הודעהעל ידי אוהב&דעת » א' אפריל 16, 2017 1:08 pm
[quote/]
אתה גורר אותי לדבר בגסות אך תורה היא וללמוד אני צריך.
כידוע תאוות המשגל אי אפשר שתיעשה אלא אם חשקת בה הגע בעצמך אם יחשוב בחיבור על ההפסדים שלו בבורסה באותו יום ועוד כהנה על פי דרך הטבע המוכר לנו איש זה לא יבוא למשגל והדברים ברורים. - עתה אמור לי האמנם יעלה על הדעת לומר על כל הקדושים אשר בארץ המה שהיו בעליית נשמה ודבקות בבורא ללא הפסק איך זה שהגיעו למשגל שהרי לא נתקיים בהם וחשחקת בה.
והפלא הוא שהרע"א בצוואתו כותב שבזמן החיבור חשב בלימוד והוא פלא גדול.
בכל אופן אני באמצע לחפש את מאמרו של בעל הנתיבות שלום ז"ל והוא כותב שם בפירוש שחלילה לנו לומר ולחשוב שהנביאים רשב"י האר"י הגר"א והבעש"ט היו ילודי אשה במובן שלנו ובחטא חוללו הם ובניהם.
ומה שכבודו מפנה אותי לספרים הק' וכו' תודה ואין צורך, אני מכיר היטב את שער הקדושה לרמב"ן עד מאמרו של הסטייפלר בחיי עולם. - דרך אגב אם תאוות המשגל לדבריך זהו הקדושה בתפארתה איך יסביר מר את דברי דוד המלך עליו השלום בחטא יחמתני אמי ובעוון חוללתי - ובעוון?!
כמו כן ראה בטור הדרגה השלישית כאילו כפאו שד - ועוד הרבה כהנה בחז"ל שש נטיעות נטעתי וכו' לדבריך כל אלו וויתרו על הקדושה לשיטתך. וצ"ע.[/quote]
תולעת הספרים כתב דברים אשר לא ראויים להיאמר, ואביא מנועם אלימלך (אגרת הקודש) את יחס גדולי החסידות לנושא זה:
"...בקיצור הם מקדשים עצמם כל כך עד שנתבטל מהם כח התאוה הגשמי ואין להם שום תאוה וחמדה לשום תענוג עולם הזה ומידי דברי במדה הזאת זכור אזכרנו לטובה לפני אהובי דודי מה ששמעתי פעם אחת מגדול אחד שבהם פירש על פסוק אחד (ויקרא כו, ג) אם בחוקותי תלכו, וכתיב (שם, ד) ונתתי גשמיכם בעתם, פירש רש"י ז"ל בלילי שבתות, פירוש כי אדם צריך לקשר עצמו כל כך במחשבותיו הטהורים תמיד בעבודת השם יתברך ברוך הוא עד שמגיע למדריגה זו שיתבטל החמדה מגופו כל עיקר ולא יהיה לו שום תאוה לתענוגי העולם הזה הן אל אכילה ושתיה ומשגל והן שאר תענוגי האדם כמו הכבוד וכדומה לו אך כשהוא במדריגה זו אין יכול לקיים מצות עונה האמורה בתורה המוטלת על אדם בחיוב ותירץ לזה שהשם הטוב ברחמיו הגדולים מרחם על האדם כזה שהוא במדריגה זו ויתן לו בעת הצורך הגמור כח גשמי ותאוה לזמן ההוא בלבד כדי שיהיה יכול לקיים המצוה ואחר כך חוזר למדריגתו הראשונה אשר היה בו מקדם ונשאר בביטול כל חמדת ותאוה הגשמי כאשר פעל בעצמו על ידי מעשיו הטהורים ומחשבותיו הקדושים ולפי זה פירוש הפסוק מובן מעצמו אם בחוקותי תלכו, והיינו כמו שכתבתי לעיל שהצדיק הולך במחשבות והשם יתברך תמיד בלי הפסק עד שבא למדריגה זו שיתבטל ממנו כח התאוה כנ"ל ונתתי גשמיכם בעתם, הבטיח השם יתברך שיתן לו גשמיות חדש לעת הצורך לקיים עונה דאורייתא ועל זה כתב רש"י היינו בלילי שבתות, שהוא עונת תלמיד חכם, היש חיך מתוק מזה... "