ופירש"י,
השיר יהיה לכם - בליל הפסח תבא לכם שמחה זו: כליל התקדש חג - כמו שאמרתם שיר של הפסחים במצרי,ם ונראה מקרא זה כאילו בא ללמד על סנחרב ולימד על פרעה שאמרו הלל בליל אכילת פסחים. מדרש תהלים.[
כהולך בחליל - ותשמחו במפלת סנחריב כשמחת מביאי ביכורים שהיה החליל מכה לפניהם לבוא בהר ה', כמו ששנינו במס' בכורים.
הנה יש לנו להתבונן היטב בקישורו של חוט המשולש זה, שמחת מפלת סנחריב, שמחת יציאת מצרים בליל פסח, ושמחת מביאי הביכורים.
ובפשוטו השייכות בין מפלת סנחריב לשמחת שיר ליל פסח הוא מחמת שהדבר הזה אירע בפסח, כמו שהקדים רש"י, ועי' במגילה לא, א ופירש"י, עוד היום - לפי שמפלתו של סנחריב בליל פסח היה.
אולם עדיין לא נתיישבה בזה ההשוואה לשמחת מביאי הביכורים.
עוד מצינו שייכות בין ביכורים לסדר ליל פסח, שכן כל סדר ההגדה נקבע על פרשת ביכורים כמו דתנן בפסחים (פ"י מ"ד), מתחיל בגנות ומסיים בשבח ודורש מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה כולה.
ויתירה מזו שמענו בלשון הרמב"ם הלכות חמץ ומצה (פ"ז ה"ד), וכל המוסיף ומאריך בדרש פרשה זו הרי זה משובח. הרי שגם הריבוי בסיפור יצי"מ הוא בדרשת אלו הפסוקים של מקרא ביכורים.
ועוד שמעינן מדברי כמה ראשונים שגם מביאי בכורים היו מזכירים כל נוסח ההגדה של פסח, וז"ל ראבי"ה (פסחים סימן תכד),
וכ"כ בפסקי תוספות מנחות סי' רלד, ובהגהות מיימוניות הלכות חמץ ומצה נוסח ההגדה אות ב. [ועי' בזה בשו"ת הרב"ז ח"ג סי' צו, ובשו"ת ציץ אליעזר חלק יז סי' כד].ורבי יהודה החסיד פירש דרבי יהודה בספרי על מ[ביאי] בכורים אמר דצ"ך עד"ש באח"ב, ואשמועינן שבזה הסדר יש לקרות למביאי בכורים, ולא כאותו סדר שכתוב בתילים. אב"י העזר"י.