לעומקו של דבר כתב:אולי יש להקדים: למה רק בברית נשאר המנהג, ואילו בנישואין התבטל (או נדחה לשבת ש"ב) ובבר מצווה אומר שני משפטים ודיו.
מדין עמו אנכי בצרה, אגב צערא דינוקא. מוסיפין צערא דציבור.
לעומקו של דבר כתב:אולי יש להקדים: למה רק בברית נשאר המנהג, ואילו בנישואין התבטל (או נדחה לשבת ש"ב) ובבר מצווה אומר שני משפטים ודיו.
סגי נהור כתב:אולי מישהו יסביר את פשר התאוה לעמוד ולדרוש במקום שבו שורר רעש ואף אחד לא מקשיב ולא מעוניין לשמוע, עד שאנו רואים אנשים אוחזים במיקרופון ואינם מרפים (אינני מדבר על בריתות בדוקא). לי זה נראה כמו עינוי גדול.
מכון חכמי ספרד כתב:סגי נהור כתב:אולי מישהו יסביר את פשר התאוה לעמוד ולדרוש במקום שבו שורר רעש ואף אחד לא מקשיב ולא מעוניין לשמוע, עד שאנו רואים אנשים אוחזים במיקרופון ואינם מרפים (אינני מדבר על בריתות בדוקא). לי זה נראה כמו עינוי גדול.
כמו כל תאוה לכבוד, למרות שכולם צוחקים עליו.
גביר כתב:לענ"ד הטוב ביותר [וכך עשיתי בבריתות של בני שיחיו] לומר דרוש קצר וקליט של כמה דקות ולהקפיד שלא יהיו יותר מארבעה דוברים.
משולש כתב:אני מתפלא על הרב "מכון", כל שולחן שלא אמרו עליו ד"ת כולו זבחי מתים. רק בזכות ה"עינוי" הזה זוכים לאכול משולחנו של מקום. (ונ"ל שיש היום הרבה חתונות שאינן נקראות "סעודת מצוה").
דרך אגב בעולם הבא לא יהיה עוף ושניצל ויש אנשים שיצטרכו "להתענות" שם למעלה לשמוע דברי תורה ולהתענות מזיו השכינה.
משולש כתב:מכון חכמי ספרד כתב:סגי נהור כתב:אולי מישהו יסביר את פשר התאוה לעמוד ולדרוש במקום שבו שורר רעש ואף אחד לא מקשיב ולא מעוניין לשמוע, עד שאנו רואים אנשים אוחזים במיקרופון ואינם מרפים (אינני מדבר על בריתות בדוקא). לי זה נראה כמו עינוי גדול.
כמו כל תאוה לכבוד, למרות שכולם צוחקים עליו.
אני מתפלא על הרב "מכון", כל שולחן שלא אמרו עליו ד"ת כולו זבחי מתים. רק בזכות ה"עינוי" הזה זוכים לאכול משולחנו של מקום. (ונ"ל שיש היום הרבה חתונות שאינן נקראות "סעודת מצוה").
דרך אגב בעולם הבא לא יהיה עוף ושניצל ויש אנשים שיצטרכו "להתענות" שם למעלה לשמוע דברי תורה ולהתענות מזיו השכינה.
א. חיים כתב:משולש כתב:אני מתפלא על הרב "מכון", כל שולחן שלא אמרו עליו ד"ת כולו זבחי מתים. רק בזכות ה"עינוי" הזה זוכים לאכול משולחנו של מקום. (ונ"ל שיש היום הרבה חתונות שאינן נקראות "סעודת מצוה").
דרך אגב בעולם הבא לא יהיה עוף ושניצל ויש אנשים שיצטרכו "להתענות" שם למעלה לשמוע דברי תורה ולהתענות מזיו השכינה.
למוזמנים בעוד יום יומיים מצפה סעודה כיד המלך, כך אני מבין. ולא סתם סעודת מצוה, אלא מהודרת לפי שיעורי חזו"א. העיקר שיהי' במזל טוב ועם הרבה נחת.
איש_ספר כתב:בפשטות ל"א זבחי מתים אלא כשאין הסעודה סעודת מצוה.
כך אומר השכל הישר ולא מצאתי סתירה לזה.
משולש כתב:מכון חכמי ספרד כתב:סגי נהור כתב:אולי מישהו יסביר את פשר התאוה לעמוד ולדרוש במקום שבו שורר רעש ואף אחד לא מקשיב ולא מעוניין לשמוע, עד שאנו רואים אנשים אוחזים במיקרופון ואינם מרפים (אינני מדבר על בריתות בדוקא). לי זה נראה כמו עינוי גדול.
כמו כל תאוה לכבוד, למרות שכולם צוחקים עליו.
אני מתפלא על הרב "מכון", כל שולחן שלא אמרו עליו ד"ת כולו זבחי מתים. רק בזכות ה"עינוי" הזה זוכים לאכול משולחנו של מקום. (ונ"ל שיש היום הרבה חתונות שאינן נקראות "סעודת מצוה").
דרך אגב בעולם הבא לא יהיה עוף ושניצל ויש אנשים שיצטרכו "להתענות" שם למעלה לשמוע דברי תורה ולהתענות מזיו השכינה.
סגי נהור כתב:אם לא שמת לב, דיברתי על העינוי של הדובר ולא של השומעים (אלא שעינינו הרואות שלמעשה הדוברים אינם מתענים אלא מתענגים מכל רגע, ועל זה היה הצע"ג).
משולש כתב:סגי נהור כתב:אם לא שמת לב, דיברתי על העינוי של הדובר ולא של השומעים (אלא שעינינו הרואות שלמעשה הדוברים אינם מתענים אלא מתענגים מכל רגע, ועל זה היה הצע"ג).
יש את הוורט הידוע של (??) שאפילו אם איש אחד מתחזק זה כבר שווה כל הדרשה, ואפילו אם האיש הזה הוא אני בעצמי...
משולש כתב:אמן תודה רבה. אתה יכול לבוא כבר עכשיו לטעום קצת...
מכון חכמי ספרד כתב:ה. אם אתה רוצה להזמין אותי לדבר בברית, תודיע מוקדם.
משולש כתב:מכון חכמי ספרד כתב:ה. אם אתה רוצה להזמין אותי לדבר בברית, תודיע מוקדם.
זה מחר, אתה בא?
משולש כתב:איש_ספר כתב:בפשטות ל"א זבחי מתים אלא כשאין הסעודה סעודת מצוה.
כך אומר השכל הישר ולא מצאתי סתירה לזה.
חידוש מעניין ולענ"ד חשוב למצוא לו מקור.
תודה
(עכ"פ בוודאי שאם סעודת רשות הופכת מזבחי מתים לשולחנו של מקום ע"י ד"ת, עאכ"ו מה רב ערכה של סעודת מצווה בתוספת ד"ת).
איש_ספר כתב:בפשטות ל"א זבחי מתים אלא כשאין הסעודה סעודת מצוה.
כך אומר השכל הישר ולא מצאתי סתירה לזה.
פרי יהושע כתב:איש_ספר כתב:בפשטות ל"א זבחי מתים אלא כשאין הסעודה סעודת מצוה.
כך אומר השכל הישר ולא מצאתי סתירה לזה.
בירושלים היו אומרים למה חתן דורש, "ענווה" שאומר בכך שהשוער אינו כמשיא בתו לת"ח שהוא עצמו סעודת מצוה ואין צריך דרשה, ולכן מפסיקים אותו בשירה לומר שהוא עצמו ת"ח ואין צריך לסעודת המצווה דרשה.
אולי נעשה אשכול דרשות לברית מילה כל אחד יעלה את הדרשה שדרש, זה יכול להיות מעניין לא?. כאן לפחות לא יפסיקו אותו בשיחה, ולא יראה איך מפהקים לו.
פרי יהושע כתב:רק בברית מילה ופדיון הבן לא מפסקים אותך באמצע.
למען האמת תלוי במנהג המקומות, אצלנו לא הפסיקו אפי' את הבר מצווה.
משולש כתב:פרי יהושע כתב:רק בברית מילה ופדיון הבן לא מפסקים אותך באמצע.
למען האמת תלוי במנהג המקומות, אצלנו לא הפסיקו אפי' את הבר מצווה.
לא רוצה לסטות רק אעיר ששמעתי שמנהג רע להפסיק דרשת הבר מצווה וראוי לבטלו.
משולש כתב:פרי יהושע כתב:רק בברית מילה ופדיון הבן לא מפסקים אותך באמצע.
למען האמת תלוי במנהג המקומות, אצלנו לא הפסיקו אפי' את הבר מצווה.
לא רוצה לסטות רק אעיר ששמעתי שמנהג רע להפסיק דרשת הבר מצווה וראוי לבטלו.
בברכה המשולשת כתב:משולש כתב:פרי יהושע כתב:רק בברית מילה ופדיון הבן לא מפסקים אותך באמצע.
למען האמת תלוי במנהג המקומות, אצלנו לא הפסיקו אפי' את הבר מצווה.
לא רוצה לסטות רק אעיר ששמעתי שמנהג רע להפסיק דרשת הבר מצווה וראוי לבטלו.
אני הקטן לא הרשיתי שיפסיקו אותי כשהייתי חתן, ולא בבריתו של בניי שיחיו וגם לא הרשיתי שיפסיקו אותם בבר מצוות.
משולש כתב:טוב:
קודם כל תודה רבה לכל המברכים והמעודדים. אני בטוח שיש לכם גם חלק בזכות שזכיתי לקיים מצוה חשובה זו הבוקר.
דבר שני היה דרשה מעולה ביותר, כמו שתכננתי כאן, בתחילה אגדה קצרה, אח"כ סיכמתי רסד רסה, (הוספתי כל מיני הערות מעניינות ומאתגרות שהשאירו את המאזינים/ות ב"סטאנד ביי"). אח"כ הבטחתי שבברית הבאה בלי נדר נלמד רסו, ואז סיום באגדה מאוד יפה שאין לי עכשיו "מוחין" לכתוב אותה, בהמשך אשתף בלי נדר.
בשמחות אצל כולם מתוך בריות גופא ונהורא מעליא.
איש_ספר כתב:מעולם לא הייתי בברית שאבי הבן דיבר חמש דקות בלבד. הייתי מצפה מאנשים בוגרים ואחראים שיניחו לנשים (ולאמא שבזכות תשעה ירחי לידה של מעמס ועוד כמה שעות של יסורי לידה הבעל יושב כמלך במזרח) לתת להם לעשות כחפצם וכהבנתם.משולש כתב:לגבי הנשים, זה תלוי הרבה באולם ובאקוסטיקה וגם אם יש הגברה ומה עוצמת הקול שהדרשן מסוגל להפיק מגרונו הניחר, במקרים רבים גם לו היה שקט מוחלט לא היו שומעים אפילו בגברים וכ"ש בנשים.
עם זאת, הייתי מצפה מנשים בוגרות ואחראיות להשתתק לחמש דקות מתוך שעתיים אפילו לא שומעות ולא מבינות כלום, ולו משום כבוד התורה וכבוד הדרשן שמוציא את גרונו לריק ואף אחד לא יכול לשמוע אותו מלבד היושבים לצדו...
.
איש_ספר כתב:בפשטות ל"א זבחי מתים אלא כשאין הסעודה סעודת מצוה.
כך אומר השכל הישר ולא מצאתי סתירה לזה.
לעומקו של דבר כתב:משולש כתב:איש_ספר כתב:בפשטות ל"א זבחי מתים אלא כשאין הסעודה סעודת מצוה.
כך אומר השכל הישר ולא מצאתי סתירה לזה.
חידוש מעניין ולענ"ד חשוב למצוא לו מקור.
תודה
(עכ"פ בוודאי שאם סעודת רשות הופכת מזבחי מתים לשולחנו של מקום ע"י ד"ת, עאכ"ו מה רב ערכה של סעודת מצווה בתוספת ד"ת).
לכאו' יש להוכיח ממש"כ הפוסקים שבמקום שאין כ"כ מצווה בסעודה, (כגון בחנוכה) אם יאמרו ד"ת ודאי יהיה סעודת מצווה, ולכאו' הרי פשיטא, דאל"ה הוי זבחי מתים. ויל"פ.
פרי יהושע כתב:בירושלים היו אומרים למה חתן דורש, "ענווה" שאומר בכך שהשווער אינו כמשיא בתו לת"ח שהוא עצמו סעודת מצוה ואין צריך דרשה, ולכן מפסיקים אותו בשירה לומר שהוא עצמו ת"ח ואין צריך לסעודת המצווה דרשה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 366 אורחים