וע"ע תהלוכות האגדות להגריז"ש פ"זואין מה שאמרו בתלמוד תנא דבי אליהו נאמר על אליהו התשבי שהרי מצינו בתלמוד תנא דבי אליהו רבי נתן אומר בפסחים צ"ד א' אם כן היה
אחרי רבי נתן שהוא אחרון לתנאים" וכו'
איש_ספר כתב:ז"ל הרשב"ץ בספרו מגן אבותוע"ע תהלוכות האגדות להגריז"ש פ"זואין מה שאמרו בתלמוד תנא דבי אליהו נאמר על אליהו התשבי שהרי מצינו בתלמוד תנא דבי אליהו רבי נתן אומר בפסחים צ"ד א' אם כן היה
אחרי רבי נתן שהוא אחרון לתנאים" וכו'
חכם באשי כתב:והאמת היא,
שההגדה של פסח הייתה חלק מה'מכילתא'!
עי' הגדה שלמה, במבוא.
הבונה כתב:חכם באשי כתב:והאמת היא,
שההגדה של פסח הייתה חלק מה'מכילתא'!
עי' הגדה שלמה, במבוא.
גם זה היה ידוע לי.
לכן לפני שכתבתי בדקתי אם הנוסח "ברוך המקום ברוך הוא" מופיע במכילתא, ומשמצאתי שלא, נוכל לומר שאליהו היה המלקט מן המכילתא והעורך והמסגנן כפי שהיא לפנינו.
זקן ששכח כתב:הבונה כתב:חכם באשי כתב:והאמת היא,
שההגדה של פסח הייתה חלק מה'מכילתא'!
עי' הגדה שלמה, במבוא.
גם זה היה ידוע לי.
לכן לפני שכתבתי בדקתי אם הנוסח "ברוך המקום ברוך הוא" מופיע במכילתא, ומשמצאתי שלא, נוכל לומר שאליהו היה המלקט מן המכילתא והעורך והמסגנן כפי שהיא לפנינו.
האם אוכל להסיק מדבריך שאליהו הנביא היה חי בזמן התנאים ולאחריהם, עד שבא להעתיק ולסדר מהמכילתא?
ושמא נתכוונת שאליהו הנביא כמלאך עשה עריכה הלזו?
איש_ספר כתב:תגיד, הבונה, אם את ההגדה כתב 'סתם איזה תנא', זה כבר לא זה? מה השלב הבא? אחיה השילוני?
איש_ספר כתב:אפשר מקור?
הבונה כתב:כידוע לכל מחבר יש סגנון משלו, לפעמים ניתן לאמת זהות מחבר או לשלול זהות מחבר על ידי בדיקת הסגנון.
כך זיהה רבי בונים מפרשיסחא את מחבר ההגדה של פסח, שהוא אליהו הנביא.
בהגדה מופיע הנוסח "ברוך המקום ברוך הוא" וכן הנוסח הדומה "ברוך שומר הבחתו לישראל ברוך הוא".
נוסח זה שגור מאד ב"תנא דבי אליהו" המיוחס לאליהו הנביא זכור לטוב.
מכאן - אומר רבי בונים - מסתבר שמחבר ההגדה הוא אליהו הנביא זל"ט.
מקדש מלך כתב:כל מי שלמד אי פעם 'תנא דבי אליהו' לא יכול שלא להשוות את הסגנון להגדה של פסח, ...
אלא הסגנון עצמו, הבאת פסוק מסוים ועל כל שתי מילים ממנו להביא פסוק אחר להסבר 'כמה שנאמר'..
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 36 אורחים