. בהמשך מנכ"ל האוצר התקשר בעצמו. לאחר מכן השר התקשר והמזכיר התנצל שהרב עסוק ולא יכול לגשת לטלפון. סופו של דבר השר והמנכ"ל נחתו בביתו בבית צפאפה ואז המזכיר נכנס בהתרגשות וסיפר לו. "תגיד להם שאני בשיעור". אחרי המתנה ארוכה יצא הרב מחדרו פונה אל הנוכחים "כן, מי אתם?" אני רבינוביץ, השיב השר. איזה רבינוביץ? שואל הרב...

את הסיפור הזה שמעתי מאחד הבחורים המקורבים שהיה נוכח באירוע .
בעוד סיפורים מענינים אחרים שמענו לרוב מהרב אליפנט עצמו, אבל אף פעם לא נדע מה מדויק ומה מוגזם

מארכיון המדינה.
הרב מנסה לסדר לסיימון הנ"ל ביקור בארץ

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ג' ינואר 09, 2018 12:19 am

מכתב מר' ברל איכנשטיין על הבלנק של שהישיבה לבקשת עזרה

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ד' ינואר 10, 2018 8:55 am

מיללער כתב:מחפש פרטים על הרב הורוויץ הזה

על ר' אברהם הורביץ חותנו של רבי נחום דוד הרמן

הכל לאדון הכל ב.PDF: (802.42 KiB) הורד 554 פעמים

פורום אוצר החכמה

מי מחובר