למה לא מקריבים היום קרבן פסח???

[בתבונה]

הדבר דומה לאילו היה יוצא חידוש הלכתי מכך שהעולם כדורי, היה החולקים מתווכחים ומקשים הרבה יותר על זה מאשר על התכלת.

לא הבנתי את כוונתך. במקום שהדיון הוא הלכתי ולא מציאותי אמנם משתמשים בידיעות הטבע כטענה אבל לא כהכרעה הלכתית מוחלטת אבל אין פירושו של דבר שמתווכחים עם המציאות אלא עם ההשלכות ההלכתיות ומסבירים באופן אחר. לדוגמה אע"פ ששיטת רבנו תם התבססה על היות העולם שטוח והשמש עולה מעל הרקיע, לא דוחים את שיטת רבנו תם כי המציאות אינה כך אלא העולם כדורי. הגר"א והגר"ז טענו טענה אחרת שנובעת בפועל מהיות העולם כדורי אבל עדיין התווכחו בהלכה ואפ"ה הרבה מחזיקים בשיטת ר"ת.

אכן כנראה לא הבנת, אתה כותב שגם שיטת ר"ת מתישבת עםכך שהעולם כדורי ולא על זה דיברתי.
כתבתי שאילו הייתה שאלה הלכתית שתלויה רק בשאלה האם העולם כדורי או לא, שאפשר להכריע הלכתית שבירור המציאות שהעולם כדורי תקפה גם לגבי ההלכה, האם אתה חולק?

[אוצר החכמה]

ואגב לגבי חשש זרות גן הכהונה הוא סימן מובהק מאוד וזה שקראת לכך בדיחה זה רק מחיסרון הבנה במהות גן הכהונה וכעניין התכלת

אולי. אני חושב שאני מבין הטב במה מדובר.
א. הגן אינו יכול לברר בכלל כהונה, שכן כל מה שהוא יכול לומר הוא שלקבוצה מסויימת יש אב קדמון משותף. היינו שאם חלקם כהנים מבחינת ייחוס גם האחרים כהנים. אבל אינו יכול לברר את השאלה אולי כולם אינם כהנים. (אם יש לך כהן אחד וודאי אינך צריך את גן הכהונה הוא וקרוביו הוודאיים יספיקו.)
ב. הגן אינו יכול לברר כשרות הלכתית היינו חללות הן לגבי האב הקדמון עצמו והן לגבי הדורות שאחריו.

[בתבונה]

ואגב לגבי חשש זרות גן הכהונה הוא סימן מובהק מאוד וזה שקראת לכך בדיחה זה רק מחיסרון הבנה במהות גן הכהונה וכעניין התכלת

אולי. אני חושב שאני מבין הטב במה מדובר.
א. הגן אינו יכול לברר בכלל כהונה, שכן כל מה שהוא יכול לומר הוא שלקבוצה מסויימת יש אב קדמון משותף. היינו שאם חלקם כהנים מבחינת ייחוס גם האחרים כהנים. אבל אינו יכול לברר את השאלה אולי כולם אינם כהנים. (אם יש לך כהן אחד וודאי אינך צריך את גן הכהונה הוא וקרוביו הוודאיים יספיקו.)
ב. הגן אינו יכול לברר כשרות הלכתית היינו חללות הן לגבי האב הקדמון עצמו והן לגבי הדורות שאחריו.

א. הגן מוכיח שהיה אב משותף לכמחצית הכהנים לפני כ3 אלף שנים, כדי לטעון שאינם כהנים תצטרך לומר שכבר לפני כ3 אלף שנה השתרבב למסורת עם ישראל אדם לא כהן שהוחזק בעם ישראל ככהן ומימילא שגם בניו כהנים תחשוב על זה.
ב. לגבי האב הקדמון ראה א' לגבי צאצאיו אתה צודק אבל גם כהן מיוחס זה רק ייחוס האב שיש כאן ולגבי אמו די בבדיקת ד' אמהות (בנוסף לכך שלעבודת הקרבנות ספק חלל כשר)

[אוצר החכמה]

הדבר דומה לאילו היה יוצא חידוש הלכתי מכך שהעולם כדורי, היה החולקים מתווכחים ומקשים הרבה יותר על זה מאשר על התכלת.

לא הבנתי את כוונתך. במקום שהדיון הוא הלכתי ולא מציאותי אמנם משתמשים בידיעות הטבע כטענה אבל לא כהכרעה הלכתית מוחלטת אבל אין פירושו של דבר שמתווכחים עם המציאות אלא עם ההשלכות ההלכתיות ומסבירים באופן אחר. לדוגמה אע"פ ששיטת רבנו תם התבססה על היות העולם שטוח והשמש עולה מעל הרקיע, לא דוחים את שיטת רבנו תם כי המציאות אינה כך אלא העולם כדורי. הגר"א והגר"ז טענו טענה אחרת שנובעת בפועל מהיות העולם כדורי אבל עדיין התווכחו בהלכה ואפ"ה הרבה מחזיקים בשיטת ר"ת.

אכן כנראה לא הבנת, אתה כותב שגם שיטת ר"ת מתישבת עםכך שהעולם כדורי ולא על זה דיברתי.
כתבתי שאילו הייתה שאלה הלכתית שתלויה רק בשאלה האם העולם כדורי או לא, שאפשר להכריע הלכתית שבירור המציאות שהעולם כדורי תקפה גם לגבי ההלכה, האם אתה חולק?

אני לא יודע מה היה קורה אם..
אני יודע שיש לנו דוגמה ששיטה התבססה על הנחת יסוד וכיוון שסוברים שהיא נכונה להלכה (אותם הסוברים כך) הם מסובבים את הטענה כך, אמנם ההסבר של ר"ת אינו נכון אבל הדין אמת וזה באופן שלא יסתור למציאות וכך ראוי לעשות.
ויש הרבה דוגמאות הפוכות מדבריך. למשל שום מדען היום לא יקבל ווסתות ע"פ יום החודש האם אתה בא לבטל דין ווסתות ע"פ יום החודש?
וכמובן דוגמת הטריפות שעלתה כאן בפורום לא פעם.

מה תוכל לטעון כנגד זה, ששם מדובר בהלכה ברורה וכאן אני רוצה להוכיח הלכה מעומעמת ע"פ המציאות. אבל אולי זה עצמו הויכוח.
בקיצור במקום לדבר על אילו בא נדבר על הדבר עצמו. אין ראיות "מדעיות" שהתכלת הוא המורקס. מה פירוש הדברים ראיות מדעיות בעניין הזה?
מה שיש בעניין הוא סבירות הגיונית. הטוענים בעד התכלת "מורקס" טוענים שיש הוכחות מסתברות. המתווכחים מתווכחים על רמת ההסתברות הזאת.

[אוצר החכמה]

א. הגן מוכיח שהיה אב משותף לכמחצית הכהנים לפני כ3 אלף שנים, כדי לטעון שאינם כהנים תצטרך לומר שכבר לפני כ3 אלף שנה השתרבב למסורת עם ישראל אדם לא כהן שהוחזק בעם ישראל ככהן ומימילא שגם בניו כהנים תחשוב על זה.

גם בלי גן הכהנים סביר להניח שלהרבה מאד מהאנשים היום היה אב קדמון משותף.
וברור שכבר לפני כ אלפיים - שלושת אלפים שנה (זה טווח הזמן שהם מדברים עליו) היו כהנים שהוברר שלא היו כהנים ומסתבר שהיו גם כאלה שלא הובררו או שאפילו שהובררו התעקשו לטעון שהם כהנים. אבל זה בכלל לא הנושא כאן. מה שצריך לטעון הוא שלפני זמן מסויים נאמר 1500 שנה החליטה משפחה מסויימת שהם כהנים אע"פ שאינם כהנים. כמובן שאם הם משפחה אחת יש להם אב קדמון משותף.

[בתבונה]

א. הגן מוכיח שהיה אב משותף לכמחצית הכהנים לפני כ3 אלף שנים, כדי לטעון שאינם כהנים תצטרך לומר שכבר לפני כ3 אלף שנה השתרבב למסורת עם ישראל אדם לא כהן שהוחזק בעם ישראל ככהן ומימילא שגם בניו כהנים תחשוב על זה.

גם בלי גן הכהנים סביר להניח שלהרבה מאד מהאנשים היום היה אב קדמון משותף.
וברור שכבר לפני כ אלפיים - שלושת אלפים שנה (זה טווח הזמן שהם מדברים עליו) היו כהנים שהוברר שלא היו כהנים ומסתבר שהיו גם כאלה שלא הובררו או שאפילו שהובררו התעקשו לטעון שהם כהנים. אבל זה בכלל לא הנושא כאן. מה שצריך לטעון הוא שלפני זמן מסויים נאמר 1500 שנה החליטה משפחה מסויימת שהם כהנים אע"פ שאינם כהנים. כמובן שאם הם משפחה אחת יש להם אב קדמון משותף.

תחשוב שוב על ההיגיון של זה
האם זה הגיוני בעיניך לפני 1500 שנה החליטו כל צאצאי אדם שחי 1500 שנה קודם כולם בבת אחת החליטו שהם כוהנים (איך ידעו למצוא את כל הנכדים) וכל עם ישראל קיבל זאת בהתלהבות

לגבי התכלת ההוכחות זמינות מספיק

[אוצר החכמה]

א. לא מדובר על 1500 שנה אלא על חמש מאות שנה. הם לא יודעים אם זה אלפיים או שלושת אלפים.
ב. ברור שזה סביר. כל מה שאתה יודע הוא שיש להם אב משותף אתה לא יודע מתי הם נפרדו איש מרעהו. זה בהחלט יכול להיות לפני אלפיים שנה. מאה שנה אח"כ כשהיו לו 20 נכדים או 500 שנה אח"כ כשהיו לו רק עשרה נכדים או אפילו רק נכד אחד. (כל השאר מתו בכל מיני דרכים או היו בנות.)

[אפשר]

החת"ס ורעק"א לא דנו על מנחת חינוך כלל ועיקר ולהלכה מנחת חינוך מעכב, והפני מבין ומשנה שכיר תמהו על החת"ס שהשמיט מלדון בזה.
בכל אופן מהשמטת החת"ס ובפרט מזה שהוא לא מתייחס לזה אין שום הכרח שסבר שאפשר להקריב בלי זה, ואולי אישתמיטתיה או אולי לא דן בזה כמו שלא דן לגבי הקרבן תמיד, כי דן רק מצד התיאוריה ולגבי ק"פ בלבד. סוף דבר מנחת חינוך מעכב ואין פיתרון לזה חוץ מכהן גדול שמקריב חביתין בטומאה.

ולכן חוזרים לבעיה שכהן גדול אי אפשר הן מצד ציץ, ומש"כ הכריעו רע"א והח"ס דלא בעינן ציץ הוא שקר גס, כי רעק"א כלל לא דן בזה, והח"ס כתב דלא בעינן כ"ג, אבל לפי הנ"ל דבעינן כ"ג יש בעיה בציץ ובשאר כל בגדי כהונה, וכמו שהזכרנו לעיל.

לגבי שקלים גם פספסת את הנקודה, ראשית היעב"ץ מצריך שקלים וטוען שזה בעיה, וא"כ יש דעה אחת שיש בזה בעיה. שנית הח"ס לא דן לגבי תמיד שמעכב כאן, ורק לגבי פסח כתב דלא בעינן שקלים, אבל בודאי כיון דצריך תמיד ג"ז מעכב, וע"ז אין חת"ס כלל. ולכן להתנדב יפה יפה, אם כי לדעת כמה זה מועיל, לדעת אחרים זה לא מועיל, וכמו היעב"ץ ועוד אחרונים שהביאו בליקוטי הערות.

מקום המזבח אף אחד לא יסמוך על דיעות יחידאות שאינם ברורות, ויש בהם ספיקות רבות, וכמו שעלו בכמה אשכולות דכאן.

ייחוסי כהונה הרב יושב זייף במה שנקט שתי שלש פוסקים שדנים להיתר, בעוד יש ריבוי עצום של פוסקים שדנים שהם ספיקות לכל דבר. החזו"א הוא דעה אחת ובודאי אינו דעה מכרעת נגד כולם שסוברים שהוא ספק גמור. והוא רק הצעה, והחזו"א כתב כן מתחילה בדרך אפשר, ומסיים שרבותינו האחרונים דנו בזה, היינו שהוא חוזר בו בסו"ד לומר שלמעשה קדמוהו ודנו בזה שזה בעיה, וכמו שהעיר רעק"א. וכן מוכח ממה דסיים דיש חיסרון משום אבנט כלומר דשתי אלו הם בעיות, וא"כ אע"פ שמציע מתחילה בדרך אפשר מכ"מ לבסוף הוא די פושט ספיקו להחמיר בזה.
ומש"כ בשם רעק"א אתמול שהוא סומך על כהני חזקה הוא שקר גס. וכן מש"כ שמועיל בדיקות וכו' הוא בהעלמת כל אלו הפוסקים.
בענין גן כהונה הכריעו כל האחרונים בדור הקודם דלא מועיל.

תכלת אין לנו, כך הכריע הגריש"א, השבט הלוי, היבי"א, הגרח"ק, הגרנ"ק, וכל גדו"י וכל הפוסקים, מכל המגזרים, ולכן דעת הרב שפרן דעת יחיד.

דעת המרכבת המשנה והנצי"ב דעות יחידיאות וא"א לסמוך עליהם, וגם החזו"א הנ"ל שהזכרת מזכיר בעיה דאבנט, וכן רעק"א, וכ"ה בראשית ביכורים.

ולכן גם מבוטל מש"כ היום דהחת"ס סובר דלא מעכב מנ"ח, שהוא זיוף ליצני. אבני חושן הח"ס לא חושש, אבל רעקק"א חושש, ולהאמור לכו"ע צריך לחשוש.

כמובן אחרי שהתבאר שאתם מביאים רק דיעות העולות עם האג'נדה שלכם, הצעתי שתכתבו ספר לברר כל הבעיות נופלת מאליו, בהעדר יכולת לסמוך עליכם.

[אפשר]

בעניין כהני חזקה
הנה מקום הספק הוא שהרי מן התורה כהנים דידן כשרים שהרי סמכינן על כהונתם לעניין ברכה בנשיאות כפיים ובפדיון הבן ולעניין הנאת כילוי [נר ואכילת בהמה] בתרומה טמאה, אלא שמדרבנן עשו מעלה להצריך עדים וייחוס, והספק הוא האם העמידו חכמים דבריהם במקום שאין כהן אחר או שהוא רק לכתחילה כשיש כהנים אחרים, ונסתפק בזה בחזו"א [אהע"ז ב' ז'] , והתח"ס [יו"ד רלו] הכריע כן [דלא העמידו דבריהם בכה"ג] בהחלט, וכ' יותר מזה שאפי' להסוברים [דלא קיי"ל כוותייהו] שלגבי חרמים וחלת חו"ל לא סמכינן אכהנים דידן, מ"מ לגבי עבודה דקיי"ל שחלל שעבד עבודתו כשרה בדיעבד סמכינן עלייהו עיי"ש. וכן פסק רא"י קוק [משפט כהן צד].

קודם כל הניסוח של העמידו דבריהם במקום כרת הוא טעות,

לדעתך החזו"א טעה (אבהע"ז ב ' ז') זה משתלב היטב עם כוח המחלוקת שלך עם החת"ס שהביא גם המקורות שהבאת וכתב שהכל לא שייך לגבי עבודה במקדש

תשובה לזה כאמור, שלא קראת לנכון דברי החזו"א.

[אפשר]

אחרי פסח יש שאר ד' חלקי שו"ע.

עיין מה שכתב בעניין זה מרן הח"ח בקובץ המצורף בזה:

דברי הח''ח.pdf

הוא כותב להדיא שם שלימוד קדשים אינו קודם ללימוד הלכה למעשה, בדיוק כמו שכתבתי לעיל.
והוא לפחות דן לימוד קדשים כלימוד למעשה, משום לעת"ל, אבל הלימוד להקריב ק"פ אינו למעשה כלל, לא היום, וגם לא לעת"ל, כי לגבי היום זה לא יקום ולא יהיה, ומה לעשות שיש לי קצת יותר שכל ואני יודע שזה לא יקרה. ולגבי לעת"ל, לא צריך לכל הפתרונות שלך.
וממילא לימוד הלכות ק"פ היכי משכחת בזה"ז הוא חקירה בעלמא כמה שבעו דור המדבר מהמן. ואינו קודם לשום לימוד למעשה.

[אוצר החכמה]

בענין גן כהונה הכריעו כל האחרונים בדור הקודם דלא מועיל.

איך יכלו לדון בזה האחרונים בדור הקודם והוא עניין חדש רק מזה כמה שנים?

[אפשר]

סתם אגב, מאוד חורה הסגנון הזה של להשתמש בדיעות יחידיות שהם נגד כל דעת הפוסקים, וגם להשתמש בשיטות מנוגודות פעם כך ופעם כך, ראב"ד לענין עלייה להר הבית, ורמב"ם לענין הקרבה, וכן הסגנון שאם כולם לא דנו לגבי מנחת חינוך ש"מ שכולם סבורים להיתרא, וכן להשתמש ברעק"א במה שלא טען כהחת"ס כחולק, ומה שרעק"א העיר והחת"ס לא, אז להיפך, וכל שאר מיני זיופים ושקרים. זה מראה שאתם הולכים בחושך, ומרמים עצמכם, ומשקרים א"ע. כלומר יש לכם מטרה שקבעתם מראש שצריך לעשות כל הפעיליות האלו ועכשיו מי שמשרת את המטרה ברוך הבא, ומי שלא למיחזור, זה מראה על זלזול טוטלי בכל האחרונים ולפעמים גם ראשונים, כי יש לכם השקפה טהורה על הפעיליות האלו.

על השקפתכם אני לא בא להתווכח עכשיו, דנו בזה רבות באשכולות האחרים, ודי לי שדעת רבותי היו קצה האחרון מהשקפתכם, אבל לפחות תהיות אמיתיים עם עצמכם, לא פעם כך ופעם כך, בזלזול גמור לאיסורים גדולים, ובהסתמכות על כל בדל וסרך ראיה לעצמכם. תנסו לברר ההשקפה האמיתית וההלכה הצרופה. ואם אתם סבורים שההשקפה אמת וההלכה בעיתית, אז תגידו את האמת, שאתם סוברים שההשקפה מחייבת לעבור על כל מיני איסורים, וממילא מותר לסמוך על כל מיני דיעיות יחידיות, ותגידו להדיא שבידכם לחלוק על כל הראשונים וכו', ולפחות שתהיה משנתכם אמת מבית ומחוץ. הרי כבר קדם לכם החסידים שעשו כן, והם עכ"פ לא שיקרו ולא הרימו, אלא אמרו בראש מורם שיטתם ודעתם, וביארו היכן עבירה דוחה מצוה וכו'. ולכן אם כחסידים נהייתם, לפחות תהיו כחסידים ותאחזו מידת האמת, ולא מידת השקר.

כדי לקיים 'והייתם נקיים' הריני מצרף בזה את הקישור הבא:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=31969#p341225

אין כאן שום נקיים, ודאי מתחילה אתם מבקשים להעמיד הכל על הצד הטוב ביותר, אבל הבעיה כשאתה מגיע למסקנה שהאג'נדה סותרת את ההלכה אתה מנפנף את ההלכה, וזורק אותו לכל הרוחוות, העיקר שתעלה להר הבית ולהקריב הק"פ על אפם וחמתם של כולם.

איני יודע למה במשנתכם יש כ"כ הרבה שנאה לחב"ד, כשאתם יותר חבד"יים מחב"ד, הרי אתם מזלזלים בכולם מסתימת התלמוד ועד היום בבחינת זולתי ואפסי עוד, ובחב"ד לפחות היו להם גדולים ברי סמכא, כמו השו"ע הרב והצ"צ, כשאתם סתם קנה רצוץ. אתם זורקים ההלכה בפח כיון שיש לכם מטרה ברורה, והם לפחות מנסים לתרץ מעשיהם שלא יסתור את ההלכה. אתם צוחקים עליהם על גניזה חרסונה, בזמן שאתם משקרים עם אותם שקרים, ואותם הערמות, ומסתירים את האמת וחצאי האמת הכל למען המטרה,בלי שום ביקורת עצמית.

[בתבונה]

החת"ס ורעק"א לא דנו על מנחת חינוך כלל ועיקר ולהלכה מנחת חינוך מעכב, והפני מבין ומשנה שכיר תמהו על החת"ס שהשמיט מלדון בזה.
בכל אופן מהשמטת החת"ס ובפרט מזה שהוא לא מתייחס לזה אין שום הכרח שסבר שאפשר להקריב בלי זה, ואולי אישתמיטתיה או אולי לא דן בזה כמו שלא דן לגבי הקרבן תמיד, כי דן רק מצד התיאוריה ולגבי ק"פ בלבד..

כל מי שייעיין בדבריהם בפנים יראה כמה כל דברי הנ"ל שקר זיוף וליצנות החת"ס דיבר וכתב הלכה למעשה, וראה בליקוטי הערות שציטט עוד מהחת"ס בזה
וכך שאר דבריו מזיופים כסף סיגים מצופה על חרס הבל הבלים אין בו ממש
הבריחה מהיהדות של הקרבנות היא רפורמה פשוטה עם מעטה של טיעונים הלכתיים שקריים

[אפשר]

שוב ראיתי והתבוננתי שאין צורך להגיע למשמעויות והוא מפורש בדבריו כאן:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=54&t=32699#p351158
שאף פוסק לא ייקח אחריות להכריע בשאלות אלו, ומסתמא בכלל הפוסקים שכתב הם גם גדו"י שראוים להכריע, וממילא אזדא לה טענתו שדיבר רק על אברכים שבקושי גמלו וכו' וכו'. ונשאר החילוק שעל שאלות אלו אין לנו שרשרת של דורות בפסק ולכן אפילו גדו"י הנ"ל אינם יכולים להכריע [וצ"ל שלזה לא מהני 'יפתח בדורו' וצ"ע] כיוון שאינם בקנה מידה של החזו"א [ובאמת הוא צע"ג איך אכלו מפירות א"י קודם שבא החזו"א ולא חששו לאסורי טבל ומע"ש ושביעית וערלה], רק שלא כ"כ זכיתי להבין איזה שרשרת של דורות יש על כל הנידונים על המכשירים האלקטרוניים וכדו'.

לפני הק"פ הייתי ממליץ על הבנת הנקרא. כיון שאמרו בגמ' לבן של ראשונים כפתחו של אולם ושל אחרונים כפתחו של היכל ואנו כמלא נקב מחט סידקית כו', ואנן כי סיכתא בגודא לגמרא אמר רבא ואנן כי אצבעתא בקירא לסברא אמר רב אשי אנן כי אצבעתא בבירא לשכחה.
לכן מי שקצת רגיל בספרי האחרונים, אפילו אחרוני אחרונים, יראה כמה רחב ליבם וכמה נסתם לבנו, אוכל להביא לך תשובות שכתב האחיעזר שלא תוכל אפילו לקרוא שם משפט שלם ולהבינו, והם נכתבו בשנת תרמ"ו כשהיה בן כ"ג בלבד. ולכן מן הראוי לדעת שכיון שאפסיותינו מן המפורסמות לכן אין בידינו להכריע ולקבוע בלא מסורת ברורה, וקבלה מדור לדור, איך לדון כל דבר ודבר לגופו, ותש כוחינו להוציא ולהעמיד דינים מהגמ' או משאר ספרי חז"ל כשאין עליהם דיונים ברורים, והסתמכות בדברי הראשונים והאחרונים. וגם גאונים מופלגים כמו הגרח"ק כיון שראה הקודמים לו והבין כמה גדלה מעלתם, לכן גם הוא משמיט עצמו מלהכריע בכאלו. יצא מכלל זה החזו"א שברוב גדולותו ועיזוזו היה באפשר לו להעיז ולהכריע ולקבוע הלכות לדורות.
אם תהיה החזו"א נסתמך עליך, אבל כיון שאתה כבר שמת א"ע על מסלול המתנגש להיות אי פעם גדול בישראל, אז מה לעשות?

אז שוב, החזו"א וגדולים כוותייהו יכולים לקחת הלכות ערומות שאין עליהם דברי ראשונים או אחרונים ולבנות מסילות ולקבוע הלכות. בעצם גם הגרח"ק אילו רצה היה יכול, אבל מפני שהוא כן לומד אחרונים וכן מבין גדולתם, הוא מפחד ליקח לעצמו נחלה, ולכן בודאי שגם בשאלות הרות גורל כעין אלו לא יהין. אבל אברכים כמותכם שאין לכם טיפת כבוד לאחרונים מתוך בורות ומתוך שלא עיינתם בהם, ע"ז יהיה כל עמילכם לעצמכם ולריק.

[אפשר]

כל מי שייעיין בדבריהם בפנים יראה כמה כל דברי הנ"ל שקר זיוף וליצנות החת"ס דיבר וכתב הלכה למעשה, וראה בליקוטי הערות שציטט עוד מהחת"ס בזה
וכך שאר דבריו מזיופים כסף סיגים מצופה על חרס הבל הבלים אין בו ממש
הבריחה מהיהדות של הקרבנות היא רפורמה פשוטה עם מעטה של טיעונים הלכתיים שקריים

כל מי שייעיין בדבריהם בפנים יראה כמה כל דברי הנ"ל שקר זיוף וליצנות החת"ס דיבר וכתב הלכה למעשה לענין ק"פ בלבד, וראה בליקוטי הערות שציטט עוד מהחת"ס בזה
וכך שאר דבריו מזיופים כסף סיגים מצופה על חרס הבל הבלים אין בו ממש
הבריחה מהיהדות אל הקרבנות היא רפורמה פשוטה עם מעטה של טיעונים הלכתיים שקריים

[אוצר בלוס]

שו"ת שאילת דוד קונטרס דרישת ציון וירושלים הקדמה ופתיחה
שמוע שמעתי זה זמן כביר אשר יש רבים וגם שלמים משלומי אמוני ישראל אשר ידרשו לשלום ציון עדי באהבתם אל מקום מקדשנו לחונן אבניה ישגו להעפיל לעלות ההרה בחשבם להגיע לבנות להם גם עתה מזבח במקום מזבח ה' ההרוס ולהקריב עליו קרבנות ואמרתי בלבי אשר זה אך דבר שפתים אשר ישגו ברוב אהבתם לחונן אדמת ציון וירושלים וכל דיבורם הי' ע"ד פטפוטי דאורייתא טבין ואם מפני שמדמין לא יעשו מעשה עדי שמעתי בחודש העבר מאחד אשר בא מארץ הקדושה וסיפר אשר כבר הסכימו לרבנים היושבים בקודש לבנות מזבח ה' ההרוס ולהקריב עליו קרבן פסח נעויתי משמוע דברים כאלה אשר חכמים כאלה ישפטו עפ"י דמיונם בדרך הפלפול שאינו מוכרח לעשות מעשים נוראים כאלה והלכתי שומם ברעיוני זה מה זה עשה ה' לנו עתה למסוך רוח טועים על ראשי מנהיגינו לטעות בענין גדול כזה לעשות לנו במות באיזה מקום והבא למלאות ידו באמרו כהן אני יבוא וילבש מדיו ויחגור בצלצול אשר נדרה לו אהובתו ומקצותם יבחרו כהן הראש וילבישוהו בגדי שש וקלא אילן יתלו בבגדיהם ויאמרו תכלת הוא לבדם יזהירו שני וארגמן ואבני נזר אשר יבחרו לנוסס על לבו יקראו שמות כשמות אשר קרא להם אדון הנביאים ועליהם יפתחו פתוחי חותם בצפורן שמיר חרותה על לוח לבם.

[אפשר]

שו"ת שאילת דוד קונטרס דרישת ציון וירושלים הקדמה ופתיחה
שמוע שמעתי זה זמן כביר אשר יש רבים וגם שלמים משלומי אמוני ישראל אשר ידרשו לשלום ציון עדי באהבתם אל מקום מקדשנו לחונן אבניה ישגו להעפיל לעלות ההרה בחשבם להגיע לבנות להם גם עתה מזבח במקום מזבח ה' ההרוס ולהקריב עליו קרבנות ואמרתי בלבי אשר זה אך דבר שפתים אשר ישגו ברוב אהבתם לחונן אדמת ציון וירושלים וכל דיבורם הי' ע"ד פטפוטי דאורייתא טבין ואם מפני שמדמין לא יעשו מעשה עדי שמעתי בחודש העבר מאחד אשר בא מארץ הקדושה וסיפר אשר כבר הסכימו לרבנים היושבים בקודש לבנות מזבח ה' ההרוס ולהקריב עליו קרבן פסח נעויתי משמוע דברים כאלה אשר חכמים כאלה ישפטו עפ"י דמיונם בדרך הפלפול שאינו מוכרח לעשות מעשים נוראים כאלה והלכתי שומם ברעיוני זה מה זה עשה ה' לנו עתה למסוך רוח טועים על ראשי מנהיגינו לטעות בענין גדול כזה לעשות לנו במות באיזה מקום והבא למלאות ידו באמרו כהן אני יבוא וילבש מדיו ויחגור בצלצול אשר נדרה לו אהובתו ומקצותם יבחרו כהן הראש וילבישוהו בגדי שש וקלא אילן יתלו בבגדיהם ויאמרו תכלת הוא לבדם יזהירו שני וארגמן ואבני נזר אשר יבחרו לנוסס על לבו יקראו שמות כשמות אשר קרא להם אדון הנביאים ועליהם יפתחו פתוחי חותם בצפורן שמיר חרותה על לוח לבם.

וכל מילה נוספת מיותרת!

[בתבונה]

וגדולי הפוסקים לא סברו כך כמבואר בשו"ת חת"ס יו"ד רל"ו, ובחזו"א אבהע"ז ב' ז'
וכן מטו משמיה דהמהרי"ל דיסקין
והדברם מפורסמים כדברי החזו"א שכל מה שהיה להסתפק הוא עניין התכלת (וזה לא שייך היום לאחר שהתכלה חילזון התכלת)
הלהט של הכותבים לצטט בצורה מוטית ולא נכונה כלל היא שלהשקפתם קרבנות זה פרימיטיבי, וכן כדי שחלילה לא יופר השקט והשלווה עם הערבים

[אפשר]

בענין גן כהונה הכריעו כל האחרונים בדור הקודם דלא מועיל.

איך יכלו לדון בזה האחרונים בדור הקודם והוא עניין חדש רק מזה כמה שנים?

יש תשובות מהשבט הלוי לגבי ההסתמכות על בדיקת גנים, וכן מעוד אחרונים כוותיה. זה לא היה בימי השבט הלוי?

[בתבונה]

בעניין בדיקת גנים הגרי"ש אליישיב התפלא מה ההוו"א בכלל שלא להסתמך על זה(מובא בנשמת אברהם)
ומסתבר שמי שלא הסתמך על בדיקה גנטית לא ידע שבדיקה גנטית היא דבר מוכח יותר מטביעת אצבעות וכדו' ובאמת השבה"ל מספר שלפי מה שהוסבר לו מדובר על הסתברות לא מוכחת (מובא בנשמת אברהם)

[אפשר]

בעניין בדיקת גנים הגרי"ש אליישיב התפלא מה ההוו"א בכלל שלא להסתמך על זה(מובא בנשמת אברהם)
ומסתבר שמי שלא הסתמך על בדיקה גנטית לא ידע שבדיקה גנטית היא דבר מוכח יותר מטביעת אצבעות וכדו' ובאמת השבה"ל מספר שלפי מה שהוסבר לו מדובר על הסתברות לא מוכחת (מובא בנשמת אברהם)

כמדומה שזה לא נכון, כפי מה שזכור לי, [אמנם מלפני כו"כ שנים], יש תשובה ממנו, ושם הוא כותב שהוא כמעט מאה אחוז ודאי, ובכ"ז א"א לסמוך. נכון שהוא מסתייג שזה לא מאה אחוז, אבל הוא כן אומר שהוא קרוב למאה אחוז. וגם לפי מה שזכור לי נימוקיו אינם קשורים לרמת הנכונות, אלא לאם הוא קביל הלכתית.

[בתבונה]

נשמת אברהם - אבן העזר סימן ד

דעתו של הגרי"ש אלישיב שליט"א. בשנת תשס"ה שאלתי את הגאון שליט"א מה דעתו על בדיקת ה-DNAהאם הוא נחשב כסימן מובהק בנושא של עגונה. וענה לי: הלא מסתמכים על טביעת אצבעות וצילום שיניים! ואז שאלתי א"כ הבדיקה היא סימן מובהק, וענה לי: כן.

[אפשר]

נשמת אברהם - אבן העזר סימן ד

דעתו של הגרי"ש אלישיב שליט"א. בשנת תשס"ה שאלתי את הגאון שליט"א מה דעתו על בדיקת ה-DNAהאם הוא נחשב כסימן מובהק בנושא של עגונה. וענה לי: הלא מסתמכים על טביעת אצבעות וצילום שיניים! ואז שאלתי א"כ הבדיקה היא סימן מובהק, וענה לי: כן.

ייש"כ, התשובה בשבט הלוי לא מצאתי, [א"א לדעת איך מאיית מילים כאלו]. אבל אדהכי עיינתי שם בנש"א, ולכאו' העולה משם ברפרוף הוא כך:

דעת הגריש"א כנ"ל שהוא בדיקה ודאית. וכ"ד הגרז"נ גולדברג.

דעת הציץ אליעזר, דעת השבט הלוי [ובית דינו], ודעת הגר"נ קרליץ [ובית דינו?] דאינו בדיקה, בודאי לא לאבהות.

דעת המשנה הלכות, הדבר יהושע, והדברי ישראל דבכלל א"א לסמוך על המדע לענין בדיקות.

ודעת הגרשז"א מורכב, מתחילה סבר שא"א לסמוך, אח"כ נקט דאפשר לסמוך, אבל לא לענין אבהות, אבל משמעות הדברים של סברתו האחרונה, דודאי נחשב מאה אחוז וכהגריש"א, רק שצריך לחשוש לכל חששות רחוקות, וכמו שדנו לעיל שמא נתחללו וכו'.

אולי יש שם עוד, אבל לא קראתי הכל.

[אוצר החכמה]

בעניין בדיקת גנים הגרי"ש אליישיב התפלא מה ההוו"א בכלל שלא להסתמך על זה(מובא בנשמת אברהם)
ומסתבר שמי שלא הסתמך על בדיקה גנטית לא ידע שבדיקה גנטית היא דבר מוכח יותר מטביעת אצבעות וכדו' ובאמת השבה"ל מספר שלפי מה שהוסבר לו מדובר על הסתברות לא מוכחת (מובא בנשמת אברהם)

אין קשר בין בדיקת DNA לגילוי אבהות לבין נושא גן הכהונה.

[אפשר]

בעניין בדיקת גנים הגרי"ש אליישיב התפלא מה ההוו"א בכלל שלא להסתמך על זה(מובא בנשמת אברהם)
ומסתבר שמי שלא הסתמך על בדיקה גנטית לא ידע שבדיקה גנטית היא דבר מוכח יותר מטביעת אצבעות וכדו' ובאמת השבה"ל מספר שלפי מה שהוסבר לו מדובר על הסתברות לא מוכחת (מובא בנשמת אברהם)

אין קשר בין בדיקת DNA לגילוי אבהות לבין נושא גן הכהונה.

אין קשר במובן החיובי, אבל במובן השלילי כמדומה שיש קשר, ז"א כל הפוסקים ששללו בדיקת דנ"א כש"כ שלא יסברו מגן כהונה.

[שכניה בן יחיאל]

בקשר לנושא עצמו

יש שני מאמרים על העניין של הגרא"י זלזניק זצ"ל במוריה (כמדומני סיון ואלול תשד"מ)

באם זה עדיין לא הועלה בפורום, כדאי שמי שיכול יעלה את זה.

[אוצר החכמה]

בעניין בדיקת גנים הגרי"ש אליישיב התפלא מה ההוו"א בכלל שלא להסתמך על זה(מובא בנשמת אברהם)
ומסתבר שמי שלא הסתמך על בדיקה גנטית לא ידע שבדיקה גנטית היא דבר מוכח יותר מטביעת אצבעות וכדו' ובאמת השבה"ל מספר שלפי מה שהוסבר לו מדובר על הסתברות לא מוכחת (מובא בנשמת אברהם)

אין קשר בין בדיקת DNA לגילוי אבהות לבין נושא גן הכהונה.

אין קשר במובן החיובי, אבל במובן השלילי כמדומה שיש קשר, ז"א כל הפוסקים ששללו בדיקת דנ"א כש"כ שלא יסברו מגן כהונה.

ברור אבל כאמור גן הכהונה לא נותן כלום בלא"ה.

[בתבונה]

א. לא מדובר על 1500 שנה אלא על חמש מאות שנה. הם לא יודעים אם זה אלפיים או שלושת אלפים.
ב. ברור שזה סביר. כל מה שאתה יודע הוא שיש להם אב משותף אתה לא יודע מתי הם נפרדו איש מרעהו. זה בהחלט יכול להיות לפני אלפיים שנה. מאה שנה אח"כ כשהיו לו 20 נכדים או 500 שנה אח"כ כשהיו לו רק עשרה נכדים או אפילו רק נכד אחד. (כל השאר מתו בכל מיני דרכים או היו בנות.)

1. לכמחצית הכוהנים מכל העדות כולם יש את מלוא הסמן הגנטי,(Z18271) דהיינו גם לתימנים גם לספרדים וגם לאשכנזים באחוז כמעט זהה, דהיינו מדובר באב שהיה לפני ההתפצלות בין העדות, חשוב לזכור שהתימנים התפצלו עוד לפני חורבן בית ראשון.
כעת אם נניח שבעלי הסמן הגנטי אינם כוהנים אז בהכרח כולם הם זרים כי האב המשותף אינם בן אחר בן מזרע אהרן הכהן, יצא שני דברים
א. בזמן שלפני ההתפצלות בין העדות,לפני חורבן בית ראשון, התקבל בעם ישראל איש עם משפחתו ככוהנים
ב. רוב רובם של הכהנים אינם מזרע אהרון כלל שהרי לא רק זר אחד התערב אי פעם דהיינו לא רק הזר שהוא האב המשותף האב לבעלי הגן הכהונה (Z18271) אלא גם במהלך הדורות התערבו זרים ומצד שני הכוהנים עצמם כמעט נעלמו בתוך הישראלים (אולי רק מי שישראל הוא כהן ולא מי שמוחזק ככהן). ורוב רובם של הכוהנים אינם כוהנים.
ולא תקנו חז"ל לחשוש לדברים מופרכים.

2. הערכה בשנים המבוססת על פי המדידות הגנטיות הם על אב משותף לפני כ-120 דורות שמוערך להיות בין 2700-3300 שנים, 1500 שנה וכדו' ממש לא בגדר האפשרי.

מעט הרחבה על המחקר
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2771134/

[הרואה]

בשנות התשעים של המאה העשרים, עם התפתחות הביולוגיה המולקולרית החל המחקר התורשתי של הכהנים, על ידי בדיקת כרומוזום ה-Y של כהנים. בניגוד לכרומוזומים אחרים, רצף כרומוזום ה-Y אינו מופרע בשחלוף, אלא רק במוטציות, ומשום שמוטציות הן נדירות, רצף כרומוזום ה-Y עובר בשלמותו מאב לבן ומאפשר לערוך מעקב אחר שושלות זכריות במחקרים בגנטיקה אבולוציונית.

בשנת 1997 התפרסם מאמר של פרופסור קרל סקורצקי ועמיתיו מהטכניון בכתב העת Nature שכותרתו "כרומוזומי Y של כהני דת יהודיים".[27] במאמר דיווחו החוקרים על מאפיין תורשתי השכיח יותר בכרומוזום Y של כהנים מאשר באוכלוסיות אנושיות אחרות. בריאיון עם פרופ' סקורצקי למגזין מכון ויצמן למדע נטען כי "ניתוח הרצף הגנטי של כרומוזומי Y הראה כי לגברים היהודים שנושאים מסורת של שייכות לכהונה היה כנראה אב קדמון משותף אשר חי לפני 2,000 או 3,000 שנה".[28] במחקר המשך שהתפרסם בשנת 2000 נטען כי מאפיין תורשתי זה שכיח גם בקרב בני קבוצת הלמבה, החיים בדרומה של יבשת אפריקה וטוענים שמוצאם יהודי.[29]

מחקרים נגדיים טענו כי המאפיין התורשתי "הכוהני" עליו דיווחה קבוצתו של סקורצקי שכיח גם בקרב אוכלוסיות לא-יהודיות במזרח התיכון, ומוצאו באב קדמון משותף שחי לפני 18.5±3.5 אלפי שנים.[24][30] כך למשל נמצא המאפיין התורשתי הלז בקרב כשליש מהנבדקים מתימן, כרבע מהנבדקים מעומאן וכחמישית מהנבדקים מהנגב, מעיראק ומכורדיסטן, כולם לא יהודיים. ממצאים אלה מעידים כי המאפיין התורשתי "הכוהני" קדום באלפי שנים מהעם היהודי עצמו, והימצאו או היעדרו אינם מעידים כשלעצמם על מוצאו הכהני של הנבדק, או אפילו על מוצאו היהודי.[31]

בשנת 2003 טענה קבוצתו של פרופ' סקורצקי כי מצאה סמן תורשתי משותף ללויים אשכנזים,[32] אך חוקר אחר חלק על טענה זו בשנת 2006.[33] ככלל, שאלת הזיקה התורשתית בין תפוצות העם היהודי מעוררת עניין בשיח הציבורי בישראל ובתפוצות.[34] במקרה של בני שבט הלמבה וקהילת בני ישראל בהודו, השפיעה קיומה של אסמכתה מדעית לדמיון תורשתי בינם לבין עם ישראל על גיבוש זהותם והגדרתם העצמית למול שכניהם.

מתוך ויקיפדיה ערך כהן

[אוצר החכמה]

ולא תקנו חז"ל לחשוש לדברים מופרכים.

גם לא לסמוך על דברים שבקלות מופרכים ראה מה שהביא הרואה בהודעה לעיל.

[בתבונה]

לעיל הבאתי למאמר המשך למאמר המקור שהוא כמובן מפורט ומדויק הרבה יותר מאשר ויקיפדיה ומתייחס לטיעונים שצוטטו בויקיפדיה

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2771134/

הקדמה קצרה
דנ"א הוא רצף ארוך מאוד של חומר הנקרא נוקלאוטידים כל אחד מהנוקלאוטידים משמש אות באלפביתא של הדנ"א
באלפביתא זו ישנם 4 סוגי אותיות
כרומוזום הוא שרשרת ארוכה מאוד הבנויה מאותם "אותיות"
בכל תא מתאי האדם קיימים אותם הכרומוזומים
באדם אחד נמצא אותו הדנ"א בכל אחד מהתאים שלו (עם הבדל אפסי ממש)
כל אדם מקבל את הדנ"א משני הוריו חצי מאביו וחצי מאמו
ישנו כרומוזום המכונה כרומוזום Y הקיים רק בזכרים ולכן מגיע מהאב בלבד
(קיים גם דנ"א שמגיע רק מהאם )
ישנם הבדלים בין הורה לילד וככל שהמרחק המשפחתי גדל כך גדלים ההבדלים
ההבדלים נמצאים בעיקר במקטעים הויראביליים שהם מקומות ידועים בדנ"א שמשתנים יותר.
כרומוזום Y כאמור קיים רק בזכר ומועבר רק בשלשלת של זכרים.
גן הכהונה הוא רצף על כרומוזום Y שדומה מאוד בין הכוהנים וללא דומה אצל הישראלים
ישנם הבדלים קטנים בין הכוהנים לבין עצמם אבל לא דומה לישראלים

משל למה הדבר דומה צבע עיניים בהירות הוא צבע קשתית העין מאפיין דומה אצל כל האנשים עם העינים הבהירות
ניתן לחלוקה עצומה נוספת בין צבע כחול וירוק וכך הלאה עוד הבדלים דקים במראה קשתית העין בין אותם אנשים.

כך גם כן בגן הכהונה מלכתחילה הוגדרה תבנית כללית שכונתה J1 (במשל עינים בהירות)
בקרב היהודים אותה תבנית נמצאה כמעט אך ורק אצל כוהנים, דבר שהראה על כך שמקור תבנית זו הוא באב משותף אחד להם (וסתר את הטוענים שאין מוצא משותף עם היהודי אלא הם התלקטו מעמי הסביבה)
אותה תבנית כללית שלא נמצאה לה תבנית גומה בעם ישראל בקרב ישראלים
נמצא כן תבנית דומה גם בקרב אזורים מסוימים של גויים,
וזה היות וישנה אפשרות להיווצרות תבניות עם דמיון רחוק ביניהם גם לא ממוצא משותף
אלו שרצו לטעון שאין מוצא יהודי טענו שתבנית זו J1 הגיעה מאב משותף לכוהנים ולאותם גויים ושהכוהנים הם אנשים שהגיעו לעם ישראל מאותם עמים בהם נפוצה תבנית זו
והם בני דודים של אותם עמים ולא של עם ישראל
אולם לאחר מכן בדקו יותר לעומק ומצאו תבנית הספציפית אך ורק לכוהנים ולא נמצא אצל הגויים
המכונה Z18271 במשל יש עינים בהירות וברזולוציה טובה יותר יש בתוך זה עינים כחולות ועיניים ירוקות.

לסיכום Z18271 נמצא רק בקרב כוהנים ואפילו התבנית הכללית יותר הנקראת J1 בתוך העם היהודי נמצאת רק אצל כוהנים ולא אצל ישראלים

צריך לזכור שערכים בויקיפדיה ניתנים לעריכה על ידי כל אדם והם לא מקור מדויק

[בתבונה]

ישנם הרבה טיעונים מופרכים עם הרבה פופולריות יש הטוענים בביטחון שהארץ אינה כדורית כלל ותמונות הלוויין המראות את כדור הארץ הם אשליה אופטית.
יש הטוענים שמעולם לא הגיע אדם לירח ומדובר בשקר שהחליטו עליו נאס"א וממשלות המעצמות, הוידאו והתמונות מהירח הם זיוף ממחנה צבאי אמריקאי.
ברוסיה הקומוניסטית מתנגדי המשטר אובחנו כחולים בסוג חדש של סכיזופרניה - פוליטית.
צריך קצת יותר מקריאה שטחית כדי לדעת מתי הפרכה היא טיעון אמיתי ומתי טיעוני ההפרכה פורחים באוויר.

[בתבונה]

ברור שגם ללא מיוחסים חייבים להקריב בזמן הזה, לא רק לפי דברי החת"ס הברורים בעניין אלא גם אם לפי החזו"א יש פה ספק דרבנן שהרי יש פה ודאי חיוב דאוריתא ופחות מספק פטור של העמידו דבריהם מדרבנן
הערתי הערה צדדית שלכאורה יש מעלה גדולה בכוהנים עם הסמן הגנטי אבל זה אינו העיקר

[יבנה]

יש את ספר עיר הקדש והמקדש חלק ה' של ר' טוקצינסקי שדן בכל ענייני הקרבת קרבנות בזה"ז http://www.hebrewbooks.org/14628

[בתבונה]

לשון החזו"א זבחים סימן ד'
טו) ר"מ פ"ז מה' ק"פ ה"ו כיצד משערים הפסח לידע כו' אין משערין בכל האוכלין כו', דברי רבינו ז"ל לא נתפרשו דלמה לא ימנו את כל המנוין הטהורים והטמאים, והלא תנן נטמא הקהל או רובו, וכי אותן שלא באו לעזרה לאו קהל נינהו, ועוד דבגמרא פ א' במחצה על מחצה אמרו משלחין אחד לדרך רחוקה או מטמאין אחד, למה לן כולי האי ילך לו אחד מן הטהורים לביתו וישחטו עליו ומ"מ לא יעלה בחשבון הטהורים, ועוד שהרי הזבים מצטרפים עם הטהורים לעשות הטמאים מיעוט, וכמש"כ רבינו, ואיך יתכן דזבים מצטרפים עם הטהורים וטהורים ששלחו פסחיהן אין מצטרפין, גם ל' רבינו אינו מובן, דלשונו ז"ל רהיט שמדבר בדבר שהוא מושכל ראשון ולא כבא לחדש ואיך הוא מובן שאין מונין כל המנוין, ויש מקום לספק לן שיש כאן ט"ס וצ"ל אין משערין בכל השוחטין שאפשר כו' אלא משערין בכל הנכנסים, והנכנסים היינו כל ישראל המנוין, ולא בא למעט אותן שבדרך רחוקה שאין עולין מן המנין, ובזמן שההכרעה צריכה דקדוק היו מדקדקין בה, והיו מכריזין שיבואו כולם למנין והיו חוקרין על כל המנוים של כל פסח, ונראה דגם אנוסין ומזידין בכלל הטהורין, דלא גריעי מזבין, אבל ל' הירושלמי ול' רבינו לא משמע כן, דא"כ אין מנין הנכנסין לעזרה מספיק כלום, ואם אנוסין ומזידין אינן עולין למנין ניחא טפי, אבל צריך טעם מ"ש זבים דמצטרפים עם הטהורים, וצ"ל כיון דהם נמנעין מן הדין, הוו בכלל הקהל טפי.

קושיית החזו"א בסוף דבריו דרושה הסבר שהקשה אם שוגגים אנוסים ומזידים בכלל הטהורים א"כ אין מנין הנכנסין לעזרה מספיק כלום. ממ"נ אם מונים את רק את הנכנסים לעזרה מה אכפת לנו אלו שלא הגיעו מחמת שהיו שוגגים *אנוסים ומזידים
*[ראה פסחים צד שאונס היינו חולה ברגליו או עכבוהו קרונות וככיו"ב שלא נשחט עליו הקרבן כלל]
ואם מונים את כל המנויים על הפסחים ממילא אין מנין הנכנסים לעזרה מספיק.
אמנם דברי החזו"א מבוארים על פירושו והגהתו ברמב"ם
החזו"א מפרש ברמב"ם שבאמצעות הנציגים השוחטים הנכנסים לעזרה ביררו על טהרתם של שאר המנויים על הפסח, ומקשה שאנוסים ומזידים שלא הגיעו פסחיהם כלל להם אין מנין הנכנסין לעזרה מספיק כלום וגם ברוב טמאים שמא ישנם עוד טהורים אנוסים ומזידים שלא הגיעו פסחיהם ומתרץ ששוגגים ומזידים שלא באו פסחיהם אינם בכלל הקהל, ואילו אלו שבאו פסחיהם ורק שאנו נמנעים להקריב עליהם מצד דין זב הם בכלל הקהל.
וכמובן אילו זבים שאינם מנויים על הפסחים עולים למניין, שוב אין מנין הנכנסין לעזרה מספיק כלום וא"כ לא יועיל תירוץ החזו"א כלום.
ומוכרח בחזו"א שזבים שאינן מנויים לא עולים למניין כפי שכתב מתחילת דבריו שמונים רק את המנויים על הפסחים.

למעיין שישים לב שמעצם החשבון בפירושו של החזון איש מי שלא שלח קרבן להקרבה אינם נספר כלל ואין מדובר רק בלשון החזון איש אלא שכל פירושו מוכרח לזה


לדברי החזון איש כמו שמוכח כאן שלגבי רוב ציבור להקרבה בטומאה הקהל והציבור הנמנה הוא כל מנויי הפסחים הבאים להקרבה, ואך ורק הם בלבד, אם כן צריך שיהיה ידוע מצב הטהרה מטומאת הגוף של כלל המנויים, ולא שמעתי שבודקים את זה במינויים שעושים בימינו העוסקים בכך.

אמנם יש לדון גם בשליש טהורים שליש טמא מת ושליש טמאים בשתי טומאות גם טומאת מת וגם טומאת זיבה ובחלק מהאחרונים משמע שהבינו (כך באבן ישראל) שברובם טמאי מת עיקר פרשת טומאת מת נדחית, וכן בריב"א דף פ' שגם טמא שנשלח לדרך רחוקה יצטרף ליצור רוב טמאים אף שלא יקריב בפועל.

[דורשי יחודך]

מענין לענין - אתמול בירושלים עיה"ק התקיים כינוס של מכון "תורת הקרבנות". (כמדומה שלפני פסח התקיימו כנסים בבני ברק וקרית ספר.) הארגון נקי כפי הנראה מכל ענין של העלאת נושא עלייה והקרבה בזמן הזה וכל ענינו העלאת ההכנה להקרבה בימות המשיח בב"א, וכהמשך לדרישת הח"ח הידועה לעסוק בעניני קדשים.

מדהים לראות כמה כבר הספיקו בהוצאת ספרים מועילים ויסודיים, וכמה כבר פעלו להעלות את הנושא לתודעת הציבור. כעת ברצונם שיהיו מוצי"ם לענינים מסויימים בהלכות הקרבנות כשם שיש היום מוצי"ם מתמחים ברבית, ויש בחו"מ, ויש בד' מינים , וכו' וכו', ואף הכינו מראי מקומות מפורים בעשרות סוגיות הלכה למעשה בהלכות הקרבת קרבנות.

הראב"ד הישיש הגר"מ שטרנבוך שליט"א דיבר ובין היתר זעק מנהמת לבו על כך שיש שלא אומרים קרבנות לפני התפילה, וזירז את ענין ה"ונשלמה פרים שפתינו". כמו"כ בדברי פתיחה של הגר"נ (הכהן) קופשיץ שליט"א התפלא על שמזלזלים בעצה שנתן הקב"ה לאאע"ה שיתעסקו בהלכות ופרשיות הקרבנות כמובא בחז"ל.

מה שהם מצליחים כנראה לעשות הוא להפוך את עניני המקדש והקרבנות לדברים מוחשיים ממש בקרב הציבור, שאמנם לא נוגעים בזה"ז אבל עלינו להיות ערוכים.

בקציור, אשריכם ישראל!

[בתבונה]

ב"ה שמתרבה הלימוד והידיעה והלימוד מביא לידי מעשה
שגם אותנו ציווה ה' "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"
וגם אם לא זוכים
רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ו
לפיכך מקריבין הקרבנות כולן אף על פי שאין שם בית בנוי, ואוכלין קדשי קדשים בכל העזרה אף על פי שהיא חריבה ואינה מוקפת במחיצה ואוכלין קדשים קלים ומעשר שני בכל ירושלים אף על פי שאין שם חומות שהקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא.

וגם שכל הקרבנות שקבוע להם זמן דוחים את השבת ואת טומאת המת.

אם רצינו ולא הצלחנו
וכל מה שביכולתנו עשינו
אלא שאין לאל ידינו כי עבדים משלו בנו
עשינו את חלק עבודת הקרבנות, שהיא התפילה והכנעת הלב הנלווית לכל הקרבנות
שנננו ולמדנו את כל פרטי מעשה ההקרבה הטכניים כולל איפה בפועל המזבח והצפון וכו'
אז הקב"ה גומר עלינו כאילו הקרבנו בפועל, עד שנצליח להקריב.
שהרי גם בזה לא נפטרנו משום חיוב קרבן שהתחייבנו.

[יהושעבנמי]

למה לא דנו פה על עניין פקוח נפש, הרי ברור שדבר כזה יהיה חומר דלק חזק לאינתיפאדה שלא תסתיים כ"כ מהר, והרבה דם יכול ח"ו להישפך.

[בתבונה]

החת"ס ורעק"א לא דנו על מנחת חינוך כלל ועיקר ולהלכה מנחת חינוך מעכב

כפי שמבואר להלן מנחת חינוך לא מעכבת וכהן הדיוט כשר,
בנוסף מנחת חביתין של כהן גדול אינה נחשבת מנחת חינוך.

הרמב"ם פסק בהלכות כלי המקדש פרק ה הלכה טז
אין הכהן עובד תחלה וכן כ"ג אינו עובד תחלה עד שיביא עשירית האיפה משלו ועובד בידו שנאמר זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו ליי' ביום המשח אותו, ואם עבד קודם שיביא עשירית האיפה וכן כהן גדול שעבד בכהונה גדולה קודם שיביא עשירית האיפה עבודתו כשירה.
ומקורותיו
1. תוספתא מסכת חגיגה (ליברמן) פרק ב
אחד כהן גדול ואחד כהן הדיוט שעבדו עד שלא הביאו עשירית האיפה שלהן עבדתן כשירה.
2.תוספתא מסכת שקלים (ליברמן) פרק ג
כהן הדיוט אין נכנס לעזרה לעבודה אלא אם כן הביא עשירית האיפה משלו ועובדה בידו אף על פי שלא הביא עשירית האיפה משלו ועובדה בידו ועבד עבודתו כשיר'
3. תוספתא מסכת סנהדרין (צוקרמאנדל) פרק ז
אחד כהן גדול ואחד כהן הדיוט שעבדו עד שלא הביאו עשירית האיפה עבודתן כשירה:
4. תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שקלים פרק ז
אחד כהן גדול וא' כהן הדיוט שעבדו עד שלא הביאו עשירית האיפה שלהם עבודתן כשירה
5. במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה ו
כהן הדיוט אין נכנס לעזרה לעבודה אא"כ הביא עשירית האיפה משלו ועובדה בידו אף על פי שלא הביא עשירית האיפה משלו ועובדה בידו ועבד עבודתו כשרה
6. ספרא צו פרשה ג
פרשה ג זה קרבן אהרן ובניו יכול יהו אהרן ובניו מביאים כאחד את הקרבן הזה, תלמוד לומר בניו אשר יקריבו, הא כיצד אהרן מביא לעצמו ובניו מביאים לעצמם. (ב) בניו אילו כהנים הדיוטים או בניו הרי כהנים גדולים, כשהוא אומר הכהן המשיח תחתיו הרי כהן גדול אמור, הא מה אני מקיים בניו אילו כהנים הדיוטים. (ג) שאם היה כהן מתקרב תחילה לעבודה מביא עשירית האיפה משלו ועובדה בידו אחד כהן גדול ואחד כהן הדיוט שעבדו, עד שלא הביא עשירית האיפה משלו עבודתם כשרה.
כך הנוסח בכל מקורות כתבי היד והדפוסים הקדומים,(ע"פ הספרא במפעל תורת כהנים ) ובספרא דפוס ונציה הופיע בטעות נוסח פסולה וממנה התפשטה נוסחה זו (בהוצאת מפעל תורת כהנים מציינים ששם נדפס הספרא עם הרבה שגיאות)
7. והמשנה למלך הלכות כלי המקדש פרק ה הלכה טז תיקן טעות דפוס זו בת"כ מדעתו
וז"ל המל"מ "ומ"ש רבינו שאם עבד בכהונה גדולה קודם שיביא עשירית האיפה עבודתו כשרה. בת"כ אמרינן דפסולה וכתב שם הרב קרבן אהרן דדייק לה מדכתיב זה דמשמע מיניה עיכובא. ונראה דט"ס הוא ועיקר הנוסחא היא דכשרה וראיה דאי אמרת פסולה א"כ היכא דאירע פיסול בכ"ג ביוה"כ זה האחר שנכנס ע"כ מביא עשירית האיפה דאי לא עבודתו פסולה והא ליתא דא"כ מאי האי דבעי תלמודא בפ"ק דיומא אירע בו פיסול אחר תמיד של שחר במה מחנכין והלא היה צריך להקריב חביתי חינוך ויחנכו אותו בהם שיקריב בח' בגדים אלא ודאי דעבודתו כשרה והכי איתא בירושלמי ספ"ח דשקלים וכיון שכן ביה"כ אינו מקריב חביתי חינוך לפי שהם קרבן יחיד ואינן דוחים את השבת וכמ"ש התוס' בפרק התודה (דף ע"ח) ד"ה אחת יע"ש" וכן הגיהו דפוס זה בת"כ המלבי"ם ועוד אחרונים שהגרסה הנכונה היא עבודתו כשרה
יש לנו את ההלכה שמביאה הרמב"ם על פי הבריתות דלעיל ודברי כלל רבותינו שכהן עבודתו כשרה בלי מנחת חינוך.

אמנם מצד שר"י משקלוב בספרו במשנת אליהו מביא בשם הגר"א לשנות ע"פ נוסח הספרא את נוסח הירושלמי וז"ל (שקלים פ"ז ה"ג)"ובספרא פ' צו הגיר' פסולה ועי' בק"א שם וע"פ אותה הספרא מחק רבינו הגדול מהספרים וגרס פסולה... מ"מ ביוה"כ א"א לחנכו בזה משום דמ"מ הוה קרבו יחיד ואינו דוחה יוה"כ כמ"ש תוס' מנחות (ע"ח) ומש"ה מתרץ הגמ' עבודתו מחנכתו אבל היכא דאפשר אין דנין משא"א ועשירית האיפה מעכב"
דהיינו ר"י משקלוב כותב שהגר"א על פי גירסת הספראהגיה שעבודתו פסולה, וכותב להדיא שהגהתו , וכן מבאר שבמקרה שאי אפשר להקריב מנחת חינוך כמו בגלל שלא דוחה יום כיפור גם לשיטה זו מנחת חינוך לא מעכבת ועבודתו כשרה.


ומהצד השני מביאים גירסת הגר"א לדברי בעל התקלין חדתין
אמנם
א. גם לדברי המשנת אליהו כשאי אפשר עבודתו כשרה, שכשאי אפשר להקריב מנחת חינוך כי לא דוחה את יוה"כ אז עבודתו כשרה, ומנה אם לא דוחה את הטומאה אז זה אי אפשר ועבודתו כשרה
ב. הגהה זו מקורה במשנת אליהו לבעל התקלין חדתין ולא נמצאת בהגהות הגר"א עצמם גם לא בהגהות הגר"א על שלושת התוספתות המובאות לעיל ששם כתוב שעבודתו כשרה,
ג. הסיפור המופיע בשם הגר"א היינו שהגיה ע"פ הספרא, וכל מקורות הנוסח מורים שזו שגיאה שהחלה בדפוס בודד.
[אמנם בדורינו נמצאו כאלו שפרשו בדעת הגר"א שהביא המשנת אליהו אחרת מהמשנת אליהו,
שיש דרשת בת"כ באחרי מות על הפסוק
וְכִפֶּר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִמְשַׁח אֹתוֹ וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ לְכַהֵן תַּחַת אָבִיו וְלָבַשׁ אֶת בִּגְדֵי הַבָּד בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ שלומדים שאף שבפסוק זה עצמו כתוב שכה"ג צריך להמשח בשמן המשחה וצריך ריבוי בגדים דורשים "וכיפר הכהן" מ"מ - שלא שמן המשחה מעכב וגם בלי ריבוי בגדים כגון כהן גדול ביום הכיפורים שעובד בבגדי לבן שעבודתו מחנכתו, שאם צריכים למנות כה"ג ביו"כ בבגדי לבן עבודתו מחנכתו, בלי שמן המשחה וריבוי בגדים האמורים בהמשך הפסוק, ומזה ניתן להבין שמנחת חינוך לא תעכב את הכה"ג ביום כיפור, שהרי מנחת חינוך הוא קרבן יחיד ואינו דוחה יום כיפור.
אמנם זה טעות שהרי לימוד זה אינו אלא ששמן המשחה וריבוי בגדים אינם מעכבים ואינו דין מיוחד לעבודת יום כיפור שהרי מזמן יאשיהו לא משחו כה"ג בשמן המשחה לכל ימות השנה, והלימוד הולך על הדברים הכתובים בפסוק זה עצמו, ואם ניתן ללמוד מכך למנחת חינוך אז כל השנה הוא לא יעכב כמו שמן המשחה.
ודין אחד לכהן גדול ולכהן הדיוט שכן לשון התנאים אחד כהן גדול ואחד כהן הדיוט שעבדו עד שלא הביאו עשירית האיפה שלהן עבודתן כשירה, ואכן שניהם מקרא אחד ]
לסיכום
להלכה לכל הדעות מנחת חינוך לא מעכבת בעבודת הכוהנים
ואפילו לדברי הר"י משקלוב מנחת חינוך לא מעכבת אם מחמת הטומאה א"א להקריב מנחת חינוך

אגב אציין נקודה נוספת שלא קבלה פה ביאור מספיק זה מה שנטען שכבשי ימינו אינם בעלי אליה.
טענה זו אינה נכונה לכבשים במזה"ת והכבשים במזרח התיכון הנם בעלי אליה מהודרת.