בברכה המשולשת כתב:על פניו ודאי שלא.
גם מראית עין, והרבה יותר מכך התקלה (והרמאות...) מצויה (ואין אדם נאמן במקום שיש לו בו נגיעה ממונית)
אבי 1000 כתב:בברכה המשולשת כתב:על פניו ודאי שלא.
גם מראית עין, והרבה יותר מכך התקלה (והרמאות...) מצויה (ואין אדם נאמן במקום שיש לו בו נגיעה ממונית)
בחו"ל ומקומות שאין חנויות מרובות נהוג לקנות ע"פ רשימת המוצרים הכשרים בכל חנות.
וכמה ת"ח שראיתי קונים פירות וירקות בכל מקום.[כמובן שאין להשוות לא"י שיש בעיה מעשרות ערלה שביעית]
אך יל"ע בעניין מראית עין זה שאין הדבר פשוט כ"כ שהכל קונים שתייה סגורה בכל חנות כך שאין בכניסה עצמה למקום משום מראית עין, ואין בליבי להתיר בעניין כזה אך איני רואה פשיטות לאיסור.
אם בעל החנות הוא אדם יר"ש ועכ"פ אינו חשוד לאכול שלא בהכשר אזי הוא נאמן למרות שהוא בעה"ב שעד אחד נאמן באיסורים [אע"פ שאין בידו כשלא הוחזק לאיסור וזה הסכמת כל הראשונים] ואדרבא כתבו האחרונים שבמקום שהוא בעלים נאמן יותר.
ורק בכגון כהנים החשודים על מום של בכור נאמר הכלל שבעינן שיעיד על חבירו שאין אדם חוטא ולא לו.
ויתכן שסבר הרב בברכה המשולשת שיש כאן חשד זה, אך יכבדו נא במקור לדבריו.
קו ירוק כתב:בתקופתינו קשה למצוא נאמן ממש (יש, אבל קשה למצא).
אבל באם יש אחד כזה, מדוע שלא יהיה נאמן.
זכורני שבמקום מושבי היו דברים כאלו כשהיה המקום עדיין קטן, והכירו היטב.
ממתי מישהו ביקש תעודת כשרות על היין מר' גדליה נדל או בניו הגאונים שליט"א, או מהרב וובר והרב זקס.
קו ירוק כתב:מכרו ומוכרים יין ומיץ ענבים ... לשמחת לבב אנוש, ואין כמותם
אבי 1000 כתב:הרב בברכה המשולשת מוזמן לעשיות קניות בבני ברק ובירושלים ולראות בכל סופרמרקט קיגלים ושאר תבשילים שרשום עליהם שכל המוצרים בד"צ וכדומה וקונים כל עמך בית ישראל ת"ח דיינים מורי הוראה ומתענגים במאכלי שבת.
כל אדם שמוחזק לכשרות נאמן המחלוקת היא רק האם צריך שיהיה מוחזק לכשרות אך אין "פסול נוגע" באיסורים.
אבי 1000 כתב:הרב בברכה המשולשת מוזמן לעשיות קניות בבני ברק ובירושלים ולראות בכל סופרמרקט קיגלים ושאר תבשילים שרשום עליהם שכל המוצרים בד"צ וכדומה וקונים כל עמך בית ישראל ת"ח דיינים מורי הוראה ומתענגים במאכלי שבת.
כל אדם שמוחזק לכשרות נאמן המחלוקת היא רק האם צריך שיהיה מוחזק לכשרות אך אין "פסול נוגע" באיסורים.
ברים כתב:תחשבו על סיטואציה פשוטה ולא נדירה.
יהודי מוכר תבניות קוגל תפו"א לפני שבת. בליל חמישי הוא היה טרוד מאד, (עיסקה חשובה, אירוסין, וכדומה), יש לו לבדוק כמות של 500 ביצים לקוגל, או לוותר על ההכנסה השבועית ועל המוניטין.
כשיש כזו דילמה בבית, קל להחליט שהשבוע אין קוגל או קונים מוכן.
כאן מיד ייכנסו שיקולים, האם זהו חיוב גמור, כמה פעמים כבר מצאתי דם, הפסד מרובה, וכדומה. הוא צריך להיות ירא שמים בדרגה גבוהה כדי להתגבר, הרבה מעבר לנסיון בביתו הפרטי.
זה כשמדובר במוכר שמייצר בעצמו, עכשיו חישבו על מי שמעסיק עובדים, שיש סיכוי שהם הרבה יותר פשוטים, ולא בדיוק מפקח על מעשיהם.
זאת בהנחה שלא מפריע לך לאכול משהו שבבית תקפיד עליו. בד"כ יהודים יר"ש מעדיפים להימנע מזה. וכמו שאלה זו יכולים להיווצר שאלות דומות, כמו ירק עלים שאין זמן לשטוף מחרקים, או שבכלל חסר כרגע ירק נקי והוא דחוף, האם גם ע"ז תאמר יאכלו וישבעו?עושה חדשות כתב:ברים כתב:תחשבו על סיטואציה פשוטה ולא נדירה.
יהודי מוכר תבניות קוגל תפו"א לפני שבת. בליל חמישי הוא היה טרוד מאד, (עיסקה חשובה, אירוסין, וכדומה), יש לו לבדוק כמות של 500 ביצים לקוגל, או לוותר על ההכנסה השבועית ועל המוניטין.
כשיש כזו דילמה בבית, קל להחליט שהשבוע אין קוגל או קונים מוכן.
כאן מיד ייכנסו שיקולים, האם זהו חיוב גמור, כמה פעמים כבר מצאתי דם, הפסד מרובה, וכדומה. הוא צריך להיות ירא שמים בדרגה גבוהה כדי להתגבר, הרבה מעבר לנסיון בביתו הפרטי.
זה כשמדובר במוכר שמייצר בעצמו, עכשיו חישבו על מי שמעסיק עובדים, שיש סיכוי שהם הרבה יותר פשוטים, ולא בדיוק מפקח על מעשיהם.
אי משום הא, יאכלו ענוים וישבעו.
שש ושמח כתב:אם להידור, מסתבר שיש מקום להדר שלא לקנות מהנ"ל.
אבל אם לגבי עיקר הדין, איני מבין הנידון, וכי מה עשו בכל הדורות עד לפני כמה עשרות שנים, קודם שהוקמו מערכות הכשרות הממוסדות? הרי בודאי שכל שמי שנקלע לעיר אחרת אכל אצל בעל האכסניא או המסעדה וכדו' אע"פ שאינו מכירו היטב, ואין פוצה פה ומצפצף.
ברים כתב:תחשבו על סיטואציה פשוטה ולא נדירה.
יהודי מוכר תבניות קוגל תפו"א לפני שבת. בליל חמישי הוא היה טרוד מאד, (עיסקה חשובה, אירוסין, וכדומה), יש לו לבדוק כמות של 500 ביצים לקוגל, או לוותר על ההכנסה השבועית ועל המוניטין.
כשיש כזו דילמה בבית, קל להחליט שהשבוע אין קוגל או קונים מוכן.
כאן מיד ייכנסו שיקולים, האם זהו חיוב גמור, כמה פעמים כבר מצאתי דם, הפסד מרובה, וכדומה. הוא צריך להיות ירא שמים בדרגה גבוהה כדי להתגבר, הרבה מעבר לנסיון בביתו הפרטי.
זה כשמדובר במוכר שמייצר בעצמו, עכשיו חישבו על מי שמעסיק עובדים, שיש סיכוי שהם הרבה יותר פשוטים, ולא בדיוק מפקח על מעשיהם.
אחרי שמדובר על ביצה דספנא מארעא, ולא התחממה אצל התרנגולת מע"ל, ואחרי שמדובר על מיעוט שאינו מצוי, הרי הנידון הוא רק מצד 'ביטול איסור לכתחילה', ואחרי שהתבטל אין בזה צד איסור, והחושש בזה הוא מן המתמיהים. כמובן שיתכנו מכשולות אחרים, ולא עליהם דיברתי.ברים כתב:זאת בהנחה שלא מפריע לך לאכול משהו שבבית תקפיד עליו. בד"כ יהודים יר"ש מעדיפים להימנע מזה.
עושה חדשות כתב:אחרי שמדובר על ביצה דספנא מארעא, ולא התחממה אצל התרנגולת מע"ל, ואחרי שמדובר על מיעוט שאינו מצוי, הרי הנידון הוא רק מצד 'ביטול איסור לכתחילה', ואחרי שהתבטל אין בזה צד איסור, והחושש בזה הוא מן המתמיהים. כמובן שיתכנו מכשולות אחרים, ולא עליהם דיברתי.ברים כתב:זאת בהנחה שלא מפריע לך לאכול משהו שבבית תקפיד עליו. בד"כ יהודים יר"ש מעדיפים להימנע מזה.
ברים כתב:ההערה נוספת, לכאורא מצד עאנב"א צ"ל ממש שיעיד, כלומר על הסועד לשאול: היכן רכשת את הירקות, בדקת את הביצים, מי טיגן את החביתה, ועוד כהנה וכהנה, ואז מתחילה השאלה.
, לא די בזה שהבעלים נראה בסדר כדי שזו תהיה עדות, הלא כן?
אבי 1000 כתב:ברים כתב:ההערה נוספת, לכאורא מצד עאנב"א צ"ל ממש שיעיד, כלומר על הסועד לשאול: היכן רכשת את הירקות, בדקת את הביצים, מי טיגן את החביתה, ועוד כהנה וכהנה, ואז מתחילה השאלה.
, לא די בזה שהבעלים נראה בסדר כדי שזו תהיה עדות, הלא כן?
אין דין "הגדה" בעדות של איסורים ואין צריך חקירות של מקום וזמן ופרטי המוצרים ומקורם די בכך שאומר שזה מותר או בשפה המצויה שהוא כשר והרי זה ע"א נאמן באיסורין ובלבד שיהיה מוחזק לכשרות לפי הרמ"א זה פחות או יותר כל אדם חרדי ואפי' פחות מזה.
ראה במה שהביא יבנה מינו הנקרא חשוד.
יבנה כתב:אבי 1000 כתב:ברים כתב:ההערה נוספת, לכאורא מצד עאנב"א צ"ל ממש שיעיד, כלומר על הסועד לשאול: היכן רכשת את הירקות, בדקת את הביצים, מי טיגן את החביתה, ועוד כהנה וכהנה, ואז מתחילה השאלה.
, לא די בזה שהבעלים נראה בסדר כדי שזו תהיה עדות, הלא כן?
אין דין "הגדה" בעדות של איסורים ואין צריך חקירות של מקום וזמן ופרטי המוצרים ומקורם די בכך שאומר שזה מותר או בשפה המצויה שהוא כשר והרי זה ע"א נאמן באיסורין ובלבד שיהיה מוחזק לכשרות לפי הרמ"א זה פחות או יותר כל אדם חרדי ואפי' פחות מזה.
ראה במה שהביא יבנה מינו הנקרא חשוד.
שו"ע יו"ד סי' קי"ט סעיף י"ט
"האומר למי שהוא חשוד לאכול גבינה של עובד כוכבים קנה לי גבינה כשרה מן המומחה והלך והביא לו ואומר לו כשרה מהמומחה קניתי אינו נאמן. מאיש פלוני מומחה קניתי נאמן."
הרי שדרישות וחקירות מועילות לחשוד כשמירתת לשקר, אבל באינו חשוד א"צ לשאול כלום. וע"ע שם סי' קכ"ז סעיף ג' דיני עד א' נאמן באיסורים, וגם שם לא הוזכרו דרישות וחקירות.
איש גבעות כתב:לי זכור שזה תקנה מאוחרת של ועד ד' ארצות או משהו כעין זה.
ונתנו ידידים כתב:שש ושמח כתב:אם להידור, מסתבר שיש מקום להדר שלא לקנות מהנ"ל.
אבל אם לגבי עיקר הדין, איני מבין הנידון, וכי מה עשו בכל הדורות עד לפני כמה עשרות שנים, קודם שהוקמו מערכות הכשרות הממוסדות? הרי בודאי שכל שמי שנקלע לעיר אחרת אכל אצל בעל האכסניא או המסעדה וכדו' אע"פ שאינו מכירו היטב, ואין פוצה פה ומצפצף.
הרי כבר תירצו את זה דבכל הדורות לא הי' בעל האכסניא משועבד שיהי' לו כל הזזמן קוגל תפו"א וכדו' והמצב במסעדו היום הוא שאין דבר כזה אין לי. וגם יש לדעת מה היו האופציות החרות של המסעדות האם לקנות מהכשרים לא טובים או דהי' שאלה על דברים קטנים שבקל להם לנהוג כראוי.ברים כתב:תחשבו על סיטואציה פשוטה ולא נדירה.
יהודי מוכר תבניות קוגל תפו"א לפני שבת. בליל חמישי הוא היה טרוד מאד, (עיסקה חשובה, אירוסין, וכדומה), יש לו לבדוק כמות של 500 ביצים לקוגל, או לוותר על ההכנסה השבועית ועל המוניטין.
כשיש כזו דילמה בבית, קל להחליט שהשבוע אין קוגל או קונים מוכן.
כאן מיד ייכנסו שיקולים, האם זהו חיוב גמור, כמה פעמים כבר מצאתי דם, הפסד מרובה, וכדומה. הוא צריך להיות ירא שמים בדרגה גבוהה כדי להתגבר, הרבה מעבר לנסיון בביתו הפרטי.
זה כשמדובר במוכר שמייצר בעצמו, עכשיו חישבו על מי שמעסיק עובדים, שיש סיכוי שהם הרבה יותר פשוטים, ולא בדיוק מפקח על מעשיהם.
ובמקום שיש הכשר ומשגיח כשרות האם באמת אין מכשולים כאלו?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 214 אורחים