מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

אבקברד · הודעהעל ידי **אבקברד** » ב' יולי 25, 2016 1:05 pm

האם ניתן להשיג הקלטות משיעוריו של של הגר"ח זצ"ל?

מאירי · הודעהעל ידי **מאירי** » ו' יולי 29, 2016 12:19 am

אבקברד כתב:האם ניתן להשיג הקלטות משיעוריו של של הגר"ח זצ"ל?

רוב רובם של השיעורים נאמרו בשבתות ויו"ט.. שיעורים שנאמרו בימי חול כמדו' ניתן לספור על אצבעות (גם שיעורי הייארצייט במשפחתו חלו כולם במועדים, כגון שבועות, ר"ה, וכולל היארצייט של עצמו יחול לעולם ביו"ט...)

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ו' יולי 29, 2016 12:50 am

אגב, האם יש סרט מהריקודים מוצאי שמח"ת?

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ו' יולי 29, 2016 10:50 am

מאירי

אני לא חושב שנכון לומר שאת השיעורים ביום שישי ניתן לספור על אצבעות, ממה שאני זוכר לפחות אני יכול לומר שכשהייתי בישיבה קטנה היו שיעורים ביום שישי, ואני זוכר שרק לאחר כמה שנים, נראה לי אחרי חתונתי, כשחיזקו אז בישיבת זכרון את סדרי הלימוד ביום שישי, אז אמרו שהחליט רבינו זצ"ל לבטל את השיעורים ביום שישי, כדי שנכדיו לא יבואו לשיעור הזה וזה יפריע לסדר ביום שישי, כך שמדובר בכמה שנים טובות שהיו שיעורים ביום שישי.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ו' יולי 29, 2016 10:52 am

אמסטרדם

בוודאי שיש, אני זוכר שהיו עומדים על הגג או בעזרת נשים, לא זוכר בדיוק, והיו מסריטים.

כמובן שההסרטה נעשתה בלי ידיעתו.

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ו' יולי 29, 2016 8:34 pm

חבל שלא 'חטאו' עד הסוף ולא העלאוהו לאינטרנט... (כן נראה מגוגל)

ארזי ביתר · הודעהעל ידי **ארזי ביתר** » א' יולי 31, 2016 9:00 am

אמסטרדם כתב:ראו מה שכתב: ידיעה (רק) "טוב מאוד" והבנה "יצוין", "והבן"... (או שמא לא כותבים יצויין כי אם בהבנה?)

ואשאיר לאחרים לדון אודות "הנהגה" "טוב מאוד"...

בהבנה כתוב 'מצוין' ולא 'יצויין'. עיין באות מ' של ה'טוב מאוד' ותראה זאת!

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ו' אוגוסט 05, 2016 6:30 pm

שמעתי שבכוללים של הגראי"ש שליט"א לומדים כעת כיצד מברכין. אשמח לקבל כתבים מהרב שליט"א בסוגיות אלו - כמובן באם יש רשות להוציא לחו"ל.

פישל · הודעהעל ידי **פישל** » ג' פברואר 07, 2017 12:29 pm

מישהו יודע מה היתה התייחסותו לגבי לימוד תורת הסוד?
האם הוא למד בכתבי האריז"ל והרש"ש (שרעבי) ?

מתהלך · הודעהעל ידי **מתהלך** » ד' מרץ 22, 2017 9:21 am

אישי כתב:בקול הלשון, מדור הספדים על הגר"ח זצ"ל, מס' 2, ישנם דברים מתלמידו הג"ר אריה שכטר שליט"א. מומלץ ביותר.
בין הדברים הוא מספר שם על כך, שהגר"ח נטל על עצמו חובות אדירים, כדי לקומם את סמינר אור החיים וארגון ערכים ושאר מפעליו הכבירים לקירוב. כאשר הג"ר אריה שאלו, כיצד אתה לוקח על עצמך כאלו חובות בשעה שאתה מטופל בילדים רבים כ"י, ענה לו הגר"ח: אני מעדיף שיתבעו אותי בשמים על כסף שלויתי ולא החזרתי, מאשר יתבעו אותי על נשמות שיכלתי להחזיר ולא החזרתי! ודפח"ח.
אוי! מי יתן לנו תמורתו!

אני לא מאמין שהוא אמר את זה, ברור שאם היה יודע שאין לו מהיכן להחזיר, היה אסור לו באיסור גמור ללוות, הגרח"ג זצ"ל היה רחוק מאוד מהרעיון שהמטרה מקדשת את האמצעים. ואם אמר, כוונתו מסתמא שידע שיסתדר עם ההחזרים, והתשובה הייתה בדרך הפלגה כדי להמחיש את החשיבות העצומה של החזרת הנשמות.

מן הדרום · הודעהעל ידי **מן הדרום** » ה' מרץ 23, 2017 12:17 am

אולי פרט זה מתקשר לענין החובות
כך נכתב עליו במאמר אחרי הפטירה-
בשולי סקירתנו המצומצמת, אציין שני זכרונות קצרים מלפני למעלה מ 35 שנה. האחד: לר' חיים נודע שאחד מראשי הישיבות המוכר לו, קנה עופות קפואים עבור תלמידי הישיבה, ו'שילם' במודע בשיק חסר כיסוי, למען לא ייפסק קול תורה מהישיבה. ר' חיים אמר לו "סגור את הישיבה, עליך לבחור, או או".

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ה' מרץ 30, 2017 3:12 pm

שמעתי שיש אומרים משמו שבניחום אבלים היה אומר רק "המקום ינחם אתכם בתוך אבלי ציון וירושלים", בלי הסיומת "ולא תוסיפו לדאבה עוד", האם מישהו יודע משהו בעניין?.

נראה לי שיש ברשת סרט מניחום אבלים שמנחם רבינו זצ"ל את משפחת הגר"י שפירא זצ"ל, ואת השיחה הידועה שלו עם הגראי"ל שטיינמן שליט"א בענין היסורין, אז אולי שם ניתן לראות איך הוא מנחם אותם.

לא התפנתי לראות את המקורות ההלכתיים בעניין, רק חשבתי, שלפעמים "ולא תוסיפו לדאבה עוד", זה קללה ולא ברכה, נניח אדם יושב שבעה על אחד מהוריו, כדי שהוא לא יוסיף לדאבה עוד, צריך שח"ו הוא ימות לפני אחד מהוריו, וזה קללה ולא ברכה,אז אולי זה יכול להיות סיבה לא לומר סיומת זו.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ה' מרץ 30, 2017 3:49 pm

viewtopic.php?p=293871#p293871

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' מרץ 30, 2017 4:01 pm

כמדומני שראיתי שתוספת זו של לא תוסיפו לדאבה עוד היא תוספת שנהג ר' יוסף חיים זאנענפעלד לאומרה.

משוש דורים · הודעהעל ידי **משוש דורים** » ה' מרץ 30, 2017 4:25 pm

אוצר החכמה כתב:כמדומני שראיתי שתוספת זו של לא תוסיפו לדאבה עוד היא תוספת שנהג ר' יוסף חיים זאנענפעלד לאומרה.

המדקדקים אומרים תוספת זו רק לאחר ששני הוריו של האבל נפטרו, אך אם הם בחיים אין אומרים תוספת זו, כדי שלא לקללו שימות בחיי הוריו.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ד' אפריל 19, 2017 9:48 am

יומא דהילולא השני של רבינו זצוק"ל.

בהמשך אעלה עוד דברים, מרגשותי, וקטעים ממקורות מספר שהתקבצו אצלי ממספר מקורות.

יניק וחכים · הודעהעל ידי **יניק וחכים** » ה' אפריל 20, 2017 5:58 pm

ראיתי בתחילת ספרו של ר' יעקב שניידמן ר"י תפארת ציון ב' מכתבים ההחזו"א.
המכתב השני ראיתי בכמה ספרים שהעתיקו מכתב זה בדיוק בשם הגרח"ג.
האם למישהו יש מידע על כך??

מטעים · הודעהעל ידי **מטעים** » ה' אפריל 20, 2017 6:46 pm

אהרון 37 כתב:שמעתי שיש אומרים משמו שבניחום אבלים היה אומר רק "המקום ינחם אתכם בתוך אבלי ציון וירושלים", בלי הסיומת "ולא תוסיפו לדאבה עוד", האם מישהו יודע משהו בעניין?.

בעיתון ירושלמי שאיני זוכר את שמו . היה מדור שנקרא "זכרון להולכים" ואותו כותב היה רגיל לחתום כך את דבריו בתוספת זו, ומשם אמירה זו רווחה בציבור. ולכאו' זה המקור היחיד לנוסח זה...

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » ה' אפריל 20, 2017 6:52 pm

יניק וחכים כתב:ראיתי בתחילת ספרו של ר' יעקב שניידמן ר"י תפארת ציון ב' מכתבים ההחזו"א.
המכתב השני ראיתי בכמה ספרים שהעתיקו מכתב זה בדיוק בשם הגרח"ג.
האם למישהו יש מידע על כך??

מוזר מאד. המכתב שם חתום בסופו בחתימת החזו"א עם תאריך ["אי"ש קארליץ חורף תרצ"ו"], ולכן קשה להניח שיש כאן טעות בעלמא מפני הכתב הדומה, ומאידך לא נדפס בקוב"א, ונדפס במכתבי התעוררות (ח"א י"ג).
שוב ביררתי ואמרו לי בשם עורכי מכתבי התעוררות שייחוס המכתב הנ"ל לחזו"א ידוע להם זה עשרות בשנים ולדעתם הדבר בטעות יסודו.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ה' אפריל 20, 2017 9:46 pm

אהרון 37 כתב:יומא דהילולא השני של רבינו זצוק"ל.
בהמשך אעלה עוד דברים, מרגשותי, וקטעים שהתקבצו אצלי ממספר מקורות.

חשש של נדרי מצוה. כדאי לקיים.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ו' אפריל 21, 2017 12:01 pm

מטעים כתב:
אהרון 37 כתב:שמעתי שיש אומרים משמו שבניחום אבלים היה אומר רק "המקום ינחם אתכם בתוך אבלי ציון וירושלים", בלי הסיומת "ולא תוסיפו לדאבה עוד", האם מישהו יודע משהו בעניין?.

בעיתון ירושלמי שאיני זוכר את שמו . היה מדור שנקרא "זכרון להולכים" ואותו כותב היה רגיל לחתום כך את דבריו בתוספת זו, ומשם אמירה זו רווחה בציבור. ולכאו' זה המקור היחיד לנוסח זה...

הביטוי הופיע לראשונה בעיתונות (באתר 'עיתונות יהודית היסטורית') במוריה בשנת תרע"ד.

דורשי יחודך

בחו"ל (עכ"פ באמריקה) כמדומני שלא שמעו מימיהם מנוסח זה. וכשבני חו"ל באים לנחם בארץ הקדושה ואומרים רק הנוסח המקובל זה אלפיים שנה, מביטים עלינו כעמי הארץ גדולים...
מסתמא ה"מדקדקים" שבאו ללמוד בארץ ישראל כבר יתחילו לייבא את העניין לחו"ל.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ו' אפריל 21, 2017 5:48 pm

דורשי יחודך כתב:בחו"ל (עכ"פ באמריקה) כמדומני שלא שמעו מימיהם מנוסח זה. וכשבני חו"ל באים לנחם בארץ הקדושה ואומרים רק הנוסח המקובל זה אלפיים שנה, מביטים עלינו כעמי הארץ גדולים...
מסתמא ה"מדקדקים" שבאו ללמוד בארץ ישראל כבר יתחילו לייבא את העניין לחו"ל.

באמת, במקומות שלנו לאחר אמירת המקום ינחם וכו' וירושלים מוסיפין בשפת אידיש: מ'זאל מער נישט וויסן פון קיין צער, ואולי מזה נובע התוספות בלשה"ק הנ"ל

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ו' אפריל 21, 2017 6:15 pm

דורשי יחודך כתב:בחו"ל (עכ"פ באמריקה) כמדומני שלא שמעו מימיהם מנוסח זה. וכשבני חו"ל באים לנחם בארץ הקדושה ואומרים רק הנוסח המקובל זה אלפיים שנה, מביטים עלינו כעמי הארץ גדולים...
מסתמא ה"מדקדקים" שבאו ללמוד בארץ ישראל כבר יתחילו לייבא את העניין לחו"ל.

כבר הובא לעיל שהגרי"א הנקין ניחם כך, אז מסתבר שאינך מכיר את כל אמריקה...

דורשי יחודך

הרב לייטנר:
א] אכן אינני מתיימר להכיר את כל אמירקה, ואכן כתבתי "כמדומני".
ב] לגופו של ענין תמיהני היכן ראית שהגרי"א הנקין זצ"ל היה מנחם כך, בקישור שהפנית כתוב רק מה שקיבלו ממנו לענות, לא מדובר כלל איך הוא ז"ל היה מנחם או הורה לנחם.
ג] גם אם נמצא שהגריא"ה נהג ככה, הרי שמנהגו של אחד, גדול ככל שיהיה, אינו מפקיע מהיות הדבר בלתי רגיל כלל, לעומת הנוהג כאן בארצינו הקדושה שהפך לחלק אינטגרלי של הניחום.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ש' אפריל 22, 2017 9:35 pm

דורשי יחודך

לייטנר כתב:
"באופן כללי, נראה שאתה צודק.
עכ"פ, החותם 'בארצנו הקדושה' ביחס לארה"ב, יכול בהחלט להצדיק כל מנהג שנוהגים בה."

הרב לייטנר, כך אני בעיניך?!

קרא עוד הפעם בבקשה את דבריי ותראה ש"כאן בארצינו הקדושה" מוסבת על הארץ אשר לנו השי"ת לנחלה מאבותינו,
בה אני זוכה לקבוע מקום מגורי זה שני עשורים ב"ה.

ואולי לא כתבתי ברור מספיק.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ש' אפריל 22, 2017 11:11 pm

דורשי יחודך

לייטנר כתב:אתה צודק. אני מבקש סליחה.
(אם תרצה, אפשר למחוק את הערותי והערתך)

סולח...
(אכן כדאי למחוק.)

מטעים · הודעהעל ידי **מטעים** » ש' אפריל 22, 2017 11:54 pm

דורשי יחודך כתב:
לייטנר כתב:אתה צודק. אני מבקש סליחה.
(אם תרצה, אפשר למחוק את הערותי והערתך)

סולח...
(אכן כדאי למחוק.)

תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם...

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » א' אפריל 23, 2017 3:41 am

מיללער כתב:באמת, במקומות שלנו לאחר אמירת המקום ינחם וכו' וירושלים מוסיפין בשפת אידיש: מ'זאל מער נישט וויסן פון קיין צער

מעשה ממרן מהר"א מבעלזא עם מרן הבית ישראל
[אולי זה לא שייך לאשכול זה, אמנם סו"ס במוצאי שבת עסקינן]

לעומקו של דבר

הסיום באידיש מקובל לא רק בארה"ב, כמובן.
וגם כאן בא"י, אלו שמברכים בר"ה בדיוק כמופיע בשו"ע, אלו מקפידים לנחם גם בלי התוספת הנ"ל.

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » א' אפריל 23, 2017 10:16 pm

אהרון 37 כתב:שמעתי שיש אומרים משמו שבניחום אבלים היה אומר רק "המקום ינחם אתכם בתוך אבלי ציון וירושלים", בלי הסיומת "ולא תוסיפו לדאבה עוד", האם מישהו יודע משהו בעניין?.

וראה באשכול אחר
viewtopic.php?f=7&t=4924&p=39436&hilit#p39436
שתמהו על מקור עצם הנוסח הנהוג "המקום ינחם אתכם וכו'"

חכם באשי כתב: עד שאתה שואל על התוספת 'ולא תוסיפו לדאבה עוד' תמוה מדוע בכלל מנחמים בנוסח 'המקום ינחם' וכו' שאינו נזכר בחז"ל!
בחז"ל הנוסח הוא: 'מן השמים תנוחמו'. וכן נוהגים בני עדות המזרח.

אמנם, עיין פרישה יו"ד סי' שצ"ג ס"ק ג' שכתב: "סמך לניחום אבלים שלנו ... ואומרים ה' ינחמך עם שאר אבלי ציון".
אך הנוסח שהוא מביא הוא "ה' ינחמך", וצ"ע מה מקור הנוסח "המקום" הנהוג.
וישנם כנראה הסבורים שזה הנוסח העיקרי, ואומרים כל מיני פשטלאך על המילה "המקום" !
[ועיי' שו"ע יו"ד סי' שע"ז סעיף א' שעל עבדים ושפחות אומרים לו המקום ימלא חסרונך כשם שאומרים לאדם על שורו וחמורו, ומקור הדין ברכות ט"ז ע"ב. ולא כ"כ נראה שמשם מקור נוסח "המקום"]

עתניאל בן קנז

ציטוט מתוך מאמר

... הנוסח המקובל אצל כלל ישראל בניחום אבלים הוא 'המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים'.
נוסח זה מקובל אצל יהדות אשכנז מדורי דורות . וכפי שמובא במהרי"ל (שמחות, יד) "... שאלתי לאמ"ץ (= אדונינו מורה צדק) מהר"י סג"ל ואנו היכי נימא, ואמר ששמע מאביו שאמר 'השם ינחמך עם שאר אבילי ציון', ותו לא ". וכיוצ"ב במנהגי ורמיזא (לרי"ל קירכום, הלכות אבל, עמ' שטו) "ואין אומרים בשבת 'השם ינחמך עם שארי אבילי ציון' כמו בחול". פסקי מהר"ש מלובלין (סי' מ) "וכן אני נוהג לומר לאבל כשבא, 'ה' ינחם אותך עם אבילי ציון וירושלים'". ובעוד מקומות רבים.

כאמור, כיום מקובל לומר 'המקום ינחם' , במקום 'השם ינחם' המובא בדברי הקדמונים .
(כן הוא הנוסח המובא בדברי הפוסקים. ראה כגון מגן אברהם (רפז, א) - 'המקום ינחמך' (ומציין שם לטור שצג, ושם אין מובא נוסח זה). ובעקבותיו בפמ"ג, שו"ע הרב, ערוך השלחן, ומשנה ברורה שם. ובשאר הפוסקים)
וזאת על פי דברי חז"ל בניחום עבור הפסדים שעובר האדם "המקום ימלא חסרונך" (ברכות טז:). ובדומה לזה הם דברי חז"ל לגבי הברכה לחולה (שבת יב:): "המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל".
וביאור הדברים על פי דברי האר"י הקדוש (שער מאמרי חז"ל שם) שהסביר הענין בסודם של דברים, מדוע דוקא 'המקום' הוא הממלא החסרון, עיי"ש. והסבר זה מתאים גם לבאר מדוע הנהיגו לומר כן בנוסח זה גם בניחום אבלים. כן עולה מדברי מהר"י צמח, ב'נגיד ומצוה', שהעתיק דברי האריה"ק הנ"ל בתוך סדר ניחום האבלים, ונראה בעליל שכוונתו לזה.

אין ברור מתי עברו הציבור לשנות הנוסח מ'השם' ל'המקום'. אולם נציין בזה לדברי רבי חיים באכנער (נדפס אמסטרדם תלא) ומביא שם בסימן כז "... וכשמנחם אבלים בחול, יאמר 'המקום ינחמך... בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. וכתבתי בספרי ארחות חיים בשם הגאון מה"ר ליפמאן בעל 'תוספות יום טוב', שיכולים לומר במקום 'המקום ינחמך', 'השם ינחמך'".
ספרו 'ארחות חיים' הוא קיצור הלכות (נדפס לאחרונה מתוך טופס יחיד קרוע, ע"י מכון זכרון אהרן), והוא ספר קיצור הלכות. לספר יש הסכמות מגדולי דורו, וביניהם ה'תוספות יום טוב', אשר הוסיף גם כמה קיצורי דינים לשלבם בתוך הספר. ושם (סימן יד סעיף ח) דן כמה דינים למי שמת לו מת בתוך הרגל (סוכות), ותוך הדברים מובא אודות מי שיושב שבעה לאחר הרגל, וכבר עברו שבעה ימים מעת הפטירה - "אע"פ שנמשכו ימי אבלו עד אחר שבת בראשית, שלא יצאו לקראתו מבית הכנסת לעמוד עמו בשורה, ולומר לו 'השם ינחמך' או 'המקום ינחמך' הואיל ימי התנחומין כבר עברו. עד כאן לשון הרב הגדול (=התוי"ט)". ודייק בלשון רבו [אף שכל נוסח הניחום הובא בדין זה רק בדרך אגב לגמרי], מדנקט ב' הלשונות, אלמא שאפשר לומר ב' הנוסחאות.
ולעניננו למדנו, שבזמנו כבר היה נפוץ הנוסח 'המקום ינחם...', ולכן היה לו נחוץ לו לפרש, שמדברי התויו"ט משמע, שגם הנוסח הישן 'השם ינחמך' אף הוא 'כשר ונכון'.

עתניאל בן קנז

ציטוט נוסף מן המאמר

מנהג אנשי ירושלים , שהנהיגו להוסיף על נוסח הותיק הנ"ל, 'ולא תוסיפו לדאבה עוד' (או נוסח אחר בעל תוכן דומה).
נוסח זה מבוסס על פי הפסוק (ירמיה לא, יא-יב) אודות הגאולה העתידה "... והיתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד ... והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם".
ראה כתר שם טוב (גאגין, ח"ב מנהגי אבילות סי' קה, עמו תשז) . וכן מובא בתשובות והנהגות (ח"ד סי' רעד. פרק ט ה"ז). וראה גם קונטרס הנהגות ופסקים לרבי יוסף חיים זוננפלד (מנהגי אבילות אות יא) " נוסח נחמת האבלים, שאומרים 'המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון' הקפיד רבינו לסיים ולומר 'ולא תוסיפו לדאבה עוד', שאם לא כן משתמע מזה שחלילה יהיו בנחמה פעם נוספת רח"ל". [וראה בקובץ מוריה (שנה כב י-יב, אלול נט, עמ' פח), שמביאים שם לשער שנוסח זה הוא על פי הנוסח שהיו רגילים לומר באידיש 'מ'זאל מער נישט וויסן פון קיין צער'].

אכן כאמור, נוסח זה מחודש בדורות האחרונים, ולא היה נהוג בדורות קודמים.

וסיפר הרה"ח ר' דוד מאיר ווייס שליט"א , מה שאירע אצל מהר"א מבעלזא זי"ע, בשעה שישב שבעה על אחיו הרה"ק מבילגורייא זי"ע - "כשהייתי בניחום אבלים אצל כ"ק מרן זי"ע, שמעתי את אחד המשתתפים מנחם את מרן זי"ע בברכה השגורה: "איהר זאלט נישט וויסן פון קיין צער...". והפטיר: "דער רבי האט דאך אסאך מיטגעמאכט". נענה מרן ואמר: "איי, איי, איך האב אין מיין לעבן קיין צער נישט געהאט..." . וכן מספר המשב"ק הרה"ג ר' אהרן מרדכי רוטנר שליט"א - "כאשר ישב מרן זי"ע שבעה לפטירת אחיו, הורה למנחמים לומר 'המקום ינחם אתכם ... און מ'זאל בעהיט און באשיצט ווערן פון יעדער צער'.
כלומר שאכן יש תפילה ותחינה על העתיד להנצל מכל צער, אולם בלא שיהיה שום משמעות שעד עכשיו היה לאדם זה צער ועגמת נפש ...
[ונציין לעיין - בלשון חכמים מרפא - נוסח המובא בשו"ת דובב מישרים (ח"ב סי' יג, שנכתבה ביער בגלותו ברוסיא כמובא שם) ובו מנחם את השואל "... אביע לך ברכת נחמה לרגלי פטירת אמך ע"ה, המקום ינחם אותך, ולא ישמע עוד קול אנחה בבתי אחינו בית ישראל ואך טוב וחסד תסובב אותם כל הימים אכי"ר". דייק בלשונו, בעוד ברישא בנוסח הנחמה דיבר ישירות למנוחם, הרי בסיפא בתחינה ותפילה על העתיד, שינה הלשון לנוסח כללי].

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ב' אפריל 24, 2017 12:08 am

יישר כח!

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ג' אפריל 25, 2017 4:40 pm

בעיתון המבשר בשבת לפני חג הפסח היה מוסף על חבורות של מצות, והייתה גם כתבה על חבורתו של הגר"ח זצ"ל, אשמח אם מישהו יוכל להעלות את הכתבה לכאן.

כמו כן במוסף שבת חוה"מ היה משהו על הגר"ח זצ"ל, אשמח ג"כ אם מישהו יוכל להעלות את זה.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ד' אוגוסט 23, 2017 1:34 am

אחותו של רבינו זצ"ל הרבנית אסתר פינקל ע"ה, אשתו של הגאון ר' בינוש פינקל זצ"ל הלכה לעולמה.

ברמן · הודעהעל ידי **ברמן** » ד' דצמבר 20, 2017 8:32 pm

viewtopic.php?f=19&t=37855&start=320#p424446

מאיר סובל כתב:לא שונה מזה, מה שאירע ב"לדרמן" בשמחת תורה של השנה הראשונה אחרי פטירת מרן החזו"א.
תלמידי החזו"א הרגישו חסר עצום כי בכל שנה היו רגילים לרקוד בבית החזו"א, והחזו"א הפליא בשמחת התורה כמו נער צעיר והחדוותא דאורייתא עלתה עד לרקיע השביעי, וכל זה חסרו עתה.
כל זה היתה ההרגשה שליבא לפומא לא גליא, עד שבאופן ספונטאני דפק אחד מהחבורה [רבי אהרן ישעי' רוטר] על הבימה והכריז "הולכים לרבי חיים" [גרינמן]. ומאז.....

מהעבר · הודעהעל ידי **מהעבר** » ה' דצמבר 21, 2017 10:50 pm

איני יודע אם לדרמן היה קיים שנה אחרי פטירת החזו"א
אבל הגר"ח גריינימן התפלל בלדרמן שנים רבות
אז משהו לא ברור בסיפור

פורום אוצר החכמה

מי מחובר