התשתיות השונות שבספר המצוות ומשנה תורה

[הגהמ]

ראיתי פעם (ואינני זוכר כרגע איפה) מי שכתב לבאר שיש הבדל עיקרוני בין ספר המצוות להרמב"ם שחובר בעיקר על בסיס מדרשי ההלכה, לבין משנה תורה שחובר בעיקר על בסיס הספרות התלמודית. ואמנם לאחרונה עמדתי על דוגמא הפוכה: בסה"מ (ל"ת קפז) סבר הרמב"ם שאיסור הנאה בבשר בחלב הוא מן התורה כמו שדרשו חז"ל בגמ' קידושין (נז:) וחולין (קטו:), ואילו במשנה תורה הל' מאכ"א (ט:א) סבר שרק בישול ואכילה אסורים מה"ת, וראה אשר כתב בזה פרופ' הנשקה ב'המעין' (גליון צה עמ' 33-36) לבאר שזה בהתאם למדרשם ז"ל במכילתא דרשב"י (במדרש הגדול).

יתכן בהחלט שההסבר הוא שככל דבר שבכלל יש גם יוצא מן הכלל, אבל בלא"ה מסתבר שאפילו אם כלל זה נכון, הוא יותר מורכב מאשר נראה מקופיא. האם יודע מאן דהו איפה נחקר ד"ז?

[אוצר החכמה]

למה שיהיה הבדל כזה? למה שהרמב"ם לא יכתוב את שני הספרים על בסיס מה שהוא חושב לנכון בהלכה?

[הגהמ]

איני רוצה לתקוע עצמי לדבר זה לפני שאדע על מה אדניו הוטבעו, ואראה על מה זה ועל מה זה. ואמנם יתכן שהכוונה בזה היא שאת ספר המצוות כתב לפני שבאה שיטתו בהכרעה ההלכתית לגמר בישולה, ומכיון שנועד לסכם התרי"ג מצוות כפי שנלמדו מהכתובים, לכן ביסס את זה ע"פ מדרשי הכתובים ישירות, ולא ירד להכריע ההלכה מתוך הסויגות התלמודיות.

[אוצר החכמה]

לא תפסתי את הרעיון שאתה מעלה.
אילו כתבת שאת ספר המצוות כתב זמן רב לפני שכתב את המשנה תורה ולפיכך אפשר ששינה דעתו באי אלו דברים, זה דבר מקובל וגם סביר. אבל קשה יהיה למצוא בזה שיטה. (לא כ"כ נראה לי עניין בישול שיטתו בהכרעת ההלכה ברבינו הרמב"ם וכי מעיקרא לא ידע שפוסקים ע"פ תלמוד בבלי?).

מצד שני אילו כתבת שהרמב"ם כתב את ספר המצוות ע"פ מדרשי חז"ל ולא ע"פ ההלכה אז מובן השיטה בזה, אבל זה בדיוק מה ששאלתי למה שיעשה דבר כזה שיכתוב מצוות ע"פ הספרי והספרא ולא ע"פ גמר ההלכה. על זה השבת שכיוון שתריג מצוות נלמדים מהכתובים לכן כתב ע"פ מדרשי ההלכה. לי זה לא נראה.
אבל איך שילבת את שתי הטענות את זה אני בכלל לא מבין.

[הגהמ]

ייש"כ על סידור הדברים. אכן נתכוונתי לשתי הטענות במקצת אבל שפתי לא ביררו מילייהו כדבעי, ועם שעדיין אין עיתותי בידי בכל זאת אנסה עוד הפעם. כמדומני שהטיעון הנזכר בא ליישב יותר מאשר שינויים קטנים פה ושם שאפשר לומר שהם מקרים בודדים שבהם שינה את דעתו (כצד הראשון שכתבת). אבל גם מוזר לומר שכתב ספר המצוות בלי להתחשב בההלכה (כצד השני שכתבת). ולכן כפי הבנתי הטיעון 'המשלוב' הוא בערך ככה: מכיון שכתב את ספר המצוות בצעירותו לפני שניגש אל המלאכה לפסוק ההלכה הברורה, טרם עשה כל הש"ס ככדור ע"פ השיטה שנקט במשנה תורה, ולכן לא כזר נחשב לו לנקוט במדרשי הכתובים המתיישבים יותר לפי מטרתו בחיבור הספר. (ואין מקום לתמיה שהעלית בסוגריים שבודאי רבנו הגדול הרמב"ם ידע מעולם שפוסקים ע"פ הבבלי וגם היה כוחו יפה להכריע ההלכה בכחו הגדול ובידו החזקה, רק עדיין לא היתה זו מטרתו). ואחרי ככלות הכל אני חוזר ומדגיש שאני רק מציע אפשרות הזו אבל איני תוקע עצמי לזה כלל ועיקר.

[הגהמ]

טרם מצאתי המקור שאני מחפש אבל בינתיים ראיתי עוד דוגמא לתופעה הנזכרת:

במאמרו של פרופ' ר"ד הנשקה ב"קובץ הרמב"ם" הוא מנתח שיטת הרמב"ם בענין מצוות 'שנה ראשונה' הנאמרת אצל חתן - "נקי יהיה לביתו", ומראה שבעוד שבסה"מ ביאר בהתאם לפשוטו של מקרא שהוא מצוה על החתן שישמח את אשתו, אבל כשבא לכתיבת משנה תורה ולפסיקת ההלכה לקח בחשבון נתונים אחרים (שתיקת הרי"ף, והלכה השנוייה בברייתא שבירושלמי), והגיע למסקנא חדשה ש"לא שמחת האשה היא הגדרת המצוה, אלא הפקעת החתן מכלל חובות הציבור".

[מוישי]

יש ספר 'דרך נשר' שמבאר את שיטת הרמב"ם בספר המצוות ע"פ דבריו במורה נבוכים

[פלוריש]

ראיתי פעם (ואינני זוכר כרגע איפה) מי שכתב לבאר שיש הבדל עיקרוני בין ספר המצוות להרמב"ם שחובר בעיקר על בסיס מדרשי ההלכה, לבין משנה תורה שחובר בעיקר על בסיס הספרות התלמודית

לדרכו של הרמב''ם בספר המצוות - הרב בנימין זאב בנדיקט.pdf

(2.71 MiB) הורד 275 פעמים