למה לא מקריבים היום קרבן פסח???

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » ב' מרץ 27, 2017 12:38 am

הרי במקום לקשקש כה"ז שמכאן תצא הקריאה לטראמפ ולאובמה, הרי בסופו של דבר אתם צריכים ציבור [אף שלענין טומאה מסתבר דלא צריך שרוב הציבור יקריבו בפועל, ואכ"מ], ובקצב הזה של התקשקשות תגיעו בערב פסח בפחות ממזומן ותצטרכו לדון איך מחלקים ב' ומחצה אנשים לג' כיתים, ואי הוי כג' שנתחלקו. עדיף איפוא שתתאגדו, ותלבנו ההלכות אחת אל אחת, תעשו ספר כעין הגרמ"מ קארפ, הלכות פסח בפסח, כל פרק שפותר עד הסוף בעיה אחת, ע"פ הכרעות רוב הדיעות, וכו', ואז כשיהיה לכם משנה סדורה, תוכלו לעשות נפשות למיזם החשוב הזה, אבל כעת זה אפילו לא חוכא וגם לא איטלולא.

והיה אם יעלה בידכם מה טוב, ואם לא לפחות כל העוסק בהלכות פסח כאילו הקריב פסח, ג"ז דבר גדול.

לפני זמן מה הוציא אחד קונטרס שביאר כל הטעמים והשיטות שאסור לעלות להר הבית, ומנאם אחת אל אחת, מה היתה תגובתכם נגד, האמירה הבומבסטית 'זה שטויות', לא זו הדרך ולא זו העיר, במקום סיסמאות באותיות מוגדלות, להפשיל את השרוולים, ולהתחיל להזיע, אל תמכור לנו השקפותיכם, תראה לנו דברים שיחזיקו לפחות מים. ר' הירש קאלישער ניסה ולא הלך לא, מי יודע אולי לר' שמואל אליהו ילך.

יש לכם שבועיים תעלו קונטרס מוגדל בעיה ופתרונה, בצורה הגיונית, דבר שיכול להתקבל על לב רוב חכמי ישראל, ואז נראה אם יש לנו מה להגיב עוד.

שומר מצווה · הודעהעל ידי **שומר מצווה** » ב' מרץ 27, 2017 12:40 am

תודה לרב אוצר החכמה על הלקיחה של הדיון למקום מרומם יותר...

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » ב' מרץ 27, 2017 12:42 am

שומר מצווה כתב:הייתי מציע אולי שניקח נושא נושא ונלבנו עד תום ולא נערבב בין הנושאים, כך נוכל לעיין בדברים בצורה ממוקדת ואולי נזכה שיתלבנו דברים על ידינו.
שאחד הרבנים דפה יעלה נושא מסויים וכל המתעניינים יוכלו לעיין בו וה' החפץ למען צדקנו יגדיל תורה ויאדיר

ע"ז ועל כיו"ב נאמר קריינא דאיגרתא וכו', הרי רוב הרבנים דפה ב"ה מספיק חכמים לדעת המסקנא מראש, אם אתם חכמים יותר ורואים למרחק יותר, אז תעשו כנ"ל בעצמכם.

אברך פשוט דכאן יודע שהוא בודאי [למיתה לא חיישינן], ישב בסדר ויצטרך לאכול מצות לשתות ד' כוסות לספר לבניו על יצי"מ ועוד ועוד, לכן הוא משקיע נפשו וראשו בהלכות הנוגעות לו בודאי, וכמו שנצטוינו. אם לכם יש ראייה רחבה ובהירה יותר, ורואה את האפשרות של להקריב בעוד שבועיים קרבן פסח אף על הצד שמשיח לא יבוא, א"כ עליך מוטל לברר סוגיא סבוכה זו, כמו שאני עכשיו שובר את מוחי לדעת איך לאפות מצות ואיך לקיים הסיבה וכו'. [אם יבוא, ואי"ה באמת יבוא, כי בניסן עתידים, לא נצטרך לפתרונות שלך].

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' מרץ 27, 2017 12:42 am

אדרבה העלו כאן מספר בעיות וכתבת שבידך טיעונים בקשר לזה. אתן כמה דוגמאות ממה שהוזכר.

א. תכלת שאפילו אם סומכים על הראיות לגבי המורקס להטיל בציצית כי אין זה אלא חומרא איך נסמוך על זה בכרת להקל.
ב. חינוך כהן הדיוט.
ג. מקום המזבח. (כמדומני שבזה להגרימ"ט יש אריכות לטעון שאין בעייה כי אפשר לחשב מקום הראוי למזבח).
ד. אין כבשים וודאים. (לי זה נראה טענה קצת תמוהה).
ה. שקלי ציבור. (לא הבנתי בדיוק את הטענה וכי אם מישהו אחד מישראל לא הביא אי אפשר להקריב? אולי המביאים יבארו יותר)

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » ב' מרץ 27, 2017 12:46 am

אוצר החכמה כתב:אדרבה העלו כאן מספר בעיות וכתבת שבידך טיעונים בקשר לזה. אתן כמה דוגמאות ממה שהוזכר.

א. תכלת שאפילו אם סומכים על הראיות לגבי המורקס להטיל בציצית כי אין זה אלא חומרא איך נסמוך על זה בכרת להקל.
ב. חינוך כהן הדיוט.
ג. מקום המזבח. (כמדומני שבזה להגרימ"ט יש אריכות לטעון שאין בעייה כי אפשר לחשב מקום הראוי למזבח).
ד. אין כבשים וודאים. (לי זה נראה טענה קצת תמוהה).
ה. שקלי ציבור. (לא הבנתי בדיוק את הטענה וכי אם מישהו אחד מישראל לא הביא אי אפשר להקריב? אולי המביאים יבארו יותר)

א. לא צריך מר"מ.
ב. דנו בזה בפני מבין ובמשנה שכיר, ובעוד אחרונים, ויש איזה פלתי שמקשה פי כמה.
ג. כבשים ודאים יש ע"ז תשובות והנהגות סי' ז באחד החלקים שטוען נגד המוציא טענה זו לגבי ציצית, הטוען היה ר' מנדל אטיק וראיתי ממנו או מכוחו דברים הגיוניים ומסודרים, גם רמ"ש מזכיר דבר כתוב ממנו, אולי יש למישהו דרך אליו.
ה. דן בזה בתשו' חת"ס שם באורך, ובליקוטי הערות על חת"ס אריכות כאורך הגלות.

שומר מצווה · הודעהעל ידי **שומר מצווה** » ב' מרץ 27, 2017 12:55 am

הגאון ר' אפשר במחכת"ר נראה לי שבמקום להגיב תגובות נזעמות כדאי שתפנה ללמוד הלכות ארבע כוסות וסיפור יצ"מ.

אני לא מעלה בדעתי שאפשר בשבועיים להפוך את העולם, זה דברים שיכולים לקחת שנים אז אנא לאט לך, אולי אחרי פסח יהיה לך זמן ותצטרף.

בתבונה · הודעהעל ידי **בתבונה** » ב' מרץ 27, 2017 12:55 am

הנקודות שעלו הם
1.טומאה בלי ציץ ובתוס' יומא שמקריבים גם בלי ציץ וכך הכריעו האחרונים רע"א והחת"ס בתשובה הנ"ל (בימינו אפשר לעשות גם ציץ אבל בלא"ה לא מעכב)
2. לתמידים שקלים לא מעכב לפסחים כהכרעת הרע"א החת"ס והחזו"א וכתבו שניתן להקריב גם תמיד שמתנדב אדם לציבור יפה יפה
(ובימינו שמצאו בהר הבית מטבעות ששמשו למחצית השקל מזמן בית המקדש הביאו מהגריש"א שאף שבזמן הבית מטבעות שנמצאו בהר הבית חולין היינו כי לא מוציאים מהלשכה רק לאחר שפודים אבל הרי באמת הרוב הוא בקדושת תרומת הלשכה וא"כ כשפרצו הרומאים ולקחו כל הכסף שוב אזלינן בתר רוב כל המטבעות והוא מתרומת הלשכה, ואם יקנו אותם הוא בדיעבד הוא תרומה ישנה)
3. מקום המזבח (מתבאר מהמסורת של אבן השתיה וממבנה הר הבית על פי מסכת מידות כפי שהוכח פה בעבר רבות)ואין אפשרות שהמבנה היה אלכסוני כפי שמפורש בירושלמי שהמקדש היה מכוון בדיון לרוחות העולם (כמה יגעו נביאים הראשונים לעשות שער המזרחי שתהא החמה מצמצמת בו באחד בתקופת טבת ובאחד בתקופת תמוז) והמזבח היה בנוי בדיוק בכיון המקדש כמבואר היומא ובמידות
4. ייחוסי כהונה רע"א וחת"ס בתשובה הנ"ל העלו שסומכים על כהני חזקה ובחזו"א אה"ע ב ז שמדרבנן יש לבדוק ד' אמהות ודי בכך, ובימינו ניתן להשתמש גם בגן הכהונה שהוא מברר יותר מהבירור שהיה למיוחסים בזמן הבית.
5. אבנט בימינו יש תכלת וכפי שכתב הרב שפרן שכל הרבנים מבינים זאת כפי שהסכים כל עולם המדע אמנם מי שליבו נוקפו אולי יסתמך על מה שכתב הנצי"ב שמדאורייתא התכלת לא מעכב כלל ויש לעשות אבנט מעשה רוקם דהיינו שעטנז אף בלי תכלת אלא שמצווה לקשט ותכלת הוא מאופני הקישוט , ובמרכה"מ סבר שלבגדי כהונה קלא אילן כשר.
6. מנחת חינוך חינוך מזבח בתמיד כתבו האחרונים שלא מעכב וכך גם יוצא מהרע"א והחת"ס והחזו"א , וכן בהכרח עכ"פ למנחת חינוך מהקמת בית שני שהקריבו בטומאה, אגב חינוך בתמיד ניתן בטומאה בזמנינו כדלעיל.

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » ב' מרץ 27, 2017 1:00 am

שומר מצווה כתב:הגאון ר' אפשר במחכת"ר נראה לי שבמקום להגיב תגובות נזעמות כדאי שתפנה ללמוד הלכות ארבע כוסות וסיפור יצ"מ.

אני לא מעלה בדעתי שאפשר בשבועיים להפוך את העולם, זה דברים שיכולים לקחת שנים אז אנא לאט לך, אולי אחרי פסח יהיה לך זמן ותצטרף.

ראשית ייש"כ על התוארים ציפיתי אמנם ליותר. שנית הזעם ממני והלאה, אני רק תמה על ההגיון שממך והלאה.

אחרי פסח יש שאר ד' חלקי שו"ע.

שומר מצווה · הודעהעל ידי **שומר מצווה** » ב' מרץ 27, 2017 1:10 am

ייש"כ הרב בתבונה, כמדומני שהחזו"א דיבר רק על עניין מסויים לא? ועוד, האם אנו יודעים מדוע להחת"ס ורעק"א היה נראה שאין שום בעיה, דהיינו האם אנו יודעים מהם הפתרונות לכל הבעיות?

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » ב' מרץ 27, 2017 1:12 am

בתבונה כתב:הנקודות שעלו הם
1.טומאה בלי ציץ ובתוס' יומא שמקריבים גם בלי ציץ וכך הכריעו האחרונים רע"א והחת"ס בתשובה הנ"ל (בימינו אפשר לעשות גם ציץ אבל בלא"ה לא מעכב)
2. לתמידים שקלים לא מעכב לפסחים כהכרעת הרע"א החת"ס והחזו"א וכתבו שניתן להקריב גם תמיד שמתנדב אדם לציבור יפה יפה
(ובימינו שמצאו בהר הבית מטבעות ששמשו למחצית השקל מזמן בית המקדש הביאו מהגריש"א שאף שבזמן הבית מטבעות שנמצאו בהר הבית חולין היינו כי לא מוציאים מהלשכה רק לאחר שפודים אבל הרי באמת הרוב הוא בקדושת תרומת הלשכה וא"כ כשפרצו הרומאים ולקחו כל הכסף שוב אזלינן בתר רוב כל המטבעות והוא מתרומת הלשכה, ואם יקנו אותם הוא בדיעבד הוא תרומה ישנה)
3. מקום המזבח (מתבאר מהמסורת של אבן השתיה וממבנה הר הבית על פי מסכת מידות כפי שהוכח פה בעבר רבות)ואין אפשרות שהמבנה היה אלכסוני כפי שמפורש בירושלמי שהמקדש היה מכוון בדיון לרוחות העולם (כמה יגעו נביאים הראשונים לעשות שער המזרחי שתהא החמה מצמצמת בו באחד בתקופת טבת ובאחד בתקופת תמוז) והמזבח היה בנוי בדיוק בכיון המקדש כמבואר היומא ובמידות
4. ייחוסי כהונה רע"א וחת"ס בתשובה הנ"ל העלו שסומכים על כהני חזקה ובחזו"א אה"ע ב ז שמדרבנן יש לבדוק ד' אמהות ודי בכך, ובימינו ניתן להשתמש גם בגן הכהונה שהוא מברר יותר מהבירור שהיה למיוחסים בזמן הבית.
5. אבנט בימינו יש תכלת וכפי שכתב הרב שפרן שכל הרבנים מבינים זאת כפי שהסכים כל עולם המדע אמנם מי שליבו נוקפו אולי יסתמך על מה שכתב הנצי"ב שמדאורייתא התכלת לא מעכב כלל ויש לעשות אבנט מעשה רוקם דהיינו שעטנז אף בלי תכלת אלא שמצווה לקשט ותכלת הוא מאופני הקישוט , ובמרכה"מ סבר שלבגדי כהונה קלא אילן כשר.
6. מנחת חינוך חינוך מזבח בתמיד כתבו האחרונים שלא מעכב וכך גם יוצא מהרע"א והחת"ס והחזו"א , וכן בהכרח עכ"פ למנחת חינוך מהקמת בית שני שהקריבו בטומאה, אגב חינוך בתמיד ניתן בטומאה בזמנינו כדלעיל.

אתה מזייף, הם לא התייחסו כלל למנחת חינוך, רעק"א נשאר בצ"ע על אבני חושן טומאה ויחוס. החת"ס טוען דל"צ שקלים לפסח, אבל צריך לתמיד, ועוד ועוד זיופים. ומלבד דעל כל מה שהבאת היתרים, הרי השאר חולקים לאיסורא. וגם על תשובת החת"ס יש מכתב של חזרה, עי' ליקוטי הערות שם. סתם תשובה של ליצנות.

גם הועלו עוד טענות, [ויש עוד טענה של בנין מזבח בטומאה], וגם הראב"ד שאתה מנפנף בו לעליה להר הבית, גם מנפנף לך כל ההקרבה, כי לדעתו אין שם קדושת מקום כלל.

בקיצור נא תהא רציני, תעלה כל הטענות, חולקים ומתירים, אפס קצהו תמצא בליקוטי הערות, ואולי יהיה לך משהו ביד.

שומר מצווה · הודעהעל ידי **שומר מצווה** » ב' מרץ 27, 2017 1:19 am

אפשר ואפשר שאתה טועה. הראב"ד בוודאי סובר שיש קדושה ושם המקום להקריב.

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » ב' מרץ 27, 2017 1:20 am

שומר מצווה כתב:אפשר ואפשר שאתה טועה. הראב"ד בוודאי סובר שיש קדושה ושם המקום להקריב.

נידון רחב, והרבה אחרונים חולקים עליך.

שומר מצווה · הודעהעל ידי **שומר מצווה** » ב' מרץ 27, 2017 1:27 am

לכה"פ זה לא פשוט כשכתבת.

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » ב' מרץ 27, 2017 1:27 am

שומר מצווה כתב:לכה"פ זה לא פשוט כשכתבת.

לא כי, אלא יותר פשוט כמו שכתבתי. רוב רובא דאחרונים כתבו כמש"כ.

שוין, תמחולני, התחלנו סתם להבל את הזמן, כשיהיה לכם קונטרס מבואר, אבקש שתודיעוני. א גוטע נאכט.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' מרץ 27, 2017 7:31 am

בתבונה כתב:הנקודות שעלו הם
1.טומאה בלי ציץ ובתוס' יומא שמקריבים גם בלי ציץ וכך הכריעו האחרונים רע"א והחת"ס בתשובה הנ"ל (בימינו אפשר לעשות גם ציץ אבל בלא"ה לא מעכב)
2. לתמידים שקלים לא מעכב לפסחים כהכרעת הרע"א החת"ס והחזו"א וכתבו שניתן להקריב גם תמיד שמתנדב אדם לציבור יפה יפה
(ובימינו שמצאו בהר הבית מטבעות ששמשו למחצית השקל מזמן בית המקדש הביאו מהגריש"א שאף שבזמן הבית מטבעות שנמצאו בהר הבית חולין היינו כי לא מוציאים מהלשכה רק לאחר שפודים אבל הרי באמת הרוב הוא בקדושת תרומת הלשכה וא"כ כשפרצו הרומאים ולקחו כל הכסף שוב אזלינן בתר רוב כל המטבעות והוא מתרומת הלשכה, ואם יקנו אותם הוא בדיעבד הוא תרומה ישנה)
3. מקום המזבח (מתבאר מהמסורת של אבן השתיה וממבנה הר הבית על פי מסכת מידות כפי שהוכח פה בעבר רבות)ואין אפשרות שהמבנה היה אלכסוני כפי שמפורש בירושלמי שהמקדש היה מכוון בדיון לרוחות העולם (כמה יגעו נביאים הראשונים לעשות שער המזרחי שתהא החמה מצמצמת בו באחד בתקופת טבת ובאחד בתקופת תמוז) והמזבח היה בנוי בדיוק בכיון המקדש כמבואר היומא ובמידות
4. ייחוסי כהונה רע"א וחת"ס בתשובה הנ"ל העלו שסומכים על כהני חזקה ובחזו"א אה"ע ב ז שמדרבנן יש לבדוק ד' אמהות ודי בכך, ובימינו ניתן להשתמש גם בגן הכהונה שהוא מברר יותר מהבירור שהיה למיוחסים בזמן הבית.
5. אבנט בימינו יש תכלת וכפי שכתב הרב שפרן שכל הרבנים מבינים זאת כפי שהסכים כל עולם המדע אמנם מי שליבו נוקפו אולי יסתמך על מה שכתב הנצי"ב שמדאורייתא התכלת לא מעכב כלל ויש לעשות אבנט מעשה רוקם דהיינו שעטנז אף בלי תכלת אלא שמצווה לקשט ותכלת הוא מאופני הקישוט , ובמרכה"מ סבר שלבגדי כהונה קלא אילן כשר.
6. מנחת חינוך חינוך מזבח בתמיד כתבו האחרונים שלא מעכב וכך גם יוצא מהרע"א והחת"ס והחזו"א , וכן בהכרח עכ"פ למנחת חינוך מהקמת בית שני שהקריבו בטומאה, אגב חינוך בתמיד ניתן בטומאה בזמנינו כדלעיל.

אולי נתחיל אחד אחד. ברשותך לפי הסדר שלי.

עניין התכלת. אני לא יודע מה כתב הרב שפרן ומה כוונתו. ואפילו אם כתב צריך לדעת מה הם נימוקיו, הרב שפרן אינו הרמב"ם שגם ללא נימוקים אנו מקבלים דבריו.
הקושי הוא פשוט שרוב הפוסקים מסתפקים בראיות למען התכלת אפילו לגבי ציצית שהוא רק חומרא. ואיך נסמוך על זה בפשטות להתיר כרת. האם תוכל להביא את מקור דברי הנצי"ב והמרכה"מ?

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' מרץ 27, 2017 7:43 am

נעבור ל4 כי לי על 2 ו 3 כמו שאמרתי איני יודע מה להתווכח יבואו אחרים וידונו.

למה אפשר לסמוך על כהני חזקה שלא הוחזקו לזה אלא לעלות לדוכן?
לא די שתכתוב כך כתב הרע"א אולי תביא את דבריו שאפשר יהיה לדון ולבחון אם מה שאתה אומר בשמו מוסכם על כולם שזה מה שאמר הרע"א, ואם כן האם יש חולקים עליו בזה.
עניין גן הכהונה הוא לענ"ד בדיחה וחבל שאתה מביא אותו בכלל.

יושב ירושלים

בעניין כהני חזקה
הנה מקום הספק הוא שהרי מן התורה כהנים דידן כשרים שהרי סמכינן על כהונתם לעניין ברכה בנשיאות כפיים ובפדיון הבן ולעניין הנאת כילוי [נר ואכילת בהמה] בתרומה טמאה, אלא שמדרבנן עשו מעלה להצריך עדים וייחוס, והספק הוא האם העמידו חכמים דבריהם במקום שאין כהן אחר או שהוא רק לכתחילה כשיש כהנים אחרים, ונסתפק בזה בחזו"א [אהע"ז ב' ז'] , והתח"ס [יו"ד רלו] הכריע כן [דלא העמידו דבריהם בכה"ג] בהחלט, וכ' יותר מזה שאפי' להסוברים [דלא קיי"ל כוותייהו] שלגבי חרמים וחלת חו"ל לא סמכינן אכהנים דידן, מ"מ לגבי עבודה דקיי"ל שחלל שעבד עבודתו כשרה בדיעבד סמכינן עלייהו עיי"ש. וכן פסק רא"י קוק [משפט כהן צד].

יושב ירושלים

אפשר כתב:אחרי פסח יש שאר ד' חלקי שו"ע.

עיין מה שכתב בעניין זה מרן הח"ח בקובץ המצורף בזה:

דברי הח''ח.pdf: (343.48 KiB) הורד 203 פעמים

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » ב' מרץ 27, 2017 10:21 am

יושב ירושלים כתב:בעניין כהני חזקה
הנה מקום הספק הוא שהרי מן התורה כהנים דידן כשרים שהרי סמכינן על כהונתם לעניין ברכה בנשיאות כפיים ובפדיון הבן ולעניין הנאת כילוי [נר ואכילת בהמה] בתרומה טמאה, אלא שמדרבנן עשו מעלה להצריך עדים וייחוס, והספק הוא האם העמידו חכמים דבריהם במקום שאין כהן אחר או שהוא רק לכתחילה כשיש כהנים אחרים, ונסתפק בזה בחזו"א [אהע"ז ב' ז'] , והתח"ס [יו"ד רלו] הכריע כן [דלא העמידו דבריהם בכה"ג] בהחלט, וכ' יותר מזה שאפי' להסוברים [דלא קיי"ל כוותייהו] שלגבי חרמים וחלת חו"ל לא סמכינן אכהנים דידן, מ"מ לגבי עבודה דקיי"ל שחלל שעבד עבודתו כשרה בדיעבד סמכינן עלייהו עיי"ש. וכן פסק רא"י קוק [משפט כהן צד].

קודם כל הניסוח של העמידו דבריהם במקום כרת הוא טעות, כי עה"צ שיש לחוש שאינם כהנים, אז אין כאן כרת כלל. ואדרבה יש כאן איסור של עבודת הפסח בזר.
ועכ"פ על מסקנתך זו חלק רעק"א. וכן דעת המג"א סי' רא סק"ד דלא סמכינן אכהני חזקה לענין דאורייתא, ומה שדימה החת"ס לעזרה תמוה, דהא בעזרה אכלו תרומה דרבנן, וכהני דידן כתב ברמ"א סי' תנז דלא יהבינן להו, וכ"ה דעת הש"ך יו"ד סי' שכב. וכ"כ היש"ש דכהני דידן דקרוב הדבר שנתבלבלו רובם או כולם. ומכל אלו מוכח שאין כהני חזקה יותר מספק בעלמא, וכ"ה דעת הגריעב"ץ שכתב שיש לבכור לפדות עצמו מכל כהן שימצא, והכהנים לא יטלו הכסף והובא בפת"ש הל' פדה"ב, [והחולקים, חולקים רק על החיוב לפדות שוב ושוב מכהנים שממילא אין להם יותר מדין ספק, וגם מדין הממע"ה]. וכן הוא דעת כמעט כל הפוסקים ומצוי לאלפים בשו"ת, בשאלות של יחוסי כהונה לגרושות, והיה שאלה מצויה בדור שלפנינו ברוסיים שהיו כהנים, וכל הפוסקים סמכו לקולא לצרף הא דכהנים הוי רק כהני חזקה.

ומפאת קוצר הזמן אעתיק מש"כ בזה לפני שנים רבות
אך ידוע דעת המהרשד"ם (אהע"ז סי' רלה) כהני זמנינו דכהני חזקה הם, דינם כספיקי כהונה, ותמך יתידותיו בדברי הריב"ש (סי' צד), ולדבריו דהוה ספק אם נישאת אין כופין אותו להוציא, וכעין זה כתב המהרש"ל (ב"ק פ"ה סי' לה) דזרע כהנים קרוב לודאי שנתבלבלו ואם לא כולו רובו נתבלבל ואם לא רוב קרוב למחצה נתבלבל, ובתשובת בית אפרים (או"ח סי' ו) הביא דברי מהרש"ל וחיזק אותם, אלא דרצה לחלק בין יושבי חוץ לארץ לכהנים יושבי ארץ ישראל, דעל כל פנים כהני חזקה הם, וכן דעת שו"ת שבות יעקב (ח"א סי' צג) ושו"ת שאילת יעב"ץ (ח"א סי' קלה). אבל בשו"ת מהרי"ט (ח"א סי' קמט) חולק על דעת המהרשד"ם, וכן דעת החתם סופר כתובות כד ע"ב, שו"ת כנסת יחזקאל (סוף סי' נו), ושו"ת דברי חיים (סי' י) ושם בשם הברוך טעם, ונעשו בהלכה זו כיתות כיתות, ראה ברמ"א או"ח סי' תנז ביאור הגר"א ושערי תשובה שם, ובסי' קכח באר היטב ס"ק פג בשם המגן אברהם סי' רא ס"ק ד, וביו"ד סי' שה בפתחי תשובה ס"ק יב, ובסי' שכב, ובאהע"ז סי' ו חכמת שלמה ס"ח. ואם כי רבו הדיעות להלכה שאין לפסוק כדעת המהרשד"ם, מכל מקום נקטו הרבה פוסקים שמצרפים דבריו לספק אחר לדון בו דין ספק ספיקא.

ויצויין שבכל אלו המקומות אפשר למצוא שהעמידו דבריהם במקום דאורייתא, להתיר כהן בצירוף עוד ספק לגרושה, וכאן אפילו לא העתקתי כל השותים השייכים לדור האחרון כמו אג"מ מנח"י צי"א יבי"ע שהביא למאות ולרבבות מר"מ מעוד ועוד פוסקים דשוו לכהני חזקה דין ספק גמור, לקולא ולחומרא. וממילא לא משנה אם יש בפסח כרת, הרי יש להם דין ספק גמור לדינא.

ועתה אם כי הסתרת את האמת, והעתקת ב' או ג' מר"מ, א"א להערים את הציבור לעולמים.

יושב ירושלים

אפשר כתב:יצויין בנושא הזה, כל סטייה קלה ממאה אחוז בירור, הוא איסורי לאוים וביטול עשיין, וגם יתכן חיוב כרת ממש אם לא יחשבן טוב מקום העזרה וישחט למשל בעזרת נשים, או מידי צפונה, והוא חוץ למקום העזרה, ואז הרי עבר על שחוטי חוץ

להעיר, שגם עניין פתיחת בקבוקים בשבת קודש כנ"ל [כל סטייה קלה ממאה אחוז בירור, הוא איסורי לאוים וביטול עשיין, וגם חיוב כרת ממש] ועוד שאלות רבות ועצומות בהלכות שבת הם כנ"ל, וכן השאלות בעניין מראות בנדה הם ג"כ כנ"ל [אלא שבהם הוא רק כרת ולאו ולא 'עשה'], ואף שהדברים פשוטים ראיתי צורך להעיר כן, כיוון שהיה נשמע מדברי הרב הכותב כביכול זהו הנושא היחיד שצריך מאה אחוז בירור ח"ו, וכן היה נראה מדבריו כאילו אין בכח חכמי זמנינו להכריע בשאלות הנוגעות לאסור כרת ח"ו, הרי מכל שאלות הנ"ל וודאי מוכח שמכריעים בזה בכל עת ובכל שעה. ואדרבה בנושא הזה יש גם צד הפוך שאם יבטל ח"ו שלא כדין הרי הוא מבטל כמה וכמה עשיין, ואם ביטל קרבן פסח רח"ל שלא כדין הרי זה חיוב כרת ממש, משא"כ אם אינו פותח הבקבוק בשבת גם אם אינו כדין רק ביטל מצוות 'עונג שבת' שלכאורה הוא מדברי קבלה ולא מדאורייתא, ועל אחת כמה וכמה שאם יפתחנו בעש"ק [אם אינו מוגז] לא יבטל דבר.

יושב ירושלים

אפשר כתב:
יושב ירושלים כתב:בעניין כהני חזקה
הנה מקום הספק הוא שהרי מן התורה כהנים דידן כשרים שהרי סמכינן על כהונתם לעניין ברכה בנשיאות כפיים ובפדיון הבן ולעניין הנאת כילוי [נר ואכילת בהמה] בתרומה טמאה, אלא שמדרבנן עשו מעלה להצריך עדים וייחוס, והספק הוא האם העמידו חכמים דבריהם במקום שאין כהן אחר או שהוא רק לכתחילה כשיש כהנים אחרים, ונסתפק בזה בחזו"א [אהע"ז ב' ז'] , והתח"ס [יו"ד רלו] הכריע כן [דלא העמידו דבריהם בכה"ג] בהחלט, וכ' יותר מזה שאפי' להסוברים [דלא קיי"ל כוותייהו] שלגבי חרמים וחלת חו"ל לא סמכינן אכהנים דידן, מ"מ לגבי עבודה דקיי"ל שחלל שעבד עבודתו כשרה בדיעבד סמכינן עלייהו עיי"ש. וכן פסק רא"י קוק [משפט כהן צד].

קודם כל הניסוח של העמידו דבריהם במקום כרת הוא טעות, כי עה"צ שיש לחוש שאינם כהנים, אז אין כאן כרת כלל. ואדרבה יש כאן איסור של עבודת הפסח בזר.

על ראשון ראשון:
א. אכן לא כתבתי 'במקום כרת'.
ב. לא הבנתי הטענה כלל, הרי כיוון שמדאורייתא דינם ככהנים הרי יש כאן כרת.
ג. דרך אגב, הלשון 'העמידו חכמים דבריהם' מצוטט מל' החזו"א.

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » ב' מרץ 27, 2017 10:29 am

יושב ירושלים כתב:
אפשר כתב:יצויין בנושא הזה, כל סטייה קלה ממאה אחוז בירור, הוא איסורי לאוים וביטול עשיין, וגם יתכן חיוב כרת ממש אם לא יחשבן טוב מקום העזרה וישחט למשל בעזרת נשים, או מידי צפונה, והוא חוץ למקום העזרה, ואז הרי עבר על שחוטי חוץ

להעיר, שגם עניין פתיחת בקבוקים בשבת קודש כנ"ל [כל סטייה קלה ממאה אחוז בירור, הוא איסורי לאוים וביטול עשיין, וגם חיוב כרת ממש] ועוד שאלות רבות ועצומות בהלכות שבת הם כנ"ל, וכן השאלות בעניין מראות בנדה הם ג"כ כנ"ל [אלא שבהם הוא רק כרת ולאו ולא 'עשה'], ואף שהדברים פשוטים ראיתי צורך להעיר כן, כיוון שהיה נשמע מדברי הרב הכותב כביכול זהו הנושא היחיד שצריך מאה אחוז בירור ח"ו, וכן היה נראה מדבריו כאילו אין בכח חכמי זמנינו להכריע בשאלות הנוגעות לאסור כרת ח"ו, הרי מכל שאלות הנ"ל וודאי מוכח שמכריעים בזה בכל עת ובכל שעה. ואדרבה בנושא הזה יש גם צד הפוך שאם יבטל ח"ו שלא כדין הרי הוא מבטל כמה וכמה עשיין, ואם ביטל קרבן פסח רח"ל שלא כדין הרי זה חיוב כרת ממש, משא"כ אם אינו פותח הבקבוק בשבת גם אם אינו כדין רק ביטל מצוות 'עונג שבת' שלכאורה הוא מדברי קבלה ולא מדאורייתא, ועל אחת כמה וכמה שאם יפתחנו בעש"ק [אם אינו מוגז] לא יבטל דבר.

אל תדון משמעויות, בשבת ונדה יש להם שרשרת של דורות בפסק, והגדרים והגבולות ברורים לנו, וגם יש לנו גדו"י שראוים להכריע, ולו משום יפתח בדורו, ועל כתפיהם אפשר לעשות מה שאנחנו רוצים, אבל כאן לוקחים כמה אברכים שבקושי גמלו להניק חלב אמם, והם אשר דעתם מוטם מראש אמורים להכריע היכן לקבוע מקום המזבח, כשהחומר המצוי בידינו מעט מעט למדי, ולא בהיר, ובנוי על השערות מהשערות שונות. וכן לענין שאר השאלות, כיון שלא עסקו בזה כל הדורות כמעט בלתי אפשרי לנו לקבוע בהם מסמרות. וגם בהלכות זרעים מזל היה לנו שבמשך הדורות עוד דנו בזה קצת, ואח"כ בא אחד שהיה בקנה מידה של החזוא ואחריו הגרח"ק ויכלו להאיר לנו הדרך אשר ילכו בם.
ובכן עד שאתה, תבונה, שומר מצוה, והשאר בכל חניכא דאית לכו, תגדלו ותהיו חזון אישים, נצטרך להמתין קצת.

אם אתה מפחד מאיסור כרת דפסח, לך לבאר שבע עד הפסח, ואם סבור אתה שרכב מקצר דין דרך רחוקה לך לאוסטרליה.

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » ב' מרץ 27, 2017 10:37 am

יושב ירושלים כתב:
אפשר כתב:
יושב ירושלים כתב:בעניין כהני חזקה
הנה מקום הספק הוא שהרי מן התורה כהנים דידן כשרים שהרי סמכינן על כהונתם לעניין ברכה בנשיאות כפיים ובפדיון הבן ולעניין הנאת כילוי [נר ואכילת בהמה] בתרומה טמאה, אלא שמדרבנן עשו מעלה להצריך עדים וייחוס, והספק הוא האם העמידו חכמים דבריהם במקום שאין כהן אחר או שהוא רק לכתחילה כשיש כהנים אחרים, ונסתפק בזה בחזו"א [אהע"ז ב' ז'] , והתח"ס [יו"ד רלו] הכריע כן [דלא העמידו דבריהם בכה"ג] בהחלט, וכ' יותר מזה שאפי' להסוברים [דלא קיי"ל כוותייהו] שלגבי חרמים וחלת חו"ל לא סמכינן אכהנים דידן, מ"מ לגבי עבודה דקיי"ל שחלל שעבד עבודתו כשרה בדיעבד סמכינן עלייהו עיי"ש. וכן פסק רא"י קוק [משפט כהן צד].

קודם כל הניסוח של העמידו דבריהם במקום כרת הוא טעות, כי עה"צ שיש לחוש שאינם כהנים, אז אין כאן כרת כלל. ואדרבה יש כאן איסור של עבודת הפסח בזר.

על ראשון ראשון:
א. אכן לא כתבתי 'במקום כרת'.
ב. לא הבנתי הטענה כלל, הרי כיוון שמדאורייתא דינם ככהנים הרי יש כאן כרת.
ג. דרך אגב, הלשון 'העמידו חכמים דבריהם' מצוטט מל' החזו"א.

זהו שהראיתי לך כל הפוסקים האלו שאין להם שום דין כהן מדאורייתא, אלא דינם כדין ספק גמור הן לחומרא הן לקולא הן בדאורייתא והן בדרבנן.

סליחה, אבל בקצב ובצורה הזאת כבר אכלה ימי נגד שיטת עצמי הגורסת ללמוד הלכה למעשה, ושוב אבקש, וכוונתי באמת ולא לניגוח בעלמא, תתיישבו כולכם, תלמדו בצורה אמיתית, ולא בצורה המשתקפת מתוך דברי תבונה לעיל, שקבע מטרה, ואח"כ חיפש כל דעת יחיד שאפשר להעלות על הדעת כמו הנציב ומרכבת המשנה, תדונו היטב תעלה הכל על הכתב, ויהיה לכם לפחות משהו בגדר אשרי מי שבא לכאן. הרי במצב כעת אתם בכלל לא יכולים לדעת אם אחרי כל המו"מ תצא בחיוב להקריב, אולי תראו שמה שכל גדו"י סברו שא"א להקריב הוא באמת הנכון והצדק, למה שלא תלמדו ותבררו בצורה אמיתית.

סתם אגב, מאוד חורה הסגנון הזה של להשתמש בדיעות יחידיות שהם נגד כל דעת הפוסקים, וגם להשתמש בשיטות מנוגודות פעם כך ופעם כך, ראב"ד לענין עלייה להר הבית, ורמב"ם לענין הקרבה, וכן הסגנון שאם כולם לא דנו לגבי מנחת חינוך ש"מ שכולם סבורים להיתרא, וכן להשתמש ברעק"א במה שלא טען כהחת"ס כחולק, ומה שרעק"א העיר והחת"ס לא, אז להיפך, וכל שאר מיני זיופים ושקרים. זה מראה שאתם הולכים בחושך, ומרמים עצמכם, ומשקרים א"ע. כלומר יש לכם מטרה שקבעתם מראש שצריך לעשות כל הפעיליות האלו ועכשיו מי שמשרת את המטרה ברוך הבא, ומי שלא למיחזור, זה מראה על זלזול טוטלי בכל האחרונים ולפעמים גם ראשונים, כי יש לכם השקפה טהורה על הפעיליות האלו.

על השקפתכם אני לא בא להתווכח עכשיו, דנו בזה רבות באשכולות האחרים, ודי לי שדעת רבותי היו קצה האחרון מהשקפתכם, אבל לפחות תהיות אמיתיים עם עצמכם, לא פעם כך ופעם כך, בזלזול גמור לאיסורים גדולים, ובהסתמכות על כל בדל וסרך ראיה לעצמכם. תנסו לברר ההשקפה האמיתית וההלכה הצרופה. ואם אתם סבורים שההשקפה אמת וההלכה בעיתית, אז תגידו את האמת, שאתם סוברים שההשקפה מחייבת לעבור על כל מיני איסורים, וממילא מותר לסמוך על כל מיני דיעיות יחידיות, ותגידו להדיא שבידכם לחלוק על כל הראשונים וכו', ולפחות שתהיה משנתכם אמת מבית ומחוץ. הרי כבר קדם לכם החסידים שעשו כן, והם עכ"פ לא שיקרו ולא הרימו, אלא אמרו בראש מורם שיטתם ודעתם, וביארו היכן עבירה דוחה מצוה וכו'. ולכן אם כחסידים נהייתם, לפחות תהיו כחסידים ותאחזו מידת האמת, ולא מידת השקר.

יושב ירושלים

אפשר כתב:
יושב ירושלים כתב:בעניין כהני חזקה
הנה מקום הספק הוא שהרי מן התורה כהנים דידן כשרים שהרי סמכינן על כהונתם לעניין ברכה בנשיאות כפיים ובפדיון הבן ולעניין הנאת כילוי [נר ואכילת בהמה] בתרומה טמאה, אלא שמדרבנן עשו מעלה להצריך עדים וייחוס, והספק הוא האם העמידו חכמים דבריהם במקום שאין כהן אחר או שהוא רק לכתחילה כשיש כהנים אחרים, ונסתפק בזה בחזו"א [אהע"ז ב' ז'] , והתח"ס [יו"ד רלו] הכריע כן [דלא העמידו דבריהם בכה"ג] בהחלט, וכ' יותר מזה שאפי' להסוברים [דלא קיי"ל כוותייהו] שלגבי חרמים וחלת חו"ל לא סמכינן אכהנים דידן, מ"מ לגבי עבודה דקיי"ל שחלל שעבד עבודתו כשרה בדיעבד סמכינן עלייהו עיי"ש. וכן פסק רא"י קוק [משפט כהן צד].

עכ"פ על מסקנתך זו חלק רעק"א. וכן דעת המג"א סי' רא סק"ד דלא סמכינן אכהני חזקה לענין דאורייתא, ומה שדימה החת"ס לעזרה תמוה, דהא בעזרה אכלו תרומה דרבנן, וכהני דידן כתב ברמ"א סי' תנז דלא יהבינן להו, וכ"ה דעת הש"ך יו"ד סי' שכב. וכ"כ היש"ש דכהני דידן דקרוב הדבר שנתבלבלו רובם או כולם. ומכל אלו מוכח שאין כהני חזקה יותר מספק בעלמא, וכ"ה דעת הגריעב"ץ שכתב שיש לבכור לפדות עצמו מכל כהן שימצא, והכהנים לא יטלו הכסף והובא בפת"ש הל' פדה"ב, [והחולקים, חולקים רק על החיוב לפדות שוב ושוב מכהנים שממילא אין להם יותר מדין ספק, וגם מדין הממע"ה].

על שני שני:
א. מהו 'מסקנתך'? אני כתבתי לבקשת הרב אוצה"ח ראשי פרקים לדיון וכתבתי במפורש 'מקום הספק' ואכן לא עסקתי בסוגיא זו כל הצורך כדי להכריע בבירור.
ב. דעת המג"א - כדי שיוכלו הלומדים לדון האם אכן יש כאן הכרעה רק אכתוב בקיצור תו"ד שם: תמה למה אין נוהגים היום בדיני 'וקדשתו' ומיישב בלשון 'אפשר' כיוון שהכהנים הם כהני חזקה ע"פ דעת הי"א ברמ"א סי' תנ"ז.
ג. דעת הרמ"א והש"ך - הנה הרמ"א שם הביא שתי דעות בזה, וכתב המשנ"ב בשם הש"ך [שם] שדעת הרמ"א לדינא כדעה ראשונה שנותנים, והש"ך שם האריך לבאר טעם האוסרים וסיים שהמנהג הוא שבערב פסח נותנין החלה לכהן.
ד. דעת היעב"ץ - לא ביאר הרב מה טעם החולקים בהא שאין הכהן חייב להחזיר הכסף [ויותר מזה הרי אם הוא רק ספק אין חייב ליתן לו כלל דהמע"ה, וגם אם רוצה ליתן לחומרא איך יכול לברך ברכה לבטלה].

יושב ירושלים

אפשר כתב:סתם אגב, מאוד חורה הסגנון הזה של להשתמש בדיעות יחידיות שהם נגד כל דעת הפוסקים, וגם להשתמש בשיטות מנוגודות פעם כך ופעם כך, ראב"ד לענין עלייה להר הבית, ורמב"ם לענין הקרבה, וכן הסגנון שאם כולם לא דנו לגבי מנחת חינוך ש"מ שכולם סבורים להיתרא, וכן להשתמש ברעק"א במה שלא טען כהחת"ס כחולק, ומה שרעק"א העיר והחת"ס לא, אז להיפך, וכל שאר מיני זיופים ושקרים. זה מראה שאתם הולכים בחושך, ומרמים עצמכם, ומשקרים א"ע. כלומר יש לכם מטרה שקבעתם מראש שצריך לעשות כל הפעיליות האלו ועכשיו מי שמשרת את המטרה ברוך הבא, ומי שלא למיחזור, זה מראה על זלזול טוטלי בכל האחרונים ולפעמים גם ראשונים, כי יש לכם השקפה טהורה על הפעיליות האלו.

על השקפתכם אני לא בא להתווכח עכשיו, דנו בזה רבות באשכולות האחרים, ודי לי שדעת רבותי היו קצה האחרון מהשקפתכם, אבל לפחות תהיות אמיתיים עם עצמכם, לא פעם כך ופעם כך, בזלזול גמור לאיסורים גדולים, ובהסתמכות על כל בדל וסרך ראיה לעצמכם. תנסו לברר ההשקפה האמיתית וההלכה הצרופה. ואם אתם סבורים שההשקפה אמת וההלכה בעיתית, אז תגידו את האמת, שאתם סוברים שההשקפה מחייבת לעבור על כל מיני איסורים, וממילא מותר לסמוך על כל מיני דיעיות יחידיות, ותגידו להדיא שבידכם לחלוק על כל הראשונים וכו', ולפחות שתהיה משנתכם אמת מבית ומחוץ. הרי כבר קדם לכם החסידים שעשו כן, והם עכ"פ לא שיקרו ולא הרימו, אלא אמרו בראש מורם שיטתם ודעתם, וביארו היכן עבירה דוחה מצוה וכו'. ולכן אם כחסידים נהייתם, לפחות תהיו כחסידים ותאחזו מידת האמת, ולא מידת השקר.

כדי לקיים 'והייתם נקיים' הריני מצרף בזה את הקישור הבא:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=31969#p341225

יושב ירושלים

ובפרט כאן:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=31969#p341534

יושב ירושלים

אפשר כתב:
יושב ירושלים כתב:
אפשר כתב:יצויין בנושא הזה, כל סטייה קלה ממאה אחוז בירור, הוא איסורי לאוים וביטול עשיין, וגם יתכן חיוב כרת ממש אם לא יחשבן טוב מקום העזרה וישחט למשל בעזרת נשים, או מידי צפונה, והוא חוץ למקום העזרה, ואז הרי עבר על שחוטי חוץ

להעיר, שגם עניין פתיחת בקבוקים בשבת קודש כנ"ל [כל סטייה קלה ממאה אחוז בירור, הוא איסורי לאוים וביטול עשיין, וגם חיוב כרת ממש] ועוד שאלות רבות ועצומות בהלכות שבת הם כנ"ל, וכן השאלות בעניין מראות בנדה הם ג"כ כנ"ל [אלא שבהם הוא רק כרת ולאו ולא 'עשה'], ואף שהדברים פשוטים ראיתי צורך להעיר כן, כיוון שהיה נשמע מדברי הרב הכותב כביכול זהו הנושא היחיד שצריך מאה אחוז בירור ח"ו, וכן היה נראה מדבריו כאילו אין בכח חכמי זמנינו להכריע בשאלות הנוגעות לאסור כרת ח"ו, הרי מכל שאלות הנ"ל וודאי מוכח שמכריעים בזה בכל עת ובכל שעה. ואדרבה בנושא הזה יש גם צד הפוך שאם יבטל ח"ו שלא כדין הרי הוא מבטל כמה וכמה עשיין, ואם ביטל קרבן פסח רח"ל שלא כדין הרי זה חיוב כרת ממש, משא"כ אם אינו פותח הבקבוק בשבת גם אם אינו כדין רק ביטל מצוות 'עונג שבת' שלכאורה הוא מדברי קבלה ולא מדאורייתא, ועל אחת כמה וכמה שאם יפתחנו בעש"ק [אם אינו מוגז] לא יבטל דבר.

אל תדון משמעויות, בשבת ונדה יש להם שרשרת של דורות בפסק, והגדרים והגבולות ברורים לנו, וגם יש לנו גדו"י שראוים להכריע, ולו משום יפתח בדורו, ועל כתפיהם אפשר לעשות מה שאנחנו רוצים, אבל כאן לוקחים כמה אברכים שבקושי גמלו להניק חלב אמם, והם אשר דעתם מוטם מראש אמורים להכריע היכן לקבוע מקום המזבח, כשהחומר המצוי בידינו מעט מעט למדי, ולא בהיר, ובנוי על השערות מהשערות שונות. וכן לענין שאר השאלות, כיון שלא עסקו בזה כל הדורות כמעט בלתי אפשרי לנו לקבוע בהם מסמרות. וגם בהלכות זרעים מזל היה לנו שבמשך הדורות עוד דנו בזה קצת, ואח"כ בא אחד שהיה בקנה מידה של החזוא ואחריו הגרח"ק ויכלו להאיר לנו הדרך אשר ילכו בם.
ובכן עד שאתה, תבונה, שומר מצוה, והשאר בכל חניכא דאית לכו, תגדלו ותהיו חזון אישים, נצטרך להמתין קצת.

אם אתה מפחד מאיסור כרת דפסח, לך לבאר שבע עד הפסח, ואם סבור אתה שרכב מקצר דין דרך רחוקה לך לאוסטרליה.

שוב ראיתי והתבוננתי שאין צורך להגיע למשמעויות והוא מפורש בדבריו כאן:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=54&t=32699#p351158
שאף פוסק לא ייקח אחריות להכריע בשאלות אלו, ומסתמא בכלל הפוסקים שכתב הם גם גדו"י שראוים להכריע, וממילא אזדא לה טענתו שדיבר רק על אברכים שבקושי גמלו וכו' וכו'. ונשאר החילוק שעל שאלות אלו אין לנו שרשרת של דורות בפסק ולכן אפילו גדו"י הנ"ל אינם יכולים להכריע [וצ"ל שלזה לא מהני 'יפתח בדורו' וצ"ע] כיוון שאינם בקנה מידה של החזו"א [ובאמת הוא צע"ג איך אכלו מפירות א"י קודם שבא החזו"א ולא חששו לאסורי טבל ומע"ש ושביעית וערלה], רק שלא כ"כ זכיתי להבין איזה שרשרת של דורות יש על כל הנידונים על המכשירים האלקטרוניים וכדו'.

יושב ירושלים

אפשר כתב:על השקפתכם אני לא בא להתווכח עכשיו, דנו בזה רבות באשכולות האחרים, ודי לי שדעת רבותי היו קצה האחרון מהשקפתכם

הרב אפשר שליט"א!
אשמח מאוד אם תוכל רק לתמצת בקצרה ממש [ללא שום התווכחות וויכוח] מהי השקפתנו ומהי השקפת רבותיך, כיוון שעדיין לא ראיתי השקפה שמתנגדת באופן עקרוני לחידוש העבודה, וכבר ביקשתי בעבר [כאן: https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=51&t=31971]מראי מקומות על ההשקפה הנ"ל ולא מצאתי, וכעת שמצאתי שאתה סובר כן [אשר כל התגובות שכ' פה הם בסגנון 'מה העבודה הזאת לכם' כגון 'אתם צריכים ציבור' 'אם אתה מפחד מכרת'] הייתי שמח שתבאר את דבריך [אך ללא התווכחות וכנ"ל].

מכון חכמי ספרד

שבועה לעלייה בחומה?

יושב ירושלים

מכון חכמי ספרד כתב:שבועה לעלייה בחומה?

על זה אני שואל, האם מצאנו מי מרבותינו דס"ל שטענה זו פוטרתנו מלחדש העבודה אשמח מאוד למראי מקומות מדוייקים בעניין, ייש"כ.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' מרץ 27, 2017 12:21 pm

אני מציע כדי שהדיון ייצמד להלכה להפריד שטיעונים מסוג זה וגם מסוג גדולי התורה ואתם ואנחנו יהיו באשכול נפרד. ובאשכול אחר יהיה דיון על השאלות ההלכתיות האמיתיות הקשורות לעניין.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ב' מרץ 27, 2017 2:05 pm

איתן כתב: בדורנו בורחים מהכרעות ברורות בדברים מחודשים

איתן,
האם אתה מוכן לשבת בדין יחיד בהיתר עגונה, או לערוך גט או קידושין?
האם אתה מוכן אתה מוכן להורות היתר בבעיה עמומה כשלהיא באיסור מלאכה דאו' בשבת?
האם אתה מוכן להורות היתר באכילה ביו"כ לחולה שלא ברורה מידת מחלתו?

ככל שאתה לא יכול ואתה נאלץ להסתמך על הוראת רבנים גדולים ממך, ה"ה בכל דבר שהוא בדאורייתא, ולא הקפת עדיין את התורה בשביל לפסוק.
ולא נופלת מזה בקשת ההכרעה האם זה מסוכן או לא, ועד כמה מותר לדשדש בנושא.

ובכן, אם אותם רבנים גדולים שבהכרח אנו חייבים להסתמך עליהם אומרים בפה מלא שאין להם כח להכריע בדבר מחודש כזה או אחר,
איך מלאך לבך לומר בקינטור 'בדורנו בורחים'.. הרי אתה בודאי אין בכחך.. ואילו הם אומרים שאין בכחם.. אז מה אתה בדיוק רוצה.

בברכה המשולשת

על כהני חזקה לעבודת המקדש יש גם מאמר של הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג באחד מקבצי מעלין בקודש (מצוי באוצר)

יושב ירושלים · הודעהעל ידי **יושב ירושלים** » ב' מרץ 27, 2017 9:51 pm

אוצר החכמה כתב:אני מציע כדי שהדיון ייצמד להלכה להפריד שטיעונים מסוג זה וגם מסוג גדולי התורה ואתם ואנחנו יהיו באשכול נפרד. ובאשכול אחר יהיה דיון על השאלות ההלכתיות האמיתיות הקשורות לעניין.

אני מציע להעביר התגובות ההשקפתיות לאשכול הנ"ל שפתחתי וציינתי אליו למעלה: https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=51&t=31971 וכן לפרסמם מכאן ואילך באשכול הנ"ל.

בתבונה · הודעהעל ידי **בתבונה** » ב' מרץ 27, 2017 10:00 pm

אפשר כתב:
בתבונה כתב:הנקודות שעלו הם
1.טומאה בלי ציץ ובתוס' יומא שמקריבים גם בלי ציץ וכך הכריעו האחרונים רע"א והחת"ס בתשובה הנ"ל (בימינו אפשר לעשות גם ציץ אבל בלא"ה לא מעכב)
2. לתמידים שקלים, לא מעכב לפסחים כהכרעת הרע"א החת"ס והחזו"א וכתבו שניתן להקריב גם תמיד שמתנדב אדם לציבור יפה יפה
(ובימינו שמצאו בהר הבית מטבעות ששמשו למחצית השקל מזמן בית המקדש הביאו מהגריש"א שאף שבזמן הבית מטבעות שנמצאו בהר הבית חולין היינו כי לא מוציאים מהלשכה רק לאחר שפודים אבל הרי באמת הרוב הוא בקדושת תרומת הלשכה וא"כ כשפרצו הרומאים ולקחו כל הכסף שוב אזלינן בתר רוב כל המטבעות והוא מתרומת הלשכה, ואם יקנו אותם הוא בדיעבד הוא תרומה ישנה)
3. מקום המזבח (מתבאר מהמסורת של אבן השתיה וממבנה הר הבית על פי מסכת מידות כפי שהוכח פה בעבר רבות)ואין אפשרות שהמבנה היה אלכסוני כפי שמפורש בירושלמי שהמקדש היה מכוון בדיון לרוחות העולם (כמה יגעו נביאים הראשונים לעשות שער המזרחי שתהא החמה מצמצמת בו באחד בתקופת טבת ובאחד בתקופת תמוז) והמזבח היה בנוי בדיוק בכיון המקדש כמבואר היומא ובמידות
4. ייחוסי כהונה רע"א וחת"ס בתשובה הנ"ל העלו שסומכים על כהני חזקה ובחזו"א אה"ע ב ז שמדרבנן יש לבדוק ד' אמהות ודי בכך, ובימינו ניתן להשתמש גם בגן הכהונה שהוא מברר יותר מהבירור שהיה למיוחסים בזמן הבית.
5. אבנט בימינו יש תכלת וכפי שכתב הרב שפרן שכל הרבנים מבינים זאת כפי שהסכים כל עולם המדע אמנם מי שליבו נוקפו אולי יסתמך על מה שכתב הנצי"ב שמדאורייתא התכלת לא מעכב כלל ויש לעשות אבנט מעשה רוקם דהיינו שעטנז אף בלי תכלת אלא שמצווה לקשט ותכלת הוא מאופני הקישוט , ובמרכה"מ סבר שלבגדי כהונה קלא אילן כשר.
6. מנחת חינוך חינוך מזבח בתמיד כתבו האחרונים שלא מעכב וכך גם יוצא מהרע"א והחת"ס והחזו"א , וכן בהכרח עכ"פ למנחת חינוך מהקמת בית שני שהקריבו בטומאה, אגב חינוך בתמיד ניתן בטומאה בזמנינו כדלעיל.

אתה מזייף, הם לא התייחסו כלל למנחת חינוך, רעק"א נשאר בצ"ע על אבני חושן טומאה ויחוס. החת"ס טוען דל"צ שקלים לפסח, אבל צריך לתמיד, ועוד ועוד זיופים. ומלבד דעל כל מה שהבאת היתרים, הרי השאר חולקים לאיסורא. וגם על תשובת החת"ס יש מכתב של חזרה, עי' ליקוטי הערות שם. סתם תשובה של ליצנות.

גם הועלו עוד טענות, [ויש עוד טענה של בנין מזבח בטומאה], וגם הראב"ד שאתה מנפנף בו לעליה להר הבית, גם מנפנף לך כל ההקרבה, כי לדעתו אין שם קדושת מקום כלל.

בקיצור נא תהא רציני, תעלה כל הטענות, חולקים ומתירים, אפס קצהו תמצא בליקוטי הערות, ואולי יהיה לך משהו ביד.

בשו"ת חת"ס יו"ד רל"ו עולה שניתן להקריב ולאכול בזה"ז עכ"פ קרבן פסח ומתבאר שלא מעכב נחת חינוך, אבני חושן כותב הח"ס שאינם בעיה כי פשוט שלא בעינן לכה"ג , החת"ס כותב שלא צריך שקלים לקרבן פסח ולכן תחת כותרת שקלים כתבי שלפסח לא מעכב, מלבד שאפשר לעשות שקלים בזה"ז והיעבץ רק כתב שקשה להשיג שקלים מכל קצווי ישראל (ולא איכפת לן במי שלא רוצה לשקול) וכן בצירוף שכתבתי לעיל ממה שכתבו אחרונים שניתן לתת לציבור יפה יפה וכן משקלים שנמצאו בהר הבית.
אין ברי הלכה שחולקים בזה והעבודה תמה רחוק מלהיות בר פלוגתא שלהם אין בליקוטי הערות מכתב חזרה של החת"ס ואתה הוא המזייף להיפך בליקוטי הערות מוכיח מעוד כתבי החת"ס שלמעשה יש להקריב
בקיצור ליצנותך עקירת התורה

בתבונה · הודעהעל ידי **בתבונה** » ב' מרץ 27, 2017 10:08 pm

אפשר כתב:
שומר מצווה כתב:לכה"פ זה לא פשוט כשכתבת.

לא כי, אלא יותר פשוט כמו שכתבתי. רוב רובא דאחרונים כתבו כמש"כ.

שוין, תמחולני, התחלנו סתם להבל את הזמן, כשיהיה לכם קונטרס מבואר, אבקש שתודיעוני. א גוטע נאכט.

סוגיא דעלמא שלגבי מקום המקדש קדושה ראשונה קידשה לעת"ל (ובשו"ת יב"ע ציטט אין סוף ראשונים ואחרונים) לעומת צד בדעת הראב"ד
והנה עולה גם בזה משו"ת חת"ס הנ"ל לחמיו שהסכימו שאין לחשוש לזה וראה בליקוטי הערות שם חת"ס יוד" רלו מה שהרחיב בזה שגם להראב"ד אין בזה חשש כלל

בתבונה · הודעהעל ידי **בתבונה** » ב' מרץ 27, 2017 10:36 pm

אוצר החכמה כתב:
בתבונה כתב:הנקודות שעלו הם
1.טומאה בלי ציץ ובתוס' יומא שמקריבים גם בלי ציץ וכך הכריעו האחרונים רע"א והחת"ס בתשובה הנ"ל (בימינו אפשר לעשות גם ציץ אבל בלא"ה לא מעכב)
2. לתמידים שקלים, לא מעכב לפסחים כהכרעת הרע"א החת"ס והחזו"א וכתבו שניתן להקריב גם תמיד שמתנדב אדם לציבור יפה יפה
(ובימינו שמצאו בהר הבית מטבעות ששמשו למחצית השקל מזמן בית המקדש הביאו מהגריש"א שאף שבזמן הבית מטבעות שנמצאו בהר הבית חולין היינו כי לא מוציאים מהלשכה רק לאחר שפודים אבל הרי באמת הרוב הוא בקדושת תרומת הלשכה וא"כ כשפרצו הרומאים ולקחו כל הכסף שוב אזלינן בתר רוב כל המטבעות והוא מתרומת הלשכה, ואם יקנו אותם הוא בדיעבד הוא תרומה ישנה)
3. מקום המזבח (מתבאר מהמסורת של אבן השתיה וממבנה הר הבית על פי מסכת מידות כפי שהוכח פה בעבר רבות)ואין אפשרות שהמבנה היה אלכסוני כפי שמפורש בירושלמי שהמקדש היה מכוון בדיון לרוחות העולם (כמה יגעו נביאים הראשונים לעשות שער המזרחי שתהא החמה מצמצמת בו באחד בתקופת טבת ובאחד בתקופת תמוז) והמזבח היה בנוי בדיוק בכיון המקדש כמבואר היומא ובמידות
4. ייחוסי כהונה רע"א וחת"ס בתשובה הנ"ל העלו שסומכים על כהני חזקה ובחזו"א אה"ע ב ז שמדרבנן יש לבדוק ד' אמהות ודי בכך, ובימינו ניתן להשתמש גם בגן הכהונה שהוא מברר יותר מהבירור שהיה למיוחסים בזמן הבית.
5. אבנט בימינו יש תכלת וכפי שכתב הרב שפרן שכל הרבנים מבינים זאת כפי שהסכים כל עולם המדע אמנם מי שליבו נוקפו אולי יסתמך על מה שכתב הנצי"ב שמדאורייתא התכלת לא מעכב כלל ויש לעשות אבנט מעשה רוקם דהיינו שעטנז אף בלי תכלת אלא שמצווה לקשט ותכלת הוא מאופני הקישוט , ובמרכה"מ סבר שלבגדי כהונה קלא אילן כשר.
6. מנחת חינוך חינוך מזבח בתמיד כתבו האחרונים שלא מעכב וכך גם יוצא מהרע"א והחת"ס והחזו"א , וכן בהכרח עכ"פ למנחת חינוך מהקמת בית שני שהקריבו בטומאה, אגב חינוך בתמיד ניתן בטומאה בזמנינו כדלעיל.

אולי נתחיל אחד אחד. ברשותך לפי הסדר שלי.

עניין התכלת. אני לא יודע מה כתב הרב שפרן ומה כוונתו. ואפילו אם כתב צריך לדעת מה הם נימוקיו, הרב שפרן אינו הרמב"ם שגם ללא נימוקים אנו מקבלים דבריו.
הקושי הוא פשוט שרוב הפוסקים מסתפקים בראיות למען התכלת אפילו לגבי ציצית שהוא רק חומרא. ואיך נסמוך על זה בפשטות להתיר כרת. האם תוכל להביא את מקור דברי הנצי"ב והמרכה"מ?

הרב שפרן כותב שטעם המתנגדים הוא חשש מהכנסת דבר חדש בקהילות מבוססות נימוקו שהדבר מוכח וברור לכל בעל שכל ישר שבירר זה, (הדבר גם ]פשוט ומוסכם מדעית)
הדבר דומה לאילו היה יוצא חידוש הלכתי מכך שהעולם כדורי, היה החולקים מתווכחים ומקשים הרבה יותר על זה מאשר על התכלת.

מרומי שדה סוף מסכת מנחות
" שעיקר ציווי ואבנט תעשה מעשה רוקם, ולא פי׳ הכתוב ממה שיהיה נעשה, מבואר שאין החוב אלא שיהיה נרקם במין צבוע על לבן איזה ציור, ובאשר בגד אינו אלא צמר ופשתים ידענו שהוא עיקרו שש ורקום בצמר צבוע, ובצלאל עשה מדעתו ציורים מתכלת וארגמן ותולעת שני. ואם באבנט של כה״ג כך מכש״כ דאבנט של כהן הדיוט שלא כתיב כלל, רק שיהא שוה לכה״ג בזה שהוא כלאים, אבל פשוט שאין תכלת לעיכובא."
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=63
ודייק כך גם מלשון הרמב"ם רמב"ם הלכות כלי המקדש פרק ח א'

מרכבת המשנה (חעלמא) הלכות ציצית פרק ב
[א] והתכלת כו'. משמעות לשון זה דשאר תכלת הנזכר בבגדי כהונה כשר באסטיס אף על פי שאינו מתקיים ובעת שיכהה יפסל

בתבונה · הודעהעל ידי **בתבונה** » ב' מרץ 27, 2017 10:45 pm

אוצר החכמה כתב:נעבור ל4 כי לי על 2 ו 3 כמו שאמרתי איני יודע מה להתווכח יבואו אחרים וידונו.

למה אפשר לסמוך על כהני חזקה שלא הוחזקו לזה אלא לעלות לדוכן?
לא די שתכתוב כך כתב הרע"א אולי תביא את דבריו שאפשר יהיה לדון ולבחון אם מה שאתה אומר בשמו מוסכם על כולם שזה מה שאמר הרע"א, ואם כן האם יש חולקים עליו בזה.
עניין גן הכהונה הוא לענ"ד בדיחה וחבל שאתה מביא אותו בכלל.

שו"ת חתם סופר חלק ב (יורה דעה) סימן רלו
אבל להקריב דקיימ"ל ברך ה' חילו אפי' חלולי' שבהם א"כ אפי' אי קמי שמי' גלי' שנתחללה אמו הרי כל מה שהקריב כשר למה נעכב מלהקריב ולא נסמוך על חזקת כשרות אמו וחזקת כהונתו אף על גב דיש לדחות דדוקא אם הוא בן כהן בודאי רק שנודע לו אח"כ שאמו הי' גרושה או חללה נמצא הוא כהן חלל אבל מזרע כהן הוא ע"ז נאמר ברך ה' חילו אבל אנחנו ניחוש שמא הכהן הזה בן גוים הוא שבא על אמו זהו ודאי ליתא דאפי' לפמ"ש מהרש"ל ע"י שמדות וגזרות רובם נתקלקלו היינו נשים שנאנסו ונתחללו אבל לעולם רוב בעילות מהבעל והבן המתיחס אחר אביו הרי הוא בנו ודאי רק ס' חלל ולזה מהני ברך ה' חילו

ואגב לגבי חשש זרות גן הכהונה הוא סימן מובהק מאוד וזה שקראת לכך בדיחה זה רק מחיסרון הבנה במהות גן הכהונה וכעניין התכלת

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' מרץ 27, 2017 10:48 pm

הדבר דומה לאילו היה יוצא חידוש הלכתי מכך שהעולם כדורי, היה החולקים מתווכחים ומקשים הרבה יותר על זה מאשר על התכלת.

לא הבנתי את כוונתך. במקום שהדיון הוא הלכתי ולא מציאותי אמנם משתמשים בידיעות הטבע כטענה אבל לא כהכרעה הלכתית מוחלטת אבל אין פירושו של דבר שמתווכחים עם המציאות אלא עם ההשלכות ההלכתיות ומסבירים באופן אחר. לדוגמה אע"פ ששיטת רבנו תם התבססה על היות העולם שטוח והשמש עולה מעל הרקיע, לא דוחים את שיטת רבנו תם כי המציאות אינה כך אלא העולם כדורי. הגר"א והגר"ז טענו טענה אחרת שנובעת בפועל מהיות העולם כדורי אבל עדיין התווכחו בהלכה ואפ"ה הרבה מחזיקים בשיטת ר"ת.

בתבונה · הודעהעל ידי **בתבונה** » ב' מרץ 27, 2017 10:50 pm

אפשר כתב:
יושב ירושלים כתב:בעניין כהני חזקה
הנה מקום הספק הוא שהרי מן התורה כהנים דידן כשרים שהרי סמכינן על כהונתם לעניין ברכה בנשיאות כפיים ובפדיון הבן ולעניין הנאת כילוי [נר ואכילת בהמה] בתרומה טמאה, אלא שמדרבנן עשו מעלה להצריך עדים וייחוס, והספק הוא האם העמידו חכמים דבריהם במקום שאין כהן אחר או שהוא רק לכתחילה כשיש כהנים אחרים, ונסתפק בזה בחזו"א [אהע"ז ב' ז'] , והתח"ס [יו"ד רלו] הכריע כן [דלא העמידו דבריהם בכה"ג] בהחלט, וכ' יותר מזה שאפי' להסוברים [דלא קיי"ל כוותייהו] שלגבי חרמים וחלת חו"ל לא סמכינן אכהנים דידן, מ"מ לגבי עבודה דקיי"ל שחלל שעבד עבודתו כשרה בדיעבד סמכינן עלייהו עיי"ש. וכן פסק רא"י קוק [משפט כהן צד].

קודם כל הניסוח של העמידו דבריהם במקום כרת הוא טעות,

לדעתך החזו"א טעה (אבהע"ז ב ' ז') זה משתלב היטב עם כוח המחלוקת שלך עם החת"ס שהביא גם המקורות שהבאת וכתב שהכל לא שייך לגבי עבודה במקדש

פורום אוצר החכמה

מי מחובר