אבל יש להסתפק מה עדיף, לטבול בעצמו הגם שאינו טובל כל גופו אבל עכ"פ מקיים מצוה בו יותר מבשלוחו, או לעשות שליח לטבול, כשהשליח יטבול כהוגן. וצ"ע.
קראקובער כתב:אבל יש להסתפק מה עדיף, לטבול בעצמו הגם שאינו טובל כל גופו אבל עכ"פ מקיים מצוה בו יותר מבשלוחו, או לעשות שליח לטבול, כשהשליח יטבול כהוגן. וצ"ע.
מילתא דאיהו לא מצי עביד לא מצי משוי שליח.....
עמקן כתב:שמעתי שהאדמו"ר מתולדו אברהם יצחק טובל במקוה לפני תחילת זמן נטילת לולב באוסטרליה. הוא שמע מאדם הגר שם שהוא זריז לקחת לולב מיד בתחילת הזמן, אבל הוא הודה שאינו טובל במקוה לפני המצוה, וע"כ האדמו"ר שליט"א החליט לטבול עבורו. אאל"ט הוא אינו רוצה שהנטילה הראשונה של לולב בעולם יהיה בלי טבילה במקוה.
עמקן כתב:כבר ראיתי אנשים שלא יכלו להכניס יד למים מחמת גבס, שהם הורידו והעלו ראשם תחת המים כשהיד נשאר חוץ למים. אולי יש להנהגה זו מקור לא גרוע מהמקור שאפשר לעשות שליח לטבול עבורך. אבל יש להסתפק מה עדיף, לטבול בעצמו הגם שאינו טובל כל גופו אבל עכ"פ מקיים מצוה בו יותר מבשלוחו, או לעשות שליח לטבול, כשהשליח יטבול כהוגן. וצ"ע.
שבטיישראל כתב:עמקן כתב:שמעתי שהאדמו"ר מתולדות אברהם יצחק טובל במקוה לפני תחילת זמן נטילת לולב באוסטרליה. הוא שמע מאדם הגר שם שהוא זריז לקחת לולב מיד בתחילת הזמן, אבל הוא הודה שאינו טובל במקוה לפני המצוה, וע"כ האדמו"ר שליט"א החליט לטבול עבורו. אאל"ט הוא אינו רוצה שהנטילה הראשונה של לולב בעולם יהיה בלי טבילה במקוה.
א) הנטילה הראשונה של הלולב אינו באוסטרליה כי אם בעיר Auckland בניו זילנד (יש שם קהילה אורטודוקסית)שהשעון שם הוא +10 מהשעון בא"י.
ב) הוא לא היחיד שטובל במקוה לפני הנטילה הראשונה (למרות שכפי המסתבר זה שטויות) שהרי כולנו טובלים במקוה בערב סוכות לפני הזזמן שזה יוצא לפני הנטילה הראשונה בארצות המזרח.
שבטיישראל כתב:עמקן כתב:כבר ראיתי אנשים שלא יכלו להכניס יד למים מחמת גבס, שהם הורידו והעלו ראשם תחת המים כשהיד נשאר חוץ למים. אולי יש להנהגה זו מקור לא גרוע מהמקור שאפשר לעשות שליח לטבול עבורך. אבל יש להסתפק מה עדיף, לטבול בעצמו הגם שאינו טובל כל גופו אבל עכ"פ מקיים מצוה בו יותר מבשלוחו, או לעשות שליח לטבול, כשהשליח יטבול כהוגן. וצ"ע.
האנשים האלה לא הועילו בטבילתם ולא כלום מאחר שבכדי ליקרא בשם "טבילה" צריך כל הגוף להיות בתוך המים, ולא עלתה בידם כי אם שכשוך רגלים במים חמים שומניים בטעם כלור ותו לא מידי.
בימינו אלה יש פתרון לטבול עם גבס עם מכסה פלסטיק מיוחד הסוגר הרמטית את כל היד שהמים לא יוכלו להרטיב את הגבס שזה לפחות עלתה להם "טבילה" מאחר שבטב"ע איננו חוששים לחציצה כי אם לחציצה המכסה את רוב הגוף.
אולי יש למצוא לזה סמך במש"כ באג"מ דכשיש כלי חשמלי שא"א להכניס למים, אפשר לטבול עד מקום החשמלי שא"א להכניס במים, הגם שבעיני זה אחד מהפסקים הכי תמוהים שראיתי באג"מ.
עמקן כתב:שמעתי שזה באוסטרליה, ולא מקשים קושיות על מעשה, הגם שיתכן ששומע טעה. יותר מסתבר שהתושב אוסטרליה שסיפר להאדמו"ר שהוא הראשון בעולם ליטול לולב לא ידע על קהילת Auckland, ובזה מיושב למה לא סמך האדמו"ר על טובלי ערב יו"ט, משום שלפי טעותם אין זה בזמן שנוטלים כבר לולב. כפי מה ששמעתי האדמו"ר יצא באמצע טיש לטבול. לא ידוע אם הוא עדיין נוהג כן, ואולי כבר הספיק לשמוע על קהילת Auckland.
עמקן כתב:גם כאן זה קושיא על המעשה, שהרי בעיני ראיתי נוהגים כן. בשעתו חשבתי שזה סתם שטויות, כש"כ כבודו על שליחות לטבול. אבל מאחר שמביאים שנהוג אצל האדמו"רים לעשות שליח לטבול עבור אחרים, מסתמא גם לטבול כשידו למעלה מהמים יש לו מקור לא פחות מוסמך.
אולי יש למצוא לזה סמך במש"כ באג"מ דכשיש כלי חשמלי שא"א להכניס למים, אפשר לטבול עד מקום החשמלי שא"א להכניס במים, הגם שבעיני זה אחד מהפסקים הכי תמוהים שראיתי באג"מ.
קראקובער כתב:אולי יש למצוא לזה סמך במש"כ באג"מ דכשיש כלי חשמלי שא"א להכניס למים, אפשר לטבול עד מקום החשמלי שא"א להכניס במים, הגם שבעיני זה אחד מהפסקים הכי תמוהים שראיתי באג"מ.
אין הדמיון עולה יפה, אם כי זה עדיין חידוש גדול.
בתשובות אגרות משה (יו"ד א, נז) כתב, שיטביל את כל הכלי חוץ מהחלק החשמלי העלול להתקלקל, שאותו ישאיר מחוץ למים. והטעם לכך הוא, שהחלק החשמלי אינו נחשב לכלי, והוא עצמו פטור מהטבילה, ולכן אפשר להשאירו מחוץ למים.
קראקובער כתב:תינח בימי חול אבל בשבת אסור להוריד גבס.
ולעצם הענין שמע מינה שטבילה במקוה אינו ממצוות שבגופו אחרת לא יתכן שליחות.
דרומי כתב:על הצדיק ר"א מבעלזא מסופר שהיה שולח את משמשו לישון בסוכה עבורו (בארץ. כמדומני שבחו"ל לא נהג כן)
מרן הק' זי"ע - למרות חולשתו המרובה, אעפ"כ - היה ממנה שליח לישון בתוך הסוכה הגדולה דיליה, בכל לילות החג, והקפיד על כך שישנו שם. בהיותו ב'בלז' נהג מרן זי"ע לשלוח ב' שלוחים לישון בסוכתו. בהיותו ב'פעסט' מינה מרן זי"ע את הגאון הצדיק מהר"י גרינוואלד זצוק"ל אב"ד פאפא לישון שם בתוך סוכתו מידי לילה במשך החג... (ובכל יום התעניין ושאל אותו רבינו אם לא היה קר מידי ואם היה נוח)
הגיונות כתב:(ובכל יום התעניין ושאל אותו רבינו אם לא היה קר מידי ואם היה נוח)
שש ושמח כתב:לאחרונה נ"ל שראוי לייחד אשכול ל"אספקלריא שבתוך האספקלריא". ויש לי גם שם להציע: "אספקלריא שאינה מאירה".
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אולי יש לפתוח חלק מיוחד באוצר עבור בדיחות כדי להכניס שם אשכול זו.
שמעתי על אדמו"ר שמינה שליח לקחת התרופות שלו.....
אולי ימנה מישהו להכניס השינים התוחבות שלו ג"כ.......
נחום וואהלינער כתב:תחילת האשכול היה בנושא אם יש כזה דבר שטובלים לזכות נשמה וכדומה, וסיים בענין שליחות
פתח בכד וסיים בחבית
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:
שמעתי על אדמו"ר שמינה שליח לקחת התרופות שלו
בראנסוויל כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:
שמעתי על אדמו"ר שמינה שליח לקחת התרופות שלו
כן עשה הרה"ק מהר"א מבעלז, ובכן אין להביא ראי' משאר השליחיות [שינה בסוכה וכו'] שלו לאנשים כערכינו.
עתניאל בן קנז כתב: שפעם הורה לו הרופא לאכול סעודה מזינה בבשר וכל מטעמים. הסכים האדמו"ר, והורה להכין את הסעודה. אולם בהגיעו לאכילה, הורה לשמש לאכלו במקומו [לא זכור לי שאמר ב'שליחותו', ואפילו אם נקט בלשון זה, כמובן שלא היה כוונתו 'מדין שליחות'].
הכתב והמכתב כתב:ובכן, כמעט יפה כוונת
הסיפור עמו היהעוד בחיי אביו מרן המהרי"ד, והחסידים הלשינו מאוד לאביו שממעט באכילתו ועלול להזיק לבריאותו, והורה לו שיאכל טוב, אז כדי לקיים מצות אביו, צוה לאחד מהמשמשים שיכין לו דבר מה לאכול, וכשהביאו לפניו אמר לו עכשיו אני עושה אותך שליח לקיים המצוה שצוני אבי לאכול.
נחום וואהלינער כתב:מה שהביא מגליון נחלתינו היה בענין לזכות הזולת
לגבי שליחות פשוט שאינו מועיל מפשטות ההלכה כמבואר באריכות באבני מילואים הלכות קידושין דאין שליחות במצות שבגופו, אולי לצדיקים היה איזה ענין וכדומה...
עמקן כתב:נחום וואהלינער כתב:מה שהביא מגליון נחלתינו היה בענין לזכות הזולת
לגבי שליחות פשוט שאינו מועיל מפשטות ההלכה כמבואר באריכות באבני מילואים הלכות קידושין דאין שליחות במצות שבגופו, אולי לצדיקים היה איזה ענין וכדומה...
בעמ' ד' שם סוף אות יב כתבו: ""שאמר הבעל התניא שלמד מכך ב' דברים, א, שאפשר לעשות שליחות למקוה".
גם ענין טבילה לזכות הזולת אינו פשוט. כל ענין טבילה לתוספת טהרה אין לו שום ענין ע"פ נגלה, וגם אם יש ענין ע"פ נסתר מהיכא תיתי שאפשר לזכות אחר עבור זה. וגם אם זה אפשרי מהיכא תיתי שיש בזה ענין לטבול עבור אחר שאינו יכול לטבול בעצמו. סוף כל סוף הוא אינו מקבל התוספת טהרה של הטבילה, ולכל היותר הוא מקבל זכות במה שאחר עשה מצוה לזכותו. וא"כ למה טבילה דוקא, אפשר ללמוד דף גמרא לזכותו. אלא ברור שס"ל שהאחר מקבל איזה מעלה של טבילה ע"י טבילת אדם אחר, וזה תמוה.
ארזי ביתר כתב:על הרה"ק מבעלזא זיע"א מסופר, שפעם ביקר אותו רופא והורה לו לאכול כמות מסוימת מדי יום ביומו. כמובן, שלפי דרכו הורה לאחד ממשמשיו לאכול במקומו את שציווה הרופא. המשמשים שלא ידעו את נפשם, שלחו להודיע זאת לר' מנשה אייכלר מירושלים. ר' מנשה קם ונסע תל-אביבה, ובהגיעו שם בשעת אחה"צ נעמד בדרך של הרה"ק מבעלזא מביתו נאוה קודש אל מקומו בביהכ"נ, וביקש מאחד החסידים שכשיעבור הרבי למנחה ישאלהו בקול אם הניח היום תפילין.
כאשר יצא הרה"ק למנחה, שאל אותו חסיד את ר' מנשה האם הניח תפילין היום. ר' מנשה ענה בקול "עשיתי שליח להניח תפילין עבורי". הרה"ק מבעלזא נחרד ואמר לו שא"א בשו"א לשלוח שליח להנחת תפילין. אמר לו ר' מנשה, מדוע לא? מדוע רק לאכילה אפשר למנות שליח. כמובן, שמיד לאחר מכן נכנס הרבי לחדרו וביקוש לאכול את שהורה לו הרופא...
יבנה כתב:מישהו יכול להעלות את נחלתנו מהשבוע שאמור להמשיך לדון בענין?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 218 אורחים