איש_ספר כתב:יש כאן קצת חוסר בהירות.
סידור יעב"ץ שנדפס ע"י השו"ב, יש בו שני קלקולים. האחד (שיתכן שאירע כבר לפניו, לא בדקתי) הוא הדפסת נוסח התפילה שלא כנוסחת היעב"ץ, ועוד והוא העיקר, שהכניס הרבה מאד תוספות בתוך ההלכות וההקדמות שערך ההיעב"ץ לסידורו, עד שבלתי ניתן לדעת מה יצא מהיעב"ץ ומה הוסיף המדפיס.
סידור היעב"ץ מהדורת אשכול, תיקן את שני הקלקולים, ראשית הוא הפריד בין דברי היעב"ץ ודברי המדפיס, וזאת ע"י אות שונה לדברי היעב"ץ ולשאר התוספות (של המדפיס ושלו), אמנם את נוסח התפילה השאיר המדפיס דאשכול כ"נוסח המקובל", אבל בסוף הסידור הציג צילום של כל סידור יעב"ץ דפו"ר, החלק של התפילות שבו, וזאת למי שמבקש לעמוד על נוסח התפילה של היעב"ץ. מעלה נוספת יש בסידור אשכול, הוא הוספות רבות בדברי היעב"ץ שנוספו לפי כתב ידו שצילום ממנו מצוי במכון לתכ"י.
לאחרונה המכון של הרה"ג רא"י דויטש ממעלה אדומים הו"ל את מחצית הסידור, במהדורה מפוארת כולל הערות של הרב דויטש. בקרוב עתיד לצאת לאור הסידור כולו בשלימותו, כאשר אף המחצית הראשונה של הסידור תראה אור במהדורה חוזרת ומתוקנת, הכוללת מבוא רחב ומתוקן יותר מזה הנדפס עתה והרצוף בזה.
איש_ספר כתב:יש כאן קצת חוסר בהירות.
סידור יעב"ץ שנדפס ע"י השו"ב, יש בו שני קלקולים. האחד (שיתכן שאירע כבר לפניו, לא בדקתי) הוא הדפסת נוסח התפילה שלא כנוסחת היעב"ץ, ועוד והוא העיקר, שהכניס הרבה מאד תוספות בתוך ההלכות וההקדמות שערך ההיעב"ץ לסידורו, עד שבלתי ניתן לדעת מה יצא מהיעב"ץ ומה הוסיף המדפיס.
סידור היעב"ץ מהדורת אשכול, תיקן את שני הקלקולים, ראשית הוא הפריד בין דברי היעב"ץ ודברי המדפיס, וזאת ע"י אות שונה לדברי היעב"ץ ולשאר התוספות (של המדפיס ושלו), אמנם את נוסח התפילה השאיר המדפיס דאשכול כ"נוסח המקובל", אבל בסוף הסידור הציג צילום של כל סידור יעב"ץ דפו"ר, החלק של התפילות שבו, וזאת למי שמבקש לעמוד על נוסח התפילה של היעב"ץ. מעלה נוספת יש בסידור אשכול, הוא הוספות רבות בדברי היעב"ץ שנוספו לפי כתב ידו שצילום ממנו מצוי במכון לתכ"י.
לאחרונה המכון של הרה"ג רא"י דויטש ממעלה אדומים הו"ל את מחצית הסידור, במהדורה מפוארת כולל הערות של הרב דויטש. בקרוב עתיד לצאת לאור הסידור כולו בשלימותו, כאשר אף המחצית הראשונה של הסידור תראה אור במהדורה חוזרת ומתוקנת, הכוללת מבוא רחב ומתוקן יותר מזה הנדפס עתה והרצוף בזה.
איש_ספר כתב:מצאתי משהו מפליא, דקדוק ידוע בתפילה המפורסם ע"ש היעב"ץ שאינו אלא למדפיס.
איש_ספר כתב:סידור היעב"ץ מהדורת אשכול, תיקן את שני הקלקולים, ראשית הוא הפריד בין דברי היעב"ץ ודברי המדפיס, וזאת ע"י אות שונה לדברי היעב"ץ ולשאר התוספות (של המדפיס ושלו)...
איש_ספר כתב:[סיפר פעם הרד"צ הילמן ז"ל: ר' משה בצלאל תודרסוביץ (אבא של דוד תדהר), היה חסיד חב"ד ומנאמני הרב קוק ביפו, רמ"ב הגה ברוחו שכל הישוב צריך להתפלל בנוסח אחיד והיה מרבה דברים על הרב קוק בענין זה, ואילו הרב קוק היה משתמט ממנו. פעם חזקו עליו דבריו, השיבו הרב קוק, נו יהי כן, איזה נוסח מר מציע לקבוע?! , נוסח חב"ד כמובן, השיב רמ"ב, כדבר המובן מאליו]
חד ברנש כתב:הרב ווינפלד, מהוצאת אשכול, הדפיס מחדש לפני עשרים שנה את הסידור, והוא טוען שהוא-הוא המקורי (הגם ששמעתי מעט מפקפקים בדבר, לא זוכר מי)
איש_ספר כתב:כידוע התלונה אשר הלינו על המו"ל שו"ב דברדיטשוב המלבה"ד סידור יעב"ץ ד' וורשא, שהוסיף בתוך דברי היעב"ץ משלו, ומלבד שנתן בזה מכשול שאין לדעת מה מד' היעב"ץ ומה משלו, עוד הוסיף דברים המתנגדים לדברי היעב"ץ עצמו.
כרגע זכור לי דברי האדר"ת בעובר אורח והמנח"א בספרו חמשה מאמרות.
הנה בדבר שאחד הוציא הס"ת שלא הוגללה למקום הקריאה והיה זה טרחא דצבורא להמתין עד שיגללו, ציוה השמש שיחזיר ס"ת זו לארון הקדש ויקח את הס"ת שהכין בעש"ק והיתה גלולה למקום הקריאה וערערו ע"ז, וכתר"ה העלה להיתר דכיון דעדיין לא התחילו בהמצוה שהיא הקריאה יכולין להניח זו וליקח אחרת, כדסובר החכם צבי (סימן מה) בהכין נרות שעוה להדלקת נר חנוכה ונזדמן לו שמן זית שיש לו להניח נרות השעוה ולהדליק למצוה בהשמן זית וכ"כ הכא...
ומצינו בסדור הגר"י יעבץ בתחלת הלכות קה"ת בסוף סעיף א' שיש בזה מחלוקת שכתב ואם הוציא ס"ת ובהיותה ביד הנושאה להוליכה לתורה נזכר שאינה מוכנת לקריאה ויש באה"ק ס"ת מוכנת יחזירוה להיכל ויקח המוכנת וי"א שיגללה למקום הקריאה עיין שם, וטעם מחלקותם הוא כדבארתי שני הצדדין. ואין שייך זה למחלוקת השבות יעקב (א, לז) והחכם צבי וראיה מדלא כתב דעת אביו החכם צבי בזה אלמא דגם החכם צבי יכול לסבור כב' השיטות.
העיקר בברכת מאורי האש כמנהג העולם, לברך תחלה ואח"כ להסתכל בצפרניים. ומפורש כן בסידור הריעב"ץ ובסדור הגר"א... ותמוה מאד מה שהמ"ב בסימן רצ"ו ס"ק ל"א, כתב ורואה הצפרניים ומברך בורא מאורי האש, דלא כהגר"א ודלא כהריעב"ץ. ואף שאיתא כן בפמ"ג סימן רצ"ח במש"ז סק"ב, הא כתב זה רק לטעם הש"ל שהביא הט"ז, ולא משמע כלל שפוסק הכי... אבל אף אם היה המ"ב סובר שהפמ"ג סובר כן להלכה, נמי לא הי"ל לפסוק כן, שהוא נגד דעת הגר"א ודעת הריעב"ץ, וצע"ג. עכ"פ המנהג שלנו לברך תחילה ואח"כ להסתכל בצפרניים, הוא כפי הדין.
תודה על כל הדברים החשובים.מעט דבש כתב:ואגב הנושא:
שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ה סימן ט, אות טהעיקר בברכת מאורי האש כמנהג העולם, לברך תחלה ואח"כ להסתכל בצפרניים. ומפורש כן בסידור הריעב"ץ ובסדור הגר"א... ותמוה מאד מה שהמ"ב בסימן רצ"ו ס"ק ל"א, כתב ורואה הצפרניים ומברך בורא מאורי האש, דלא כהגר"א ודלא כהריעב"ץ. ואף שאיתא כן בפמ"ג סימן רצ"ח במש"ז סק"ב, הא כתב זה רק לטעם הש"ל שהביא הט"ז, ולא משמע כלל שפוסק הכי... אבל אף אם היה המ"ב סובר שהפמ"ג סובר כן להלכה, נמי לא הי"ל לפסוק כן, שהוא נגד דעת הגר"א ודעת הריעב"ץ, וצע"ג. עכ"פ המנהג שלנו לברך תחילה ואח"כ להסתכל בצפרניים, הוא כפי הדין.
והנה ההלכות שבסידור יעב"ץ בהבדלה הם אכן של היעב"ץ, ולא הוספת המדפיס, ושם מובאת ההוראה להסתכל בצפרניים לאחר ברכת מאורי האש, ולא לפניה.
אבל ההלכות שבסידור הגר"א ודאי אין להם שום קשר לגר"א, ותמוה מאד שהגרמ"פ סבר כן, עד כדי כך שתמה על המ"ב למה פסק נגד הגר"א!
וגם בכתבי הנהגות הגר"א לא נמצא מזה, ובסידור אזור אליהו ג"כ לא הביא בזה כלום מהגר"א, אלא כתב להסתכל קודם הברכה, וציין ללשון המטה משה בזה (סימן תקו - "וקודם שיברך פושט ידו לאור הנר ומסתכל בצפרנים").
כותב כתב:כנראה שכוונתך בטעם שאין אומרים פיוט קרובץ לפורים על ברכת את צמח דוד.
ראה בספה"ק זרע קודש (לפורים ד"ה במדרש זכרינו) שהביא בשם הרה"ק מלובלין זצ"ל, הטעם שאין אומרים פיוט קרובץ לפורים על ברכת את צמח דוד, והטעם מדוע בהושענא רבה אנו מתפללים שיענה השי"ת ויושיענו בזכות הצדיקים, ואנו הולכים ומפרטים כל צדיק וצדיק, ולא חושבים את שאול המלך, כי דוד המלך ושאול המלך היו שונאים, ולכן בהושענא רבה שהוא נגד מדת דוד, ואושפיזא דיליה, לא נזכר שאול, ופורים שבא הנס על ידי זרע שאול, לא נזכר דוד, עכדה"ק של הרבי מלובלין. וכן כתוב בסידור בית יעקב [דפוס לבוב תרס"ד, מהוספת המעתיק] (לפני קרובץ לפורים) בשם הרה"ק מוה"ר פנחס זצ"ל מקאריץ.
איש_ספר כתב:לגבי סידור הגר"א, כנראה כוונת מרן הגרמ"פ למהדורה חדשה שנוספו בה הלכות שנכתבו ע"פ הגר"א, ראה אג"מ ח"ח עמ' ס ד"ה אך, שהביא שם מהלכות הבדלה שבסידור הגר"א הנדמ"ח. ויש לבדוק אם גם זה מופיע שם.
איש_ספר כתב:אכן לקושטא דמילתא, אין במהדורה זו שום תוספת בענין של ברכת מאורי האש, וכנר' כוונת הגרמ"פ למש"כ בסידור עצמו, והוא מהוספות הגרנ"ה, ותמיהת הרב מעט דבש בעינה עומדת.
250 כתב:זכורני שכבר לפי זמן רב הגריח"ס שליט"א בספריו עורר הרבה על כך שסידור הנקרא בית יעקב לאו היעב"ץ חתים עליו, והמדפיס שינה והוסיף בו רבות הן בנוסח והן בהלכות, והביא דברי האדר"ת והרב ממונקאטש בחמישה מאמרות ועוד, ראה לו במנוחת שלום חי"ב עמ' מא ובכל ספריו שציין אליהם שם.
פולסברג כתב:מה עם המגרעות במקצת השסי''ן בהגהות היעבץ. מי יעשה לנו סדר?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: לענין ו־ 200 אורחים