אפשר כתב:החת"ס ורעק"א לא דנו על מנחת חינוך כלל ועיקר ולהלכה מנחת חינוך מעכב
כפי שמבואר להלן מנחת חינוך לא מעכבת וכהן הדיוט כשר,
בנוסף מנחת חביתין של כהן גדול אינה נחשבת מנחת חינוך.
הרמב"ם פסק בהלכות כלי המקדש פרק ה הלכה טז
אין הכהן עובד תחלה וכן כ"ג אינו עובד תחלה עד שיביא עשירית האיפה משלו ועובד בידו שנאמר זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו ליי' ביום המשח אותו,
ואם עבד קודם שיביא עשירית האיפה וכן כהן גדול שעבד בכהונה גדולה קודם שיביא עשירית האיפה עבודתו כשירה. ומקורותיו
1. תוספתא מסכת חגיגה (ליברמן) פרק ב
אחד כהן גדול ואחד כהן הדיוט שעבדו עד שלא הביאו עשירית האיפה שלהן עבדתן כשירה.
2.תוספתא מסכת שקלים (ליברמן) פרק ג
כהן הדיוט אין נכנס לעזרה לעבודה אלא אם כן הביא עשירית האיפה משלו ועובדה בידו אף על פי שלא הביא עשירית האיפה משלו ועובדה בידו ועבד עבודתו כשיר'
3. תוספתא מסכת סנהדרין (צוקרמאנדל) פרק ז
אחד כהן גדול ואחד כהן הדיוט שעבדו עד שלא הביאו עשירית האיפה עבודתן כשירה:
4. תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שקלים פרק ז
אחד כהן גדול וא' כהן הדיוט שעבדו עד שלא הביאו עשירית האיפה שלהם עבודתן כשירה
5. במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה ו
כהן הדיוט אין נכנס לעזרה לעבודה אא"כ הביא עשירית האיפה משלו ועובדה בידו אף על פי שלא הביא עשירית האיפה משלו ועובדה בידו ועבד עבודתו כשרה
6. ספרא צו פרשה ג
פרשה ג זה קרבן אהרן ובניו יכול יהו אהרן ובניו מביאים כאחד את הקרבן הזה, תלמוד לומר בניו אשר יקריבו, הא כיצד אהרן מביא לעצמו ובניו מביאים לעצמם. (ב) בניו אילו כהנים הדיוטים או בניו הרי כהנים גדולים, כשהוא אומר הכהן המשיח תחתיו הרי כהן גדול אמור, הא מה אני מקיים בניו אילו כהנים הדיוטים. (ג) שאם היה כהן מתקרב תחילה לעבודה מביא עשירית האיפה משלו ועובדה בידו אחד כהן גדול ואחד כהן הדיוט שעבדו, עד שלא הביא עשירית האיפה משלו עבודתם
כשרה.
כך הנוסח בכל מקורות כתבי היד והדפוסים הקדומים,(ע"פ הספרא במפעל תורת כהנים ) ובספרא דפוס ונציה
הופיע בטעות נוסח פסולה וממנה התפשטה נוסחה זו (בהוצאת מפעל תורת כהנים מציינים ששם נדפס הספרא עם הרבה שגיאות) 7. והמשנה למלך הלכות כלי המקדש פרק ה הלכה טז תיקן טעות דפוס זו בת"כ מדעתו
וז"ל המל"מ "ומ"ש רבינו שאם עבד בכהונה גדולה קודם שיביא עשירית האיפה עבודתו כשרה. בת"כ אמרינן דפסולה וכתב שם הרב קרבן אהרן דדייק לה מדכתיב זה דמשמע מיניה עיכובא. ונראה דט"ס הוא ועיקר הנוסחא היא דכשרה וראיה דאי אמרת פסולה א"כ היכא דאירע פיסול בכ"ג ביוה"כ זה האחר שנכנס ע"כ מביא עשירית האיפה דאי לא עבודתו פסולה והא ליתא דא"כ מאי האי דבעי תלמודא בפ"ק דיומא אירע בו פיסול אחר תמיד של שחר במה מחנכין והלא היה צריך להקריב חביתי חינוך ויחנכו אותו בהם שיקריב בח' בגדים אלא ודאי דעבודתו כשרה והכי איתא בירושלמי ספ"ח דשקלים וכיון שכן ביה"כ אינו מקריב חביתי חינוך לפי שהם קרבן יחיד ואינן דוחים את השבת וכמ"ש התוס' בפרק התודה (דף ע"ח) ד"ה אחת יע"ש" וכן הגיהו דפוס זה בת"כ המלבי"ם ועוד אחרונים שהגרסה הנכונה היא עבודתו כשרה
יש לנו את ההלכה שמביאה הרמב"ם על פי הבריתות דלעיל ודברי כלל רבותינו שכהן עבודתו כשרה בלי מנחת חינוך.
אמנם מצד שר"י משקלוב בספרו במשנת אליהו מביא בשם הגר"א לשנות ע"פ נוסח הספרא את נוסח הירושלמי וז"ל (שקלים פ"ז ה"ג)"ובספרא פ' צו הגיר' פסולה ועי' בק"א שם ו
ע"פ אותה הספרא מחק רבינו הגדול מהספרים וגרס פסולה... מ"מ ביוה"כ א"א לחנכו בזה משום דמ"מ הוה קרבו יחיד ואינו דוחה יוה"כ כמ"ש תוס' מנחות (ע"ח) ומש"ה מתרץ הגמ' עבודתו מחנכתו אבל היכא דאפשר אין דנין משא"א ועשירית האיפה מעכב"
דהיינו ר"י משקלוב כותב שהגר"א
על פי גירסת הספראהגיה שעבודתו פסולה, וכותב להדיא שהגהתו , וכן מבאר שבמקרה שאי אפשר להקריב מנחת חינוך כמו בגלל שלא דוחה יום כיפור גם לשיטה זו מנחת חינוך לא מעכבת ועבודתו כשרה.
ומהצד השני מביאים גירסת הגר"א לדברי בעל התקלין חדתין
אמנם
א. גם לדברי המשנת אליהו כשאי אפשר עבודתו כשרה, שכשאי אפשר להקריב מנחת חינוך כי לא דוחה את יוה"כ אז עבודתו כשרה, ומנה אם לא דוחה את הטומאה אז זה אי אפשר ועבודתו כשרה
ב. הגהה זו מקורה במשנת אליהו לבעל התקלין חדתין ולא נמצאת בהגהות הגר"א עצמם גם לא בהגהות הגר"א על שלושת התוספתות המובאות לעיל ששם כתוב שעבודתו כשרה,
ג. הסיפור המופיע בשם הגר"א היינו שהגיה ע"פ הספרא, וכל מקורות הנוסח מורים שזו שגיאה שהחלה בדפוס בודד.
[אמנם בדורינו נמצאו כאלו שפרשו בדעת הגר"א שהביא המשנת אליהו אחרת מהמשנת אליהו,
שיש דרשת בת"כ באחרי מות על הפסוק
וְכִפֶּר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִמְשַׁח אֹתוֹ וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ לְכַהֵן תַּחַת אָבִיו וְלָבַשׁ אֶת בִּגְדֵי הַבָּד בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ שלומדים שאף שבפסוק זה עצמו כתוב שכה"ג צריך להמשח בשמן המשחה וצריך ריבוי בגדים דורשים "וכיפר הכהן" מ"מ - שלא שמן המשחה מעכב וגם בלי ריבוי בגדים כגון כהן גדול ביום הכיפורים שעובד בבגדי לבן שעבודתו מחנכתו, שאם צריכים למנות כה"ג ביו"כ בבגדי לבן עבודתו מחנכתו, בלי שמן המשחה וריבוי בגדים האמורים בהמשך הפסוק, ומזה ניתן להבין שמנחת חינוך לא תעכב את הכה"ג ביום כיפור, שהרי מנחת חינוך הוא קרבן יחיד ואינו דוחה יום כיפור.
אמנם זה טעות שהרי לימוד זה אינו אלא ששמן המשחה וריבוי בגדים אינם מעכבים ואינו דין מיוחד לעבודת יום כיפור שהרי מזמן יאשיהו לא משחו כה"ג בשמן המשחה לכל ימות השנה, והלימוד הולך על הדברים הכתובים בפסוק זה עצמו, ואם ניתן ללמוד מכך למנחת חינוך אז כל השנה הוא לא יעכב כמו שמן המשחה.
ודין אחד לכהן גדול ולכהן הדיוט שכן לשון התנאים
אחד כהן גדול ואחד כהן הדיוט שעבדו עד שלא הביאו עשירית האיפה שלהן עבודתן כשירה, ואכן שניהם מקרא אחד ]
לסיכום
להלכה לכל הדעות מנחת חינוך לא מעכבת בעבודת הכוהנים
ואפילו לדברי הר"י משקלוב מנחת חינוך לא מעכבת אם מחמת הטומאה
א"א להקריב מנחת חינוך
אגב אציין נקודה נוספת שלא קבלה פה ביאור מספיק זה מה שנטען שכבשי ימינו אינם בעלי אליה.
טענה זו אינה נכונה לכבשים במזה"ת והכבשים במזרח התיכון הנם בעלי אליה מהודרת.