אוצר בלוס כתב:מה המקור הראשון לרעיון זה?
והםא יש חולקים על כל עיקר הקביעה שקריעת ים סוף היתה בשש"פ?
זכורני שראיתי כן ואיני מוצא כעת.
דודי צח כתב:ספורנו דברים פרק טז
(ח) וביום השביעי עצרת. נעצרו בו ישראל יחדיו לעבודת האל יתעלה ושרו לו שירה בשביעי של חג המצות לפיכך נקדש אותו היום ולא תעשה מלאכה כי לולא זה לא היה השביעי קדוש כלל כמו שהוא הענין בחג הסכות שאין השביעי שלו מקרא קדש:
אוצר בלוס כתב:והםא יש חולקים על כל עיקר הקביעה שקריעת ים סוף היתה בשש"פ?
אבל בענין איסור מלאכה אינם שוים. כי היום השביעי הוא עצרת לה' והוא יום קריעת ים סוף. ועצרת היא שם למלכות מלשון (שמואל א' ט') זה יעצור בעמי. יאמר אותו יום שעמדו על הים מלך הקדוש ברוך הוא עליהם, וכמ"ש ה' ימלוך לעולם ועד. כי בא סוס פרעה ברכבו ופרשיו וגו'. ולהיותו יום המלכת הקדוש ברוך הוא על עמו ראוי שלא יעשה בו מלאכה ויהיה יום יותר מקודש מן שאר הימים הששה.
אף על פי שיצאו ממצרים, לא היו שלימים באמונתם עד היום השביעי שעברו בים, כי אז האמינו בה' ובמשה עבדו. ולכן צוה וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש, הוא יום השירה.
וביום הראשון -
הוא יום יציאת מצרים. והיום השביעי הוא יום טביעת פרעה, כאשר אפרש.
נוטר הכרמים כתב:במגילה (לא, א) מובאים סדרי קריאת התורה במועדים, ואיתא שם שבשביעי של פסח קורים פרשת בשלח, ובפשוטו היינו משום דמיירי שם מענין הנס דקריעת ים סוף שאירע באותו היום, אולם מצינו חידוש גדול ברש"י שם שפירש 'ויהי בשלח פרעה - לפי שביום שביעי של פסח אמרו שירה על הים'.
ומבואר דענינו של יום שביעי של פסח דעלה מוסבת הקריאה היינו שביום ז' של פסח אמרו ישראל שירה על הים.
ואמנם כן מפורש בלשון הספורנו ועוד מפרשים שהובאו לעיל כאן.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים