"ברוך המקום ברוך הוא" - ברכת התורה

[היא שיחתי]

אמרינן בהגדה ברוך המקום ברוך הוא וכו' ואח"כ אמרינן ענין ארבעה בנים

וביארו הרשב"ץ ושיבולי הלקט שהוא מדין ברכת התורה הואיל והולכין אנו לדרוש פסוקים מענין ארבעה בנים

ונשאלת השאלה הלא כבר ברכנו ברכת התורה בבוקר?

[היא שיחתי]

הגדה של פסח לרשב"ץ
ברוך המקום ברוך הוא ברוך שנתן תורה לעמו ישראל ברוך הוא. לפי שעיקר ההגדה אינו אלא להודיע לבניו סיפור יציאת מצרים וכבר עקרנו השלחן כדי שיתעורר הבן לשאול והשבנו לו לפי דרכו ועכשיו אנו צריכין להשיב על דרך החכמה לכל א' מהבנים כפי דעתו ומצינו בתורה שמנה כנגד ד' בנים חלוקים בשאלתם מה תהיה תשובת כל א' מהם ואנו צריכין לדרוש הפסוקים הנאמרים בתשובתן על כן אנו צריכין לברך ברכת התורה על זאת הדרשה וכמו שאמרו בגמ' (ברכות יא ב) זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה לתנויי לן פירקין בספרא דבי רב והוה קדים ומשי ידיה ומברך ומתני לן פירקין. ע"כ קודם אלו הדרשות אנו מברכין המקום שנתן תורה לעמו ישראל ברוך הוא מעצמו זולת ברכותינו. וכנגד ארבעה בנים דיברה תורה בשאלה זו:

ספר שבולי הלקט סדר פסח סימן ריח

ברוך שנתן תורה לישראל ברוך הוא. יש מפרשין לפי שרצו לדרוש מקראות הללו הכתובים ארבעה בנים מתחיל בברכות התורה וכן פירש רבינו ישעיה זצ"ל התחלת הדרשה היא ומברך תחלה ואח"כ דורש

ובגמ' בברכות יא: שהביא הרשב"ץ לומדים מכאן דין ברכת התורה קודם לתלמוד
אולם הכא משמע שהוא רק קודם לדרשת פסוקים
ועוד דאין זה נוסח של ברכת התורה

ומשמע מזה דיש דין מיוחד של אמירת ברכה לקב"ה קודם לימוד דרשות מפסוקים
וכל פעם שבא ללמוד גמ' הדורשת פסוקים יש לומר ברכה למקום ברוך הוא

[היא שיחתי]

/

[נוטר הכרמים]

אמנם בפי' שבלי הלקט הנד' על ההגדה מובא, וז"ל: וכתב אחי ר' בנימין נר"ו, הרי כאן ארבעה ברכות כנגד ארבעה פסוקין הכתובים במצות ההגדה, ומצות הגדה היא מצות עשה והיתה טעונה ברכה אלא שנפטרת בק"ש, והרי ק"ש טעונה ברכה לפניה ולאחריה, ומתוך חיבתה רמזו עליה אלו ארבעה ברכות.

ולכאורה יש לדון מ"ט נפטרת ברכה זו בק"ש, הרי לא משמע דמיירי מצד חיוב ברכת התורה, [אף שיש מקום לומר שאהבת עולם ג"כ יכולה כברכת התורה, ראה ארחות חיים ת"ת סי' א: משנ"ב מז,ג: תהילה לדוד שם: חי' הפלאה מכת"י ברכות יא,ב], וצ"ע.

[היא שיחתי]

אמנם בפי' שבלי הלקט הנד' על ההגדה מובא, וז"ל: וכתב אחי ר' בנימין נר"ו, הרי כאן ארבעה ברכות כנגד ארבעה פסוקין הכתובים במצות ההגדה, ומצות הגדה היא מצות עשה והיתה טעונה ברכה אלא שנפטרת בק"ש, והרי ק"ש טעונה ברכה לפניה ולאחריה, ומתוך חיבתה רמזו עליה אלו ארבעה ברכות.

ולכאורה יש לדון מ"ט נפטרת ברכה זו בק"ש, הרי לא משמע דמיירי מצד חיוב ברכת התורה, [אף שיש מקום לומר שאהבת עולם ג"כ יכולה כברכת התורה, ראה ארחות חיים ת"ת סי' א: משנ"ב מז,ג: תהילה לדוד שם: חי' הפלאה מכת"י ברכות יא,ב], וצ"ע.

לא כ"כ הבנתי כוונתך

אולם כוונתו היא מצד מצוות עשה של זכירת יציאת מצרים בלילות ופטרינן לזה בויאמר שבקריאת שמע
ולא כפי שיצאו האחרונים להאריך דב' דינים הם

[נוטר הכרמים]

חשבתי על כיוון זה. גם לא לפי דברי האחרונים, אין זו הפשטות העולה מלשונו.

[היא שיחתי]

אביא את כל הלשון לתועלת המעיינים

ספר שבולי הלקט סדר פסח סימן ריח

ברוך המקום ברוך הוא. פי' להקב"ה קרי מקום שהוא מקומו של עולמו ואין עולמו מקומו. [כדאיתא] בתנחומא הנה מקום אתי הנה אני במקום פלוני לא נאמר אלא הנה מקום אתי שהוא מקום לעולמו ואין עולמו מקומו:
ברוך שנתן תורה לישראל ברוך הוא. יש מפרשין לפי שרצו לדרוש מקראות הללו הכתובים ארבעה בנים מתחיל בברכות התורה וכן פירש רבינו ישעיה זצ"ל התחלת הדרשה היא ומברך תחלה ואח"כ דורש:
כנגד ארבעה בנים דברה תורה. מילתא באנפי נפשה היא ואינו סמוך על מה שאומר למעלה ופירושו מצות ההגדה היא כתובה בארבעה מקומות ולפי המקראות הכתובים אנו למידין שכנגד ארבעה בנים דברה תורה כדמפרש ואזיל וקרי להו בנים כלומר שעדיין אין יודעין כלום כמו נערים:
וכתב אחי ר' בנימין נר"ו הרי כאן ארבעה ברכות כנגד ארבעה פסוקין הכתובים במצות ההגדה. ומצות הגדה היא מצות עשה והיתה טעונה ברכה אלא שנפטרת בקריאת שמע והרי קריאת שמע טעונה ברכה לפניה ולאחריה ומתוך חיבתה רמזו עליה אלו ארבעה ברכות ואין טעונין הזכרה ומלכות
או יש לומר מה שאומרים בסוף אשר גאלנו היא ברכת ההגדה שהרי יש בה הזכרת מצה ומרור ופסח ובזמן הבית היה מקדימין ואומרין והגיענו הלילה הזה לאכול בו פסח מצה ומרורים והרי יש בה תשובה לכל השאלות ועל כן פותחין בה בברוך וחותמין בברוך לפי שהיא מטבע ארוך.
ולמה קבעוה בסוף ההגדה לפי שרוצין לדרוש כמה דרשות בענין ההגדה ואם היה מברך תחלה אשר גאלנו לא היה חוזר למפרע ודורש אל השעבוד:

[נוטר הכרמים]

בענין אם להגש"פ וסיפור יציאת מצרים ישנו גדר של תלמוד תורה, ראה ב'נהררי קדם ח"ב עמ' רטו ובספר 'דברי הרב' [לגאב"ד דפוניבז'] ח"ג עמ' לט].

[היא שיחתי]

ראיתי באוצר מפרשי ההגדה שפירשו לשבלי הלקט משום שיש לברך על מצוות עשה

עוד הביאו שם משום הגדת מעשי ה' שהברכה היא מצד ברכת התורה וכיון שבירכו בבוקר לכך אומרים בלא שם ומלכות

[היא שיחתי]

אמרינן בהגדה ברוך המקום ברוך הוא וכו' ואח"כ אמרינן ענין ארבעה בנים

וביארו הרשב"ץ ושיבולי הלקט שהוא מדין ברכת התורה הואיל והולכין אנו לדרוש פסוקים מענין ארבעה בנים

ונשאלת השאלה הלא כבר ברכנו ברכת התורה בבוקר?

שו"ר שעמד בזה בספר חבצלת השרון (לרמק"ר) ותי' עפ"ד המשכנות יעקב בסי' ס"ג שכתב ע"פ ירו' ברכות דברכת התורה אתורה דיחיד דרבנן ואתורה דרבים דאורייתא
ומעתה כיון דהולך ללמוד ת"ת ברבים באמירת ההגדה להכי חייב לברך שוב ברכת התורה

ולפי"ז יצא חידוש לדינא דאם אדם מוסר שיעור וכדו', יש לו לברך ברכת התורה שוב (אולם בלא שם ומלכות אלא ברוך המקום וכו' אהבה רבה וכו' וכיו"ב)

[היא שיחתי]

יעוי' עוד במחזור ויטרי הלכות פסח (עמ' 310-254) סימן צה
"כנגד ארבעה בנים דברה תורה. באפי נפשיה קאי ואינו סמוך למה שכת' למעלה ברוך הוא כנגד ארבעה בנים. אלא שרוצה לדרוש קודם במקראות הללו אמ' קודם לכן. ברוך שנתן תורה לעמו ישר' ברוך הוא".

עוד ראיתי בהגדת בעלי התוספות שהביאו בשם הרוקח
"צריך לברך על הדרשה שרוצה לומר כדאמרינן בברכות בפ"ב זימנין סגיאין וכו'