ספר הערוך

[עדיאל ברויאר]

האם בערוך עצמו יש פירושים למילים לטיניות? לפי השאלה יש לי תחושה שהשואל התכוון לפירושים של המהדיר, קאהוט! ואילו הרב ליאור השיבו על על הערוך עצמו (וכידוע שכמה פוסקים התבלבלו מהמהדורה הזאת ליחס לבעל הערוך דברים שאינם לו. כוונתי היא ששני הצדדים כאן טעו בעניין זה).

[לוצאטי]

יש בערוך ביאורי מילים לטיניות.

[עדיאל ברויאר]

תודה!
איך הוא מכנה אותן?

[עתניאל בן קנז]

אציין דוגמא נוספת שפגשתי היום
אודות 'סירני' (מובא בתורת כהנים שמיני).
מפירוש ה(מיוחס ל)ראב"ד שם עולה שהוא מה שמכונה כיום 'בת הים' - בעל חי שחלקו התחתון כדג, וחלקו העליון כדמות אשה, והוא שר.

עד כאן ברור.
הבעיה שמקורות שונים (כולל באנצ' תלמודית), מייחסים פירוש זה להערוך.
וכמובן לא מיניה ולא מקצתיה, והוא בסה"כ ממוסף הערוך, בתוספת איזה אגדות מדברי העמים, אשר קשה להעלות על הדעת שדברים אלו מיוחסים להערוך.

[יבנה]

אציין דוגמא נוספת שפגשתי היום
אודות 'סירני' (מובא בתורת כהנים שמיני).
מפירוש ה(מיוחס ל)ראב"ד שם עולה שהוא מה שמכונה כיום 'בת הים' - בעל חי שחלקו התחתון כדג, וחלקו העליון כדמות אשה, והוא שר.

עד כאן ברור.
הבעיה שמקורות שונים (כולל באנצ' תלמודית), מייחסים פירוש זה להערוך.
וכמובן לא מיניה ולא מקצתיה, והוא בסה"כ ממוסף הערוך, בתוספת איזה אגדות מדברי העמים, אשר קשה להעלות על הדעת שדברים אלו מיוחסים להערוך.

דף על הדף בכורות דף ח עמוד א
בגמ': מאי דולפנין, אמר רב יהודה בני ימא.

וברש"י (ד"ה בני ימא וכו') כתב: דגים יש בים שחציין צורת אדם וחציין צורת דג ובלע"ז שריינ"א עכ"ל.

רבינו החיד"א זצ"ל בספרו מדבר קדמות (מערכת ד' אות י"ג) כותב:

דג יש בים שקורין סירנ"ה מחציו ולמעלה כדמות אשה בתולה ומחציו ולמטה כתבנית דג, ומקום משכנה בסלעים ומקומות מסוכנים בים [ועמ"ש בספר צל עולם חלק ב' שער יוד ע"ש], ומדי עבור איזה ספינה, תתחיל לשורר ולומר בקול נעים הרבה, עד כי תפיל חבלי שינה על כל אנשי האניה, ואח"כ נכנסת לתוכה והורגת ואוכלת יושביה. ספר קטן נקרא צמח צדיק פרק י"ז.

ופ"ק דבכורות ריש דף ח' פירש"י בני ימא דגים, יש בים שחציין צורת אדם וחציין צורת דג ובלעז שיריינא, ובמוסף הערוך ערך סרני הביא מאי דאמרו בת"כ להביא את הסרני, וכתב דהיא מין חית הים מחציה ולמעלה אשה מחצי' ולמטה דג, ושבזמנו ראוה שר וספנים בים מלכות נורוויגא כחום היום יושבת על שרטון, ובשומעה קול צללה מיד בתוך הים ע"ש עכ"ד.

[בראנסוויל]

ד"ר אלכסנדר קאהוט היה מראשי הקונסרבטיבים באמריקה.

קונסרבטיבים בתרנ"ד? בין הרופרמים הי' קצת נוטה לימין וזהו.

יליד פעלדיהאז הונגרי,' למד בברסלאו, נבחר למזכיר הקונגרס ההונגרי בתרכ"ח, שמש ראש של קאנג. אהבת חסד Central Synagogue.

[ושא_נס]

מה הם כתבי היד הטובים ביותר של ספר הערוך ששרדו נכון להיום? מישהו עסק בנושא הזה?
מהדורתו של קוהוט עם כל מעלותיה יש בה גם כמה חסרונות, וכבר כתבו על כך בעבר.
לצורך ציטוטים של כמה פיסקאות מספר הערוך, מאיזה כתבי יד מומלץ לעבוד? בנוסף כמובן לדפוס ראשון רומא ר"ל לערך. מישהו רשם את כל כתבי היד הקיימים?

[קאצ'קלה]

כת"י המוזיאון הבריטי 957 חשוב מאוד ומדויק להפליא, וחידושים רבים מצאתי בו (למרות שגם הוא אינו נקי לגמרי משיבושים כמובן). בכל אופן טוב להשוות גם עם שאר כתבי היד, כמה מהם (גם כת"י תימניים) מצויים בבית מדרש לרבנים בניו יורק, וניתן לראותם באתר hebrewmanuscripts.org.

[מעט דבש]

ראה עוד:
viewtopic.php?p=248734#p248734
viewtopic.php?p=249741#p249741
viewtopic.php?p=341909#p341909

[גילוי מילתא]

בגלל המקורות המצוטטות בו באחריות ובדייקנות , אפילו ברמה של כתיב (לצורך סדר מילוני), הערוך היה בין ראש סדר העדיפויות לעריכה מדעית בתוכניות של מהרי"ן אפשטיין. אולם לא יצא לפועל. לאחרונה איזה בחור מכסא רחמים בא להתייעץ בתחילת דרכו על כתב יד הראוי.
לא זכור לי בדיוק למה, אבל הצעתי לו את כ"י לונדון ספה"ב 957 http://aleph.nli.org.il/F/?func=direct&doc_number=000091414&local_base=NNL01, וכן המלצתי לאקדמיה ללשון עבור תכנית המפעל ההיסטרוי 'מאגרים'. הוא חסר בתחילתו עד 'אנדיפי', ובסופו מ'שרשר'. ראה אברמסון סיני צה, לשוננו לו-לח. וראה התיאור מאת שד"ל (מקושר לרשומה הנ"ל).
כה"י השלמים המתוארך הכי קדום הוא וינה ספ"ל 7 משנת 1286 http://aleph.nli.org.il/F/?func=direct&doc_number=000122489&local_base=NNLMSS, ואחריו פרמה 3011 (חסר הדפים הראשונים) משנת 1296http://aleph.nli.org.il/F/?func=direct&doc_number=000073639&local_base=NNLMSS שניהם נסרקו online.

[עדיאל ברויאר]

אזכיר לך את אשר שכחת - פרופ' מלאכי בית-אריה סבור שכת"י לונדון נעתק בחיי המחבר או סמוך לכך.
אני מעריך שיש כי"י נוספים קדומים בהרבה מכת"י וינה ופרמה, ומן הסתם אפשר לזהות אותם עפ"י נוסחאותיהם הטובות, אבל צריך בשביל זה לעשות מחקר בכה"י...

[ושא_נס]

אני באמת עומד ומשתאה כיצד יתכן שספר בסיסי כספר הערוך, אשר רש"י ותוספות ורבותינו הראשונים וכמובן האחרונים, עשו בו שימוש עצום, כיצד יתכן שהיום במאה העשרים ואחת עדיין אף אחד לא עסק בו לעומק?
הרי הכל מודים שמהדורת קאהוט עם מעלותיה יש בה חסרונות לא מעטים. וברור שלא השתמש בכל כתבי היד הידועים כיום. כך שיש מקום רציני למהדורה חדשה של ספר הערוך אחר מיפוי מדוקדק של כל כתבי היד והתקנת מהדורה מדוייקת ומופתית. כיום הדבר הרבה יותר קל מבעבר. הנגישות שיש כיום לכתבי היד היא מדהימה.
באחד האשכולות שיש קישור אליהם כאן לעיל יש הודעה מחכם "הבטחתי" שיש איזה ת"ח שעוסק בהתקנת מהדורה חדשה של הערוך לפי כתבי היד. מישהו יודע במה דברים אמורים וכיצד אפשר להתקשר עם החכם הנ"ל?
יש לצרף פליאה לכל עניני ספר הערוך, כיצד הספר החשוב הלזה אינו נמצא בשום מאגר דיגיטלי (פרוייקט השו"ת, DBS וכיו"ב).

[עדיאל ברויאר]

א. תיקון קל - רש"י לא השתמש בחיבור. כנראה ספר הערוך הגיע לצרפת סביב זמנו של הרשב"ם שמזכירו מעט מאד.
ב. מי שמחפש מהדורה "מוגהת" מכי"י הרי יש לו. ומי שמחפש מהדורה מושלמת ככל האפשר מבין שזו עבודה שיתכן שאין היום מישהו שיתאים לה שהרי צריך להיות בקיא בכמה שפות עתיקות וכן להתנסות בעבודת בירור נוסח והכרעה כדי לעשות עבודה כזאת. תוסיף לכך שזה לא ספר קטן, וכבר אין קושיא מדוע לא מהדירים את החיבור.
ג. יתכן מאד שפרויקט השו"ת לא הכניסו בגלל שאין מהדורה נורמלית. כמו שהיה עם שע"ד עד למהד' ר"ד דבליצקי.

[יבנה]

רש"י מביאו בשבת יג: ד"ה האוכל אוכל ראשון. גם שאל ממנו כשו"ת רש"י סי' מ"א.
קיום הערוך השלם מקל על הבא לערוך את הערוך מחדש.
ע"ע בהערוך על הש"ס ובמבוא שלו.

[מה שנכון נכון]

רש"י מביאו בשבת יג: ד"ה האוכל אוכל ראשון. גם שאל ממנו כשו"ת רש"י סי' מ"א.

בכתה"י של פירש"י בשבת לא מובאים דברי הערוך. ראה במאמרו של ש' פרידמן פירושי רש"י לתלמוד - הגהות ומהדורות הערה 141.
התשובות מר' נתן ב"ר יחיאל שבשו"ת רש"י (גם בשני הסימנים הקודמים) אינם ככה"נ לרש"י אלא לחכם איטלקי. ראה אצל גרוסמן חכמי צרפת הראשונים מעמ' 241.
השאלה אם רש"י בכ"ז עשה שימוש בספר הערוך אע"פ שאינו מזכירו, כמדומני שלא הוכרעה.

[עדיאל ברויאר]

יש"כ שפירטת.
ההגיון אומר שרש"י לא היה יכול להשתמש בספר הערוך בפירושיו, אלא אם הפירוש הגיע בדואר מהיר ובנוסף רש"י עסק בכתיבת פירושיו בארבעת שנות חייו האחרונות. לוח הזמנים הזה צפוף מידי...
ככל הזכור לי, אומרים שהערוך לא מוזכר על אדמת צרפת לפני הרשב"ם (דהיינו שגם אצל תלמידי רש"י אנחנו לא מוצאים אזכורים), וגם אצלו מדובר בשימוש מועט ביותר, מחזקת את הכיוון שהספר לא הגיע בדואר מהיר, וכמו שספר הרי"ף הגיע לצרפת בערך באותו זמן.

[ושא_נס]

ר' עדיאל.
ברש"י על אבות פרק א (בנדפס בספר דרך חיים למהר"ל, ונדפס כבר קודם) במשנה אנטיגנוס מובא הערוך, ועל פי זה כתבתי. אלא שלדבריך מכאן הוכחה לדברי האומרים שרש"י על אבות אינו לרש"י, או שיש בו תוספות שאינן לרש"י. ויש לבדוק ברש"י הנדפס בספר משנת ראובן על העמ' ובסוף חלק ב' בנוסחאות השונות ברש"י. מישהו הוכיח כנ"ל שמכך שברש"י אבות מובא הערוך זו הוכחה שזה לא רש"י, והעד מכך שרש"י בש"ס וביתר חיבוריו לא מזכיר ערוך?
אפשר הפניות מדוייקות למי שכתב על רש"י והערוך?
תודה רבה

[איש_ספר]

בכתב היד של הערוך עם יקר הערך מאת ר' יוסף (בהגרנ"ה) הלוי יש ליקוט ממבואות אדר"נ שבערוך כולל הערות.

[עדיאל ברויאר]

ר' עדיאל.
ברש"י על אבות פרק א (בנדפס בספר דרך חיים למהר"ל, ונדפס כבר קודם) במשנה אנטיגנוס מובא הערוך, ועל פי זה כתבתי. אלא שלדבריך מכאן הוכחה לדברי האומרים שרש"י על אבות אינו לרש"י, או שיש בו תוספות שאינן לרש"י. ויש לבדוק ברש"י הנדפס בספר משנת ראובן על העמ' ובסוף חלק ב' בנוסחאות השונות ברש"י. מישהו הוכיח כנ"ל שמכך שברש"י אבות מובא הערוך זו הוכחה שזה לא רש"י, והעד מכך שרש"י בש"ס וביתר חיבוריו לא מזכיר ערוך?
אפשר הפניות מדוייקות למי שכתב על רש"י והערוך?
תודה רבה

בנוגע למיוחס לרש"י על אבות איני יודע.
בנוגע לרש"י והערוך ספציפית אני לא זוכר כרגע. לעיל הפנו לדברי שמא פרידמן, והוא לא הראשון שעמד על חסרון הדברים בכה"י (איני זוכר מי העיר על כך לראשונה, אבל זה נטען לפני זמן רב).
שכחתי לציין שלא רק שהרשב"ם מזכיר את הערוך רק פעם אחת, הוא גם אומר משהו בסגנון "ובספר הערוך שהובא מרומא". והלשון "שהובא מרומא" מדגישה עוד יותר את הכיוון שהספר זה עתה "נחת" בצרפת.
אני מניח שגרוסמן התייחס איפשהו לערוך ורש"י, אולי במה שציין הרב משנ"נ. אולי גם אברמסון התייחס לכך באחד מארבעת המאמרים שהקדיש לספר הערוך.
אהרן ארנד כותב במבוא לפירוש רש"י על ר"ה שיש מעט מאד זכר לקשרים בין רש"י לאיטליה. מלבד ר' קלונימוס ב"ר שבתי מרומא שהגיע למגנצה ושמעו מוזכר בפירוש לביצה, וכן מעבר לר' שבתי דונולו שמוזכר ברש"י, ואם תרצה תוסיף גם את ר' משולם ב"ר קלונימוס שמוזכר במנחות, אין עוד זכר למקורות איטלקיים (עפ"י כה"י הוא טוען שהמובאות מקונטרסי/פירושי רומי, הן ברובן/כולן הוספות מתלמידי רש"י, ובניגוד לכיוון שהלך בו ת"ש).

[ושא_נס]

איש ספר, תודה רבה. כבר קיבלתי זה מהמחזיק בזה לפני איזה זמן, וטרם נפניתי לעסוק בזה.
אשמח מאד אם מישהו יתן מראה מקום מדוייק לרש"י והערוך.
בהמשך לאשכול אחר האוסף ספרים עם הגהות, אעיר כי בספריה הבודליאנית יש ספר הערוך דפוס ראשון רומא ר"ל לערך, טופס שלם ומפואר, ובשבעת הדפים הראשונים (עד ערך אדרכתא) יש מראי מקומות בגליון בכ"י קדמון, להערכתי משנות השי"ן. ובדף 272 ע"א ערך ראתן יש הגהה בכ"י די מוקדם, אך אינה יודע מידת חשיבותה.
הספר מאוספו של ר' דוד אופנהיים אשר כנראה הספר הגיע אליו נניח עד שנת תצ"ו שבה נפטר רד"א. מה שאומר שההגהות נכתבו קודם, ולא סביר שנכתבו אחר פטירתו וגם לא בין כתלי הספריה הבודליאנית. וגם טיב הכתב מורה כן.
***
אולי ראוי לערוך כאן על הדרך ספרים שנכתבו על הערוך?
דוגמת מוסף הערוך, הפלאה שבערכין (דומני כי באוצר חסר איזה חלק מהדפוס הראשון), יקר הערך כ"י דלעיל.
יבואו אחרים וישלימו הרשימה
***
אגב אשאל האם ידוע למי מהחכמים פה האם ר' אברהם זכות בספר יוחסין, השתמש בספר הערוך דפוס רומא או בכתבי יד?

[הגהמ]

גם יש לקחת בחשבון שלא רק שאין רש''י מביא את הערוך אלא שהוא גם מתעלם מפירושי הגאונים הבסיסיים המובאים בו, כמו בשמות האמוראים רב רבה ואביי. ההנחה שאילו ראה רש''י פירושיהם לא היה מתעלם מהם (אפילו אם נאמר שהיה מפרש שלא כמותם) מחזקת ההנחה שלא הגיע הערוך לידו ולא נודע לו על קיומם של פירושים אלו. (כבר כתבתי בזה במקו''א אבל הגם הלום ראיתי אחרי רואי שכבר קדמני בזה הר''ב דבליצקי בהערותיו המצויינות לתוספי הרא''ש עמ''ס הוריות ע''ש).

[מה שנכון נכון]

הערוך נשלם בתתס"א ורש"י נפטר בתתס"ה, כך שלענין שימושו בערוך יש לדון לכל היותר ע"ד החיוב, היינו אם יש מקומות שהוסיף בפירושו בשנים הללו ובהם נראית השפעה מספר הערוך, אך לא ע"ד השלילה, כי יתכן שלא הספיק לתקן בכל מקום, או שמה שיש בידנו הן מהדורות מוקדמות יותר של פירושו שנפוצו ביד התלמידים, ואינן כוללות את כל מה שהגיה בסוף ימיו.

[הגהמ]

אולי ראוי לערוך כאן על הדרך ספרים שנכתבו על הערוך?
דוגמת מוסף הערוך, הפלאה שבערכין (דומני כי באוצר חסר איזה חלק מהדפוס הראשון), יקר הערך כ"י דלעיל.
יבואו אחרים וישלימו הרשימה

נר יעקב להג''ר יעקב שור מקיטוב (בתוך ס' משנת יעקב הוצאת מוהר''ק).
הגהות הריעב''ץ (נדפסו מכת''י בישורון לה).

[עדיאל ברויאר]

ר' עדיאל.
ברש"י על אבות פרק א (בנדפס בספר דרך חיים למהר"ל, ונדפס כבר קודם) במשנה אנטיגנוס מובא הערוך, ועל פי זה כתבתי. אלא שלדבריך מכאן הוכחה לדברי האומרים שרש"י על אבות אינו לרש"י, או שיש בו תוספות שאינן לרש"י. ויש לבדוק ברש"י הנדפס בספר משנת ראובן על העמ' ובסוף חלק ב' בנוסחאות השונות ברש"י. מישהו הוכיח כנ"ל שמכך שברש"י אבות מובא הערוך זו הוכחה שזה לא רש"י, והעד מכך שרש"י בש"ס וביתר חיבוריו לא מזכיר ערוך?
אפשר הפניות מדוייקות למי שכתב על רש"י והערוך?
תודה רבה

בנוגע לרש"י והערוך ספציפית אני לא זוכר כרגע. לעיל הפנו לדברי שמא פרידמן, והוא לא הראשון שעמד על חסרון הדברים בכה"י (איני זוכר מי העיר על כך לראשונה, אבל זה נטען לפני זמן רב).

חסרון הדברים בכה"י של רש"י לשבת מוזכר לראשונה ע"י א' ברלינר, כתבים נבחרים, עמ' 175 בעמודי האוצר מציין למקום שבו הוא כתב את הדברים לראשונה, והוא כותב שר' ישעיה ברלין כבר ציין זאת בהגהה.
מאמרו של פרידמן הנ"ל נדפס בספר "רש"י: עיונים ביצירתו". והוא נמצא באתר של פרידמן.
דברי הרשב"ם הם בפירוש לב"ב נב ע"א ד"ה אבא: "וכן מצאתי בספר ערוך המובא מרומא".

[ושא_נס]

החכם פלגינן העירני באישי מדברי פרופ' תא שמע בספרו כנסת מחקרים ח"א עמ' 78 הערה 9.
אם מישהו יכול שיצרף דבריו לכאן.

[הגהמ]

כבר דנו כאן בעבר בזה. ראה המצורף מדברי הגריח"ס כאן: viewtopic.php?f=7&t=9061&hilit=%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%99+%D7%A9%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99+%27%D7%90%D7%99%D7%A9+%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%99%27#p81471
וכן באותו אשכול צורפו מדברי פרופ' תא-שמע כאן: viewtopic.php?f=7&t=9061&hilit=%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%99+%D7%A9%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99+%27%D7%90%D7%99%D7%A9+%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%99%27#p81498

[פלגינן]

החכם פלגינן העירני באישי מדברי פרופ' תא שמע בספרו כנסת מחקרים ח"א עמ' 78 הערה 9.
אם מישהו יכול שיצרף דבריו לכאן.

[ושא_נס]

למפרשי הערוך יש להוסיף ספר שריד שבערכין לר' שמחה אברהם לינדערמאן.

[ציטרון]

מחקר חשוב נוסף לגבי מקורות הערוך ונוסחאותיו, לרבות השוואה לציטוטי בעל ספר יוחסין נמצא אצל:
רח״צ טויבש, ספר הערוך של רבי נתן מרומי והערוך הקדמון של רב צמח פלטוי גאון, ספר זכרון לשלמה סאלי מאיר, י-ם תרט״ז, עמ׳ 126-141. (ושם הפניות למחקרים נוספים כמו של שי״ר ועוד).
כמו כן, ישנם מספר מאמרים של פרופ׳ אברמסון (נדמה לי בעיקר מ״לשוננו״), שנאספו ויצאו בתכריך נפרד בשנות הל׳.

[איש_ספר]

לענין רש"י והערוך, יש להזכיר את הויכוח הבלתי מוכרע (?) בנוגע לזיהויו של ר' שלמה השואל מאת ר' נתן מרומי בעל הערוך בתשובה שהובאה באו"ז.

[מה שנכון נכון]

התשובות שבאו"ז נעתקו ע"י אלפנביין לשו"ת רש"י סי' לט-מא, ונזכרו לעיל.

[עדיאל ברויאר]

בנוגע לדברי ת"ש:
מכיוון שכאמור בסוף הערוך כתב ר' נתן מחברו שהספר הושלם בשנת תתס"א (1101), לא יתכן שהחכמים המדוברים בדברי ת"ש ראו את הספר, וכל דבריו, למעט זה שרש"י לא הכיר את הספר, צריכים להמחק (בנוגע לראייה שהוא מביא מאורבך, שאלתי חוקר חשוב אחד שכתב שיש לו תשובה לטענה זו אך המקורות אינם לפניו כרגע).

בנוגע לר' שלמה בן יצחק, כבר העירו לעיל לדברי גרוסמן, כמדומני שלא בא אח"כ מי שיחלוק עליו. אוסיף נקודה מעניינת, אבל צריך להתייחס אליה בזהירות המתאימה כי אין לה בסיס מוצק:
בשבלי הלקט יש תשובה ששלח ר' שלמה ב"ר אברהם ב"ר יחיאל מרומי שהשיב לר' מנחם ב"ר שלמה ב"ר יצחק. צונץ משער שהשואל הוא ר' מנחם ב"ר שלמה בעל שכל טוב.
שמו של המשיב מעלה את ההשערה שהוא אחיין של בעל הערוך, שהרי לר' נתן היה אח בשם ר' אברהם.
שמו של השואל מעלה את האפשרות שהוא בנו של השואל ששלח סדרת שאלות לר' נתן בעל הערוך ושני אחיו (ביניהם ר' אברהם הנ"ל). ועולה אפוא השאלה האם ההתכתבות הזאת עברה גם לדור הבא?
שכל טוב נכתב בסביבות 1139, ומבחינת הזמנים זה מתאים.
אם הרעיון הזה נכון, ואם השואל הוא אכן ר' מנחם בעל שכל טוב, אז גילינו את בנו של השואל, וכמובן שלפי זה אביו אינו רש"י. אבל על זה יאמרו הדוחים - ערבך ערבא צריך.

[יבנה]

בסידור רש"י סי' שצ"ט הוזכר הערוך בפי' ר' שמואל [בר"מ?].
בספרי הישר מוזכר הערוך כ30 פעמים, אך לא בהכרח שהכל מר"ת.
בהקדמת הערוך על הש"ס עמ' 21 [מהדורת פרדס ממאיר מיזליש] יש רשימה של הרבה ספרים על הערוך. [הספר אינו באוצר].

[ושא_נס]

"בהקדמת הערוך על הש"ס עמ' 21 [מהדורת פרדס ממאיר מיזליש] יש רשימה של הרבה ספרים על הערוך. [הספר אינו באוצר]"
מישהו יכול להעלות זאת כאן?

[ושא_נס]

שאלה נוספת: מישהו יודע אם ר' מנחם די לונזאנו השתמש בספר הערוך הנדפס (איזה דפוס?) או גם בכתבי יד של ספר הערוך?

[הגהמ]

"בהקדמת הערוך על הש"ס עמ' 21 [מהדורת פרדס ממאיר מיזליש] יש רשימה של הרבה ספרים על הערוך. [הספר אינו באוצר]"
מישהו יכול להעלות זאת כאן?

הנה:

[עדיאל ברויאר]

בספרי הישר מוזכר הערוך כ30 פעמים, אך לא בהכרח שהכל מר"ת.

בספר הישר יש עוד כמה מקורות איטלקיים, כגון ריבמ"צ מסיפונט

[ושא_נס]

לפו"ר מוסף הערוך נדפס באמשטרדם תט"ו, ולא בבסיליאה שנ"ט. ומה שנדפס בבסיליאה שנ"ט הוא ספר הערוך על פי ויניציאה שי"ג.

[מה שנכון נכון]

ר' בנימין מוספיא בעל מוסף הערוך נולד אחר שנת שנ"ט.
גם מש"כ ברשימה שר"א זכות חיבר שני חיבורים הוא טעות, ומדובר על אותו חיבור ששמו עיקרי התלמוד ומהותו היא תשלום הערוך. [וגם בשנת רפ"ו לא היה ר"א זכות בין החיים].

[אבא פריעד]

יש למישהו פרטים על בעל מחבר ספר יקר הערך?