אין עוור כמי שמסנוור את עצמו לדעת.
רוב הטענות לא היו על הלגיטימציה שלו, והצגת הדברים כך הוא שקר וזיוף המתאים לספר פסקי תשובות.
נקדש את שמך בעולם כתב:לדעתי, לא כדאי לקחת את הדיון על הספר הנ"ל למקום של מגמתיות המחבר ועל האג'נדה שהוא מייצג, כי כפי שצפוי זה גורר ויכוח אידאולוגי על עצם הלגיטימציה שלו לחבר כזה חיבור,
לדעתי עדיף למקד את הביקורת בשיבושים הנוראים כמעט בכל עמוד במקורות המוטעים והמטעים אשר כל אחד שיפתח כמעט כל סוגיא יתקל בשיבוש של לפחות אחד מהמקורות, (אני כותב זאת כאחד שנכווה בעבר, ולקח לי זמן לקלוט מניין באו אלי הטעויות) .
דיון כזה אני חושב שיהיה יותר תועלתי כי ככה כולם מסכימים עם הביקורת ויוכלו לקבץ פה הערות ותיקונים לתועלת הכלל.
דוד העיתונאי כתב:בעוד שהנכם אומרים שיש כך וכך טעויות, ויש לכם דרישות לספקר נקי ומנופה מכל שגיאה,
הקדמונים שערכם כנראה היה גדול מדורנו, הסתפקו בכך שאמרו "דבר אחד טוב מציל על כל הספר".
עתניאל בן קנז כתב:דוד העיתונאי כתב:בעוד שהנכם אומרים שיש כך וכך טעויות, ויש לכם דרישות לספקר נקי ומנופה מכל שגיאה,
הקדמונים שערכם כנראה היה גדול מדורנו, הסתפקו בכך שאמרו "דבר אחד טוב מציל על כל הספר".
פשוט אחזור על דבריך בכדי להבינם.
ספר הלכה שכל כולו מלא פסקים מוטעים ומכשילים, ופסק אחד טוב, מכשיר את הספר, ואפשר לקיימו.
(לא התכוונתי ח"ו לומר שפסקי תשובות מוטעה עד כדי כך. אבל רציתי להבין האם לזה התכוונת?).
אוהב אוצר כתב:להרב 'נקדש' ועוד:
לא לגיטימי ולא שום דבר, אני בסה"כ כואב ע"ז שמבזים פה ת"ח, עושים לו משפט שדה מבלי שהוא יכול להגיב [כי הוא לא גולש באינט' כמו החכמים כאן...]
פוגעים בצורה אישית ולא מכובדת.
אפשר לחלוק ולהעיר ואף מצוה להזהיר על טעיות אבל! בכבוד הראוי שאינני חושב שיש כאן מי מהמעירים שהספיקו למלא כרסם בש"ס ופוסקים כמוהו ובכ"ז מרשים לדבר עליו, משל היה אברך צעיר לימים.
דרומי כתב:מאז ומתמיד הערכתי מאוד את הספר פסקי תשובות וחשבתי שהוא אחד מהיצירות המוצלחות ביותר שיצאו לאור בדורנו. ב"ה אני משתמש בו רבות וכמובן תפסתי אותו על כמה טעויות פה ושם, אבל עדיין התועלת היא עצומה לאין שיעור.
כמה שהערכתי את הספר עד כה (את המחבר שליט"א איני מכיר), הרי עכשיו - לנוכח קריאת אשכול זה מתחילתו ועד סופו - התחזקה הערכתי אליו שבעתיים. אשריו ואשרי חלקו.
דרומי כתב:הנטעי גבריאל מלא סתירות פנימיות כרימון.
שלום אידלמן כתב:הייתי פעם בביתו של גאון ישראל רבי אברהם גנחובסקי זצוק"ל, ועל שולחנו היה מונח הספר פסקי תשובות, פתחתיו וראיתי שכמעט כל עמוד מעוטר בגליונות והערות למכביר, שאילתיו על זה, וענה שכדרכה של תורה תמיד יש הערות, ובמשך דקה ארוכה פיו היה מלא תהלה ושבח על זכותו של המחבר שזכה והספר נמצא בכל בית יהודי וכו' וכו'.
(איני זוכר את לשון קדשו במדויק, אך זה היה תוכן הדברים).
קראקובער כתב:שלום אידלמן כתב:הייתי פעם בביתו של גאון ישראל רבי אברהם גנחובסקי זצוק"ל, ועל שולחנו היה מונח הספר פסקי תשובות, פתחתיו וראיתי שכמעט כל עמוד מעוטר בגליונות והערות למכביר, שאילתיו על זה, וענה שכדרכה של תורה תמיד יש הערות, ובמשך דקה ארוכה פיו היה מלא תהלה ושבח על זכותו של המחבר שזכה והספר נמצא בכל בית יהודי וכו' וכו'.
(איני זוכר את לשון קדשו במדויק, אך זה היה תוכן הדברים).
הרי זה בא ללמד ונמצא למד על ר' אברהם שלא לא היה מסוגל להוציא מילה מגונה על יהודי.
שלום אידלמן כתב:קראקובער כתב:שלום אידלמן כתב:הייתי פעם בביתו של גאון ישראל רבי אברהם גנחובסקי זצוק"ל, ועל שולחנו היה מונח הספר פסקי תשובות, פתחתיו וראיתי שכמעט כל עמוד מעוטר בגליונות והערות למכביר, שאילתיו על זה, וענה שכדרכה של תורה תמיד יש הערות, ובמשך דקה ארוכה פיו היה מלא תהלה ושבח על זכותו של המחבר שזכה והספר נמצא בכל בית יהודי וכו' וכו'.
(איני זוכר את לשון קדשו במדויק, אך זה היה תוכן הדברים).
הרי זה בא ללמד ונמצא למד על ר' אברהם שלא לא היה מסוגל להוציא מילה מגונה על יהודי.
אגב, שתיתי שנים ארוכות ממימיו המתוקים , ואכן מעולם לא נשמע מפיו רמז ולו קטן ביותר בגנותו של יהודי, הדבר היחיד ששמעתי ממנו פעם אחת היה כשפעם אחת בשהותי בביתו רפרפתי בספר אחד מאבות משפחתו שבאותה תקופה י"ל מחדש, כשראה שאני קורא את דברי ההקדמה של אחד מקרובי משפחתו ... אמר לי בזה"ל:
את זה אינך צריך לקרוא!!!
דרומי כתב:[כמובן אין בכל הנ"ל סתירה להוצאת קונטרס של תיקונים וכו' בצורה מכובדת].
דרומי כתב:ולמען הדיון העניני, אציג בזה טעות שמצאתי אני הקטן בדבריו:
בסימן קסז הערה 39 חקר המחבר האם הדין לתת עשר אצבעותיו בפת בשעת הברכה הוא גם בפת הבאה בכיסנין שמברכים עליה מזונות.
ודבריו תמוהים, שהרי בשו"ע מפורש (סקס"ז ס"ד) "יתן שתי ידיו על הפת בשעת ברכה, שיש בהן עשר אצבעות כנגד עשר מצוות התלויות בפת, ולכך יש עשר תיבות בברכת המוציא" - והרי בברכת מזונות יש רק תשע תיבות, וא"כ אין שום מקום לספק.
דרומי כתב:בכל רשימת הטעויות דלעיל לא ראיתי שום טעות קריטית (עיינתי ברפרוף, לא בעיון עמוק). אם טעה וכתב בשם המנחת חינוך להיתר ובאמת המנחת חינוך אסר - נו, ובכן? אז יש פוסקים אחרים שהתירו ועליהם סומכים. בלאו הכי רוב ההכרעות להלכה מצורפות מכמה סניפים וסניפי סניפים ורחוק מאוד שתהיה טעות להלכה ממש, מכשול כפשוטו. (בכלל כמדומני שהוא די מחמיר בהכרעותיו ומשתדל תמיד לצאת ידי כל הדיעות, גם במקרים שלכאורה אין בזה כל צורך, ואכמ"ל).
כמובן שיש להתריע כי אין לסמוך על ספר זה כסומים בארובה, כמו שאין לסמוך על ספרים אחרים. וכבר הארכתי בזה לעיל (אגב, את ההשואה לנטע"ג ערך מישהו לפניי ואני בסך הכל עניתי לו). אך להגדיר ספר זה כ"עוולה" ("אל תשכן באהליך עוולה") היא עוולה נוראית, וכל עוד לא יימצא ספר טוב ממנו בוודאי שיהודים רבים וטובים נעזרים בו וימשיכו להיעזר בו עד ביאת גואל צדק. אפשר גם לבקש או לעזור למחבר לעבור על הטעויות ולתקנן, אך לא לפסול את הספר.
ובמלים פשוטות: תנמיכו ציפיות. זה לא אנציקלופדיה תלמודית אלא ספר שנועד לכוון לפסיקה הלכתית-מעשית, ותו לא.
ולמען הדיון העניני, אציג בזה טעות שמצאתי אני הקטן בדבריו:
בסימן קסז הערה 39 חקר המחבר האם הדין לתת עשר אצבעותיו בפת בשעת הברכה הוא גם בפת הבאה בכיסנין שמברכים עליה מזונות.
ודבריו תמוהים, שהרי בשו"ע מפורש (סקס"ז ס"ד) "יתן שתי ידיו על הפת בשעת ברכה, שיש בהן עשר אצבעות כנגד עשר מצוות התלויות בפת, ולכך יש עשר תיבות בברכת המוציא" - והרי בברכת מזונות יש רק תשע תיבות, וא"כ אין שום מקום לספק.
דרומי כתב:בכל רשימת הטעויות דלעיל לא ראיתי שום טעות קריטית (עיינתי ברפרוף, לא בעיון עמוק). אם טעה וכתב בשם המנחת חינוך להיתר ובאמת המנחת חינוך אסר - נו, ובכן? אז יש פוסקים אחרים שהתירו ועליהם סומכים. בלאו הכי רוב ההכרעות להלכה מצורפות מכמה סניפים וסניפי סניפים ורחוק מאוד שתהיה טעות להלכה ממש, מכשול כפשוטו. (בכלל כמדומני שהוא די מחמיר בהכרעותיו ומשתדל תמיד לצאת ידי כל הדיעות, גם במקרים שלכאורה אין בזה כל צורך, ואכמ"ל).
כמובן שיש להתריע כי אין לסמוך על ספר זה כסומים בארובה, כמו שאין לסמוך על ספרים אחרים. וכבר הארכתי בזה לעיל (אגב, את ההשואה לנטע"ג ערך מישהו לפניי ואני בסך הכל עניתי לו). אך להגדיר ספר זה כ"עוולה" ("אל תשכן באהליך עוולה") היא עוולה נוראית, וכל עוד לא יימצא ספר טוב ממנו בוודאי שיהודים רבים וטובים נעזרים בו וימשיכו להיעזר בו עד ביאת גואל צדק. אפשר גם לבקש או לעזור למחבר לעבור על הטעויות ולתקנן, אך לא לפסול את הספר.
ובמלים פשוטות: תנמיכו ציפיות. זה לא אנציקלופדיה תלמודית אלא ספר שנועד לכוון לפסיקה הלכתית-מעשית, ותו לא.
ולמען הדיון העניני, אציג בזה טעות שמצאתי אני הקטן בדבריו:
בסימן קסז הערה 39 חקר המחבר האם הדין לתת עשר אצבעותיו בפת בשעת הברכה הוא גם בפת הבאה בכיסנין שמברכים עליה מזונות.
ודבריו תמוהים, שהרי בשו"ע מפורש (סקס"ז ס"ד) "יתן שתי ידיו על הפת בשעת ברכה, שיש בהן עשר אצבעות כנגד עשר מצוות התלויות בפת, ולכך יש עשר תיבות בברכת המוציא" - והרי בברכת מזונות יש רק תשע תיבות, וא"כ אין שום מקום לספק.
דרומי כתב:ולמען הדיון העניני, אציג בזה טעות שמצאתי אני הקטן בדבריו:
בסימן קסז הערה 39 חקר המחבר האם הדין לתת עשר אצבעותיו בפת בשעת הברכה הוא גם בפת הבאה בכיסנין שמברכים עליה מזונות.
ודבריו תמוהים, שהרי בשו"ע מפורש (סקס"ז ס"ד) "יתן שתי ידיו על הפת בשעת ברכה, שיש בהן עשר אצבעות כנגד עשר מצוות התלויות בפת, ולכך יש עשר תיבות בברכת המוציא" - והרי בברכת מזונות יש רק תשע תיבות, וא"כ אין שום מקום לספק.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: לענין ו־ 225 אורחים