מונסיור (מר) שושני - איש מסתורין

יעל · הודעהעל ידי **יעל** » ה' ינואר 07, 2016 10:07 am

כידוע, לפי התאריך העברי היום כ"ו בטבת הוא היארצייט של הלל פרלמן-מר שושני.
מ"ח שנים לפטירתו בשנת תשכ"ח.
התאריך הלועזי של פטירתו הוא ה-26 בינואר.

שף ויתיב · הודעהעל ידי **שף ויתיב** » ו' ינואר 22, 2016 8:12 am

לא קראתי את כל האשכול, אך נראה שיש דימיון מדהים בין דרך לימודו כפי שהיא מתוארת כאן לדרך לימודו של הרבי מליובאוויטש.
ולדוגמה הסיפור על הקושיות ברש"י.

השקדן · הודעהעל ידי **השקדן** » ש' ינואר 23, 2016 7:52 pm

שף ויתיב כתב:לא קראתי את כל האשכול, אך נראה שיש דימיון מדהים בין דרך לימודו כפי שהיא מתוארת כאן לדרך לימודו של הרבי מליובאוויטש.
ולדוגמה הסיפור על הקושיות ברש"י.

כיצד אפשר לקבוע כך שעה שאינך יודע מאומה (מלבד פרטים ספורים) אודות דרך הלימוד?!...

שף ויתיב · הודעהעל ידי **שף ויתיב** » א' ינואר 24, 2016 5:07 am

הוגה ומעיין כתב:למעשה, מר שושני אכן היה מיוחד בדרך הלימוד העיונית שלו ולא רק בבקיאותו. הוא הניח כמה הנחות מתוך שליטתו בתלמודים, ויישם אותן הלכה למעשה בכל סוגיא וסוגיא. הוא אחז שישנו קשר פנימי בין כל המימרות שבסוגיא, בהלכה ובאגדה, ואף בין כל ההלכות שבכל פרק גמרא; הוא הראה שיש משמעות לכל פרט הכי קטן המובא בגמרא; הוא אחז שכאשר סוגיא מתבססת על פסוק, יש קשר לפרשה המלאה שבה מובא הפסוק, וכאשר גמרא מופיעה בשתי מקומות יש קשר הדוק בין הסוגיות, על כל ההבדלים ביניהן; ועוד כהנה וכהנה. אך איך אפשר לדעת את כל זה, אם רושמי הביוגרפיות שלו אכן אינם מתארים דבר מכל זה?

כל הרגיל בלקוטי שיחות מכיר היטב את הסגנון הזה (עכ"פ - חלק מהדברים).

השקדן · הודעהעל ידי **השקדן** » א' ינואר 24, 2016 10:16 pm

שף ויתיב כתב:
הוגה ומעיין כתב:למעשה, מר שושני אכן היה מיוחד בדרך הלימוד העיונית שלו ולא רק בבקיאותו. הוא הניח כמה הנחות מתוך שליטתו בתלמודים, ויישם אותן הלכה למעשה בכל סוגיא וסוגיא. הוא אחז שישנו קשר פנימי בין כל המימרות שבסוגיא, בהלכה ובאגדה, ואף בין כל ההלכות שבכל פרק גמרא; הוא הראה שיש משמעות לכל פרט הכי קטן המובא בגמרא; הוא אחז שכאשר סוגיא מתבססת על פסוק, יש קשר לפרשה המלאה שבה מובא הפסוק, וכאשר גמרא מופיעה בשתי מקומות יש קשר הדוק בין הסוגיות, על כל ההבדלים ביניהן; ועוד כהנה וכהנה. אך איך אפשר לדעת את כל זה, אם רושמי הביוגרפיות שלו אכן אינם מתארים דבר מכל זה?

כל הרגיל בלקוטי שיחות מכיר היטב את הסגנון הזה (עכ"פ - חלק מהדברים).

הבל הבלים.

שף ויתיב · הודעהעל ידי **שף ויתיב** » ב' ינואר 25, 2016 6:28 am

השקדן כתב:הבל הבלים.

הנני מניח שאתה רגיל בלקו"ש וע"כ אפרט שהתכוונתי בעיקר לזה:

הוא אחז שישנו קשר פנימי בין כל המימרות שבסוגיא, בהלכה ובאגדה
הוא הראה שיש משמעות לכל פרט הכי קטן המובא בגמרא;
וכאשר גמרא מופיעה בשתי מקומות יש קשר הדוק בין הסוגיות, על כל ההבדלים ביניהן

אך גם בדברים אחרים ניתן למצוא דימיון רב.
אם יהי' לי פנאי אחפש דוגמאות

--
הנקודה הכללית בכל הענינים דלעיל, הוא שאין שום דבר במקרה, וזה שדבר פלוני בא לאחרי דבר פלוני הוא בדוקא ותילי תילין של הלכות ניתן ללמוד מדיוק קטן שבמשנה או רמב"ם ואפילו בסדר הדברים או מאיזה פסוק לומדים.

יעל · הודעהעל ידי **יעל** » ג' ינואר 24, 2017 9:07 am

היום, כ"ו בטבת, מלאו מ"ט שנים לפטירתו של מר שושני-הלל פרלמן.

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ה' אפריל 13, 2017 4:15 pm

: שושני01.jpg (101.01 KiB) נצפה 18644 פעמים

: שושני02.jpg (111.67 KiB) נצפה 18644 פעמים

: שושני03.jpg (180.77 KiB) נצפה 18644 פעמים

: שושני04.jpg (175.05 KiB) נצפה 18644 פעמים

מנחם-כהן · הודעהעל ידי **מנחם-כהן** » ה' אפריל 13, 2017 5:05 pm

מיכאל_במאי כתב:
מנדלי כתב:
מיכאל_במאי כתב:שלום לכולם,
אני במאי סרטים דוקומנטריים ואני עכשיו עובד על סרט תעודי חדש על מר שושני.
אשמח לשמוע עדויות מאנשים שהכירו אותו או סיפורים ששמעתם מאחרים על מר שושני. (או פרופסור שושן כפי שהרבה אנשים בארץ קראו לו).
תודה מראש,
מיכאל גרינשפן

הסרט כבר ראה אור?

שלום לכולם,
הסרט עדיין לא מוכן, עדיין עובדים על זה. מי שהכיר את מר שושני או יודע דברים עליו מוזמן ליצור קשר איתי.
הינה קטע מראיון של הרב אליהו אביחיל זצ"ל http://www.chouchani.com/?p=453

וכעת?

שלמה בן חיים

תמוה מאד מאד הפרסום ביתד, מה ההיתר לכתוב לשון הרע, ועוד על אדם שאינו בין החיים שיש בזה משום חרם הקדמונים. ואין בזה תועלת כלל, הרי אין חשש שימשכו אחריו ואחי תורתו כי תורתו לא ידועה ואף שיש הסוברים שהם יודעים את משנתו הרי זה משנת עצמם, בקצרה לא מובן מדוע פרסמו כדבר הזה בעיתון. וביותר תמוה שאני מבין שהדברים יודפסו [או הודפסו] בספר על ר' מרדכי פורגומנסקי, וספר לא אירכס כמו עיתון. ובמיוחד שהדברים לא ברורים כלל ועיקר. וכי סומכים על אלי ויזל? האם הוא נאמן?

דוד נ.א. · הודעהעל ידי **דוד נ.א.** » ג' אפריל 18, 2017 8:10 pm

עברתי כעת, לראשונה, על כל אשכול זה שנכתב במשך כמה שנים. אנסה לסכם את השורה התחתונה כפי שעלתה בידי, לתועלתי, ואולי גם לתועלת אחרים שיהנו מהפרספקטיבה שבדבריי.

יכולותיו:
1. האיש היה בעל כשרונות עצום ונדיר הן בזכרון וידענות והן ביכולת ניתוח ולוגיקה.

2. האיש היה כריזמטי באופן נדיר.
(אני מודע לכך שכריזמטי אינה ההגדרה המדוייקת, אך כוונתי לעורר את תשומת ליבכם לעובדה שלא נידונה עד עתה, והיא כוח ההשפעה המיוחד של האיש באמצעות דיבור, שריתק אנשים בכל הגילאים ובכל רמות המישכל. זו לא התפעלות מגאונות, גם אם זו לא כריזמה אז זה סוג של כושר ביטוי מחשמל).

3. הייתה לאיש דרך לימוד וכתיבה ייחודיות ומרתקות, אשר אופיין עדיין לוטה בערפל וטרם הוגש לציבור לבחינה.

4. האיש שלט היטב בהרבה מקצועות התורה לאורך, לרוחב ולעומק. ושלט היטב גם בהרבה חכמות חיצוניות.

יהדותו:
5. האיש כיסה את ראשו, לימד חומרי לימוד דתיים, לימד את יסודות הדת, גרם להשפעה חיובית של התקרבות ליהדות בקרב מקורביו וקיים (לפחות חלק מהזמן לפחות חלק מה)מצוות.

6. לא ידוע אם האיש קיים מצוות באופן מלא.

7. אין עדויות על זלזול בתורה או בהלכה מצד האיש.

8. בשונה מגאונותו, אין שום עדויות המרמזות או מעידות על היותו צדיק או ירא שמים במיוחד.

9. אין עדויות על שקדנות, עמל התורה, או על חלקם הגדול של קנייני התורה.

10. ישנם עדויות מטושטשות ובעלות משמעות לא ברורה אודות קשריו עם תלמידי חכמים חשובים וגדולי ישראל ויחסם אליו.
(ייתכן כי חורגת מכלל זה עדותו של הרב בודנהיים, גם כי לא עיינתי בה וגם כי לצערי איני מכיר את הדמות)

11. ישנם עדויות על גדול בתורה אחד בלבד שהתייחס אליו פומבית - הרב פגרמנסקי זצ"ל. ההתייחסות הנ"ל שלילית למדי.

12. אין מהאיש חידושי תורה או כתבים אחרים אשר היו לנגד עיני גדולי ישראל לחיוב או לשלילה.

אישיותו:
14. האיש הצניע את זהותו, משפחתו וחייו האישיים.

15. האיש לא הצניע את גאונותו, אלא אדרבה נהג להפליא ביודעין את שומעיו בהזדמנויות שונות ובפני קהלים שונים ורחבים (גם אם לא ממוסדים).

16. ישנם עדויות רבות על הערצה של אנשי אקדמיה בכירים מאוד אל האיש.

17. האיש היה בעל הליכות מרושלות, מוזנחות ומוזרות.

18. האיש הרבה להסתובב בחוגים אקדמיים, ומיעט להסתובב בחוגים ישיבתיים.

19. בקשר משפחתו הקרובה לא שוררת הערצה או הערכה יוצאת דופן אל האיש.

ולסיום, מבית היוצר שלי, הסברים אפשריים:
יצויין, שאיני מפרשן אף אחד, בטח איש שלא הכרתי ואין לי מושג עליו, אני רק מפרש למיטב הבנתי את האישיות המתוארת בפוסטים שמעלי.

ראשית יש לשים לב לנקודה חשובה. תכונתו הבולטת לא הייתה רק ידע וכישרון, אלא גם היכולת להעביר, ללמד, להשפיע, לצרוב רושם. לא סתם כינו אותו "המורה". ניתוח אישיותו העובר דרך ניתוח תיאוריו מפי אלו שהושפעו על ידו - חייב לקחת את זה בחשבון.

א. מדובר בצדיק נסתר, אחד מל"ו או משהו דומה, חד בדרא בעל השגות עצומות ששאר החוכמות שידע הם טבחות ורוקחות לעיקר שניסה להסתיר את עצמו.
הסבר זה לא ממש מסתדר עם קרבתו לעולם האקדמאי, עם גאונותו המופגנת אותה לא ניסה להסתיר, לא עם התיאור הכללי ובטח לא עם האשמותיו של הרב פגרמנסקי. לא נראה לי שמישהו חושב כך.

ב. מדובר באדם בעייתי בעל כשרונות מיוחדים, אך בעל מידות רעות וכוונות מפוקפקות, באמצעות שימוש ברטוריקה מרשימה ושאר גינונים ניסה לטפח סוג מסויים של פולחן לאישיותו. אדם ללא מחויבות ליראת שמים ולאמונה במקרה הטוב, או המנסה להחדיר דעות פסולות במקרה הרע.
זהו הסבר דיכטומי ושטחי למדי, מתאים לסגנון שניסו ליצור בכתבה ביתד.

ג. מדובר בעילוי בעל כשרונות נדירים, אך גם בעל נפש דולקת וראיה מעבר לאופק ומתחת לפני השטח, שילוב שיצר כריזמה עזה, אך עם כוחות אלו לא התפתח (דיו) לכיוון הנכון מבחינת מידות ויראת שמים. עילוי שעיקר מעייניו נתונים בעניינים שכליים עמוקים, בולע בהשתוקקות כל דבר חכמה מכל סוג בלא להקפיד על קדושת וטהרת התורה, שימוש תלמידי חכמים, דיבוק חברים, דקדוק הלכה ושאר קנייני התורה. וכן בלא יכולת להקדיש תשומת לב לקשרים בין אישיים, יחסי אנוש, ונימוסים. בכשרונותו וברטוריקה שלו הוא מרתק אליו כל אדם חכם.
הסבר זה עשוי להתאים למי שהחל את דרכו כתלמיד של הרב קוק, תלמיד בעל גדלות רוח ושכל, אך המשיך כנודד בגפו במקומות ניכר, למי שהיו לו "כלים" עצומים אך הוא התקשה להכיל את ה"אורות" עד שהתגבש לכיווני תערובת שכנראה רק בשמים יודעים את ערך טיבם האמיתי לטוב ורע.

אשמח לשמוע הצעות נוספות.

הרע במיעוטו

שלמה בן חיים כתב:תמוה מאד מאד הפרסום ביתד, מה ההיתר לכתוב לשון הרע, ועוד על אדם שאינו בין החיים שיש בזה משום חרם הקדמונים. ואין בזה תועלת כלל, הרי אין חשש שימשכו אחריו ואחי תורתו כי תורתו לא ידועה ואף שיש הסוברים שהם יודעים את משנתו הרי זה משנת עצמם, בקצרה לא מובן מדוע פרסמו כדבר הזה בעיתון. וביותר תמוה שאני מבין שהדברים יודפסו [או הודפסו] בספר על ר' מרדכי פורגומנסקי, וספר לא אירכס כמו עיתון. ובמיוחד שהדברים לא ברורים כלל ועיקר. וכי סומכים על אלי ויזל? האם הוא נאמן?

חרם הקדמונים הוא אך ורק על הוצאת ש"ר דהיינו דבר שקר
(ומסתמא עיקרו כיוון שיש נ"מ לפגם משפחה כמו שרומז רבינו יונה בשע"ת)

תופעת העילויים מטעה בקביעות את אלו ההולכים אחר הברק החיצוני ואין צורך להרבות בדוגמאות - בכל דור ודור ישנם דוגמאות בשפע השלובות יד ביד עם משנה שאינה סדורה לכן כמדומה שהוא לתועלת גם אם כלפיו עצמו אולי אין נ"מ

ישראל אליהו

למאי נפק"מ כל הדיבורים האלו?
הלוואי וידפיסו את דברי תורתו, ואז נתחיל לדון [אולי מתוכן חידושיו יהיה אפשר להתרשם עוד יותר על סגנונו].

דוד נ.א. · הודעהעל ידי **דוד נ.א.** » ג' אפריל 18, 2017 8:53 pm

ישראל אליהו כתב:למאי נפק"מ כל הדיבורים האלו?

כבודו מתבקש לא לשאול שאלות מסוכנות כאלו, לבל יאלצו למחוק 95% מהמלל בפורום חשוב זה, ו99.999999999% מהמלל באשר פורומי האינטרנט. :-)

שלמה בן חיים

דוד נ.א. כתב:
ישראל אליהו כתב:למאי נפק"מ כל הדיבורים האלו?

כבודו מתבקש לא לשאול שאלות מסוכנות כאלו, לבל יאלצו למחוק 95% מהמלל בפורום חשוב זה, ו99.999999999% מהמלל באשר פורומי האינטרנט. :-)

אין בעיה כאשר מדברים סתם דברים שלא גובלים בהוצאת שם רע ורכילות ולשון הרע, ויתכן גם פגיעה באיש תלמיד חכם וצדיק. ולכן שונה נושא זה משאר נידוני הפורום.

שלמה בן חיים

הרע במיעוטו כתב:
שלמה בן חיים כתב:תמוה מאד מאד הפרסום ביתד, מה ההיתר לכתוב לשון הרע, ועוד על אדם שאינו בין החיים שיש בזה משום חרם הקדמונים. ואין בזה תועלת כלל, הרי אין חשש שימשכו אחריו ואחי תורתו כי תורתו לא ידועה ואף שיש הסוברים שהם יודעים את משנתו הרי זה משנת עצמם, בקצרה לא מובן מדוע פרסמו כדבר הזה בעיתון. וביותר תמוה שאני מבין שהדברים יודפסו [או הודפסו] בספר על ר' מרדכי פורגומנסקי, וספר לא אירכס כמו עיתון. ובמיוחד שהדברים לא ברורים כלל ועיקר. וכי סומכים על אלי ויזל? האם הוא נאמן?

חרם הקדמונים הוא אך ורק על הוצאת ש"ר דהיינו דבר שקר
(ומסתמא עיקרו כיוון שיש נ"מ לפגם משפחה כמו שרומז רבינו יונה בשע"ת)

תופעת העילויים מטעה בקביעות את אלו ההולכים אחר הברק החיצוני ואין צורך להרבות בדוגמאות - בכל דור ודור ישנם דוגמאות בשפע השלובות יד ביד עם משנה שאינה סדורה לכן כמדומה שהוא לתועלת גם אם כלפיו עצמו אולי אין נ"מ

ומי הוא אשר ילך בדרכו? האם יש דרך סלולה ממנו שיש מי שיטעה וילך, שיש צורך לזלזל באיש הלז, זלזול אשר יתכן והוא איסור מוחלט, ופגיעה בתלמיד חכם וצדיק?

דוד נ.א. · הודעהעל ידי **דוד נ.א.** » ג' אפריל 18, 2017 11:13 pm

שלמה בן חיים כתב:
דוד נ.א. כתב:
ישראל אליהו כתב:למאי נפק"מ כל הדיבורים האלו?

כבודו מתבקש לא לשאול שאלות מסוכנות כאלו, לבל יאלצו למחוק 95% מהמלל בפורום חשוב זה, ו99.999999999% מהמלל באשר פורומי האינטרנט. :-)

אין בעיה כאשר מדברים סתם דברים שלא גובלים בהוצאת שם רע ורכילות ולשון הרע, ויתכן גם פגיעה באיש תלמיד חכם וצדיק. ולכן שונה נושא זה משאר נידוני הפורום.

לדידי הנפק"מ (לו יצוייר, למעשה אין בעיני סיכוי גדול) לדעת האם מדובר בענק רוח שעם ישראל כמעט ופיספס, וכדאי לנסות לאחוז בשיפולי גלימת אלו ששמעו ממנו משהו ולרוץ אחרי כל בדל חידו"ת כתובים שאולי יצאו ממנו (כמו אלו שנזכרו כאן) כדי לדלות פנינים חדשים כמו אלו שמזדמנים פעם בכמה דורות, פנינים של מבט רחב ובהיר השוזר את כל חלקי התורה כולה. או לחילופין מדובר בעוד אפיזודה חולפת שעניינה להסטוריונים ולשאר משועממי אקדמיה.

עם זאת, אני מסכים לגמרי שיש לנהל את הדיון במלוא הכבוד והזהירות, בדיוק כפי שבארצינו הגשמית ניזהר עד מאוד מכל צד אפילו רחוק של עקיצת עקרב או כווית אש.

הרואה · הודעהעל ידי **הרואה** » ג' אפריל 18, 2017 11:56 pm

כמה הערות:
א. אני מכיר בואפן אישי אדם שמזכיר את שושני בכמה מובנים של כשרונות והתנהגות (שמו האמיתי ג"כ סודי ליודעי ח"ן, וכן שאר ענייניו האישיים), לכאורה זו תופעה לא חד פעמית.
ב. לא צריך לדון אדם בגישה שטחית שכביכול אם ר' מרדכי פרוגומנסקי הרחיק ממנו בחורים אות הוא כי בעל דעות פסולות היה. סביר להניח שאדם כזה גם אם היה ת"ח וצדיק, לא מומלץ שבחור צעיר יתלהב ממנו יתר על המידה ויקח אותו על שלל בעיותיו האישיים כרבו המובהק, ויכנס עמו לסוגיות פילוסופיות שאינן לפי ערכו.

דוד נ.א. · הודעהעל ידי **דוד נ.א.** » ד' אפריל 19, 2017 12:29 am

הרואה כתב:כמה הערות:
א. אני מכיר בואפן אישי אדם שמזכיר את שושני בכמה מובנים של כשרונות והתנהגות (שמו האמיתי ג"כ סודי ליודעי ח"ן, וכן שאר ענייניו האישיים), לכאורה זו תופעה לא חד פעמית.
ב. לא צריך לדון אדם בגישה שטחית שכביכול אם ר' מרדכי פרוגומנסקי הרחיק ממנו בחורים אות הוא כי בעל דעות פסולות היה. סביר להניח שאדם כזה גם אם היה ת"ח וצדיק, לא מומלץ שבחור צעיר יתלהב ממנו יתר על המידה ויקח אותו על שלל בעיותיו האישיים כרבו המובהק, ויכנס עמו לסוגיות פילוסופיות שאינן לפי ערכו.

אכן, זהו בדיוק ההבדל בין ההסבר השני לשלישי מאלו שהצעתי.

אורי אגסי · הודעהעל ידי **אורי אגסי** » ד' אפריל 19, 2017 12:48 am

דוד נ.א. כתב:ג. מדובר בעילוי בעל כשרונות נדירים, אך גם בעל נפש דולקת וראיה מעבר לאופק ומתחת לפני השטח, שילוב שיצר כריזמה עזה, אך עם כוחות אלו לא התפתח (דיו) לכיוון הנכון מבחינת מידות ויראת שמים. עילוי שעיקר מעייניו נתונים בעניינים שכליים עמוקים, בולע בהשתוקקות כל דבר חכמה מכל סוג בלא להקפיד על קדושת וטהרת התורה, שימוש תלמידי חכמים, דיבוק חברים, דקדוק הלכה ושאר קנייני התורה. וכן בלא יכולת להקדיש תשומת לב לקשרים בין אישיים, יחסי אנוש, ונימוסים. בכשרונותו וברטוריקה שלו הוא מרתק אליו כל אדם חכם.
הסבר זה עשוי להתאים למי שהחל את דרכו כתלמיד של הרב קוק, תלמיד בעל גדלות רוח ושכל, אך המשיך כנודד בגפו במקומות ניכר, למי שהיו לו "כלים" עצומים אך הוא התקשה להכיל את ה"אורות" עד שהתגבש לכיווני תערובת שכנראה רק בשמים יודעים את ערך טיבם האמיתי לטוב ורע.

אשמח לשמוע הצעות נוספות.

זה הרושם שלי.

ואגב, כתבת סיכום וניתוח יפה מאד.

אורי אגסי · הודעהעל ידי **אורי אגסי** » ד' אפריל 19, 2017 12:52 am

דוד נ.א. כתב:10. ישנם עדויות מטושטשות ובעלות משמעות לא ברורה אודות קשריו עם תלמידי חכמים חשובים וגדולי ישראל ויחסם אליו.
(ייתכן כי חורגת מכלל זה עדותו של הרב בודנהיים, גם כי לא עיינתי בה וגם כי לצערי איני מכיר את הדמות)

19. בקשר משפחתו הקרובה לא שוררת הערצה או הערכה יוצאת דופן אל האיש.

10. אני שמעתי שהרה"ק מסאטמאר מאד התפעל ממנו.

19. מי זה משפחתו הקרובה? והיכן גילויי האי-הערכה? נזכר כאן בפורום? היכן?

הרואה · הודעהעל ידי **הרואה** » ד' אפריל 19, 2017 1:35 am

דוד נ.א. כתב:
הרואה כתב:כמה הערות:
א. אני מכיר בואפן אישי אדם שמזכיר את שושני בכמה מובנים של כשרונות והתנהגות (שמו האמיתי ג"כ סודי ליודעי ח"ן, וכן שאר ענייניו האישיים), לכאורה זו תופעה לא חד פעמית.
ב. לא צריך לדון אדם בגישה שטחית שכביכול אם ר' מרדכי פרוגומנסקי הרחיק ממנו בחורים אות הוא כי בעל דעות פסולות היה. סביר להניח שאדם כזה גם אם היה ת"ח וצדיק, לא מומלץ שבחור צעיר יתלהב ממנו יתר על המידה ויקח אותו על שלל בעיותיו האישיים כרבו המובהק, ויכנס עמו לסוגיות פילוסופיות שאינן לפי ערכו.

אכן, זהו בדיוק ההבדל בין ההסבר השני לשלישי מאלו שהצעתי.

אני חושב שמהכרות אישית עם כמה עילויים ענקיים שבמשך חייהם היו מחד גיסא קדושי עליון, ומחד גיסא חיו כמעט כגויים, אני חושב שזה מורכב מכדי להגדיר את זה לכאן או לכאן, באופן כללי יותר קרוב לכיוון של ג'.

שלמה בן חיים

כל העסק שעשו מזה שר' מרדכי פורגומנסקי הרחיק ממנו בחורים ממש מצחיק. עושים מזה כאילו ר' מרדכי ראה ברוח קודשו את הבעייתיות שבאדם הזה וכו'. לא מיניה ולא מקצתיה. יתכן מאד שר' מרדכי לא ראה שום פסול באדם הזה, אך בכל אופן ידע שהערכה לאדם שיכולתו גדולה כל כך תהא בעייתית כי ינסו לעשות כמותו ולהתעסק גם בתורה וגם במדע, והרי זה לא צלח אלא גאונים כמותו. ולכך לא רצה שילמדו ממנו. דורינו דור השחור לבן מבין שר' מרדכי פסל את האיש. מי קבע זאת, ומדוע להחליט דברים כאלו. מותר קצת להרחיב את הראייה ולדעת שישנם אנשים שחזותם החיצונית אינה מוכיחה מה הם באמת. ולא כל הקביעה צריכה להעשות על פי מראהו החיצוני או אם התקבל או לא התקבל. אכן ללמוד ממנו, ללכת בדרכיו, וכל כיוצא באלו כבר אמר החזון איש יודעים הם העם מי הם גדוליהם, ואף אם דעותיו רמות ונשגבות הרי אזלינן בתר רובא. אך מכאן ועד לעשותו אדם פסול? יתכן והיה צדיק נשגב ומל"ו צדיקים.
אילו הנידון כאן היה מעשי מילא, הרי כל הנידון כאן אינו אלא לדון אותו אם היה צדיק או לא. ועל זה צריך לדעת שאין לנו ידיעה כלל. הידיעה היחידה שהאיש הזה היה אדם פרוש שכל חייו רק היה עסוק בתורה באמונות ודעות באופן שכמעט לא קיים. ותו לא מידי.

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ד' אפריל 19, 2017 2:23 am

שלמה בן חיים כתב:וביותר תמוה שאני מבין שהדברים יודפסו [או הודפסו] בספר על ר' מרדכי פורגומנסקי

כבר הזכירו לעיל viewtopic.php?f=19&t=5740&start=80#p198765
שהספר על רבי מרדכי פרוגמנסקי כבר נדפס בשנת תשע"ג.
[כדאי לקרוא].
רבי מרדכי פרוגמנסקי למרות ייסוריו טרח ונסע למנוע השפעה מזיקה על הבחורים, וזה מובן מאוד. הבחורים האלו גדלו באוירה של צרפת של השכלה אוניברסלית, והתחילו להתקרב ללימוד תורה בישיבה, אך עדיין לא היו יציבים לגמרי, [וחלקם עדיין התלבטו האם ללכת לישיבה], והיה חשש מבוסס שהשפעת אישיותו המורכבת של עילוי אדיר מחד, ובעל השקפות שאינם ישיבתיות מאידך, היה הורס את כל התקדמותם.

רבותיי · הודעהעל ידי **רבותיי** » ד' אפריל 19, 2017 11:14 am

פלגינן כתב:
שושני01.jpg

שושני02.jpg

שושני03.jpg

שושני04.jpg

אנו כבר במצב של גלגל ממחזר בעולם העיתונות, כאשר כותבי המוספים והמאמרים שואבים את ידיעותיהם מפורומים אינטרנטיים, ודבריהם מובאים לקריאה חוזרת במקור מחצבתם.
בעוד כעשר שנים, נגיע למצב בו המרצים והנואמים המכונים 'מגידי מישרים' יעשירו את שיעוריהם על ידי החיפוש בפורום, כאשר לאחר מכן ידונו כאן בכובד ראש ויצטטום בהערכה.

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ד' אפריל 19, 2017 11:21 am

רבותיי כתב:
פלגינן כתב:
שושני01.jpg

שושני02.jpg

שושני03.jpg

שושני04.jpg

אנו כבר במצב של גלגל ממחזר בעולם העיתונות, כאשר כותבי המוספים והמאמרים שואבים את ידיעותיהם מפורומים אינטרנטיים, ודבריהם מובאים לקריאה חוזרת במקור מחצבתם.
בעוד כעשר שנים, נגיע למצב בו המרצים והנואמים המכונים 'מגידי מישרים' יעשירו את שיעוריהם על ידי החיפוש בפורום, כאשר לאחר מכן ידונו כאן בכובד ראש ויצטטום בהערכה.

סברתי שבכדי שלא ייחשד בכגון דא, הוא טורח להדגיש בכל כמה שורות - באופן משונה מה - שאת עובדה זו הוא שמע מפלוני ואת עובדה זו מפלמוני.

רבותיי · הודעהעל ידי **רבותיי** » ד' אפריל 19, 2017 11:24 am

גם אם לא נחשוד בו באופן בוטה כל כך, סביר להניח כי הפלוני'ם והאלמוני'ם למיניהם הציצו כאן בעבר.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ד' אפריל 19, 2017 11:26 am

שלמה בן חיים כתב:תמוה מאד מאד הפרסום ביתד, מה ההיתר לכתוב לשון הרע, ועוד על אדם שאינו בין החיים שיש בזה משום חרם הקדמונים. ואין בזה תועלת כלל, הרי אין חשש שימשכו אחריו ואחי תורתו כי תורתו לא ידועה ואף שיש הסוברים שהם יודעים את משנתו הרי זה משנת עצמם, בקצרה לא מובן מדוע פרסמו כדבר הזה בעיתון. וביותר תמוה שאני מבין שהדברים יודפסו [או הודפסו] בספר על ר' מרדכי פורגומנסקי, וספר לא אירכס כמו עיתון. ובמיוחד שהדברים לא ברורים כלל ועיקר. וכי סומכים על אלי ויזל? האם הוא נאמן?

אנשי האקדמיה מצאו לעצמם איזה שהוא 'גדול' מחוץ למחנה, שמהללים אותו בכל עת. הממסד החרדי רואה בזה סוג של איום, ועל כן ממעיטים בערכו.

לעומקו של דבר

אולי כבר כתבתי פעם שפורום אוצר החכמה הוא מהמקורות היותר מדוייקים לאינפורמציה לעיתונאים. ולוואי ואלו יהיו המקורות.

הרואה · הודעהעל ידי **הרואה** » ד' אפריל 19, 2017 1:46 pm

רבותיי כתב:
פלגינן כתב:
שושני01.jpg

שושני02.jpg

שושני03.jpg

שושני04.jpg

אנו כבר במצב של גלגל ממחזר בעולם העיתונות, כאשר כותבי המוספים והמאמרים שואבים את ידיעותיהם מפורומים אינטרנטיים, ודבריהם מובאים לקריאה חוזרת במקור מחצבתם.
בעוד כעשר שנים, נגיע למצב בו המרצים והנואמים המכונים 'מגידי מישרים' יעשירו את שיעוריהם על ידי החיפוש בפורום, כאשר לאחר מכן ידונו כאן בכובד ראש ויצטטום בהערכה.

הלואי שהמגידי מישרים יסתמכו על מקור כמו הפורום, או בכלל על איזשהו מקור.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ש' מאי 06, 2017 11:37 pm

עוד כתבה על מר שושני, בגיליון השבת של העלון "קרוב אליך"
http://www.qarov.org/files/Published/qa ... ha_172.pdf

בינוני · הודעהעל ידי **בינוני** » ש' מאי 06, 2017 11:48 pm

חלמישצור כתב:עוד כתבה על מר שושני, בגיליון השבת של העלון "קרוב אליך"
http://www.qarov.org/files/Published/qa ... ha_172.pdf

חסום לי. אולי אפשר להעלות כאן צילום?

הגיונות · הודעהעל ידי **הגיונות** » ש' מאי 06, 2017 11:59 pm

בינוני כתב:
חלמישצור כתב:עוד כתבה על מר שושני, בגיליון השבת של העלון "קרוב אליך"
http://www.qarov.org/files/Published/qa ... ha_172.pdf

חסום לי. אולי אפשר להעלות כאן צילום?

qarov_elecha_172.pdf: (4.27 MiB) הורד 1803 פעמים

בינוני · הודעהעל ידי **בינוני** » א' מאי 07, 2017 12:04 am

תודה רבה לעוזרים.

יעל · הודעהעל ידי **יעל** » א' מאי 07, 2017 11:00 am

תגובה למאמר "כשושני בין החוחים"

אני מצרפת כאן הערות נחוצות למאמר "כשושני בין החוחים" מאת אסף משניות שהתפרסם ב"קרוב אליך", בגיליון 172, פרשת אחרי מות-קדושים, על רקע מאמר המחקר פרי עטי "תעלומת שושני: הפתרון", שהתפרסם במוסף שבת של מקור ראשון בחודש תשרי תשע"ו, ועל רקע חומר מחקר נוסף שלא התפרסם שם.
אתייחס תחילה לקטעים הבאים במאמרו של משניות: "אפילו בקרב תלמידיו אין הסכמה לגבי זהותו האמיתית. במשך שנים ארוכות ניסו רבים לחשוף את זהותו האמיתית, בתקווה שזו תפתור את שאר החידות שהיו בו, אך זיהוי מוחלט אין, רק השערות.
ההשערה המבוססת ביותר, כנראה, היא זו הגורסת שמר שושני היה למעשה הלל פרלמן. התאוריה הזו מתבססת על דברים שאמר שושני עצמו לאלי ויזל. על פי עדותו של ויזל, שושני כינה את הרב קוק 'רבי', ודיבר עליו שוב ושוב. פרופסור רוזנברג מעיד שמר שושני אמר לו מפורשות שהוא למד אצל הרב קוק. "פעם ראיתי אצלו מכתב שקיבל מהרב קוק ז"ל, שפנה אליו כאל 'רבי אלופי ומיודעי'" כתב ויזל בהספד שהתפרסם בעיתון ידיעות אחרונות בשנת 1968.
עדויות אלו הובילו את תלמידיו של שושני לחיפוש אחר תלמיד של הרב קוק שיתאים לתיאור של רבם. אחרי חיפוש ארוך באגרותיו של הרב קוק, הגיעו למסקנה שרבם הוא לא אחר מאשר הלל פרלמן, המוזכר באגרות הרב פעמיים".
אסף משניות מתאר את המהלך לפיו על בסיס דברי ויזל שלפיהם שושני היה תלמידו של הראי"ה באו חוקרים וחיפשו בין האיגרות, בתהליך ארוך ואולי מאומץ, כדי למצוא מי עשוי היה להתאים לשושני והם הגיעו לפרלמן. אולם זה לא היה התהליך מבחינה מחקרית. השם של שושני בתור הלל פרלמן מוזכר בספרו בצרפתית של שלמה מלכה על שושני, ומשה נחמני במאמריו מזכיר את הזיהוי על בסיס דברים שקרא בעברית מבלי שהכיר באותה עת את המאמר בידיעות משנת 1968.
באשר לאמירה לפיה הלל פרלמן מוזכר באיגרות הראי"ה פעמיים, לאמיתו של דבר האיגרת משנת תרע"ה (1915) בלבד מזכירה אותו בשמו המלא, ואילו איגרת משנת תרע"ו (1916) ממוענת לתלמידו הלל, וכבר הראו שהכוונה להלל פרלמן.
אני מתייחסת עתה לשני המשפטים הבאים: "פרופסור רוזנברג מעיד שמר שושני אמר לו מפורשות שהוא למד אצל הרב קוק. "פעם ראיתי אצלו מכתב שקיבל מהרב קוק ז"ל, שפנה אליו כאל 'רבי אלופי ומיודעי' כתב ויזל בהספד שהתפרסם בעיתון ידיעות אחרונות בשנת 1968... פרופסור רוזנברג ופרופסור דוד הנסל, נכדו של הפילוסוף לוינס, סמכו כל כך על זיהוי זה עד שקראו לילדיהם 'הלל' על פיו".
אסף משניות השתמש במקורות רבים, לרבות בציטוטים ישירים ממספר מאמרים, אולם הוא אינו מציין מקורות כלשהם. שני המשפטים המופיעים כאן מסתמכים בצורה ברורה על מאמרי. הציטוט מהמאמר בידיעות משנת 1968 מופיע בצורה זו בדיוק, לרבות שני סימני הגרש הפנימיים, במאמרי בלבד. כמו כן, המידע במשפט האחרון מצוי בצורה זו במאמרי בלבד. מן הראוי היה לתת קרדיט לכל מי שהמחבר הסתייע בו. ויש עוד כמה וכמה.
אני מעירה עתה לגבי הקטע הבא: "אך למרות כל זאת, זיהויו של שושני כפרלמן איננו ודאי, בעיקר בגלל דברים אותם כתב ויזל באוטוביוגרפיה שלו על שושני. בספר מגלה ויזל ששמו של שושני למעשה היה מרדכי רוזנבאום. זיהוי זה זכה לאורך השנים בשני חיזוקים משמעותיים. הראשון היה למעשה תעודת הזהות אותה נשא עליו שושני. על פי התעודה שמו של שושני היה למעשה מרדכי בן שושן, יליד מרוקו. החיזוק השני לזיהוי זה היה תרגום של משפחתו של מרדכי רוזנבאום. פירוש המילה רוזנבאום בעברית הוא עץ שושנים. הדרך מכאן לכינוי שושני הייתה קצרה ביותר".
אולם הכיוון היה הפוך. השם רוזנבאום בא לעולם על רקע השם שושני ואני מביאה במאמר פרי עטי מקור לפיו ויזל עצמו הודה שהשם מרדכי רוזנבאום היה השם ששושני עצמו אמר לו. לכן זו כלל לא קושיה. הראיתי בצורה ברורה כי ויזל ידע ששושני הוא הלל פרלמן רק שביקש שלא לחשוף זאת. כמו כן, הדרכון המוזכר היה דרכון מזויף.
אני מתייחסת עתה לקטע נוסף: "אך למרות הרמזים העבים לכך שחכם שושני הוא למעשה מרדכי רוזנבאום, נותר זיהויו כהלל פרלמן כזיהוי המרכזי. בעיקר בגלל זיהוי של אחיינו של הלל פרלמן, הרב מאיר מינץ, שזיהה את שושני כדודו, למרות שכנראה כלל לא ראה אותו".
העובדה שהרב מאיר מינץ לא ראה את שושני לא מעלה ולא מורידה משום שתיארו בפניו גם את חיצוניותו, והוא היה בטוח למעלה מכל ספק. בנוסף, כפי שהזכרתי ב"תעלומת שושני: הפתרון" ויזל עצמו כותב שהוא נפגש עם אחיינו של שושני ועמד על דמיון חיצוני מובהק בין השניים!
אסף משניות כותב: "באמצע המלחמה, בשנת 1915, כתב לו פרלמן שעליו לעזוב את הארץ ולהגר לארצות הברית". זה לא מוזכר בצורה זו באף אחת מהאיגרות.
"מרגע שהשתקע פרלמן בארצות הברית, חייו הפכו לחידה. החל משנת 1915, אז שלח את האיגרת למורו ורבו הרב קוק, נעלמו עקבותיו". אולם במאמר "תעלומת שושני: הפתרון" פרסמתי תעודה מתקופת שהותו בארה"ב.
"פרלמן נולד... כנראה בבריסק, לקראת סוף המאה התשע־עשרה". לפי התיעוד שפרסמתי - הלל פרלמן בא מבריסק באופן וודאי.
יצוין עוד כי כותר המאמר "כשושני בין החוחים" מעורר הד לכותר המאמר ב"יתד נאמן" על שושני בערב פסח תשע"ז, "החוחים של שושני" מאת הרב דב אליאך. מאמר זה ביקר את שושני, ואילו מאמרו של אסף משניות בא להראות את צדדיו החיוביים.

א גאליציאנער

מישהו כתב כאן שמשפחת אנגל מאורוגוואי אירחה אותו, ואכן, בנם הרה"ח ר' משה יוסף אנגל זוכר היטב את התקופה בה שהה החכם שושני שם והכירו היטב, הבנתי ממנו שהיה רגיל להביא לו אוכל לעזרת נשים כלשהי שם היה יושב בקביעות ולומד שעות, כן היה מוסר שיעור בפרשת השבוע בשבתות בצהרים, בהן מסר שיעור בן כשעתיים ומעלה ולא ביאר אלא כפסוק וחצי, וכדומה, גם צורת התנהגותו באכילה וכדומה היתה מוזרה, היה יכול לאכול כמויות אדירות של אוכל בבת אחת ומאידך גיסא יכל ימים שלמים שלא לאכול כלום.
שיחתי עם הרה"ח הנ"ל קצרה היתה בעניין, אך הבנתי שבודאי שמר שבת וקיים מצוות ככל יהודי שומר תורה.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

דעת_האברך · הודעהעל ידי **דעת_האברך** » ו' דצמבר 01, 2017 2:18 pm

א גאליציאנער כתב:מישהו כתב כאן שמשפחת אנגל מאורוגוואי אירחה אותו, ואכן, בנם הרה"ח ר' משה יוסף אנגל זוכר היטב את התקופה בה שהה החכם שושני שם והכירו היטב, הבנתי ממנו שהיה רגיל להביא לו אוכל לעזרת נשים כלשהי שם היה יושב בקביעות ולומד שעות, כן היה מוסר שיעור בפרשת השבוע בשבתות בצהרים, בהן מסר שיעור בן כשעתיים ומעלה ולא ביאר אלא כפסוק וחצי, וכדומה, גם צורת התנהגותו באכילה וכדומה היתה מוזרה, היה יכול לאכול כמויות אדירות של אוכל בבת אחת ומאידך גיסא יכל ימים שלמים שלא לאכול כלום.
שיחתי עם הרה"ח הנ"ל קצרה היתה בעניין, אך הבנתי שבודאי שמר שבת וקיים מצוות ככל יהודי שומר תורה.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

יישר כח על ההערה הנ"ל, שיש בה בכדי להאיר בהרבה את דמותו ולסכור פי המלעיזים שלא דקדק בקיום מצוות.

א גאליציאנער

אציין גם שהנ"ל השווה אותו ליהודי שהיה חי בבני ברק ושמו רבי יעקב לוי שהיה ג"כ טיפוס כזה, גאון מבהיל, ומרן בעל שבט הלוי כתב את הנוסח למצבתו, הוא רק הבדיל בין השנים, ואמר שרבי יעקב לוי היה מדבר בבהירות ובמתינות ומבאר את דבריו, ואילו חכם שושני היה מדבר מהר ולא תמיד יכלו להבינו, בענין ההשקפות והדעות הכוזבות שכתבו עליו, אמר לי שהיו יכולים לומר עליו בהשקפה ראשונה כך [היו צריכים להיזהר מן האיש מכיון שהיה בעל כח כריזמה מבהיל וכדומה ולהימשך אחריו מבלי לדעת מה ואיך וכמה ולמה אינו דבר רצוי], אבל זה לא נכון מכיון שהוא הכיר את אורחו של האיש והיה נאמן לאלוקיו ולתורתו, פחות או יותר ממה שנזכרתי משיחתנו.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

לפי מיטב זכרוני אע"פ שעבר מאז זמן רב, עד כמה שאני התרשמתי מתולדות ר' יעקב לוי (המלח ) המוזכר בדבריך שהיה אדם שונה מאד ממר שושני מהרבה בחינות.

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » א' דצמבר 03, 2017 12:37 am

יעל כתב:אני מעירה עתה לגבי הקטע הבא: "אך למרות כל זאת, זיהויו של שושני כפרלמן איננו ודאי, בעיקר בגלל דברים אותם כתב ויזל באוטוביוגרפיה שלו על שושני. בספר מגלה ויזל ששמו של שושני למעשה היה מרדכי רוזנבאום. זיהוי זה זכה לאורך השנים בשני חיזוקים משמעותיים. הראשון היה למעשה תעודת הזהות אותה נשא עליו שושני. על פי התעודה שמו של שושני היה למעשה מרדכי בן שושן, יליד מרוקו. החיזוק השני לזיהוי זה היה תרגום של משפחתו של מרדכי רוזנבאום. פירוש המילה רוזנבאום בעברית הוא עץ שושנים. הדרך מכאן לכינוי שושני הייתה קצרה ביותר".
אולם הכיוון היה הפוך. השם רוזנבאום בא לעולם על רקע השם שושני ואני מביאה במאמר פרי עטי מקור לפיו ויזל עצמו הודה שהשם מרדכי רוזנבאום היה השם ששושני עצמו אמר לו. לכן זו כלל לא קושיה. הראיתי בצורה ברורה כי ויזל ידע ששושני הוא הלל פרלמן רק שביקש שלא לחשוף זאת. כמו כן, הדרכון המוזכר היה דרכון מזויף.

זה מזכיר את הסיפור של אלתר דרויאנוב: נכנס יהודי לקרון הרכבת ומצא את מכרו. מייד נתן לו שלום ושאל: "להיכן?"
החזיר לו הלה שלום, והשיב: "לברדיצ'ב".
רגז הראשון: "אומר אתה לברדיצ'ב כדי שאטעה לחשוב שלז'יטומר אתה נוסע, אבל האמת היא שלברדיצ'ב אתה נוסע. אם כן, שקר זה למה?"

פורום אוצר החכמה

מי מחובר