ישיבות שנעלמו

[חד ברנש]

נתבקשתי לברר:

הרבה נכתב על 'ישיבת בית אל' - בית הכנסת של המקובלים בעיר העתיקה. הישיבה תפקדה כמרכז של חכמי הקבלה מן המאה ה-18 ועד שנת תש"ח. בשנת תש"ח, כמובן, המקום הפסיק לשמש כישיבה, והוקמה ישיבה חדשה במקומה מחוך לחומות העיר העתיקה. לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר חזרו היהודים לעיר העתיקה, נמצא שהישיבה נחרבה.
השאלה שאני רוצה לברר היא: מתי נחרבה הבניין פיזית? האם הוא נחרב במלחמת השחרור או סמוך אליה? או האם הוא נחרב רק תוך כדי מלחמת ששת הימים או בעקבותיה? או האם הוא נחרב באחת מן השנים שבין שתי המלחמות?
אם יש לך ספר כלשהו ששופך אור על עניין זה, אשמח לשמוע. (הספרים שמצאתי עד כה שמתייחסים לישיבת בית אל מתארים את תולדותיה עד שנת תש"ח אך לא מעבר לכך).
לחילופין, האם ידוע לך על איזה ספר (או איזה אדם) שאוכל לפנות כדי אליו כדי לברר את העניין?

[מכון חכמי ספרד]

נתבקשתי לברר:

השאלה שאני רוצה לברר היא: מתי נחרבה הבניין פיזית? האם הוא נחרב במלחמת השחרור או סמוך אליה? או האם הוא נחרב רק תוך כדי מלחמת ששת הימים או בעקבותיה? או האם הוא נחרב באחת מן השנים שבין שתי המלחמות?

ישיבת המקובלים בית אל לא נחרבה. היא נסגרה מאז שהירדנים כבשו את העיר העתיקה, ורבי עובדיה הדאיה בנה אותה מחדש בגג ביתו שברחוב רש"י, ועד היום זקני המקובלים לומדים שם.
ראה את הסיפור אודותיו בקובץ המצ"ב.

[חד ברנש]

מכון חכמי ספרד,
שמת לב שבכלל לא ענית לשאלה?
האם חכמה יש כאן או פירסומת סמוייה?

[מכון חכמי ספרד]

מכון חכמי ספרד,
שמת לב שבכלל לא ענית לשאלה?
האם חכמה יש כאן או פירסומת סמוייה?

היום אתה מתקפד, משום מה.
א. הישיבה לא נחרבה וכדקאמרן. הבניין עומד על תילו עד היום, בעיר העתיקה.
ב. אכן פרסומת. גלויה.

מה עוד חסר לך לדעת?

[מכון חכמי ספרד]

הגעתי היום למכון ומצאתי תמונה של הכניסה לישיבה, עומדת על תלה.
אני מניח שהתמונה הזו גם מסתובבת ברשת.

[איש_ספר]

התמונה של הכניסה לישיבה בעיר העתיקה, ולא של הישיבה ברחוב רש"י (של משפחת הדאיה).
הבנין בעיר העתיקה נחרב עד היסוד ולא נותר ממנו דבר. הבנין שאת דלתו הצגת (מיסודו של הרב גץ) הוא חדש לחלוטין.

[מכון חכמי ספרד]

צודק. טעות שלי.

[מכון חכמי ספרד]

הואיל ואוחדו האשכולות -
בנותן עניין להוסיף את ישיבת המקובלים 'עוז והדר' ששכנה במבנה אחד עם פורת יוסף, ע"פ בקשת מייסד הישיבה רבי יוסף חיים מבגדד.
לימים, מנהלי הישיבה ביקשו מהמקובלים לפנות את מקומם - אינני יודע מדוע - והישיבה חדלה להתקיים.

[מכון חכמי ספרד]

ואולי גם ישיבת סלבודקא בב"ב שנתכבסה בידי תלמידי החזו"א.

[גביר]

ואולי גם ישיבת סלבודקא בב"ב שנתכבסה בידי תלמידי החזו"א.

לענ"ד הרב חכמי ספרד שליט"א פתח כאן פתח לדיון חשוב הראוי לאשכול בפני עצמו - ישיבות שנשנתה דמותן, אחת הדוגמאות הבולטות היא ישיבת 'קול תורה' שלפי עדות תלמידיה בעבר [יהודים בעשור השמיני לחייהם, לאוי"ט] היא נשאה אופי מודרני ואף ציוני, בניגוד לדמותה היום.

[מכון חכמי ספרד]

ואולי גם ישיבת סלבודקא בב"ב שנתכבסה בידי תלמידי החזו"א.

לענ"ד הרב חכמי ספרד שליט"א פתח כאן פתח לדיון חשוב הראוי לאשכול בפני עצמו - ישיבות שנשנתה דמותן, אחת הדוגמאות הבולטות היא ישיבת 'קול תורה' שלפי עדות תלמידיה בעבר [יהודים בעשור השמיני לחייהם, לאוי"ט] היא נשאה אופי מודרני ואף ציוני, בניגוד לדמותה היום.

בניגוד לדמותה לפני עשרים שנה.

[הבינה והברכה]

ישיבת 'נזר התורה' של הרב נחום רוטשטיין, ששכנה בבנין בית יתומים דיסקין, כבר הזכירו פה?

ישיבה כלל חסידית, התקיימה כח"י שנים. היתה הגדולה מסוגה בזמנה, והיו בה בשיאה למעלה מ-300 תלמידים, ובשנתון אחד אף חצו את ה-400 בתחילת הזמן. עד ששקעה במהירות ולבסוף ננעלה.

קיימת תחת השם 'תפארת נזר התורה'

למיטב ידיעתי זה אכן שוכן באותו מקום - בית היתומים דיסקין ששייך לאותו בנ"א - הרב נחום רוטשטיין, אבל זה בכלל לא אותו ישיבה.
הוא הקים ישיבה כלל חסידית, והישיבה שיש שמה כיום זוהי ישיבה ליטאית.
מה גם שאם אני זוכר טוב הוא לא הראש ישיבה שמה, אלא הוא רק נתן להם את השטח [או שמשכיר להם את זה].

[שי אבי דוד]

אם אינני טועה, לאחר ששת הימים פעל במקום כולל בראשותו של הרב"מ אזרחי. ניתן לבדוק אצל האברכים מאותה תקופה, בשליפה מהזכרון" הרב דוד מצגר, הרב שמואל בצאל, הרב קירשטיין ועוד
פרטים נוספים על הישיבה אולי ניתן לדלות מבנו של הרב הדאיה המשמש בקודש כרבה של העיר אילת. נכדו של הרב גץ מפעיל כיום מרכז על שם סבו. אפשר שגם הוא ידע משהו

[הרע במיעוטו]

ואולי גם ישיבת סלבודקא בב"ב שנתכבסה בידי תלמידי החזו"א.

לענ"ד הרב חכמי ספרד שליט"א פתח כאן פתח לדיון חשוב הראוי לאשכול בפני עצמו - ישיבות שנשנתה דמותן, אחת הדוגמאות הבולטות היא ישיבת 'קול תורה' שלפי עדות תלמידיה בעבר [יהודים בעשור השמיני לחייהם, לאוי"ט] היא נשאה אופי מודרני ואף ציוני, בניגוד לדמותה היום.

יש להבחין בין הליכות שמקורן מהאופי הייקי של מקימי הישיבה לבין מודרנה וציונות

[נתי]

א. ישיבת בית אל נחרבה (כפשוטו) עם הכיבוש הירדני של הרובע היהודי, אמנם כבר כמה שנים קודם לא הייתה בתפארתה, ובטח אחרי שנפטר ראש הישיבה האחרון הרב שלום הדאיה בתש"ה. הרב גץ חידשה בשנת תשל"ג ברובע היהודי.

ב. הרב עובדיה הדאיה (שהרב של אילת הוא אחיינו), בנו של הרב שלום, למד בישיבה בצעירותו והיה מעורב גם בצד הניהולי. הקים בתשי"ח את הישיבה מחדש במערב העיר (רח' רש"י). בנו הרב שלום חיים מרדכי היה רה"י אחריו במערב העיר עד שנפטר בתש"ע. אחרי ששת הימים כנראה שתכנן הרב עובדיה להחזיר את הישיבה לעיר העתיקה אבל לא עלתה בידו (נפטר בתשכ"ט).

[ידידיה]

ואולי גם ישיבת סלבודקא בב"ב שנתכבסה בידי תלמידי החזו"א.

לענ"ד הרב חכמי ספרד שליט"א פתח כאן פתח לדיון חשוב הראוי לאשכול בפני עצמו - ישיבות שנשנתה דמותן, אחת הדוגמאות הבולטות היא ישיבת 'קול תורה' שלפי עדות תלמידיה בעבר [יהודים בעשור השמיני לחייהם, לאוי"ט] היא נשאה אופי מודרני ואף ציוני, בניגוד לדמותה היום.

הכל השתנה.

[שייף נפיק]

מי יודע מי היה ראש ישיבה בשם ישיבת חדרה בשנות הכ' נחוץ לי. תודה גדולה.

אני חושב שבחדרה היו שתי ישיבות בזמן עבר, היתה את ישיבת חדרה של ר' יענקל'ה גלינסקי והיה סניף של ישיבת איתרי.

אספר קצת על גלגולה של ישיבת חדרה ומבניה, כי כמה ניסו כאן ולא העלו דבר ברור אף שלא אוכל להאריך יתר על המידה.

הייתה מעין מתיבתא שהקימו בשנות השלושים אולי או אח"כ שני נורברדוקאים ר' יעקב גלניסקי ור' אלחנן פרלמוטר בחדרה כניסיון להמשך המסורת שלהם באירופה של הפצת תורה, ר' אלחנן היה גר בחדרה ור' יענקל בני ברק, בשנות החמישים שישים הגיע הרב מרדכי אליפנט עם רעיון של יסוד ישיבות מעפולה ועד אילת, בתנופה אמריקאית גדולה, עלה בידו להקים ישיבה שהגיעה במיטב שנותיה למאה עשרים בחור אז זה היה הרבה הוא גם הקים פנימיה משכוללת וכולי [היו לו רעיונות גרנדיוזיים להקים גם ישיבה קטנה בסוף זה לא הצליח], ראשי הישיבה שם היו ברובם בוגרי ישיבות אמריקאים שבהתחלה התחלפו כל זמן קצר, היו שם הרב רוזמרין, הרב זוריבין, הרב קושלבסקי, ואולי עוד בשנים הטובות שם כיהנו שם ב' ראשי ישיבות הגר"י אייכנשטיין [שהיה דומננטי יותר] כיום ראש ישיבת יד אהרן, ור' חנוך פרידמן כיום ראש כולל בהר נוף, היה שם גם מחלקה לאמריקאים ע"י הרב אפן, והיו שם גם רמי"ם ידועים כיום הרב ברזל מבני ברק כיום בקרית ספר היה שם ר"מ שיעור א', בעקבות סיכסוך בין יורשי הרב אליפנט לבין יורשי הרב גלנסקי הישיבה נסגרה במתכונתה זאת, אח"כ התגלגלו הדברים למחוזות אחרים, היה תקופה של ישיבה [מעין קיטנה של ממש של חברון], הרב משה פינקל היה שם ראש ישיבה והרב אפן גם נשאר שם, ור' משה גירבלטר גם, זה לא החזק מעמד, ואז באה ישיבת חדרה הנוכחית, זה פחות או יותר סיפורו של המקום על רגל אחת.

מו"ר הגאון רבי יואל שוורץ שליט"א שימש שם כמשגיח בשנות הל' (בכלל הוא היה המשגיח של ישיבת איתרי בבית צפפה, ובתחילת שנות הל' עשה סבב משגיחות, בישיבת הנגב, אופקים, וחדרה, כשנה בכל אחת, היה נמצא בישיבה במשך כל השבוע וחוזר לשבת)

[א גאליציאנער]

היתה את ישיבת מהר"ם בריסק בנתניה, שהרבה יהודים הונגרים למדו בה וכבר מועטים המה בקרבנו...
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[ברמן]

ואולי גם ישיבת סלבודקא בב"ב שנתכבסה בידי תלמידי החזו"א.

לענ"ד הרב חכמי ספרד שליט"א פתח כאן פתח לדיון חשוב הראוי לאשכול בפני עצמו - ישיבות שנשנתה דמותן, אחת הדוגמאות הבולטות היא ישיבת 'קול תורה' שלפי עדות תלמידיה בעבר [יהודים בעשור השמיני לחייהם, לאוי"ט] היא נשאה אופי מודרני ואף ציוני, בניגוד לדמותה היום.

אמר ר' יענקל ראדישקובר:
היעב"ץ ורבי יהונתן אייבשיץ רבו כל החיים, אולם בבית הקברות באלטונה הם נקברו אחד ליד השני.
גם הישיבות סלבודקה ונובהרדוק רבו כל החיים, אולם ב"גבעת רוקח" קברו אותן יחד....

[ברמן]

יש לציין על אף שאין זה מעצם הדיון כאן
שאכן הגר"י אריאלי זצ"ל לא מצא מקומו הראוי להגדיל תורה ברבים.
אמנם היתה לו עדנה וזכה שצאצאיו הם מרביצי תורה גדולים.
בראשם בנו הגדול רבי אשר שליט"א גדול מרביצי התורה בדורינו כידוע.
בנו רבי שמואל, ת"ח מופלג מלפנים ראש ישיבת עץ חיים.
בנו רבי שלמה. גאון מפורסם ומרביץ תורה בכמה מקומות בעל מח' ספרים רבים וגם מו"ל הרעק"א החדש [הכחול] שיותר מאשר הוא מלאכה הוא חכמה.
חתנו רבי אברהם נובוגרוצקי מראשי ישיבת אור ישראל.
חתנו רבי אברהם לויסון מראשי ישיבת חברון.
ועוד בנין וחתנין, אף דור שלישי, גדולי תורה ויראה מפורסמים.

בנו רבי שמואל, ת"ח מופלג מלפנים ראש ישיבת עץ חיים, וכיום מראשי ישיבת "חברון החדשה"

[ברמן]

ישיבת לומז'ה בפתח תקוה. אמנם היא קימת אבל זה בעצם כולל אברכים (מעולה) שמתנהל ע"י הג"ר אליעזר עוזר. היתה תקופה קצרה בילדותי שהיתה שם ישיבה . הגיעו כ15-20 בחורים לחיזוק, אבל לא החזיקה הרבה זמן מעמד.

מישהו פרטים על ראשי הישיבה והרמי"ם שכיהנו בה?

רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי ר"מ ורבי אורי ווייסבלום משגיח.
הישיבה התחדשה שם כשנתיים, בסביבות השנים תשל"ג-תשל"ה.
אחת הסיבות לסגירת הישיבה היתה עקב התנגדותם של ראשי ישיבת פוניבז' לשלוח תלמידים לשם (למרות שהגר"ש רוזובסקי סבר שיש לשלוח לשם תלמידים, עקב הכרת הטוב שיש לישיבת פוניבז', לישיבת לומז'ה, ממנה נשלחו התלמידים הראשונים שהקימו את ישיבת פוניבז').

[ברמן]

בירושלים לפני כשלושים שנה היתה ישיבה בשם "תפארת התורה" שהתחילה בצורה טובה ולאחר כמה שנים נסגרה לאחר שעברה לרמות ועברה טלטולים שונים.
מישהו זוכר ויכול להוסיף פרטים?

בראשות הגאון רבי נפתלי קרביץ שליט"א, בעל "אמרי שפר", המשמש כיום כנו"נ בכולל האברכים "ישיבת הר"ן" ברמות.
הישיבה ברמות נסגרה עקב ההצקות של ראש העיר טדי קולק, לאישור ההשתמשות בבנין.

[ברמן]

ומי זוכר את "ישיבת אשקלון"?? היום קיים כולל אברכים ע"ש הקדש זה בבית הכנסת "אהל תמר" רחוב יונה הנביא בבני ברק, בראשות "ראש ישיבת אשקלון" הג"ר יעקב ולפא.

באותה ישיבה באשקלון כיהן הג"ר צבי כהנא (גרושקא), שהקים אח"כ את הישיבה הגדולה "הרי יהודה" במושב בית מאיר. כיום בנו הג"ר אהרן גד כהנא עוןמד בראשות ישיבה לצעירים, שהוקמה בביניני ישיבת "הרי יהודה", במושב בית מאיר.

[ברמן]

נחלת ראובן – פתח תקוה? (מסתמא על שם רבי ראובן כץ)
אודה לכל מי שיוסיף פרטים

ישיבת "נחלת ראובן" הוקמה על שם רבי זרח ראובן ברוורמן, תלמיד המהרי"ל דיסקין, ומקים חברת "שומרי תורה", שעל קרקעותיה הוקמה ישיבת לומז'ה ורוב מוסדות החינוך הותיקים בפתח תקוה.
משום מה השתרשה הטעות שישיבת "נחלת ראובן" היא על שם רבי ראובן כ"ץ, אבל כבר העיד הרב ראובן גרוסמן, כי רבי ראובן כ"ץ עצמו השתתף במעמד הנחת אבן הפינה לבניני "נחלת ראובן".
בהמשך בהתפצלות הבעלות על בניני ישיבת לומז'ה, זכו בני משפחת כ"ץ בבניני "נחלת ראובן", בהם הם הקימו ישיבה תיכונית, ולאחר מכן מתיבתא ספרדית.

לאחר ששני המוסדות הנ"ל נסגרו, הושכר הבנין לישיבת "אור ישראל" לשם הקמת הישיבה הגדולה בראשות ר' יגאל רוזן, אשר לאחר כמה שנים עברה משם לשכונת גני הדר במזרח פתח תקוה.
כיום שוכן בבנין זה המוסד התיכוני "ידידיה"

[ידידיה]

מי יודע מי היה ראש ישיבה בשם ישיבת חדרה בשנות הכ' נחוץ לי. תודה גדולה.

אני חושב שבחדרה היו שתי ישיבות בזמן עבר, היתה את ישיבת חדרה של ר' יענקל'ה גלינסקי והיה סניף של ישיבת איתרי.

אספר קצת על גלגולה של ישיבת חדרה ומבניה, כי כמה ניסו כאן ולא העלו דבר ברור אף שלא אוכל להאריך יתר על המידה.

הייתה מעין מתיבתא שהקימו בשנות השלושים אולי או אח"כ שני נורברדוקאים ר' יעקב גלניסקי ור' אלחנן פרלמוטר בחדרה כניסיון להמשך המסורת שלהם באירופה של הפצת תורה, ר' אלחנן היה גר בחדרה ור' יענקל בני ברק, בשנות החמישים שישים הגיע הרב מרדכי אליפנט עם רעיון של יסוד ישיבות מעפולה ועד אילת, בתנופה אמריקאית גדולה, עלה בידו להקים ישיבה שהגיעה במיטב שנותיה למאה עשרים בחור אז זה היה הרבה הוא גם הקים פנימיה משכוללת וכולי [היו לו רעיונות גרנדיוזיים להקים גם ישיבה קטנה בסוף זה לא הצליח], ראשי הישיבה שם היו ברובם בוגרי ישיבות אמריקאים שבהתחלה התחלפו כל זמן קצר, היו שם הרב רוזמרין, הרב זוריבין, הרב קושלבסקי, ואולי עוד בשנים הטובות שם כיהנו שם ב' ראשי ישיבות הגר"י אייכנשטיין [שהיה דומננטי יותר] כיום ראש ישיבת יד אהרן, ור' חנוך פרידמן כיום ראש כולל בהר נוף, היה שם גם מחלקה לאמריקאים ע"י הרב אפן, והיו שם גם רמי"ם ידועים כיום הרב ברזל מבני ברק כיום בקרית ספר היה שם ר"מ שיעור א', בעקבות סיכסוך בין יורשי הרב אליפנט לבין יורשי הרב גלנסקי הישיבה נסגרה במתכונתה זאת, אח"כ התגלגלו הדברים למחוזות אחרים, היה תקופה של ישיבה [מעין קיטנה של ממש של חברון], הרב משה פינקל היה שם ראש ישיבה והרב אפן גם נשאר שם, ור' משה גירבלטר גם, זה לא החזק מעמד, ואז באה ישיבת חדרה הנוכחית, זה פחות או יותר סיפורו של המקום על רגל אחת.

הקמת ישיבת חדרה היתה על ידי ר אלחנן פרלמוטר ועמו בחור מב"י ת"א שלא היה מוכן להשתדך לבת חדרה ולגור בעיר שאין בה ישיבה.
מצורף מתוך מוסף יתד נאמן.

[ברמן]

ואולי גם ישיבת סלבודקא בב"ב שנתכבסה בידי תלמידי החזו"א.

לענ"ד הרב חכמי ספרד שליט"א פתח כאן פתח לדיון חשוב הראוי לאשכול בפני עצמו - ישיבות שנשנתה דמותן, אחת הדוגמאות הבולטות היא ישיבת 'קול תורה' שלפי עדות תלמידיה בעבר [יהודים בעשור השמיני לחייהם, לאוי"ט] היא נשאה אופי מודרני ואף ציוני, בניגוד לדמותה היום.

אמר ר' יענקל ראדישקובר:
היעב"ץ ורבי יהונתן אייבשיץ רבו כל החיים, אולם בבית הקברות באלטונה הם נקברו אחד ליד השני.
גם הישיבות סלבודקה ונובהרדוק רבו כל החיים, אולם ב"גבעת רוקח" קברו אותן יחד....

הכוונה לישיבת "בית יוסף - נובהרדוק" של הרב שטיגל, וישיבת סלבודקה - ששינו לגמרי את הכיוון החינוכי משיטת המוסר של ישיבות המקור בליטא.

[ידידיה]

[
מצבות בני הזוג שהביאו לחדרה את הישיבה, בבית העלמין הישן בחדרה

[קרלינאי]

ישיבת הרי יהודה במושב בית מאיר קיימת עד היום הזה
הגר"צ כהנא זצ"ל הקים את הישיבה בשנת תשכ"ד בתחילה היתה ישיבה גדולה ולצידה כולל אברכים
בסוף ימיו בשנת תשנ"ה עברה הישיבה לשמש ישיבה קטנה הקיימת עד להיום הזה
וכן כולל האברכים אשר לומדים שם אברכים בני עליה מהמיוחדים בארץ עד חשעות הלילה המאוחרות ובימי ששי עד לסמוך לשבת וגם בימי בין הזמנים
בראש המוסדות עומד בנו הגאון ר' אהרן כהנא שליט"א הממשיך את המפעל הגדול
תוכלו לעיין אתר הישיבה
hareiyehuda.org

[מכון חכמי ספרד]

ואולי גם ישיבת סלבודקא בב"ב שנתכבסה בידי תלמידי החזו"א.

לענ"ד הרב חכמי ספרד שליט"א פתח כאן פתח לדיון חשוב הראוי לאשכול בפני עצמו - ישיבות שנשנתה דמותן, אחת הדוגמאות הבולטות היא ישיבת 'קול תורה' שלפי עדות תלמידיה בעבר [יהודים בעשור השמיני לחייהם, לאוי"ט] היא נשאה אופי מודרני ואף ציוני, בניגוד לדמותה היום.

אמר ר' יענקל ראדישקובר:
היעב"ץ ורבי יהונתן אייבשיץ רבו כל החיים, אולם בבית הקברות באלטונה הם נקברו אחד ליד השני.
גם הישיבות סלבודקה ונובהרדוק רבו כל החיים, אולם ב"גבעת רוקח" קברו אותן יחד....

לא ידוע לי על מריבות שהיו ביניהם, אלא יותר ויכוחים אידאולוגים ברמה המינורית במקרה הטוב, ושתיקה מתעלמת במקרה העוד יותר טוב...

[ברמן]

ואולי גם ישיבת סלבודקא בב"ב שנתכבסה בידי תלמידי החזו"א.

אמר ר' יענקל ראדישקובר:
היעב"ץ ורבי יהונתן אייבשיץ רבו כל החיים, אולם בבית הקברות באלטונה הם נקברו אחד ליד השני.
גם הישיבות סלבודקה ונובהרדוק רבו כל החיים, אולם ב"גבעת רוקח" קברו אותן יחד....

לא ידוע לי על מריבות שהיו ביניהם, אלא יותר ויכוחים אידאולוגים ברמה המינורית במקרה הטוב, ושתיקה מתעלמת במקרה העוד יותר טוב...

כנראה שחכמי ספרד, לא ידעו את האיש ר' יענקל ראדישקובר ואת שיחו. בסך הכל הוא בא לסנוט ולזלזל ברמתם של ישיבות סלבודקה ונובהרדוק בבני ברק. (באותה מידה, הוא סנט בהרב מפוניבז' ואמר לו שהוא יותר גדול מהמהר"ל מפראג, שכן הוא הצליח לברוא בפוניבז' שלש מאות "גלמים").

פרשת הויכוחים האידאולוגיים בין ישיבות המוסר ה"נכבדות" (טלז וסלבודקה) לבין ישיבות המוסר ה"משפילות" (נוברהרדוק) הוא פרשה בפני עצמה, וכנראה באמת לא נגעה מלכות בחברתה, שכן רוב בחורי נובהרדוק באו מציבור אחר, מן הציבור החסידי באוקראינה ופולין, לעומת ישיבות ליטא (מיר, סלבודקה וטלז) שרוב תלמידיהם באו מן העולם הליטאי השמרני.
מי שכן נלחם בדרך הנובהרדקאית היתה הנהלת ישיבת ראדין, שבה היה ציבור חסידי ו"פרומערי" יותר. ראה אודות כך בהרחבה בספר של הרב דוד זריצקי "למעלה מן השמש" (בוגר ישיבת ראדין), שהוא תיאור אוטנטי ואמיתי של האוירה בישיבת ראדין.

[מכון חכמי ספרד]

. ראה אודות כך בהרחבה בספר של הרב דוד זריצקי "למעלה מן השמש" (בוגר ישיבת ראדין), שהוא תיאור אוטנטי ואמיתי של האוירה בישיבת ראדין.

ולצורך האיזון, גם בפולמוס המוסר של הרב דב כץ, עד כמה שניתן להשיגו (הוא אסף אותו מהמדפים לאחר כמה ימי מכירות).
הראשון נובהרדוקאי והשני סלבודקאי.
ניתן לחוש את הקרירות שנשבה מכתיבתו של הרב כץ על נובבהרדוק, בעת שמתאר את שיטתה בכרך ד' של סדרת תנועת המוסר.
וסתם כך, הסדרה הנ"ל מומלצת בחום רב.
מכריכה לכריכה.

[פרנקל תאומים]

לא ידוע לי על מריבות שהיו ביניהם, אלא יותר ויכוחים אידאולוגים ברמה המינורית במקרה הטוב, ושתיקה מתעלמת במקרה העוד יותר טוב...

פרשת הויכוחים האידאולוגיים בין ישיבות המוסר ה"נכבדות" (טלז וסלבודקה) לבין ישיבות המוסר ה"משפילות" (נוברהרדוק) הוא פרשה בפני עצמה, וכנראה באמת לא נגעה מלכות בחברתה, שכן רוב בחורי נובהרדוק באו מציבור אחר, מן הציבור החסידי באוקראינה ופולין, לעומת ישיבות ליטא (מיר, סלבודקה וטלז) שרוב תלמידיהם באו מן העולם הליטאי השמרני.
מי שכן נלחם בדרך הנובהרדקאית היתה הנהלת ישיבת ראדין, שבה היה ציבור חסידי ו"פרומערי" יותר. ראה אודות כך בהרחבה בספר של הרב דוד זריצקי "למעלה מן השמש" (בוגר ישיבת ראדין), שהוא תיאור אוטנטי ואמיתי של האוירה בישיבת ראדין.

ב'למעלה מן השמש' אין תיאורים של "מלחמה" בנובהרדוקאיות בישיבת ראדין, ודאי לא בהרחבה.
כל מה שאפשר למצוא שם זה על כמה בחורים בוגרי נובהרדוק שהרגישו צורך לצאת יחדיו לאיזה 'פעולה' נובהרדוקאית ממושכת, והמשגיח שאישר להם את היציאה אחר התלבטות, מעין זה היה יכול להתרחש גם בישיבות אחרות.
(ואגב, רד"ז האגדי אמנם למד בראדין מחד וחיבב את נובהרדוק מאידך, אבל 'למעלה מן השמש' לא נכתב באופן רשמי כתיאור קונקרטי לישיבת ראדין, כ"א כתיאור כללי לאווירה של ישיבות מזרח אירופה ערב המלחמה השניה. ואם כי אין ספק שהרבה מן התיאורים שלו שם מסתמכים על חוויותיו בראדין, בכ"ז א"א להתייחס לספר כתיאור מובהק של ישיבת ראדין, כ"א כמושפע מההוויה שלה).

[פרנקל תאומים]

. ראה אודות כך בהרחבה בספר של הרב דוד זריצקי "למעלה מן השמש" (בוגר ישיבת ראדין), שהוא תיאור אוטנטי ואמיתי של האוירה בישיבת ראדין.

ולצורך האיזון, גם בפולמוס המוסר של הרב דב כץ, עד כמה שניתן להשיגו (הוא אסף אותו מהמדפים לאחר כמה ימי מכירות).
הראשון נובהרדוקאי והשני סלבודקאי.
ניתן לחוש את הקרירות שנשבה מכתיבתו של הרב כץ על נובבהרדוק, בעת שמתאר את שיטתה בכרך ד' של סדרת תנועת המוסר.
וסתם כך, הסדרה הנ"ל מומלצת בחום רב.
מכריכה לכריכה.

מעבר לאי ההסכמה עם הקיצוניות של נובהרדוק, צריך לדעת שכל מתנגדי המוסר הגדולים הן מן החרדים והן מחוגי המשכילים, היו מנופפים בנובהרדוק בצהלה כאות ומופת ל'סכנה' הטמונה בתנועת הישיבות המוסריות וכהוכחה מובהקת לצדקת התנגדותם אליהן, ואין ספק שגם העובדה הזאת הטרידה את ישיבות המוסר האחרות.


נ"ב: "פולמוס המוסר" תחת ידי... אפשר לצלם אותו ב'אוניברסיטה' בירושלים.

[ברמן]

מי שכן נלחם בדרך הנובהרדקאית היתה הנהלת ישיבת ראדין, שבה היה ציבור חסידי ו"פרומערי" יותר. ראה אודות כך בהרחבה בספר של הרב דוד זריצקי "למעלה מן השמש" (בוגר ישיבת ראדין), שהוא תיאור אוטנטי ואמיתי של האוירה בישיבת ראדין.

ב'למעלה מן השמש' אין תיאורים של "מלחמה" בנובהרדוקאיות בישיבת ראדין, ודאי לא בהרחבה.
כל מה שאפשר למצוא שם זה על כמה בחורים בוגרי נובהרדוק שהרגישו צורך לצאת יחדיו לאיזה 'פעולה' נובהרדוקאית ממושכת, והמשגיח שאישר להם את היציאה אחר התלבטות, מעין זה היה יכול להתרחש גם בישיבות אחרות.
(ואגב, רד"ז האגדי אמנם למד בראדין מחד וחיבב את נובהרדוק מאידך, אבל 'למעלה מן השמש' לא נכתב באופן רשמי כתיאור קונקרטי לישיבת ראדין, כ"א כתיאור כללי לאווירה של ישיבות מזרח אירופה ערב המלחמה השניה. ואם כי אין ספק שהרבה מן התיאורים שלו שם מסתמכים על חוויותיו בראדין, בכ"ז א"א להתייחס לספר כתיאור מובהק של ישיבת ראדין, כ"א כמושפע מההוויה שלה).

ספר "למעלה מן השמש" נכתב באופן רשמי כתיאור כללי לאווירת עולם הישיבות בליטא. אבל נאמנת עלינו עדותו של רבי שמואל מנחם מילר מבת ים, שהיה ראדינער - כי רוב הדמויות והאירועים המתוארים בספר - הם תיאור מדוייק של ישיבת ראדין. למשל זליג הגרודנאי הוא דמות אמיתית בשם זה והתיאורים עליו מדוייקים.

[גביר]

הגיעה אלי לקטלוג דיסרטציה [עבודה לתואר שני] בשם "פחד יצחק" :יחסה של הציונות הדתית לרב יצחק גינזבורג - מאת אדם בשם חיים כצמן, בהנחיית ניב גורדון ודני פילק.
שם בעמ' 53 נכתב - "בשנת 1965 ... החל ללמוד בישיבה החרדית-ליטאית 'קמניץ' שבבני ברק " האם אכן הייתה ישיבת קמניץ בבני ברק או שזוהי טעות כרגיל כל כך בדברים הנאמרים ונכתבים במסגרת של 'מדעי' הרוח החברה?

[משולש]

ישיבת ירוחם, ישיבת נובהרדוק, ישיבת שערי בינה,

ישיבת ירוחם נסגרה פעמיים

הראשונה נפתחה בתשמ"ה בערך בראשות הגרר"י טיקוצ'ינסקי ולאחר פטירתו בתשמ"ט כיהן בראשותה הגרח"א מן יבלחט"א ונסגרה בסביבות תשנ"ו פלוס.
השניה נפתחה אחריה בשנת תשנ"ט בשם "דעת חכמה" בראשות הרב ?? בן שלום שליט"א כסניף לישיבת ??? (מונח לי בראש שלאותה ישיבה היה גם סניף בטלזסטון באותו זמן??) ואחר כך הפך לסניף לישיבת תפרח, היא נסגרה בסביבות תשס"ה או אחר כך.

[משולש]

ישיבה קטנה תפרח בראשות הגראי"ש קרביץ נפתחה בשנת תשנ"ד בערך ונסגרה (רשמית זה נקרא "סגירה זמנית") לפני שנה (בסוף תשע"ז) מסיבות כלכליות.
השם יעזור שיצליחו להחזיר עטרה ליושנה.

[מחולת המחנים]

הגיעה אלי לקטלוג דיסרטציה [עבודה לתואר שני] בשם "פחד יצחק" :יחסה של הציונות הדתית לרב יצחק גינזבורג - מאת אדם בשם חיים כצמן, בהנחיית ניב גורדון ודני פילק.
שם בעמ' 53 נכתב - "בשנת 1965 ... החל ללמוד בישיבה החרדית-ליטאית 'קמניץ' שבבני ברק " האם אכן הייתה ישיבת קמניץ בבני ברק או שזוהי טעות כרגיל כל כך בדברים הנאמרים ונכתבים במסגרת של 'מדעי' הרוח החברה?

בערכו של הרב יצחק גינזבורג בויקיפדיה כתוב שלמד בישיבת קמניץ בירושלים.

[מענה איש]

ישיבה קטנה במושב חמד פעלה בשנות התשנ
ישיבת אור התורה ברחוב חידושי הרי''ם בב''ב
ישיבה קטנה כנסת שלום שם

[משולש]

בבאר שבע היתה ישיבה שזכורה לי באופן מעומעם, היא פעלה בשנות הנון והסמך ונסגרה באמצע שנות הס'. איני זוכר כרגע יותר פרטים עליה.