אספקלריא כתב:דוגמה למליצות ממרן החיד"א
ברשימה של קושיות או תירוצים, במקום לכתוב הקושיא הראשונה, השניה וכו', כותב במליצה:
זה יצא ראשונה, וזאת שנית, ועוד בה שלישיה, ואת רב"ע, ויכהו אל החומ"ש, ועוצ"ם הששי, והשבי"ע בצחצחות.
[ראש דוד, פ' וישב, ד"ה ויתכן לפרש]
האחת, וזאת שנית, ועוד בה שלישיה, ואת רב"ע, וחמ"ש את אר"ש, ועצ"ם הששי, כי השב"ע השבי"ע.
[פה אחד, הגש"פ, ד"ה אלו הוציאנו ממצרים, בהשמטות]
אחת, וזאת שנית, ועוד בה שלישיה, ואת רב"ע, וחמ"ש את אר"ש, ועוצ"ם הששי, והשביעית, ...
[חומת אנך, יחזקאל ט"ז]
זה יצא ראשונה, וזאת שנית, ועוד בה שלישיה, ואת רב"ע, ואוסיף חומש, ושתות מלגיו.
[שם הגדולים מע"ג ערך מהר"ם מרוטנבורג, ד"ה ואנא בריה קלה]
דרומי כתב:מליצה יפה שראיתי במכתבים המיועדים לבנש"קים:
ענף עץ אבות
הגהמ כתב:דרומי כתב:מליצה יפה שראיתי במכתבים המיועדים לבנש"קים:
ענף עץ אבות
קצת בלויה משימוש, וכ"ה השם של ספרו של הג"ר עובדיה על פרקי אבות.
רבותיי כתב:אספקלריא כתב:דוגמה למליצות ממרן החיד"א
ברשימה של קושיות או תירוצים, במקום לכתוב הקושיא הראשונה, השניה וכו', כותב במליצה:
זה יצא ראשונה, וזאת שנית, ועוד בה שלישיה, ואת רב"ע, ויכהו אל החומ"ש, ועוצ"ם הששי, והשבי"ע בצחצחות.
[ראש דוד, פ' וישב, ד"ה ויתכן לפרש]
קיים כעי"ז גם בבני יששכר כאשר מאריך בכמה אופנים בביאור ענין אחד.
פלגינן כתב:התבקשתי לשאול למקורן של מליצות [מחבר מסביבות שנות הש'], נחוץ בדחיפות:
2. סביבות המחנה האנושי יטושו יפושו יחדושו [מלבד 'סביבות המחנה' כמובן].
3. סערת עברת תלאותיו.
4. האומה הרמה... ובנסי רוממות מסומנה.
5. נהרי נחלי דבש (איוב כ יז) מתיקת תבל המתובל בתבל.
6. מי שטפי קטפי קטבי מרירי מקרי העתים [מלבד 'קטבי מרירי'].
7. בפגעי נגעי רגעי הזמן - מה מקור ראשון לציין פגעי הזמן?
8. מקרי בגדותיו... חמדי הצלחותיו.
וונדרבר כתב:רבותיי כתב:אספקלריא כתב:דוגמה למליצות ממרן החיד"א
ברשימה של קושיות או תירוצים, במקום לכתוב הקושיא הראשונה, השניה וכו', כותב במליצה:
זה יצא ראשונה, וזאת שנית, ועוד בה שלישיה, ואת רב"ע, ויכהו אל החומ"ש, ועוצ"ם הששי, והשבי"ע בצחצחות.
[ראש דוד, פ' וישב, ד"ה ויתכן לפרש]
קיים כעי"ז גם בבני יששכר כאשר מאריך בכמה אופנים בביאור ענין אחד.
מאוד יעזור אם אפשר לציין מראה מקומות בבני יששכר.
בקרו טלה כתב:וונדרבר כתב:רבותיי כתב:קיים כעי"ז גם בבני יששכר כאשר מאריך בכמה אופנים בביאור ענין אחד.
מאוד יעזור אם אפשר לציין מראה מקומות בבני יששכר.
זאת מצאתי בחפזי
בני יששכר ...
אספקלריא כתב:וכן ראה צפונות גליון י' (עמ' קיג-קטו)
ושא_נס כתב:יש מקום שהחיד"א העתיק תשובה בשם ר' כליפא, ואחד האחרונים האשכנזים הביא דבריו של החיד"א בשם "ר' ליפא"! כליפא הפך לליפא! לא פחות ולא יותר. זה נובע גם מחוסר ההיכרות עם השמות של החכמים הספרדיים, וכן מצוי להפך שר' אליהו הכהן מביא שמועה בשם "ר' אשל" והכונה לר' העשיל מקראקא. קצת סטייה מעניני המליצות אך עדיין עם זיקה.
לעומקו של דבר כתב:ושא_נס כתב:יש מקום שהחיד"א העתיק תשובה בשם ר' כליפא, ואחד האחרונים האשכנזים הביא דבריו של החיד"א בשם "ר' ליפא"! כליפא הפך לליפא! לא פחות ולא יותר. זה נובע גם מחוסר ההיכרות עם השמות של החכמים הספרדיים, וכן מצוי להפך שר' אליהו הכהן מביא שמועה בשם "ר' אשל" והכונה לר' העשיל מקראקא. קצת סטייה מעניני המליצות אך עדיין עם זיקה.
גישמאק. אתה יכול לציין?
מה שנכון נכון כתב:יש עוד הרבה מאד חלופי זסש"ץ במליצות. למשל: רמז הרומז, לבוש בוז, קול הצרים תחת השיר, סבר אשר הם סוברים, נחץ ינחץ, שר המסכים, והוא לא שונה, יסיר מוצא [=ישיר משה, הובא באשכול אחר]. ועוד לאין סוף. וכ"ה בשאר חלופי אותיות ממוצא אחד.
וונדרבר כתב:מה שנכון נכון כתב:יש עוד הרבה מאד חלופי זסש"ץ במליצות. למשל: רמז הרומז, לבוש בוז, קול הצרים תחת השיר, סבר אשר הם סוברים, נחץ ינחץ, שר המסכים, והוא לא שונה, יסיר מוצא [=ישיר משה, הובא באשכול אחר]. ועוד לאין סוף. וכ"ה בשאר חלופי אותיות ממוצא אחד.
אפשר ליישב את החילופים הנ"ל, בני שבט אפרים, וכן בני ליטא ומרוקו, לא היו מבדילים כ"כ בין ש' לס'..
שערי חכמה כתב:החיד"א מרבה במליצות גם בתפילות השונות שחיבר, כאשר יראה המעיין, ואפילו מליצות מפתיעות במיוחד.
למשל:
כידוע התפילות להקפות של שמח"ת הם מהחיד"א, ובתפילה לאחר הקפה רביעית כתב בזה"ל:
וְקוֹל בֶּן לֵוִי תִּסּוֹב עַל שִׁירָה וּנְבָלָה עִמּוֹ כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל
מליצה מלשון הפסוק (שמואל א' כה כה)
"נבל שמו ונבלה עמו"
וונדרבר כתב:וכמדומני שיש נידון בזה בפוסקים בענין שמות גיטין, (על חילוקי דינים בין היודעים להבדיל במבטא, לבין אלו שלא יודעים להבדיל).
דודי צח כתב:וראיתי כי הקשה עצמו לדעת..... [מחבר פלוני הקשה על עצמו]
הרבה מגזרים השתמשו בביטוי המפתיע הזה
*
מה שנכון נכון כתב:הבאתי גם דוגמאות לחלופי ז-ש (שמאלית וימנית), ז-צ (אם הן מעט ביחס, יש לשים לב גם שאין הרבה מלים עם ז').
וכ"ה גם בשאר חלופי אותיות ממוצא אחד וכנ"ל, וזו דרכן של מליצות, ואי"צ ליישב כלום.
וונדרבר כתב:מה שנכון נכון כתב:הבאתי גם דוגמאות לחלופי ז-ש (שמאלית וימנית), ז-צ (אם הן מעט ביחס, יש לשים לב גם שאין הרבה מלים עם ז').
וכ"ה גם בשאר חלופי אותיות ממוצא אחד וכנ"ל, וזו דרכן של מליצות, ואי"צ ליישב כלום.
לא הבנתי ענין החלופים עם אות ז', האם עצם המוצא האחד זה כבר גורם אפשרות מליצות, או שצריך לומר שהיו מקומות שלא הבדילו כ"כ בין מבטא ז' למבטא ס'?
בימינו יש דוברי ספרדית או איטלקית שלא מצליחים לבטא ז'.
[ואם אותו אדם גם אינו מבדיל בין ש' לס', א"כ הוא יחליף גם בין ש' ימנית לז'].
מצפה כתב:יש דרכי משה בבשר וחלב על מה שכתב בית יוסף שאסור לאכול דגים עם בשר, וכתב: ונתחלף להרב בית יוסף בשר בחלב...
איש_ספר כתב:בקובץ ע"ח באבוב פרסם הרה"ג שלמה מ"ד ועקנין שליט"א מאמר מעניין אודות מליצות חכמי הספרדים שלא הובנו לאשורם, ממרחק המקום.
...ובאותו ענין, (ואולי כבר הזכרתי כאן). בס' מרנן ורבנן כותב ר"ש מרגליות בשם אביו רש"א' שכל מליצה ומליצה שכתב הרב חיד"א היה מיחד עליה כך וכך יחודים וכו' וכו'...
והרב מופת הדור מהר"ר חיים אלפאנדארי בדרשותיו כתב... והם דברים פשוטים וברורין, ונראים דברי הרב אור החיים.
והרב פרי תואר בס' פ"ד ס"ק י"ג כתב ששמע שהרב לא רצה להדפיס חבורו בחייו לבל יעמד חי ויטעה בכונת דבריו ויחשוב שהשיג עליו עכ"ד. והרב אור החיים הנז' כתב לפי אשר שמע הוא זצ"ל. אמנם ידענו נאמנה מזקני רבני קושטנדינא יע"א שידעו שמה שלא הדפיס הרב הן בעודנו חי היה לפי רוב הענוה הקבועה באמת בלבו והיה אומר מה יתן זה לפום רבנן.
הגהמ כתב:כידוע, לפעמים אי-רגילות במליצות הספרדים גורם לשיבושים בפיענוח ר"ת. והנה דוגמא שמצאתי באגרת הרנ"נ קורונל שנדפסה בירושתנו דאשתקד עמ' עז:ואולי יאבה בטובו הגביר במברגר אשר הוא מאוהבי דמני"ר
בהערה ביארו את הר"ת 'דמני"ר' - 'דמעלתו נרו יאיר', ואמנם ברור שהפתרון הנכון הוא 'דמר ניהו רבה', והיא מליצה שגורה בפי חכמי הספרדים (ע"פ גמרא ב"ב כב.), דוק ותשכח.
הגהמ כתב:נתעוררתי לאחרונה לשאלה מעניינת. מליצה חביבה במיוחד אצל חכמי ספרד - וכזה תמצא רבות אצל הרחיד"א - היא משחק מילים אר"ש במקום ארץ כשהמובן הוא 'מבטא'/'הרצאת הדיבור'. קל לראות שהוא בנוי ע"פ מבטא המזרחית לאות צד"י כאות סמ"ך או שי"ן שמאלית (וכמדומה שפעם א' אף הביא הגר"מ מאזוז המליצה הידועה 'ותשקוט האר"ש' כהוכחה על מבטא הצד"י כסמ"ך).
והקשות שם כולל הקנים והסניפין, אולי בעבור פצולן יקראו כן בחלוף הצדי"ק בשי"ן, כמו ויראו יושבי קצוות מאותותיך, כחלוף צדי"ק ושי"ן במלת שחוק
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 191 אורחים