אפרקסתא דעניא כתב:גם מש"כ שם שהגמרא נכתבה תחת מלכות פרס ולכן לא רצו לכתוב שתלמידי ר"ע נהרגו במלחמה הוא תמוה מאוד.
א. הגמרא נכתבה 300 שנים אחרי המאורע המדובר. ומה אכפת לפרסיים מה נכתב שם?
בפשטות הכוונה לבעל המימרא ששינה בלשונו מפני שהיה תחת שלטון הרומאים ולאו דווקא לכתיבה בפועל בגמ' שציטטה את המימרא כלשונה. ואפשר גם שכל התייחסות חיובית למרד יהודי נתפסה כמסוכנת והבעת צער על מותם של אנשים שמרדו בשלטון (להבדיל מצער על חורבן\מגיפה וכד') היא לא דבר חיובי בעיני משטר רודני.
ב. נכתבו שם דברים חמורים רבים נגד הפרסים (מקודשים לגהנום) ללא חשש. ורק מזה חששו?
כנראה שביקורת על הדת הפרסית נתפסה כפחות מסוכנת מבקורת על השלטון (וכנ"ל אפשר שהמימרא נאמרה תחת הרומאים שהיו מסוכנים יותר).
ג. גם אם היה נכתב תחת הרומאים, זה בשבילם דבר חיובי, שיחששו מלהתעסק עמם, ומהכ"ת שזו סיבה להעלים ולטשטש?
היית שם שאתה בטוח כ"כ בהלך החשיבה של הרומאים? אולי כל אזכור של מרידה (שלולי ש'לא נהגו כבוד זב"ז' הייתה מצליחה) היה מסוכן באותה תקופה שנאמרה המימרא?
וכל דבריו שם בהמשך תמוהים מאוד, במח"כ.
שכתב שלא כתבו שטריינוס הרג את יהודי אלכסנדריה, ותלו זאת באלכסנדר, כי מלכות יוון כבר ירדה אז מגדולתה.
וכי עניין את הביזנטים הנוצרים שיכתבו שטריינוס הרג יהודים?
וכי זה הפריע לפרסים מתקופת רבינא ורב אשי?
כנ"ל שתלוי מתי נאמרה המימרא ולא בשעת כתיבת הדברים (טוב שלא שאלת על 'הקיסרות הרומית הקדושה' של גרמניה שבה הם הודפסו...)
ובסעיף כז בהמשך התעלה על עצמו וכתב שטויות שאין ראוי לצטטן
וכאן הבן שואל האם על הגר"ש אויערבאך או (לשם האיזון...) הגרב"ד פוברסקי אפשר ג"כ לכתוב "התעלה ע"ע וכתב שטויות" או שזהו כבוד השמור לראשי ישיבות ספרדים בלבד?