טבילה עבור אחרים

[אורח77]

האם נכון שיש עניין לטבול במקווה עבור אנשים אחרים?

[יבנה]

מצאתי כתוב כן בשם ימות עולם ס"ד על האדמו"ר מאמשינוב כשהיה חולה.

[בקרו טלה]

-

[א' זעירא]

בגליון זה הובאו כמה וכמה תגובות ובהן מקורות לענין זה.

[עמקן]

שמעתי שהאדמו"ר מתולדו אברהם יצחק טובל במקוה לפני תחילת זמן נטילת לולב באוסטרליה. הוא שמע מאדם הגר שם שהוא זריז לקחת לולב מיד בתחילת הזמן, אבל הוא הודה שאינו טובל במקוה לפני המצוה, וע"כ האדמו"ר שליט"א החליט לטבול עבורו. אאל"ט הוא אינו רוצה שהנטילה הראשונה של לולב בעולם יהיה בלי טבילה במקוה.
כבר ראיתי אנשים שלא יכלו להכניס יד למים מחמת גבס, שהם הורידו והעלו ראשם תחת המים כשהיד נשאר חוץ למים. אולי יש להנהגה זו מקור לא גרוע מהמקור שאפשר לעשות שליח לטבול עבורך. אבל יש להסתפק מה עדיף, לטבול בעצמו הגם שאינו טובל כל גופו אבל עכ"פ מקיים מצוה בו יותר מבשלוחו, או לעשות שליח לטבול, כשהשליח יטבול כהוגן. וצ"ע.

[קראקובער]

אבל יש להסתפק מה עדיף, לטבול בעצמו הגם שאינו טובל כל גופו אבל עכ"פ מקיים מצוה בו יותר מבשלוחו, או לעשות שליח לטבול, כשהשליח יטבול כהוגן. וצ"ע.

מילתא דאיהו לא מצי עביד לא מצי משוי שליח.....

[עמקן]

אבל יש להסתפק מה עדיף, לטבול בעצמו הגם שאינו טובל כל גופו אבל עכ"פ מקיים מצוה בו יותר מבשלוחו, או לעשות שליח לטבול, כשהשליח יטבול כהוגן. וצ"ע.

מילתא דאיהו לא מצי עביד לא מצי משוי שליח.....

זה מופרך מכל האדמו"רים שנהגו לטבול עבור אנשים שלא יכלו לטבול, ולעשות שליח כשלא היו יכולים לטבול, כמובא בנחלתינו. אלא מאי איכא למימר, שהיה אפשר להם בדוחק לטבול ולא מקרי לא מצי עביד, וה"ה מי שיש לו גבס, שבאופן טכני יכול להוריד הגבס ולטבול לגמרי, אלא שהוא אינו רוצה, ולא מקרי לא מצי עביד.

[קראקובער]

תינח בימי חול אבל בשבת אסור להוריד גבס.

ולעצם הענין שמע מינה שטבילה במקוה אינו ממצוות שבגופו אחרת לא יתכן שליחות.

[שבטיישראל]

שמעתי שהאדמו"ר מתולדו אברהם יצחק טובל במקוה לפני תחילת זמן נטילת לולב באוסטרליה. הוא שמע מאדם הגר שם שהוא זריז לקחת לולב מיד בתחילת הזמן, אבל הוא הודה שאינו טובל במקוה לפני המצוה, וע"כ האדמו"ר שליט"א החליט לטבול עבורו. אאל"ט הוא אינו רוצה שהנטילה הראשונה של לולב בעולם יהיה בלי טבילה במקוה.

א) הנטילה הראשונה של הלולב אינו באוסטרליה כי אם בעיר Auckland בניו זילנד (יש שם קהילה אורטודוקסית)שהשעון שם הוא +10 מהשעון בא"י.
ב) הוא לא היחיד שטובל במקוה לפני הנטילה הראשונה (למרות שכפי המסתבר זה שטויות) שהרי כולנו טובלים במקוה בערב סוכות לפני הזזמן שזה יוצא לפני הנטילה הראשונה בארצות המזרח.

כבר ראיתי אנשים שלא יכלו להכניס יד למים מחמת גבס, שהם הורידו והעלו ראשם תחת המים כשהיד נשאר חוץ למים. אולי יש להנהגה זו מקור לא גרוע מהמקור שאפשר לעשות שליח לטבול עבורך. אבל יש להסתפק מה עדיף, לטבול בעצמו הגם שאינו טובל כל גופו אבל עכ"פ מקיים מצוה בו יותר מבשלוחו, או לעשות שליח לטבול, כשהשליח יטבול כהוגן. וצ"ע.

האנשים האלה לא הועילו בטבילתם ולא כלום מאחר שבכדי ליקרא בשם "טבילה" צריך כל הגוף להיות בתוך המים, ולא עלתה בידם כי אם שכשוך רגלים במים חמים שומניים בטעם כלור ותו לא מידי.
בימינו אלה יש פתרון לטבול עם גבס עם מכסה פלסטיק מיוחד הסוגר הרמטית את כל היד שהמים לא יוכלו להרטיב את הגבס שזה לפחות עלתה להם "טבילה" מאחר שבטב"ע איננו חוששים לחציצה כי אם לחציצה המכסה את רוב הגוף.

[עמקן]

שמעתי שהאדמו"ר מתולדות אברהם יצחק טובל במקוה לפני תחילת זמן נטילת לולב באוסטרליה. הוא שמע מאדם הגר שם שהוא זריז לקחת לולב מיד בתחילת הזמן, אבל הוא הודה שאינו טובל במקוה לפני המצוה, וע"כ האדמו"ר שליט"א החליט לטבול עבורו. אאל"ט הוא אינו רוצה שהנטילה הראשונה של לולב בעולם יהיה בלי טבילה במקוה.

א) הנטילה הראשונה של הלולב אינו באוסטרליה כי אם בעיר Auckland בניו זילנד (יש שם קהילה אורטודוקסית)שהשעון שם הוא +10 מהשעון בא"י.
ב) הוא לא היחיד שטובל במקוה לפני הנטילה הראשונה (למרות שכפי המסתבר זה שטויות) שהרי כולנו טובלים במקוה בערב סוכות לפני הזזמן שזה יוצא לפני הנטילה הראשונה בארצות המזרח.

שמעתי שזה באוסטרליה, ולא מקשים קושיות על מעשה, הגם שיתכן ששומע טעה. יותר מסתבר שהתושב אוסטרליה שסיפר להאדמו"ר שהוא הראשון בעולם ליטול לולב לא ידע על קהילת Auckland, ובזה מיושב למה לא סמך האדמו"ר על טובלי ערב יו"ט, משום שלפי טעותם אין זה בזמן שנוטלים כבר לולב. כפי מה ששמעתי האדמו"ר יצא באמצע טיש לטבול. לא ידוע אם הוא עדיין נוהג כן, ואולי כבר הספיק לשמוע על קהילת Auckland.

כבר ראיתי אנשים שלא יכלו להכניס יד למים מחמת גבס, שהם הורידו והעלו ראשם תחת המים כשהיד נשאר חוץ למים. אולי יש להנהגה זו מקור לא גרוע מהמקור שאפשר לעשות שליח לטבול עבורך. אבל יש להסתפק מה עדיף, לטבול בעצמו הגם שאינו טובל כל גופו אבל עכ"פ מקיים מצוה בו יותר מבשלוחו, או לעשות שליח לטבול, כשהשליח יטבול כהוגן. וצ"ע.

האנשים האלה לא הועילו בטבילתם ולא כלום מאחר שבכדי ליקרא בשם "טבילה" צריך כל הגוף להיות בתוך המים, ולא עלתה בידם כי אם שכשוך רגלים במים חמים שומניים בטעם כלור ותו לא מידי.
בימינו אלה יש פתרון לטבול עם גבס עם מכסה פלסטיק מיוחד הסוגר הרמטית את כל היד שהמים לא יוכלו להרטיב את הגבס שזה לפחות עלתה להם "טבילה" מאחר שבטב"ע איננו חוששים לחציצה כי אם לחציצה המכסה את רוב הגוף.

גם כאן זה קושיא על המעשה, שהרי בעיני ראיתי נוהגים כן. בשעתו חשבתי שזה סתם שטויות, כש"כ כבודו על שליחות לטבול. אבל מאחר שמביאים שנהוג אצל האדמו"רים לעשות שליח לטבול עבור אחרים, מסתמא גם לטבול כשידו למעלה מהמים יש לו מקור לא פחות מוסמך.
אולי יש למצוא לזה סמך במש"כ באג"מ דכשיש כלי חשמלי שא"א להכניס למים, אפשר לטבול עד מקום החשמלי שא"א להכניס במים, הגם שבעיני זה אחד מהפסקים הכי תמוהים שראיתי באג"מ.

[קראקובער]

אולי יש למצוא לזה סמך במש"כ באג"מ דכשיש כלי חשמלי שא"א להכניס למים, אפשר לטבול עד מקום החשמלי שא"א להכניס במים, הגם שבעיני זה אחד מהפסקים הכי תמוהים שראיתי באג"מ.

אין הדמיון עולה יפה, אם כי זה עדיין חידוש גדול.

בתשובות אגרות משה (יו"ד א, נז) כתב, שיטביל את כל הכלי חוץ מהחלק החשמלי העלול להתקלקל, שאותו ישאיר מחוץ למים. והטעם לכך הוא, שהחלק החשמלי אינו נחשב לכלי, והוא עצמו פטור מהטבילה, ולכן אפשר להשאירו מחוץ למים.

[שבטיישראל]

שמעתי שזה באוסטרליה, ולא מקשים קושיות על מעשה, הגם שיתכן ששומע טעה. יותר מסתבר שהתושב אוסטרליה שסיפר להאדמו"ר שהוא הראשון בעולם ליטול לולב לא ידע על קהילת Auckland, ובזה מיושב למה לא סמך האדמו"ר על טובלי ערב יו"ט, משום שלפי טעותם אין זה בזמן שנוטלים כבר לולב. כפי מה ששמעתי האדמו"ר יצא באמצע טיש לטבול. לא ידוע אם הוא עדיין נוהג כן, ואולי כבר הספיק לשמוע על קהילת Auckland.

אכן, מסתברא שדיבר עם אוסטרלי ולא שמע על קהילה בAuckland שהם הראשונים לכל מצות עשה שהזמן גרמא (וה"ה לברכת החמה).
בשעה שהוא קידש על היין בליל החג כבר נטלו לולב באוסטרליה (במלבורן שבאוסטרליה השעון +8 מהשעון בא"י) ודווקא טובלי המקוה בעריו"ט באירופה המזרחית הם המכוונים פחות או יותר לזמן התחלת נטילת לולב באוסטרלי'.

גם כאן זה קושיא על המעשה, שהרי בעיני ראיתי נוהגים כן. בשעתו חשבתי שזה סתם שטויות, כש"כ כבודו על שליחות לטבול. אבל מאחר שמביאים שנהוג אצל האדמו"רים לעשות שליח לטבול עבור אחרים, מסתמא גם לטבול כשידו למעלה מהמים יש לו מקור לא פחות מוסמך.
אולי יש למצוא לזה סמך במש"כ באג"מ דכשיש כלי חשמלי שא"א להכניס למים, אפשר לטבול עד מקום החשמלי שא"א להכניס במים, הגם שבעיני זה אחד מהפסקים הכי תמוהים שראיתי באג"מ.

על "מה שראית" לא באתי לחלוק, והרי כמוני כמוכם גם אני הק' כבר הספקתי לראות בחיי כמה וכמה אנשים טפשים ועמי הארץ שעשו מעשה נערות שהם הבל ואין בם מועיל - ולקטגוריה זו נכנסים גם אלו המשכשכים רגליהם במי המקוה שכחלק מגופם נמצא מחוץ להמים שלא עלתה להם טבילה או טהרה כלשהו.
ולא יתכן לדמות טבילה כזו לטבילה ע"י שליח שהוא ענין רוחני לגמרי ובוודאי שלא יועיל לעניני טומאה וטהרה, מה גם השליח הז אכן טובל את כל גופו במקוה כראוי ויאות משא"כ ההוא שהושיט ידו חוץ למים שלא נקרא טובל בכלל.

לענין טבילת כלים הכוונה אחרת לגמרי מאחד שמקום החשמל א"צ טבילה כך שטובל כל הכלי עד למקום שא"א לטובלו יוצא יד"ח בזה ואכמ"ל בסוגיא זו.

[עמקן]

אולי יש למצוא לזה סמך במש"כ באג"מ דכשיש כלי חשמלי שא"א להכניס למים, אפשר לטבול עד מקום החשמלי שא"א להכניס במים, הגם שבעיני זה אחד מהפסקים הכי תמוהים שראיתי באג"מ.

אין הדמיון עולה יפה, אם כי זה עדיין חידוש גדול.

בתשובות אגרות משה (יו"ד א, נז) כתב, שיטביל את כל הכלי חוץ מהחלק החשמלי העלול להתקלקל, שאותו ישאיר מחוץ למים. והטעם לכך הוא, שהחלק החשמלי אינו נחשב לכלי, והוא עצמו פטור מהטבילה, ולכן אפשר להשאירו מחוץ למים.

עיינתי בזה בשבת, וזה נכון שאינו דמיון. אבל לא שחלק החשמלי לא נחשב כלי. אלא הוא חידש שזה נחשב ב' כלים נפרדים, חלק ששמים בו האוכל וחלק המחמם שנחשב כלי אחר, ורק החלק ששמים בו האוכל חייב בטבילה משא"כ הגוף חימום שהוי כלי שאינו משתמשים בו לאוכל שאינו חייב בטבילה, ומצד החיבור לכלי השני הוי בית הסתרים. וזה לא שייך באדם שא"א לו להכניס כל גופו במים. אולי זה היתה כוונת כבודו, אבל לא היה כ"כ ברור.

[יבנה]

תינח בימי חול אבל בשבת אסור להוריד גבס.

ולעצם הענין שמע מינה שטבילה במקוה אינו ממצוות שבגופו אחרת לא יתכן שליחות.

בגליון נחלתנו שהובא לעיל עמ' אחרון מובא שיש שעשו שליחות גם לענין שינה בסוכה, אכילת ג' סעודות בשבת, ואכילת חמין ואכילת דגים בשבת. ואלו ודאי הוו מצוות שבגופו. וכן ר"א מבעלז עשה שליחות בנטילת לולב עבור הבחורים. וע"כ חידשו דבשעת הדחק יש שליחות גם למצוות שבגופו. ועי' בקצה"ח סי' קפ"ב ס"ק א'.

[קראקובער]

יבנה, אודה ולא אבוש שלא ידעתי מכל הנ"ל אם כי לגבי מקוה התכוונתי לרמוז לדברי האור שמח בריש הלכות שלוחין שחולקו על הקצות שיתכן שליחות בכה"ג.

עמקן, אכן לזה התכוונתי.

[דרומי]

על הצדיק ר"א מבעלזא מסופר שהיה שולח את משמשו לישון בסוכה עבורו (בארץ. כמדומני שבחו"ל לא נהג כן)

[איש גלילי]

ר' ניסן צבי (הערש'ל) ויינר שליט"א מקרית ויז'ניץ ב"ב מספר, שפעם אחת חלה אחד מבחורי הישיבה, ובא אדמו"ר מוהרח"מ לבקרו. אמר לו הבחור: אבל רבי, מה יהיה עם המקוה?! אמר לו הרבי: אני אכון בשבילך במקוה. כששמע זאת ר' הערש'ל, החליט שהוא גם צריך להיות חולה יום אחד, וכן עשה בעבור מספר שבועות. כשבא אדמו"ר מוהרח"מ לבקרו, אמר לו ר' הערש'ל: אבל רבי, מה יהיה עם המקוה?! נפנה הרבי לר' דוד פישבאך (המשמש), ואמר לו: ר' דוד, תתכון עליו במקוה...

[הגיונות]

על הצדיק ר"א מבעלזא מסופר שהיה שולח את משמשו לישון בסוכה עבורו (בארץ. כמדומני שבחו"ל לא נהג כן)

אכן, בספר 'ביתו נאוה קודש', בכרך שהוקדש לחודש אלול ותשרי, נכתב (עמ' רס-רסד):

מרן הק' זי"ע - למרות חולשתו המרובה, אעפ"כ - היה ממנה שליח לישון בתוך הסוכה הגדולה דיליה, בכל לילות החג, והקפיד על כך שישנו שם. בהיותו ב'בלז' נהג מרן זי"ע לשלוח ב' שלוחים לישון בסוכתו. בהיותו ב'פעסט' מינה מרן זי"ע את הגאון הצדיק מהר"י גרינוואלד זצוק"ל אב"ד פאפא לישון שם בתוך סוכתו מידי לילה במשך החג... (ובכל יום התעניין ושאל אותו רבינו אם לא היה קר מידי ואם היה נוח)

ביאור נרחב - ודחוק, יש לציין - על הנהגה זו והתאמתה לכלל ההלכתי ש"אין שליחות למצוה שבגוף", נעשה ע"י בנו החורג של האדמו"ר בקונטרס מיוחד שהוקדש לכך.

הר' נריה גוטל עמד על כל זה ב'הצופה' מ-י"ד בתשרי תשס"ג (ושוב נדפס בספרו 'שלמי שמחה - עיוני מועדים וזמנים', עמ' 154-160).

[שמר]

שמעתי בשם אדמו"ר פלוני שביא מ"ט א"א לצאת בספירת העומר מאחר, ותי' כיוון שהספירה מהותה הכנה וטהרה וכמו שאומרים אחר הספירה "אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעוֹמֶר כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְלִפּוֹתֵינוּ וּמִטּוּמְאוֹתֵינוּ" א"כ הוי כמו טבילה במקווה וא"א שאחד יטבול בשביל אחר.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

אולי יש לפתוח חלק מיוחד באוצר עבור בדיחות כדי להכניס שם אשכול זו.

שמעתי על אדמו"ר שמינה שליח לקחת התרופות שלו.....
אולי ימנה מישהו להכניס השינים התוחבות שלו ג"כ.......

[קראקובער]

האמת שהתלבטתי אם החברה פה מתבדחים או לוקחים את זה ברצינות עם שאלות הלכה למעשה בעניין.

[בקרו טלה]

בענין שליחות לאכילה ולהנחת תפלין עי' פארות א'

[שש ושמח]

(ובכל יום התעניין ושאל אותו רבינו אם לא היה קר מידי ואם היה נוח)

לא הבנתי מה הדאגה, הרי אפשר לישון בשליחותו במיטה מחוממת ונוחה?
לאחרונה נ"ל שראוי לייחד אשכול ל"אספקלריא שבתוך האספקלריא". ויש לי גם שם להציע: "אספקלריא שאינה מאירה".

[עמקן]

לאחרונה נ"ל שראוי לייחד אשכול ל"אספקלריא שבתוך האספקלריא". ויש לי גם שם להציע: "אספקלריא שאינה מאירה".

דוקא אשכול זו מאירה הרבה, למי שיש לו עיניים לראות.

[שמר]

אולי יש לפתוח חלק מיוחד באוצר עבור בדיחות כדי להכניס שם אשכול זו.

שמעתי על אדמו"ר שמינה שליח לקחת התרופות שלו.....
אולי ימנה מישהו להכניס השינים התוחבות שלו ג"כ.......

עלינו להתחשב בכל חברי הפורום חסדים מחד ומתנגדים מאידך.

[נחום וואהלינער]

תחילת האשכול היה בנושא אם יש כזה דבר שטובלים לזכות נשמה וכדומה, וסיים בענין שליחות
פתח בכד וסיים בחבית

[לעומקו של דבר]

באופן כללי ובלי קשר, על העקרון שבכל מצוות שבגופו מוכרח שאין שליחות, יש חולקין, וכישטת היש מקשין בתור"פ, מהזכרון אני מציין חת"ס (ותוס' גבי ספירת העומר?) ועוד.

[עמקן]

תחילת האשכול היה בנושא אם יש כזה דבר שטובלים לזכות נשמה וכדומה, וסיים בענין שליחות
פתח בכד וסיים בחבית

פותח האשכול כתב - "האם נכון שיש עניין לטבול במקווה עבור אנשים אחרים?". אפשר להבין שעבור ר"ל שליחות, ואפשר להבין שר"ל לזכות. אבל היות שכולם הבינו שר"ל שליחות, וגם פותח האשכול לא הכחיש זה והבהיר דבריו, כנראה כוונתו אכן היתה לשליחות. אבל אני מבין למה לא נוח לך בזה וברצונך להוציא מהבנה זו.

[נחום וואהלינער]

מה שהביא מגליון נחלתינו היה בענין לזכות הזולת
לגבי שליחות פשוט שאינו מועיל מפשטות ההלכה כמבואר באריכות באבני מילואים הלכות קידושין דאין שליחות במצות שבגופו, אולי לצדיקים היה איזה ענין וכדומה...

[בראנסוויל]

שמעתי על אדמו"ר שמינה שליח לקחת התרופות שלו

כן עשה הרה"ק מהר"א מבעלז, ובכן אין להביא ראי' משאר השליחיות [שינה בסוכה וכו'] שלו לאנשים כערכינו.

[עתניאל בן קנז]

שמעתי על אדמו"ר שמינה שליח לקחת התרופות שלו

כן עשה הרה"ק מהר"א מבעלז, ובכן אין להביא ראי' משאר השליחיות [שינה בסוכה וכו'] שלו לאנשים כערכינו.

זוהי כמובן שמועה פורחת באויר.
במקרה הגרוע - המצאת לצים.
ובמקרה הטוב - שיבוש מסיפור אחר. שפעם הורה לו הרופא לאכול סעודה מזינה בבשר וכל מטעמים. הסכים האדמו"ר, והורה להכין את הסעודה. אולם בהגיעו לאכילה, הורה לשמש לאכלו במקומו [לא זכור לי שאמר ב'שליחותו', ואפילו אם נקט בלשון זה, כמובן שלא היה כוונתו 'מדין שליחות'].

- הרה"ק הנ"ל היה ממעט באכילתו באופן מבהיל. ולכן את ה'השתדלות' שצריך לעשות, ב'לשמוע בקול הרופא', יצא ידי חובתו כאשר עשה הכל עד לשלב האכילה בפועל.
[כל חייו היו בניסים, ראה מה שהגדיר נושא זה הגרי"ז מבריסק, כפי שהביא הגרממ"ש בשם דודו ר' וועלוועל צ'ציק. וע"כ אין לתמה מדוע לא שמע בקול הרופא בזה].

[הכתב והמכתב]

ובכן, כמעט יפה כוונת
הסיפור עמו היהעוד בחיי אביו מרן המהרי"ד, והחסידים הלשינו מאוד לאביו שממעט באכילתו ועלול להזיק לבריאותו, והורה לו שיאכל טוב, אז כדי לקיים מצות אביו, צוה לאחד מהמשמשים שיכין לו דבר מה לאכול, וכשהביאו לפניו אמר לו עכשיו אני עושה אותך שליח לקיים המצוה שצוני אבי לאכול.

[בקרו טלה]

שפעם הורה לו הרופא לאכול סעודה מזינה בבשר וכל מטעמים. הסכים האדמו"ר, והורה להכין את הסעודה. אולם בהגיעו לאכילה, הורה לשמש לאכלו במקומו [לא זכור לי שאמר ב'שליחותו', ואפילו אם נקט בלשון זה, כמובן שלא היה כוונתו 'מדין שליחות'].

ובכן, כמעט יפה כוונת
הסיפור עמו היהעוד בחיי אביו מרן המהרי"ד, והחסידים הלשינו מאוד לאביו שממעט באכילתו ועלול להזיק לבריאותו, והורה לו שיאכל טוב, אז כדי לקיים מצות אביו, צוה לאחד מהמשמשים שיכין לו דבר מה לאכול, וכשהביאו לפניו אמר לו עכשיו אני עושה אותך שליח לקיים המצוה שצוני אבי לאכול.

עי"ע מה שהבאתי לעיל מפארות

[עמקן]

מה שהביא מגליון נחלתינו היה בענין לזכות הזולת
לגבי שליחות פשוט שאינו מועיל מפשטות ההלכה כמבואר באריכות באבני מילואים הלכות קידושין דאין שליחות במצות שבגופו, אולי לצדיקים היה איזה ענין וכדומה...

בעמ' ד' שם סוף אות יב כתבו: ""שאמר הבעל התניא שלמד מכך ב' דברים, א, שאפשר לעשות שליחות למקוה".
גם ענין טבילה לזכות הזולת אינו פשוט. כל ענין טבילה לתוספת טהרה אין לו שום ענין ע"פ נגלה, וגם אם יש ענין ע"פ נסתר מהיכא תיתי שאפשר לזכות אחר עבור זה. וגם אם זה אפשרי מהיכא תיתי שיש בזה ענין לטבול עבור אחר שאינו יכול לטבול בעצמו. סוף כל סוף הוא אינו מקבל התוספת טהרה של הטבילה, ולכל היותר הוא מקבל זכות במה שאחר עשה מצוה לזכותו. וא"כ למה טבילה דוקא, אפשר ללמוד דף גמרא לזכותו. אלא ברור שס"ל שהאחר מקבל איזה מעלה של טבילה ע"י טבילת אדם אחר, וזה תמוה.

[אורי אגסי]

מה שהביא מגליון נחלתינו היה בענין לזכות הזולת
לגבי שליחות פשוט שאינו מועיל מפשטות ההלכה כמבואר באריכות באבני מילואים הלכות קידושין דאין שליחות במצות שבגופו, אולי לצדיקים היה איזה ענין וכדומה...

בעמ' ד' שם סוף אות יב כתבו: ""שאמר הבעל התניא שלמד מכך ב' דברים, א, שאפשר לעשות שליחות למקוה".
גם ענין טבילה לזכות הזולת אינו פשוט. כל ענין טבילה לתוספת טהרה אין לו שום ענין ע"פ נגלה, וגם אם יש ענין ע"פ נסתר מהיכא תיתי שאפשר לזכות אחר עבור זה. וגם אם זה אפשרי מהיכא תיתי שיש בזה ענין לטבול עבור אחר שאינו יכול לטבול בעצמו. סוף כל סוף הוא אינו מקבל התוספת טהרה של הטבילה, ולכל היותר הוא מקבל זכות במה שאחר עשה מצוה לזכותו. וא"כ למה טבילה דוקא, אפשר ללמוד דף גמרא לזכותו. אלא ברור שס"ל שהאחר מקבל איזה מעלה של טבילה ע"י טבילת אדם אחר, וזה תמוה.

מאחר שכאמור אין זה ענין עפ"י נגלה, אזי על מי אתה שואל "מהיכי תיתי"? על צדיקים המפורסמים כקדושי עליון שיד רב להם היה בנסתר? הם שידעו מהו הענין גילו לנו שיש כן ענין לטבול לזכות, לרפואת, או לע"נ מישהו אחר.

[ארזי ביתר]

על הרה"ק מבעלזא זיע"א מסופר, שפעם ביקר אותו רופא והורה לו לאכול כמות מסוימת מדי יום ביומו. כמובן, שלפי דרכו הורה לאחד ממשמשיו לאכול במקומו את שציווה הרופא. המשמשים שלא ידעו את נפשם, שלחו להודיע זאת לר' מנשה אייכלר מירושלים. ר' מנשה קם ונסע תל-אביבה, ובהגיעו שם בשעת אחה"צ נעמד בדרך של הרה"ק מבעלזא מביתו נאוה קודש אל מקומו בביהכ"נ, וביקש מאחד החסידים שכשיעבור הרבי למנחה ישאלהו בקול אם הניח היום תפילין.

כאשר יצא הרה"ק למנחה, שאל אותו חסיד את ר' מנשה האם הניח תפילין היום. ר' מנשה ענה בקול "עשיתי שליח להניח תפילין עבורי". הרה"ק מבעלזא נחרד ואמר לו שא"א בשו"א לשלוח שליח להנחת תפילין. אמר לו ר' מנשה, מדוע לא? מדוע רק לאכילה אפשר למנות שליח. כמובן, שמיד לאחר מכן נכנס הרבי לחדרו וביקוש לאכול את שהורה לו הרופא...

[עתניאל בן קנז]

על הרה"ק מבעלזא זיע"א מסופר, שפעם ביקר אותו רופא והורה לו לאכול כמות מסוימת מדי יום ביומו. כמובן, שלפי דרכו הורה לאחד ממשמשיו לאכול במקומו את שציווה הרופא. המשמשים שלא ידעו את נפשם, שלחו להודיע זאת לר' מנשה אייכלר מירושלים. ר' מנשה קם ונסע תל-אביבה, ובהגיעו שם בשעת אחה"צ נעמד בדרך של הרה"ק מבעלזא מביתו נאוה קודש אל מקומו בביהכ"נ, וביקש מאחד החסידים שכשיעבור הרבי למנחה ישאלהו בקול אם הניח היום תפילין.

כאשר יצא הרה"ק למנחה, שאל אותו חסיד את ר' מנשה האם הניח תפילין היום. ר' מנשה ענה בקול "עשיתי שליח להניח תפילין עבורי". הרה"ק מבעלזא נחרד ואמר לו שא"א בשו"א לשלוח שליח להנחת תפילין. אמר לו ר' מנשה, מדוע לא? מדוע רק לאכילה אפשר למנות שליח. כמובן, שמיד לאחר מכן נכנס הרבי לחדרו וביקוש לאכול את שהורה לו הרופא...

יפה דרשת. רק חבל שלא טרחת לקרא את ההודעות שמעליך.

[שמר]

[

[יבנה]

מישהו יכול להעלות את נחלתנו מהשבוע שאמור להמשיך לדון בענין?

[בקרו טלה]

מישהו יכול להעלות את נחלתנו מהשבוע שאמור להמשיך לדון בענין?