ישיבות פולין (שאחרי מלחמת העולם הראשונה)

[משמר]

מאמר נרחב על הישיבה בסוקולוב בספר יזכור לקהילת סוקולוב, עמ' 45-50. שם נזכר כי אחד הרמי"ם היה חדב"נ רבי נחום מרדכי פרלוב האדמו"ר מנובומינסק ארה"ב בן התפארת אי"ש, ואביו של האדמו"ר מנובומינסק שליט"א. מנהל רוחני: ר' יעקב גרינברג. מנהל: ר' דוד לוסטיגמן.

סוקולוב.pdf

(227.18 KiB) הורד 607 פעמים

אודות ראש הישיבה רבי שאול זאב בערגשטיין ראה מכתב בקובץ אור ישראל-מונסי (שנה ז' גל' ב' - [גל' כ"ו] עמ' ל"ו).

תצלום בית מגורי הרבי מסוקולוב רבי יצחק זעליג וכן בנין הישיבה.

0050.gif (48.39 KiB) נצפה 33772 פעמים

שורות על ביהמ"ד וישיבת הרבי מסוקולוב.

1.gif (33.98 KiB) נצפה 33765 פעמים

על הר"מ רבי העניך כהן

2.gif (16.1 KiB) נצפה 33765 פעמים

[משמר]

מודעה על ישיבת אור עולם - וואלינסקא 10 ווארשא.
לא כ"כ ברור, האם אכן זו ישיבה או "ת"ת וישיבה".

מומנט - כ''ט תשרי תרפ''ה.JPG (21.01 KiB) נצפה 24133 פעמים

[משמר]

לתשומת לב המעיינים הנכבדים:
לאורך הפרוייקט ובפרט בימים האחרונים אנו עמלים בעיקר לערוך ולסדר את החומר הקיים כבר, ולהוסיף תוספת מרובה על העיקר בתוך ההודעות הקודמות.
בכבוד רב, 'משמר'

[י. אברהם]

התקבלו מסמכים חדשים ונדירים מאחד הקוראים בענין ישיבת תפארת יעקב וישראל - נאוואמינסק
[שנתחדשה בשנת תרצ''ג, על מקום הישיבה הוותיקה בנאוואמינסק, שנתייסדה בשנת תרנ''ו]

קול קורא.png (886.3 KiB) נצפה 24119 פעמים

scan0002.png (46.75 KiB) נצפה 24119 פעמים

[משמר]

מודעה על התייסדות ישיבה ברחוב נאלעווקי 43 לקראת זמן חורף תרע"ז

מומנט - כ''א תשרי תרע''ז.JPG (36.21 KiB) נצפה 24072 פעמים

[משמר]

ידיעה על ישיבת סטאשוב משנת תער"ב.
בשורה אחרונה כתוב שם הרב ברוסית: ראבין ל. גראוברט, סטאשוב (הוא הרב יהודה לייב גרויברט מסטאשוב-טורונטו מח"ס חבלים בנעימים).

הצפירה - כ' ניסן תער''ב.JPG (24.35 KiB) נצפה 24071 פעמים

[משמר]

על ישיבות בית יוסף

מומנט - כ''א אייר תרפ''ח.JPG (17.91 KiB) נצפה 24070 פעמים

[משמר]

י"ז אלול תער"ב - הרב מקאָלביעל רבי נתן נטע דאָנער הנודע בחיבוריו הרבים מודיע אשר מפעלו משכבר הימים בהרבצת תורה ממשיך כעת ביתר שאת.

המודיע - י''ז אלול תער''ב.JPG (104.08 KiB) נצפה 24063 פעמים

[משמר]

נזכר לעיל על הקיבוצים 'אהבת תורה ויראת שמים' שהוקמו בראשית שנות ה'תר"ע בראשות הגה"צ רבי נפתלי וויערשובר מגדולי ווארשא.
יש לציין כי כעשור לאחר מכן אנו מוצאים ישיבה בשם זה, חברת 'אהבת תורה ויראת שמים' הפועלת בחמשה מקומות ומשמשת כמסגרת לימודית פעמיים ביום ל-300 בחורים אשר בצוק העתים וקשיי הכלכלה נאצלו לסייע להוריהם בפרנסה.
נראה כי הישיבה הזו החליפה את קודמתה, לא רק בשם 'אהבת תורה ויראת שמים' אלא גם במקומות הלימוד.
נפתחה לראשונה ברחוב טווארדא 8, בשנת תרפ"ו הוקם הסניף השני בנאלעווקי 35 בביהמ"ד טרוקנהיים, לאחמ"כ הוקם סניף שלישי בפראגא, בשנת תרצ"ג בפרבר פעלצעוויזנא הסמוך לפראגא ולאחמ"כ סניף חמישי ברחוב וואלסקי 9 בווארשא.
בראשות הישיבה עמד רבי דוד יצחק מרגליות מגדולי בית ראדזין (אחיו של ר' יונה מרגליות מת"א) ואתו עמו בניו ר' דניאל ור' אלחנן.

מומנט - כ''ז חשון תרפ''ז.JPG (52.66 KiB) נצפה 24000 פעמים

מצו"ב קונטרס שהו"ל תלמידי הישיבה ומלווה בהסכמותיהם הנלהבות של גדולי האדמורי"ם.

אהבת תורה ויראת שמים.jpg (61.19 KiB) נצפה 24000 פעמים

מאמר על התייסדות הישיבה מתוך הקונטרס הנ"ל.

אהבת תורה ויראת שמים.pdf

(139.56 KiB) הורד 440 פעמים

ראש הישיבה רבי דוד יצחק מרגליות

רבי דוד יצחק מרגליות.jpg (21.93 KiB) נצפה 23995 פעמים

רשימות התלמידים בחמשת הקיבוצים בין נודבי מעות קדימה "פרענומעראנטין" לרכישת הקונטרס.

רשימת הבחורים.pdf

(176.05 KiB) הורד 501 פעמים

בימי צר ומצוק
דברים מפליאים אנו מוצאים על פעלו של הרב מרגליות בשנות המלחמה בהם המשיך בהרבצת תורה, וכה כותב ש. הוברבאנד:
"בראש הארגון, שנוסד עוד בימי מלחמת העולם הראשונה, עמד רבי יצחק דוד מרגליות, וחבריו היו בעלי מלאכה ביום והתכנסו מדי ערב ללימוד תורה. בפרוץ המלחמה, בספטמבר 1939, חודשה פעילות המוסד בדירת הרב ברחוב פאנסקה 31. הרב אסף כספים, דאג להזנתם של תלמידיו ויום יום לימדם "עין יעקב". מספר התלמידים הגיע ל-300. הרב ותלמידיו נהגו להפריש מכספם ולחלקו לעניים בכל יום שני וחמישי. הארגון חדל להתקיים לאחר שהרב ושני ילדיו מתו ממחלת הטיפוס, בסוכות תש"ב".

[י. אברהם]

פלפולים וחידושים על מס' קידושין מהריש מתיבתא דגור

ריש מתיבתא דגור.png (241.78 KiB) נצפה 23993 פעמים

[משמר]

ישיבת 'הלכתא כנחמני' דחסידי ברסלב לזכרו הטהור של הרה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע
נוסעה תרע"ט בעיר אוסטרובצא
מייסד הישיבה היה רבי אברהם יצחק מחשובי חסידי ברסלב בעיר.
כמשגיח כללי כיהן רבי יצחק ברייטער הי"ד המשפיע הנודע של ברסלב מווארשא.

שורות מתוך 'עלה לתרופה'.

הלכתא כנחמני.JPG (24.83 KiB) נצפה 14173 פעמים

בשנת תרפ"ד עברה ללודז ושכנה בשטיבל ברסלב ברחוב קמייענא.
ראש הישיבה: רבי אברהם שלום יעלין.

לאדזער טאגעבלאט - ג' כסלו תרפ''ד.JPG (47.41 KiB) נצפה 2294 פעמים

דער יוד י''ב ניסן תרפ''ד.JPG (36.9 KiB) נצפה 14173 פעמים

ההרשמה לקראת זמן חורף תרפ"ו.

מומנט - י''ז תשרי תרפ''ו.JPG (38.4 KiB) נצפה 23980 פעמים

בשנת תרפ"ח עברה הישיבה לווארשא

לאדזער טאגעבלאט י''ג כסלו תרפ''ח.JPG (26.67 KiB) נצפה 2298 פעמים

[משמר]

ישיבת בית יוסף - סטאשוב

בית יוסף בסטאשוב.jpg (67.33 KiB) נצפה 23947 פעמים

[משמר]

ישיבת תורת חסד - נאלעווקי 36 ווארשא

מומנט - ל' תשרי תרצ''א.JPG (15.65 KiB) נצפה 23929 פעמים

[משמר]

הישיבה הגדולה 'תומכי תמימים' דליובאוויטש-חב"ד, מלאווסקא 7 ווארשא. נוסדה ב' ניסן תרפ"א.
הוקמה ע"י רבי שרגא פייביש זלמנוב ורבי זלמן שמוטקין. משפיע רוחני: רבי ברוך פרידמן. הר"מ: רבי דוד טייבלום (המכונה רבי דוד'ל ריקער, מגדולי חסידי קוצק-פילוב).
תחילה התקיימו הלימודים בביהמ"ד דליובאוויטש ברחוב פראנצישקאנער 30 ולאחר שאיתרבו ספסלי דבי מדרשא עברו ללמוד בביהמ"ד פראנצישקאנער 8 ולאחר מספר שנים השתכנה בבנין משלה ברחוב מלאווסקא 7. במשך תקופה כיהן כראש הישיבה הגה"ק רבי שמעון ענגל מזעליכוב וכמנהל רוחני רבי אלטר שימחוביץ.
בשנת תרצ"ב נוסדה בישיבת תומכי תמימים בווארשא, מחלקת "מכינה", עבור התלמידים הצעירים יותר. עד עתה היו בישיבה ב' שיעורים, לתלמידים בגיל 14-17, וה"אולם" למבוגרים יותר הלומדים בפני עצמם. כעת נוספה גם "מכינה" לתלמידים בגיל בר מצוה או פחות.
בשנת תרצ"ד כאשר קבע הריי"ץ את מושבו בוורשא נפתחו סניפים מהישיבה בשם "אחי תמימים" בכמה מערי השדה שבמדינת פולין.
בשנת תרצ"ו, כאשר עבר הרבי הריי"צ לאוטווצק עברו עמו גם התלמידים המבוגרים, ובוורשא נשארו רק שלוש הכיתות הצעירות, שהמשיכו להתקיים עד לפלישת הצורר הנאצי ימ"ש.

סקירה נרחבת ומפורטת על הישיבה ר' בספר זכרון עיונים בתעניות ח"ב עמ' תתרס"ה והלאה.

זכרונות מהישיבה בוורשא הופיעו לעיל, ראה כאן
על סניפי הישיבה ועוד - ראה כאן

תמונת הרמי"ם והתלמידים

תומכי תמימים ורשה.jpg (262.33 KiB) נצפה 23764 פעמים

[משמר]

בקיץ תרצ"ה העתיק אדמו"ר הריי"צ את מקום מגורו, מווארשא לעיירה אטוואצק הסמוכה, ויחד אתו עברו עמו גם הישיבה המרכזית תומכי תמימים, והשתכנה בבנין בעל 3 קומות ברחוב סלאָוואַצקעגאָ 1.
בישיבה למדו במשך השנים שלפני המלחמה מאות תלמידים (בשנת תרצ"ט למדו בישיבה כ- 400 בחורים - ע"פ מכתבו של התלמיד אברהם דב העכט), שרובם ככולם נספו בשואה. קבוצה של 36 תלמידים הרחיקה נדוד עד שנחאי ואלו נותרו לפליטה.

[משמר]

ישיבת תומכי תמימים בלודז' - פומורסקה 41, נוסדה ביום י"ז אלול תרפ"ט. ראשי הישיבה: רבי שניאור זלמן שניאורסון. רבי יצחק אריה מנדלבוים. רבי מנדל רוזנמוטר.
בשנים הראשונות (אלול תרפ"ט - טבת תרצ"ב) שכנה הישיבה ברחוב פאלודניאווא 25, ובשבט תרצ"ב הישיבה עברה לאולם הלימודים בן 7 חדרים ברחוב פאמארסקא 41 א שהקדיש עבורם הרה"ח ר' אלחנן שטיינשניידר.
יו"ר הישיבה היה הרה"ג ר' שניאור זלמן שניאורסאהן, ובניו הרב דובער יצחק, ר' יהושע יעקב ור' לייבל עזרו לו בניהול הישיבה. המנהל רוחני היה רבי זלמן מאיר גוטמן. בצוות הישיבה בתקופה הראשונה היה ראש ישיבה מחסידי קוצק, המשפיע היה רבי ברוך פרידמן, והמשגיח ר' טוביה בוקצין (לימים בניו יורק).
בשנת תרצ"ד היו בישיבה שלש כתות ("מחלקות"). ראש הישיבה היה הרה"ג מנחם מענדל רוזנמוטער (חתנו של ר' דובער משה שמוטקין). והר"מ השני בישיבה היה הרב נח יצחק מורדקובסקי. בכתה השלישית היה הר"מ הרב חיים דוד גלזמן. המשפיע היה הרב דובער יצחק שניאורסאהן. במשך הזמן גם היה המשגיח ומסר שיעורים הרב קלמן מינקאווסקי חתנו של הרש"ז שניאורסאהן.
בשנים תרצ"ח-תרצ"ט ניהל את הישיבה הרב משה אליהו גערליצקי.

[לייטנר]

לאחר מלחמת העולם השניה, התקבצו חסידי חב"ד והקימו לזמן קצר את הישיבה בלודז' מחדש.

[משמר]

ישיבת תומכי תמימים - תורת אמת חמעלניק הוקמה בשנת תרצ"א ע"י ר' יוסף גולדשטיין ור' אברהם זוננשטיין בשליחותו של האדמו"ר הריי"ץ.
הישיבה נתייסדה תחילה עם קבוצה של ט"ו בחורים והלימודים התקיימו בבית המדרש של העיירה. בשנת תרצ"ו כבר למדו בישיבה כשבעים תלמידים, והישיבה שכנה במבנה מרווח של ארבעה חדרי לימוד גדולים, כאשר הקהילה המקומית תומכת בישיבה ככל יכולתה.
ר' יוסף גולדשטיין תיפקד כמנהל הכללי של המוסד ובמקביל אף כיהן כמשפיע, ובנוסף על כל זאת פתח תלמוד תורה שפעל כמחלקה נוספת לצד הישיבה.
כעבור מספר שנים כאשר ביקש ר' יוסף את עזרתם של בני העיר בתמיכה בישיבה, הם התנו את עזרתם בכך שיקרא לישיבה בשם 'בית יוסף', כהמשך לישיבה המקומית שפעלה בעיר בשנים עברו, וכך עשה לאחר שקיבל את הסכמתו של הרבי.
בראש השנה ת"ש הגיעו הגרמנים לעיירה חמעלניק ואסרו את הלימודים בישיבה. חרף האיסור נמשכו הלימודים במחתרת בעליית הגג של בית הכנסת עד סוף החורף של שנת תש"א. רוב תלמידי הישיבה ואנשי הצוות נהרגו על קידוש השם.

[משמר]

ישיבות 'חסד לאברהם' דחסידי קרימלוב
בדברי ימי תולדותיו של הרבי מקרימלוב רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ הי"ד בנו של בעל ה'חסד לאברהם' מראדומסק ודודו של רבי שלמה חנוך הכהן מראדומסק אנו מוצאים כי "ביוזמת האדמו"ר נפתחה רשת ישיבות "חסד לאברהם" לחסידי קרימילוב, על שם ספרו של אביו". עוד אנו מוצאים כי "בזווירצ'ה יסד ישיבת "חסד לאברהם" [=הרבי מקרימלוב התגורר בעיר זווירצ'ה] ומיד אחרי כן נוסדו ישיבות תחת שם זה בישובים יהודיים אחרים".

להלן שורות מתוך ספר קדושים, מנשה אונגר, עמ' 382:

ספר קדושים - מנשה אונגר.JPG (18.71 KiB) נצפה 23794 פעמים

[משמר]

תרצ"ג - על ישיבת כתר תורה דראדומסק בעיר קעלץ
ראש הישיבה: רבי יצחק טעמפלער מטורנא.

קיעלצער צייטונג - כ''ו אדר תרצ''ג.jpg (131.27 KiB) נצפה 23842 פעמים

[משמר]

זכרון מרדכי
רח' פולנוצנה 20 לודז'
נתייסדה תרצ"ד ע"ש האדמו"ר רבי מרדכי מקאזמיר

נייער פאלקסבלאט כ''ג ניסן תרצ''ד.JPG (50.8 KiB) נצפה 2374 פעמים

נייער פאלקסבלאט - כ''ו ניסן תרצ''ד.JPG (37.06 KiB) נצפה 2373 פעמים

דברי תלמיד הישיבה ר' רפאל פפרמן (שהי' לאחר מכן בארה"ב, נפ' בתשע"ג)
בספר עקבות ברמץ עמ' 31

עקבות ברמץ עמ' 31.jpg (45.85 KiB) נצפה 14125 פעמים

ידיעה משנת תרצ"ט על פטירת המייסד דישיבת זכרון מרדכי - קעלץ

קיעלצער צייטונג - כ''ה ניסן תרצ''ט.JPG (35.56 KiB) נצפה 2373 פעמים

[משמר]

תורת חסד - קעלץ

קיעלצער צייטונג - ל' ניסן תרצ''ב.jpg (126.03 KiB) נצפה 25090 פעמים

[י. אברהם]

ישיבה קטנה התקיימה שם בערך בשנת תרפ"ו [לפחות]
ראש הישיבה הי' הגה''ק ר' שמעון זעליכאווער הי''ד, שהי' לאחר מכן בישיבת חכמי לובלין.

גארוואלין.jpg (20.3 KiB) נצפה 25061 פעמים

כמה מילים מיליד גארוואלין על זכרונו המופלא של הגה"ק ר' שמעון זעליכאווער [שנקרא ע''ש חותנו 'שמעון יוספס']

1.jpg (41.22 KiB) נצפה 25055 פעמים

''אנחנו, בחורי הבית מדרש, עשינו לו מבחן עם קטע של 'שמות', שעליו נמצאו רק שתי שורות של תוספות. שמעון יוספס אמר לנו תיכף מקורו של ה'שמות', הפרק והדף. עם כל זה הי' נוח לבריות וענוותן.

[י. אברהם]

בית ישראל.jpg (82.33 KiB) נצפה 25014 פעמים

מתיבתא.jpg (67.2 KiB) נצפה 25014 פעמים

תומכי תמימים.jpg (82.97 KiB) נצפה 25014 פעמים

קבלה 2 - עותק.jpg (79.63 KiB) נצפה 25004 פעמים

[פרמישלאן]

לאחרונה ראיתי בהר המנוחות ליד קברו של הגר"מ שפירא זצ"ל שבצד המציבה מוזכר ר' דן וולד הי"ד ראש ישיבת אלכסנדר בענדין מצו"ב תמונה מהמצבה.
אם אחד מחכמי הפורום ידע פרטים אשמח לשמוע

ראש ישבת אלכסנדר בענדין - עותק.JPG (53.53 KiB) נצפה 24981 פעמים

[משמר]

ייש"כ. מענין שבמאמרו של ר' בעריש ז'ולטי מתלמידי 'קיבוץ גבוה' של כתר תורה הוא מובא בתור ראש ישיבת כתר-תורה בענדין, כפי שצויין לעיל.
לכאורה כתר-תורה בבענדין היתה ותיקה יותר מאשר ישיבת אלכסנדר, ויתכן שבהמשך עבר לאלכסנדר.
מצו"ב מתוך קובץ 'כתר תורה' שי"ל בשנת תרצ"ה.

כתר תורה.JPG (5.57 KiB) נצפה 24966 פעמים

[משמר]

בשנות ה'תר"פ הוקמה ישיבה בעיירה בודזאנוב בידי הגאון רבי בנימין מנדלזון (לימים אבד"ק כפר אתא וקוממיות) שהתגורר בעיירה לאחר נישואיו. הוא עמד בראשות הישיבה כעשור ולאחר עלותו ארצה בשנת תרצ"ד מילא את מקומו בראשות הישיבה רבי שמואל אברוך.
בספר 'זקניך ויאמרו לך' עמ' 59 במאמר לזכרו של הרב מקוממיות זצ"ל אנו מוצאים את השורות דלהלן:
"לא ארכו הימים ורבי בנימין הקים בבודזאנוב עולה של תורה, ישיבה לתלמידים הצמאים לדבר ד' כשרמי"ם גדולי תורה עוזרים על ידו והוא מכהן פאר כראש הישיבה בבודזאנוב. תלמידי הישיבה החיים כיום עמנו לאוי"ט מספרים על מוחו החריף, זך שכלו, הבנתו העמוקה והבהירה, ישרותו האצילית, עדינות נפשו, ועל כולם השפעתו הכבירה על אף גילו הצעיר".
ראה עוד על הישיבה בבודזאנוב במרביצי תורה מעולם החסידות חלק ח' עמ' ר"ז.

מרביצי תורה.PDF

(599.88 KiB) הורד 496 פעמים

[משמר]

בחודש תמוז תרצ"ד עם עלותו ארצה של מייסד וראש הישיבה בבודזאנוב הגה"צ רבי בנימין מנדלזון זצ"ל לכהן פאר כאבד"ק כפר עטא (כיום קרית אתא) העניקו לו תלמידי הישיבה את ספרי הרמב"ם כשהם באים על החתום בשמותיהם.
כמה נאים דבריהם אשר כמין נבואה נזרקה בהם:
"ויזכה לעבוד וללחום מלחמת ד' בארצינו הקדושה ובימיו ובימינו תושע ציון וירושלם" - - -

[בקרו טלה]

ביום שבת קודש הבעל"ט כ"ד אייר הוא יומא דהילולא של הנ"ל [הקרדיט להרב שיף]

[משמר]

נזכר לעיל על ישיבת פלאצק בה כיהנו בראשות הישיבה רבי מענדל מנדלזון אביו של הרב מקוממיות ורבי מיכאל רובינשטיין.
הפנה אותי אחד המעיינים הנכבדים לקובץ מאמרים וזכרונות באנגלית (The world that was: Poland 150-153) בו מופיעים זכרונותיו של הרה"ח ר' לייבל געליבטר מארה"ב, שהיה לפני המלחמה עסקן אגודאי בפלאצק ומתלמידי הישיבה שם, בו הוא כותב על ר' מנדל בהערצה גדולה ומכנהו 'ר' מנדל חסיד'.
בנוסף הוא מאריך על גאונותו של ראש הישיבה רבי שמואל זישא רוּדאַבֶר, תלמיד הקוטנא רב, שכיהן בראשות הישיבה משנת תרע"ה עד תרפ"ט, עד שהעתיק דירתו לווארשה. לפני כן הרביץ תורה בווישיגראד, ומתלמידיו שם היה הרה"צ ר' ירמי' מאפאלע.

ספר פלאצק - עמ' 398.jpg (24.68 KiB) נצפה 24810 פעמים

רבי שמואל זישא נפטר בליל יוה"כ ת"ש בווארשא ונטמן בביה"ח הגדול ברחוב גענשא. נכדו היה הרה"ח ר' דוד טוביה בראון מחיפה - בני ברק. מצו"ב ידיעה על פטירת בתו של של רש"ז במיטב ימיה.

מומנט - כ''ד אד''ב תרע''ט.JPG (32.5 KiB) נצפה 24806 פעמים

מצו"ב תמונתו של רבי שמואל זישא מלווה בר' לייבל געליבטר [קרדיט Rabbi Leib Geliebter Memorial Foundation]

רבי שמואל זישא רודאבר ר''י בפלאצק.jpg (42.78 KiB) נצפה 24806 פעמים

[משמר]

אודות רבי שמואל זישא הנ"ל שנפטר בליל יוה"כ של שנת ת"ש. צאצאיו מציינים בפליאה כי נכדו ר' דוד טוביה בראון ז"ל היה שומר את יום היארצייט אחר אביו ר' משה ניסן שנפטר במהלך המלחמה ביום כיפור כיון שלא ידע את תאריך פטירתו, ולימים נפטר הוא עצמו בליל יוה"כ של שנת תשס"ד. והנה בעקבות הנכתב לעיל מתברר כי גם הסב רבי שמואל זישא נפטר בליל היום הקדוש.

[משמר]

ישיבת כתר אלימלך - לעשנא 27 ווארשא, לזכרו של הרה"ק רבי אשר אלימלך מקוז'ניץ זצוק"ל שנפטר ביום ב' אלול תרצ"ו.
הוקמה בחורף תרצ"ז ע"י חתנו וממלא מקומו רבי נחום שלמה פרלוב בן רבי משה מסטאלין [נישא כמחצית השנה לאחר פטירת חמיו].
נשלח ע"י אחד המעיינים הנכבדים באשכול זה המוסיף לנו מפעם לפעם מידיעותיו ואוצרו הטוב, ותשוח"ח לו.

כנראה שסמוך למלחמה התפתחה רשת ישיבות כפי הנראה בסמל הישיבה על קיומם של סניפים בלובלין (לוברטובסקה 22), בקוז'ניץ ובריקי.

ישיבת כתר אלימלך.JPG (11.87 KiB) נצפה 23682 פעמים

על הישיבה המרכזית בוורשא:

ישיבת כתר אלימלך.jpg (29.95 KiB) נצפה 24533 פעמים

שורות מתוך ספר בית קרלין סטולין.

הצפה - א' אלול תשי''ב.JPG (48.42 KiB) נצפה 24533 פעמים

מצו"ב מאמר מעיתון הצפה משנת תשי"ב בה מוזכר הקמת הישיבה

2.JPG (45.78 KiB) נצפה 24533 פעמים

ישיבת כתר אלימלך.jpg (29.95 KiB) נצפה 24533 פעמים

[דוד נ.א.]

משמר, עבודתך הנפלאה גובלת במחקר הראוי להוצאה לאור בפני עצמו.

היה תורם מאוד עם היית עורך את ההודעה הראשונה באשכול, ומכניס בה רשימה שמית של כל הישיבות שבאשכול (אולי עם עוד 2-3 פרטים כמו תקופה, מיקום, מספר בחורים).

[משמר]

משמר, עבודתך הנפלאה גובלת במחקר הראוי להוצאה לאור בפני עצמו.
היה תורם מאוד עם היית עורך את ההודעה הראשונה באשכול, ומכניס בה רשימה שמית של כל הישיבות שבאשכול (אולי עם עוד 2-3 פרטים כמו תקופה, מיקום, מספר בחורים).

ייש"כ על המילים החמות.
לגבי רשימה שמית, דבר זה מתעדכן כל הזמן ע"י פותח האשכול 'י. אברהם' שמוסיף בחריצות קישור לכל ישיבה שנוספת (ר' למשל כתר אלימלך וורשא שכבר מופיע הקישור וכן ישיבת בודזאנוב).
לגבי שאר הפרטים זה באמת יוסיף המון, ואכן שקלנו זאת בחיוב ועוד חזון למועד.

[י. אברהם]

אולי עם עוד 2-3 פרטים כמו תקופה, מיקום, מספר בחורים.

התקופה היא כמו שכתוב בראש האשכול "אחרי מלחה"ע הראשונה, או מעט לפניה".
מיקום גם רשום ליד כל ישיבה.
לשאר המידע נדרשת רק לחיצה קלה על הקישור.

[י. אברהם]

נתקבל במייל. תשו"ח.

ראש הישיבה הי' הרב אביגדור אברהם בנימין הלוי לעוונטאהל הי"ד מו"צ באיניאווע [בן הרב אפרים שרגא הלוי אבד"ק שם].

ראה דברי הגרי"מ אהרנסון בהקדמה לשו"ת פתחי שערים תשל"ז, ושו"ת חלקת בנימין באר מים לגיסו הרא"ב מפיטסבורג (סי' ע"ב).

(כנראה נקרא בית אפרים על שם אביו של ראש הישיבה שנפטר בשנת תרע"ח)

[י. אברהם]

נתקבל במייל. תשו"ח.

ראש הישיבה היה הרב אליעזר ליפמאן הלוי לעווי הי"ד [חתן רבי שמואל יהודה ליב וויינגאט אבד"ק קוואהל ] שהי' לאחר מכן אבד"ק יולאווע.

ראה שו"ת חלקת בנימין באר מים (סי' נ"ד).

[פייביש אופטובסקי]

בבית מדרשו של רש"ש מאמשינוב באוטווצק התקיימה ישיבה למשך זמן חורף אחד בלבד.
ראש הישיבה היה רבי משה זאב טייבלום (מכונה ר' משה סובולבער).

[משמר]

בבית מדרשו של רש"ש מאמשינוב באוטווצק התקיימה ישיבה למשך זמן חורף אחד בלבד.
ראש הישיבה היה רבי משה זאב טייבלום (מכונה ר' משה סובולבער).

יישר כח. האם ידוע באיזו שנה? באיזה מקום שכנה הישיבה? עוד פרטים?

[דוד נ.א.]

המשך מלאכה מוצלחת!