מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מעורר ישנים מקיץ נרדמים, ההבדל?

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
שמר
הודעות: 780
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

מעורר ישנים מקיץ נרדמים, ההבדל?

הודעהעל ידי שמר » ו' אפריל 14, 2017 3:37 pm

מה ההבדל בין "המעורר ישנים להמקיץ נרדמים"? ואף כי ידוע שתרדמה עמוקה היא משינה, עדיין צ"ב מדוע לשון התעוררות בזה ול' הקצה בזה.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מעורר ישנים מקיץ נרדמים, ההבדל?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אפריל 23, 2017 7:30 pm

בספר מראה יחזקאל פרשת תולדות, וז"ל,
הנה כי כן שפתי רננות יהלל פינו בנשמת המעורר ישינים שאפילו אותם שישינים שינת הזמן וכמו הישן וחולם חלום שנדמה בעיניו שאוכל ושותה וסוחר ולומד ומתפלל, כמו כן האנשים שאינם מבינים שמכלים בהבל ימיהם הקדוש ברוך הוא מעוררם, והמקיץ נרדמים אותם שעדיין אינם ישנים מכל וכל רק שנרדמים נים ולא נים הקדוש ברוך הוא מקיצם.

להיפך ממש כתב בפי' רש"ר הירש פרשת בראשית (ב, כא), וז"ל,
תרדמה. "רדם" קרוב ל"רתם". פעם אחת מצינו "רתם" כפעל: "רתם המרכבה" (מיכה א, יג)= אסר המרכבה. ייתכן אפוא, שמשמעות "רדם" =אסר, ומכאן "הרדם"= האסר. כביכול, הנרדם נאסר בכל יצורי גוו, והוא נטול כל עצמאות ותנועה. התרדמה קרובה אפוא לעלפון. מידה זו של חוסר אונים וכח איננה מצויה בשינה. הוראת היסוד של "ישן": זקן - וגם שחור וכהה; ומכאן: "אישון לילה" =שחור הליל, ו"אישון בת עין"= שחור העין (והשוה "אגרוף"). נמצאת משמעות "ישן": כהה, נטול אור וברק; משמעות "ישָן": נטול ברק, חסר רעננות וכח; משמעות "ישֵן": חלוש ותשוש. ואילו משמעות "נרדם": אסור בכל יצורי גוו. אולי היתה זו סגולתו של העץ, שתחתיו ישן אליהו (מ"א יט, ד): היה בכוחו להפיל תרדמה, ועל שם כך הוא נקרא "רתם".

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: מעורר ישנים מקיץ נרדמים, ההבדל?

הודעהעל ידי לייטנר » א' אפריל 23, 2017 7:46 pm

נוטר הכרמים כתב:כתב בפי' רש"ר הירש פרשת בראשית (ב, כא), וז"ל,
תרדמה. "רדם" קרוב ל"רתם". פעם אחת מצינו "רתם" כפעל: "רתם המרכבה" (מיכה א, יג)= אסר המרכבה. ייתכן אפוא, שמשמעות "רדם" =אסר, ומכאן "הרדם"= האסר. כביכול, הנרדם נאסר בכל יצורי גוו, והוא נטול כל עצמאות ותנועה.

והשווה למשחק המילים בהקשר זה בתהילים עו ז: "מגערתך א-הי יעקב נרדם ורכב וסוס"

שמר
הודעות: 780
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

Re: מעורר ישנים מקיץ נרדמים, ההבדל?

הודעהעל ידי שמר » ב' אפריל 24, 2017 1:11 am

נוטר הכרמים כתב:בספר מראה יחזקאל פרשת תולדות, וז"ל,
הנה כי כן שפתי רננות יהלל פינו בנשמת המעורר ישינים שאפילו אותם שישינים שינת הזמן וכמו הישן וחולם חלום שנדמה בעיניו שאוכל ושותה וסוחר ולומד ומתפלל, כמו כן האנשים שאינם מבינים שמכלים בהבל ימיהם הקדוש ברוך הוא מעוררם, והמקיץ נרדמים אותם שעדיין אינם ישנים מכל וכל רק שנרדמים נים ולא נים הקדוש ברוך הוא מקיצם.

להיפך ממש כתב בפי' רש"ר הירש פרשת בראשית (ב, כא), וז"ל,
תרדמה. "רדם" קרוב ל"רתם". פעם אחת מצינו "רתם" כפעל: "רתם המרכבה" (מיכה א, יג)= אסר המרכבה. ייתכן אפוא, שמשמעות "רדם" =אסר, ומכאן "הרדם"= האסר. כביכול, הנרדם נאסר בכל יצורי גוו, והוא נטול כל עצמאות ותנועה. התרדמה קרובה אפוא לעלפון. מידה זו של חוסר אונים וכח איננה מצויה בשינה. הוראת היסוד של "ישן": זקן - וגם שחור וכהה; ומכאן: "אישון לילה" =שחור הליל, ו"אישון בת עין"= שחור העין (והשוה "אגרוף"). נמצאת משמעות "ישן": כהה, נטול אור וברק; משמעות "ישָן": נטול ברק, חסר רעננות וכח; משמעות "ישֵן": חלוש ותשוש. ואילו משמעות "נרדם": אסור בכל יצורי גוו. אולי היתה זו סגולתו של העץ, שתחתיו ישן אליהו (מ"א יט, ד): היה בכוחו להפיל תרדמה, ועל שם כך הוא נקרא "רתם".

כל הנ"ל עוסק בהבדל שבין שינה לתרדמה (עי' בהעמק דבר בראשית ב, כא) אולם הנני מתקשה בהבדל שבין התעוררות ליקיצה

כדכד
הודעות: 8910
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: מעורר ישנים מקיץ נרדמים, ההבדל?

הודעהעל ידי כדכד » ב' אפריל 24, 2017 11:57 am

יקיצה, לפחות במקרא, היא תמיד משינה לעומת התעוררות שהיא לאו דווקא משינה אלא התמלאות מרץ לעסוק בענין מסוים כמו שה' העיר את רוח כורש מל פרס וכן הרבה.

שמר
הודעות: 780
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

Re: מעורר ישנים מקיץ נרדמים, ההבדל?

הודעהעל ידי שמר » ב' אפריל 24, 2017 3:06 pm

מצאתי אבן עזרא בחבקוק ב, יט
הוי אומר - הקיצה מהפעלים העומדים כי לישן יאמר הקיצה משנתך וככה עורי כמו עורה למה תישן על כן טעו האומרים המעורר ישינים כי המעיר ישינים ראוי שיאמר והמקיץ רדומים אינו נכון כי המקיץ הוא הישן והעד כי אין רואה ואין יודע ואין מקיץ כי כולם ישינים כי תרדמת השם נפלה עליו וכתוב לא הקיץ הנער מ"ם דומם כמ"ם ריקם וחנם והטעם כמו ידמו כאבן ועל דעת רבי יהודה ידמו מפעלי הכפל וככה דומם והוא שם התואר.
האם יוכל מישהו להמציא לי ביאור בדבריו?

נשר
הודעות: 1071
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: מעורר ישנים מקיץ נרדמים, ההבדל?

הודעהעל ידי נשר » ב' אפריל 24, 2017 3:17 pm

יקיצה תמיד באה אחרי שינה, ומסתמא היא מלשון קץ, דהיינו סיום השינה. "ערות" היא לאו דוקא באה אחרי שינה אלא היא ההיפך משינה, "אני ישנה ולבי ער".

או אולי יותר מדוייק, היקיצה היא הרגע של הקימה, אחר כך הוא ער במשך כל הזמן.
וכנ"ל להיפך, האדם ישן במשך כל הזמן, אך ההירדמות היא רגע אחד. (לפי זה המילה היא רדום היא שיבוש)

המעורר ישנים, ממצב ישנים למצב ערים.

המקיץ נרדמים, מקיץ או אותם שנרדמו.

ניסיתי.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: מעורר ישנים מקיץ נרדמים, ההבדל?

הודעהעל ידי לייטנר » ב' אפריל 24, 2017 3:24 pm

שמר כתב:מצאתי אבן עזרא בחבקוק ב, יט
הוי אומר - הקיצה מהפעלים העומדים כי לישן יאמר הקיצה משנתך וככה עורי כמו עורה למה תישן על כן טעו האומרים המעורר ישינים כי המעיר ישינים ראוי שיאמר והמקיץ רדומים אינו נכון כי המקיץ הוא הישן והעד כי אין רואה ואין יודע ואין מקיץ כי כולם ישינים כי תרדמת השם נפלה עליו וכתוב לא הקיץ הנער מ"ם דומם כמ"ם ריקם וחנם והטעם כמו ידמו כאבן ועל דעת רבי יהודה ידמו מפעלי הכפל וככה דומם והוא שם התואר.
האם יוכל מישהו להמציא לי ביאור בדבריו?

מקופיא,
להקיץ פירושו להתעורר, ולא להעיר אחרים.
במילה 'דומם' המ' האחרונה אינה שייכת לשורש, אלא תוספת לסיום המילה (מה שקרוי בלשון המחקר 'מימציה'). זה קיים בשפות שמיות אחרות, ובשפתנו יש כמה דוגמאות כאלה.
ולפי דעת רבי יהודה (הלוי?) במילה 'דומם' המ' היא חלק מהשורש, ולפיכך מדובר כאן על שם תואר, כמו מואר.

שומר הגחלת
הודעות: 70
הצטרף: ג' ינואר 28, 2014 7:36 pm

הודעהעל ידי שומר הגחלת » ג' אפריל 25, 2017 2:55 am

אם מישהו יכול למחו את ההודעה הזו, בבקשה. אני לא מצליח.
נערך לאחרונה על ידי שומר הגחלת ב ג' אפריל 25, 2017 3:03 am, נערך 3 פעמים בסך הכל.

שומר הגחלת
הודעות: 70
הצטרף: ג' ינואר 28, 2014 7:36 pm

הודעה שנשלחה בטעות

הודעהעל ידי שומר הגחלת » ג' אפריל 25, 2017 2:55 am

אם מישהו יכול למחק את ההודעה הזו. בבקשה. אני לא מצליח
נערך לאחרונה על ידי שומר הגחלת ב ג' אפריל 25, 2017 3:03 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

שומר הגחלת
הודעות: 70
הצטרף: ג' ינואר 28, 2014 7:36 pm

Re: מעורר ישנים מקיץ נרדמים, ההבדל?

הודעהעל ידי שומר הגחלת » ג' אפריל 25, 2017 3:02 am

לעניות דעתי ערות היא היפך השינה, ויקיצה היא ניתוק מחלום-מציאות דמיונית ולכן השימוש בה מקביל גם להתפכחות משיכרות.
ראו:
[*]הֲלָמוּנִי בַּל־יָדָעְתִּי מָתַי אָקִיץ אוֹסִיף אֲבַקְשֶׁנּוּ עוֹד (משלי כג לה)
[*]וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן אֲדנָי כְּגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיָּיִן (תהלים עח סה)
[*]כַּחֲלוֹם מֵהָקִיץ אֲדנָי בָּעִיר צַלְמָם תִּבְזֶה (תהלים עג כ)
[*]וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יַחֲלֹם הָרָעֵב וְהִנֵּה אוֹכֵל וְהֵקִיץ וְרֵיקָה נַפְשׁוֹ וְכַאֲשֶׁר יַחֲלֹם הַצָּמֵא וְהִנֵּה שֹׁתֶה וְהֵקִיץ וְהִנֵּה עָיֵף וְנַפְשׁוֹ שׁוֹקֵקָה כֵּן יִהְיֶה הֲמוֹן כָּל־הַגּוֹיִם הַצֹּבְאִים עַל־הַר צִיּוֹן: (ישעיהו כט ח)
[*]יקיצת פרעה מחלומותיו (היות וזה מוכר לכל דרדק לא ציינתי מקור וכן בבאים)
[*]יקיצת יעקב מחלומותיו
[*]יקיצת שלמה מחלומו

אגב, יש בנותן טעם להביא פסוק משמואל א', פרק כו' פסוק יב: וְאֵין רֹאֶה וְאֵין יוֹדֵעַ וְאֵין מֵקִיץ כִּי כֻלָּם יְשֵׁנִים כִּי תַּרְדֵּמַת ה' נָפְלָה עֲלֵיהֶם

מסתבר שיש כמה חריגים, לא עלו בינתיים על דעתי. אשמח לביאור על החריגים (במידה ויש)


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 21 אורחים