בן א"י מצטער על שאינו מחויב ביו"ט שני?

[הרע במיעוטו]

ראיתי כתוב על חכ"א זצ"ל שעלה לארץ ישראל וכשנסע לבקר את בניו הגרים בחו"ל לחג הפסח והיו עורכים ביו"ט שני את הסדר, והוא הי' מזיל דמעות על שאינו מחויב כמותם.

האם אכן יש להצטער על זה?

[סעדיה]

ירו' עירובין פ"ג ה"ט

[הרע במיעוטו]

יש"כ גדול

[הצעיר באלפי]

יש תשובה מפורסם מהגה"צ מטשימפא זצ"ל (מחשובי וותיקי הרבנים בברוקלין אחרי השואה) שכתב להרה"ק בעל אמרי חיים מויזניץ זי"ע, שבהיותו בארה"ב עם רעיתו לתקוםה ממושכת, השתוקק מאוד לחוג ב' ימי החג, ושאל הרב הנזכר, וענהו שאינו צריך, וע"ז ענה לו שלא בשביל כך שאל, כי זה שהוא בעצם פטור הוא יודע, רק רצונו לדעת לדעת האם יש לו אפשרות להתירו לחוג ב' ימים ולערוך הסדר כרגיל וכו' וכו', וע"ז ענהו שייען בדבר וכתב לו תשובה ארוכה ומפורטת בעיקר הוא מסתמך על הרדב"ז שההולך עם זוגתו נחשב כאילו עקר דירתו ע"ש.

[ונתנו ידידים]

כל זה כשנמצא בחו"ל ומה עם אלו הנמצאים האר"י האם גם אצלם נאמר שיצטערו על שאין להם יו"ט שני?

[דרומי]

יש ביטוי ידוע של האדמור האמצעי, בנו של בעל התניא, משהו בסגנון "רחמנות על בני א"י שאין להם יו"ט שני". לא דייקתי בלשון וכתבתי מתוך זכרון עמום

ידוע גם שהמנחת אלעזר תיכנן ביקורו בארץ באופן שלא יגרום לו להפסיד יו"ט שני. גם זה אני כותב כזכרון כללי ולא זוכר הפרטים בדבר

[אוצר החכמה]

מה הכוונה שלא יגרם לו להפסיד יו"ט שני הלא לפי המנהג היה מחוייב לפחות בצנעא שהרי היה בן חו"ל. ואולי אם כך זה להיפך שחשש לדעת החכ"צ (או שלא יוכל לעשות בפרהסיא כי החמיר בזה) ולכן לא רצה להיות כאן ביו"ט שני, ואם כן הוא אין לזה שייכות כלל לבן א"י.

ולעיקר העניין איני מבין הלא כל השפע הרוחני שמקבלים בחו"ל בשני הימים מקבלים בא"י ביום אחד.

[ר_חיים_הקטן]

כל זה כשנמצא בחו"ל ומה עם אלו הנמצאים האר"י האם גם אצלם נאמר שיצטערו על שאין להם יו"ט שני?

אני אישי מצטער על זה כבר שש שנים מאז באתי להשתקע פה באר"י.

ולעיקר העניין איני מבין הלא כל השפע הרוחני שמקבלים בחו"ל בשני הימים מקבלים בא"י ביום אחד.

הלואי.

[אוצר החכמה]

מה הכוונה הלוואי. הלא ברור שהקב"ה נתן לנו את תורתו לטוב לנו כל הימים ועיקר השפע הוא מה שנתנה תורה. רק אפשר לומר שאחרי שחז"ל תקנו שני ימים טובים של גלויות נחלק השפע שם אבל וודאי א"י לא תחסר כל בה.

[סגי נהור]

יש ביטוי ידוע של האדמור האמצעי, בנו של בעל התניא, משהו בסגנון "רחמנות על בני א"י שאין להם יו"ט שני". לא דייקתי בלשון וכתבתי מתוך זכרון עמום

הביטוי בשלימותו: "ס'איז א רחמנות אויף די בני ארץ ישראל וואס ביי זיי איז דאס אלץ ביום אחד. זיי מישן אויס באטשווענע מיט פלייש". תרגום חפשי: רחמנות על בני ארץ ישראל שאצלם כל זאת [=שמיני עצרת ושמחת תורה] הוא ביום אחד. הם מערבבים ירק עם בשר.

וכוונתו מבוארת (ובזה מיושבת גם שאלתו של אוצה"ח): בחו"ל יש חלוקה לשני ימים שלכל יום עבודה מיוחדת משלו ואופי מיוחד משלו, ואינו דומה שמיני עצרת לשמח"ת (וכן שביעי של פסח לאחרון של פסח) כידוע לבני חו"ל, וקשים חיי ארץ ישראל שבה שתי עבודות אלו הולכות יחדיו.

דעת לנבון נקל שאין כאן משמעות של חסרון קדושה או השפעה רוחנית בא"י, אלא רק ביטול הייחודיות של כל יו"ט בפני עצמו (אף שבוודאי היו"ט שבא"י כולל את שני הענינים כאחד).

[עקביה]

ודאי צודק הרב אוצה"ח, וכפי שציין סעדיה מהירושלמי, וכן הוא במדרש:

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א
רבי בא בשם ר' יוחנן אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא על שלא שמרתי יום טוב אחד כתקונו בארץ ישראל הריני משמרת שני ימים טובים של גליות בחוצה לארץ, סבורה הייתי שאקבל שכר על שניהם ואיני מקבלת שכר אלא על אחד, ר' יוחנן הוה קרי עליהון (יחזקאל כ) וגם אני נתתי להם חקים לא טובים.

[קו ירוק]

יש ביטוי ידוע של האדמור האמצעי, בנו של בעל התניא, משהו בסגנון "רחמנות על בני א"י שאין להם יו"ט שני". לא דייקתי בלשון וכתבתי מתוך זכרון עמום

הביטוי בשלימותו: "ס'איז א רחמנות אויף די בני ארץ ישראל וואס ביי זיי איז דאס אלץ ביום אחד. זיי מישן אויס באטשווענע מיט פלייש". תרגום חפשי: רחמנות על בני ארץ ישראל שאצלם כל זאת [=שמיני עצרת ושמחת תורה] הוא ביום אחד. הם מערבבים ירק עם בשר.

וכוונתו מבוארת (ובזה מיושבת גם שאלתו של אוצה"ח): בחו"ל יש חלוקה לשני ימים שלכל יום עבודה מיוחדת משלו ואופי מיוחד משלו, ואינו דומה שמיני עצרת לשמח"ת (וכן שביעי של פסח לאחרון של פסח) כידוע לבני חו"ל, וקשים חיי ארץ ישראל שבה שתי עבודות אלו הולכות יחדיו.

דעת לנבון נקל שאין כאן משמעות של חסרון קדושה או השפעה רוחנית בא"י, אלא רק ביטול הייחודיות של כל יו"ט בפני עצמו (אף שבוודאי היו"ט שבא"י כולל את שני הענינים כאחד).

מסתבר שבני חו"ל צריכים שני ימים כדי לספוג בקרבם מעלת יו"ט, ובלא זה לא יהיה להם. ואילו אוירה דא"י מחכים..
יו"ט שני שזה מצד חששא, בחו"ל יש כח ביד חז"ל לחלק את השפעותיו, ולא יחושו ההשפעה בלי לשמר שניים, כדברי חז"ל בירו' ובמדרש שהובאו.
ואילו בא"י מקבלים את השפע באחד.
כדומה לזה כתב הרב דסלר זצ"ל בענין דינא קשיא ודינא רפיא בב' יו"ט של ר"ה - אחרי שחז"ל תיקנו זאת.

[סגי נהור]

.

[סגי נהור]

ודאי צודק הרב אוצה"ח, וכפי שציין סעדיה מהירושלמי, וכן הוא במדרש:

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א
רבי בא בשם ר' יוחנן אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא על שלא שמרתי יום טוב אחד כתקונו בארץ ישראל הריני משמרת שני ימים טובים של גליות בחוצה לארץ, סבורה הייתי שאקבל שכר על שניהם ואיני מקבלת שכר אלא על אחד, ר' יוחנן הוה קרי עליהון (יחזקאל כ) וגם אני נתתי להם חקים לא טובים.

אינני סבור שיש חילוקי דעות בינינו בענין זה.

[בקרו טלה]

בזוהר חי קומרנא הוא כותב שאם ינהגו בא"י שני י"ט יהי' קירוב הגאולה

[איש גלילי]

יש תשובה מפורסם מהגה"צ מטשימפא זצ"ל (מחשובי וותיקי הרבנים בברוקלין אחרי השואה) שכתב להרה"ק בעל אמרי חיים מויזניץ זי"ע, שבהיותו בארה"ב עם רעיתו לתקוםה ממושכת, השתוקק מאוד לחוג ב' ימי החג, ושאל הרב הנזכר, וענהו שאינו צריך, וע"ז ענה לו שלא בשביל כך שאל, כי זה שהוא בעצם פטור הוא יודע, רק רצונו לדעת לדעת האם יש לו אפשרות להתירו לחוג ב' ימים ולערוך הסדר כרגיל וכו' וכו', וע"ז ענהו שייען בדבר וכתב לו תשובה ארוכה ומפורטת בעיקר הוא מסתמך על הרדב"ז שההולך עם זוגתו נחשב כאילו עקר דירתו ע"ש.

תפארת אדם (יו''ד סי' מו, עמ' רכט).jpg (86.66 KiB) נצפה 17402 פעמים

[דרומי]

החתם סופר כותב חידוש גדול, והוא שגם לעתיד לבוא יקיימו במקומות מסויימים ב' ימים טובים, ובלשונו: "יעשו ב' ימים טובים של גאולתנו ולא של גלויות". וגם מזה משמע שאין בזה רק ענין של ירידה אלא גם ענין של מעלה כו', שהרי לעתיד לבוא בודאי יהיה הכל במעלה ובשלימות.

דברי החת"ס הם בחידושים לביצה ד, ב ד"ה איתמר, וראה גם בדרשותיו ח"ב ערב, ב ובס' מכתב סופר ח"ב סימן ד ד"ה אמנם. וראה מה דשקו"ט בזה בספר 'ימות המשיח בהלכה' חלק א סימן מז.

[עושה חדשות]

ע"ע בס' עקבי חיים סי' סב אות י.

[עקביה]

בזוהר חי קומרנא הוא כותב שאם ינהגו בא"י שני י"ט יהי' קירוב הגאולה

דבריו מעניינים אבל מנוגדים לדברי חז"ל שהובאו לעיל.

[שמר]

שמעתי מהרב לאו שהביא מהריטב"א שיו"ט הוא קנס על בני חו"ל, ולא ציין מקור האם ידוע לאי מישהו על ריטב"א כזה?.

ועל עצם העניין, מה שייך להצטער מי שאינו מחוייב, וכי אישה מצטערת בזה שאינה מחוייבת במ"ע שזמ"ג, וכי המשתתף בלוויה יש לו להצטער על כך שאינו יכול לברך דיין האמת משום שהוריו חיים וכו', האם אין צער זה בבחינת "כל הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט"?

[קו ירוק]

דוקא באשה זה שונה, ולכן מברכת שעשאני כרצונו. ומקבלת שכר על עשייתה כמי שאינו מצווה ועושה.

[לייטנר]

כל זה כשנמצא בחו"ל ומה עם אלו הנמצאים האר"י האם גם אצלם נאמר שיצטערו על שאין להם יו"ט שני?

אני אישי מצטער על זה כבר שש שנים מאז באתי להשתקע פה באר"י.

לא"י לא "באים להשתקע", אלא עולים.
ונראה שהדיון על צער על קדושה שלא מקבלים בא"י, אלא רק בחו"ל, שייך לדיון אחר באספקלריא (שב"ה כבר ננעל).

[איש גלילי]

ועל עצם העניין, מה שייך להצטער מי שאינו מחוייב, וכי אישה מצטערת בזה שאינה מחוייבת במ"ע שזמ"ג, וכי המשתתף בלוויה יש לו להצטער על כך שאינו יכול לברך דיין האמת משום שהוריו חיים וכו', האם אין צער זה בבחינת "כל הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט"?

אי משום הא - לא מילתא היא, שהרי ודאי שייך צער על חוסר במצוות אף אם אינו מחוייב בה, כמו בן חו"ל שפטור מעלייה לרגל. ולא נאמר שכל הפטור מדבר ומצטער על כך נקרא הדיוט... (ואדרבה, הרי באמת בענין מצות סוכה, שעל זה נאמר מאמר זה, מצטערים מאד כאשר אנו פטורים מן הסוכה, כעבד שבא למזוג כוס לרבו וכו')
אלא שכאן דנים על צער שאינו מחויב ביו"ט שני, וזה מחמת מעלת המקום שהוא בו, והחסרון הוא באלו שמחויבים ביו"ט שני, ועל זה באמת מוזר לראות צער על כך (לא ראיתי כאן מקור אמתי לאחד מגדולי ישראל שהצטער על כך).

[דרומי]

ודאי שייך להצטער על מצוה שאינו מחוייב בה, ואבוהון דכולהו - פסח שני, שבא רק לאחר שהצטערו הטמאים והתלוננו על כך שהפסידו המצוה שלא היו מחוייבים בה.

[עזריאל ברגר]

בזוהר חי קומרנא הוא כותב שאם ינהגו בא"י שני י"ט יהי' קירוב הגאולה

יש ביטוי דומה גם בשם אדמו"ר הזקן.

ואולי כוונתם שרצו להנהיג כשיטת הרמב"ם (הל' קדה"ח, כנדומני סופ"ה) שרק במקום שיודעים שהגיעו השלוחים אליו - עושים בו יום א' יו"ט, אבל "עיר שנחדשה במדבר ארץ ישראל - עושין שני ימים יום טוב" (ציטוט לא מדויק).

[קו ירוק]

בזוהר חי קומרנא הוא כותב שאם ינהגו בא"י שני י"ט יהי' קירוב הגאולה

יש ביטוי דומה גם בשם אדמו"ר הזקן.

ואולי כוונתם שרצו להנהיג כשיטת הרמב"ם (הל' קדה"ח, כנדומני סופ"ה) שרק במקום שיודעים שהגיעו השלוחים אליו - עושים בו יום א' יו"ט, אבל "עיר שנחדשה במדבר ארץ ישראל - עושין שני ימים יום טוב" (ציטוט לא מדויק).

דמשו"ה גם החזו"א וגם הגרי"ז לעצמם החמירו בזה. כתבתי זאת מקודם ומישהו מחק את זה במערכת......

מישהו כתב לי בפרטי שכוונת האדמו"ר שאמר שרחמנות היא, זה על דרך משל. כלומר שהוא התכוין לסבר את אוזני השומעים כמה גדולה עבודת הימים, ולכן אמר שרחמנות שהם צריכים הכל לעשות ביום אחד. ואדמו"ר הזקן כתב הפוך.. ראה עקבי חיים שהביא הרב עושה חדשות

[דרומי]

ומדאייתינן להכי הנה אתי שאלה עתיקה בענין קריאת התורה שבמועדים, אשר חז"ל תיקנוהו ויש בזה טעמים כמבואר באו"ח סי' תפח וסי' תצ.

והנה דבר פלא, אשר הפרשה האחרונה בתורה העוסקת במועדים היא פרשת "כל הבכור" אשר בס"פ ראה שבמשנה תורה, ואינה נקראת לעולם בארץ ישראל!

לעומת זאת יושבי חו"ל קוראים אותה גם בפסח (אחש"פ), גם בשבועות (יו"ט שני) וגם בשמע"צ (היום הח' - להבדיל משמח"ת שהוא היום הט'), ואילו בני ארץ ישראל לעולם לא יקראוה (מלבד בפ' ראה עצמה, כמובן).

האם ראה מישהו מי שהתייחס לדבר זה וביארו?

[בדרך הצחות ידועה אימרתו של ר"י מסאטמאר, שרצה להמחיש את העובדה שבני א"י מקבלים פרנסתם על ידי אחיהם העשירים שבחו"ל, ואמר במתק לשונו אשר באותו יום שבו קוראים בחו"ל "עשר תעשר" - היא התחלת פ' "כל הבכור" הנ"ל - קוראים אנשי א"י "וזאת הברכה"...]

[קו ירוק]

ואף העדיפו למתקן למקריא בא"י בחוהמ"פ 'במדברא' - בפרשת פסח מדבר ובפרשת פסח שני שאינו קשור ליו"ט דפסח, ולא את פרשת כל הבכור.

[סגי נהור]

ע"ע בס' עקבי חיים סי' סב אות י.

מה שהביא שם מבעל התניא שבחו"ל אי אפשר לקבל ההארה וההשפעה ביום אחד, ולכן צריכים שני ימים, הוא בלקו"ת שמיני עצרת צב, ג בשם הרמ"ק. ושם מצטט להדיא גם את השה"ש רבה שהביא עקביא לעיל, ומבאר:

שהרי באמת אותה ההארה המאיר בחו"ל שני ימים מאיר בא"י ביום אחד, לקורבתו אל מקורו.

וכבר הערתי לעיל שאין מזה שום סתירה לביטוי המובא בשם בנו אדמו"ר האמצעי.

[בקרו טלה]

ע"ע בס' עקבי חיים סי' סב אות י.

מה שהביא שם מבעל התניא שבחו"ל אי אפשר לקבל ההארה וההשפעה ביום אחד, ולכן צריכים שני ימים, הוא בלקו"ת שמיני עצרת צב, ג בשם הרמ"ק.

ועי' עוד במאמרי אדה"ז תקע"א [ובענין מקור הדברים ברמ"ק עי' מה שכתב הרב אלי' מטוסוב בהערות וביאורים תשס"ב]

[עושה חדשות]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=11560#p108854

[אשר ברא]

לי נראה פשוט שכוונתם הי' מצד ההנאה הגשמית שיש להם מתוך קיום המצוות, והתבטאיות כאלו מצוי מאד בין החסידים כנודע.

ואגב הגם שמקבלים כל הקדושות וכו' ביום אחד מ"מ בארה"ק מקבלים ימי חול נוספות כנגדם שאין לנו חפץ בם, ולזה כיון ר' יוחנן מקרלין (שלינקק עושה חדשות) באמרו "תנו לי יום חול אחד באר"י ואתם יכולים להחזיק את כל יו"ט שני של גליות שלכם".

[במסתרים]

שמעתי מהרב לאו שהביא מהריטב"א שיו"ט הוא קנס על בני חו"ל, ולא ציין מקור האם ידוע לאי מישהו על ריטב"א כזה?

ידוע?

[החושב]

שמעתי מהרב לאו שהביא מהריטב"א שיו"ט הוא קנס על בני חו"ל, ולא ציין מקור האם ידוע לאי מישהו על ריטב"א כזה?

ידוע?

איני יודע אם זה מוזכר בריטב"א, אך הדבר מבואר בירושלמי שכבר הוזכר לעיל (וישר כח לרב 'סעדיה' וכן לרק 'עקביה')

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עירובין פרק ג הלכה ט
ר' בא ר' חייה בשם ר' יוחנן [שיר השירים א ו] בני אמי נחרו בי וגו'. מי גרם לי להיות נוטרה את הכרמים על שם כרמי שלי לא נטרתי מי גרם לי להיות משמרת שני ימים בסוריא על שלא שמרתי יום אחד בארץ. סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שנים ואיני מקבלת שכר אלא על אחת

במפרשים על המקום שם מזכירים כמה פעמים שזו היא בחינה של קנס.

דרך אגב, הדבר שופך אור על העניין ומגלה כי גישתם של חז"ל הייתה מאוד עניינית ורחוקה מרעיונות החסידיים (לפיהן נדמה שלא יתכן להסתפק בהסבר מצד ההיגיון, אלא תמיד חייב להיות גם הסבר מקביל ברובד של השפעות והארות).

[קראקובער]

ודאי שייך להצטער על מצוה שאינו מחוייב בה, ואבוהון דכולהו - פסח שני, שבא רק לאחר שהצטערו הטמאים והתלוננו על כך שהפסידו המצוה שלא היו מחוייבים בה.

יותר נכון לדמות את זה למי שחגג פסח ראשון ומצטער שלא יכול לקיים גם פסח שני..

[סגי נהור]

דרך אגב, הדבר שופך אור על העניין ומגלה כי גישתם של חז"ל הייתה מאוד עניינית ורחוקה מרעיונות החסידיים (לפיהן נדמה שלא יתכן להסתפק בהסבר מצד ההיגיון, אלא תמיד חייב להיות גם הסבר מקביל ברובד של השפעות והארות).

מבדח.

[עזריאל ברגר]

דרך אגב, הדבר שופך אור על העניין ומגלה כי גישתם של חז"ל הייתה מאוד עניינית ורחוקה מרעיונות החסידיים (לפיהן נדמה שלא יתכן להסתפק בהסבר מצד ההיגיון, אלא תמיד חייב להיות גם הסבר מקביל ברובד של השפעות והארות).

מבדח.

בפרט כשיש ביאור חסידי שמסביר גם את הענין הזה, שבארה"ק לגודל קדושתה אפשר לקבל את האורות של יו"ט ב24 שעות, אך בחו"ל בגלל טומאת ארץ העמים צריך להאריך את זמן החג כדי לקבל את אותם האורות.
(ביאור זה מסתדר עם המדרש על "שמוני נוטרה את הכרמים", והוא לפענ"ד קושיא גדולה על אלו שהעדיפו לחגוג יומיים בחו"ל על-פני יום א' בארה"ק)

[קראקובער]

זה לא יותר מווארט יפה, עובדה שבארץ ישראל גם עשו יום טוב שני אם רוב חכמי ישראל היו בחו"ל ומה גם לדעת הרמב"ם איפה שהשלוחין לא הגיעו עושים תמיד ב' ימים.

[עזריאל ברגר]

זה לא יותר מווארט יפה, עובדה שבארץ ישראל גם עשו יום טוב שני אם רוב חכמי ישראל היו בחו"ל ומה גם לדעת הרמב"ם איפה שהשלוחין לא הגיעו עושים תמיד ב' ימים.

זה לדעת הריטב"א, וכדנהיג עלמא, ולא לדעת הרמב"ם.

[קראקובער]

לא ענית על החלק הראשון שגם בא"י עשו ב' ימים.