שומר מצווה כתב:הייתי מציע אולי שניקח נושא נושא ונלבנו עד תום ולא נערבב בין הנושאים, כך נוכל לעיין בדברים בצורה ממוקדת ואולי נזכה שיתלבנו דברים על ידינו.
שאחד הרבנים דפה יעלה נושא מסויים וכל המתעניינים יוכלו לעיין בו וה' החפץ למען צדקנו יגדיל תורה ויאדיר
אוצר החכמה כתב:אדרבה העלו כאן מספר בעיות וכתבת שבידך טיעונים בקשר לזה. אתן כמה דוגמאות ממה שהוזכר.
א. תכלת שאפילו אם סומכים על הראיות לגבי המורקס להטיל בציצית כי אין זה אלא חומרא איך נסמוך על זה בכרת להקל.
ב. חינוך כהן הדיוט.
ג. מקום המזבח. (כמדומני שבזה להגרימ"ט יש אריכות לטעון שאין בעייה כי אפשר לחשב מקום הראוי למזבח).
ד. אין כבשים וודאים. (לי זה נראה טענה קצת תמוהה).
ה. שקלי ציבור. (לא הבנתי בדיוק את הטענה וכי אם מישהו אחד מישראל לא הביא אי אפשר להקריב? אולי המביאים יבארו יותר)
שומר מצווה כתב:הגאון ר' אפשר במחכת"ר נראה לי שבמקום להגיב תגובות נזעמות כדאי שתפנה ללמוד הלכות ארבע כוסות וסיפור יצ"מ.
אני לא מעלה בדעתי שאפשר בשבועיים להפוך את העולם, זה דברים שיכולים לקחת שנים אז אנא לאט לך, אולי אחרי פסח יהיה לך זמן ותצטרף.
בתבונה כתב:הנקודות שעלו הם
1.טומאה בלי ציץ ובתוס' יומא שמקריבים גם בלי ציץ וכך הכריעו האחרונים רע"א והחת"ס בתשובה הנ"ל (בימינו אפשר לעשות גם ציץ אבל בלא"ה לא מעכב)
2. לתמידים שקלים לא מעכב לפסחים כהכרעת הרע"א החת"ס והחזו"א וכתבו שניתן להקריב גם תמיד שמתנדב אדם לציבור יפה יפה
(ובימינו שמצאו בהר הבית מטבעות ששמשו למחצית השקל מזמן בית המקדש הביאו מהגריש"א שאף שבזמן הבית מטבעות שנמצאו בהר הבית חולין היינו כי לא מוציאים מהלשכה רק לאחר שפודים אבל הרי באמת הרוב הוא בקדושת תרומת הלשכה וא"כ כשפרצו הרומאים ולקחו כל הכסף שוב אזלינן בתר רוב כל המטבעות והוא מתרומת הלשכה, ואם יקנו אותם הוא בדיעבד הוא תרומה ישנה)
3. מקום המזבח (מתבאר מהמסורת של אבן השתיה וממבנה הר הבית על פי מסכת מידות כפי שהוכח פה בעבר רבות)ואין אפשרות שהמבנה היה אלכסוני כפי שמפורש בירושלמי שהמקדש היה מכוון בדיון לרוחות העולם (כמה יגעו נביאים הראשונים לעשות שער המזרחי שתהא החמה מצמצמת בו באחד בתקופת טבת ובאחד בתקופת תמוז) והמזבח היה בנוי בדיוק בכיון המקדש כמבואר היומא ובמידות
4. ייחוסי כהונה רע"א וחת"ס בתשובה הנ"ל העלו שסומכים על כהני חזקה ובחזו"א אה"ע ב ז שמדרבנן יש לבדוק ד' אמהות ודי בכך, ובימינו ניתן להשתמש גם בגן הכהונה שהוא מברר יותר מהבירור שהיה למיוחסים בזמן הבית.
5. אבנט בימינו יש תכלת וכפי שכתב הרב שפרן שכל הרבנים מבינים זאת כפי שהסכים כל עולם המדע אמנם מי שליבו נוקפו אולי יסתמך על מה שכתב הנצי"ב שמדאורייתא התכלת לא מעכב כלל ויש לעשות אבנט מעשה רוקם דהיינו שעטנז אף בלי תכלת אלא שמצווה לקשט ותכלת הוא מאופני הקישוט , ובמרכה"מ סבר שלבגדי כהונה קלא אילן כשר.
6. מנחת חינוך חינוך מזבח בתמיד כתבו האחרונים שלא מעכב וכך גם יוצא מהרע"א והחת"ס והחזו"א , וכן בהכרח עכ"פ למנחת חינוך מהקמת בית שני שהקריבו בטומאה, אגב חינוך בתמיד ניתן בטומאה בזמנינו כדלעיל.
שומר מצווה כתב:אפשר ואפשר שאתה טועה. הראב"ד בוודאי סובר שיש קדושה ושם המקום להקריב.
שומר מצווה כתב:לכה"פ זה לא פשוט כשכתבת.
בתבונה כתב:הנקודות שעלו הם
1.טומאה בלי ציץ ובתוס' יומא שמקריבים גם בלי ציץ וכך הכריעו האחרונים רע"א והחת"ס בתשובה הנ"ל (בימינו אפשר לעשות גם ציץ אבל בלא"ה לא מעכב)
2. לתמידים שקלים לא מעכב לפסחים כהכרעת הרע"א החת"ס והחזו"א וכתבו שניתן להקריב גם תמיד שמתנדב אדם לציבור יפה יפה
(ובימינו שמצאו בהר הבית מטבעות ששמשו למחצית השקל מזמן בית המקדש הביאו מהגריש"א שאף שבזמן הבית מטבעות שנמצאו בהר הבית חולין היינו כי לא מוציאים מהלשכה רק לאחר שפודים אבל הרי באמת הרוב הוא בקדושת תרומת הלשכה וא"כ כשפרצו הרומאים ולקחו כל הכסף שוב אזלינן בתר רוב כל המטבעות והוא מתרומת הלשכה, ואם יקנו אותם הוא בדיעבד הוא תרומה ישנה)
3. מקום המזבח (מתבאר מהמסורת של אבן השתיה וממבנה הר הבית על פי מסכת מידות כפי שהוכח פה בעבר רבות)ואין אפשרות שהמבנה היה אלכסוני כפי שמפורש בירושלמי שהמקדש היה מכוון בדיון לרוחות העולם (כמה יגעו נביאים הראשונים לעשות שער המזרחי שתהא החמה מצמצמת בו באחד בתקופת טבת ובאחד בתקופת תמוז) והמזבח היה בנוי בדיוק בכיון המקדש כמבואר היומא ובמידות
4. ייחוסי כהונה רע"א וחת"ס בתשובה הנ"ל העלו שסומכים על כהני חזקה ובחזו"א אה"ע ב ז שמדרבנן יש לבדוק ד' אמהות ודי בכך, ובימינו ניתן להשתמש גם בגן הכהונה שהוא מברר יותר מהבירור שהיה למיוחסים בזמן הבית.
5. אבנט בימינו יש תכלת וכפי שכתב הרב שפרן שכל הרבנים מבינים זאת כפי שהסכים כל עולם המדע אמנם מי שליבו נוקפו אולי יסתמך על מה שכתב הנצי"ב שמדאורייתא התכלת לא מעכב כלל ויש לעשות אבנט מעשה רוקם דהיינו שעטנז אף בלי תכלת אלא שמצווה לקשט ותכלת הוא מאופני הקישוט , ובמרכה"מ סבר שלבגדי כהונה קלא אילן כשר.
6. מנחת חינוך חינוך מזבח בתמיד כתבו האחרונים שלא מעכב וכך גם יוצא מהרע"א והחת"ס והחזו"א , וכן בהכרח עכ"פ למנחת חינוך מהקמת בית שני שהקריבו בטומאה, אגב חינוך בתמיד ניתן בטומאה בזמנינו כדלעיל.
אפשר כתב:אחרי פסח יש שאר ד' חלקי שו"ע.
יושב ירושלים כתב:בעניין כהני חזקה
הנה מקום הספק הוא שהרי מן התורה כהנים דידן כשרים שהרי סמכינן על כהונתם לעניין ברכה בנשיאות כפיים ובפדיון הבן ולעניין הנאת כילוי [נר ואכילת בהמה] בתרומה טמאה, אלא שמדרבנן עשו מעלה להצריך עדים וייחוס, והספק הוא האם העמידו חכמים דבריהם במקום שאין כהן אחר או שהוא רק לכתחילה כשיש כהנים אחרים, ונסתפק בזה בחזו"א [אהע"ז ב' ז'] , והתח"ס [יו"ד רלו] הכריע כן [דלא העמידו דבריהם בכה"ג] בהחלט, וכ' יותר מזה שאפי' להסוברים [דלא קיי"ל כוותייהו] שלגבי חרמים וחלת חו"ל לא סמכינן אכהנים דידן, מ"מ לגבי עבודה דקיי"ל שחלל שעבד עבודתו כשרה בדיעבד סמכינן עלייהו עיי"ש. וכן פסק רא"י קוק [משפט כהן צד].
אפשר כתב:יצויין בנושא הזה, כל סטייה קלה ממאה אחוז בירור, הוא איסורי לאוים וביטול עשיין, וגם יתכן חיוב כרת ממש אם לא יחשבן טוב מקום העזרה וישחט למשל בעזרת נשים, או מידי צפונה, והוא חוץ למקום העזרה, ואז הרי עבר על שחוטי חוץ
אפשר כתב:יושב ירושלים כתב:בעניין כהני חזקה
הנה מקום הספק הוא שהרי מן התורה כהנים דידן כשרים שהרי סמכינן על כהונתם לעניין ברכה בנשיאות כפיים ובפדיון הבן ולעניין הנאת כילוי [נר ואכילת בהמה] בתרומה טמאה, אלא שמדרבנן עשו מעלה להצריך עדים וייחוס, והספק הוא האם העמידו חכמים דבריהם במקום שאין כהן אחר או שהוא רק לכתחילה כשיש כהנים אחרים, ונסתפק בזה בחזו"א [אהע"ז ב' ז'] , והתח"ס [יו"ד רלו] הכריע כן [דלא העמידו דבריהם בכה"ג] בהחלט, וכ' יותר מזה שאפי' להסוברים [דלא קיי"ל כוותייהו] שלגבי חרמים וחלת חו"ל לא סמכינן אכהנים דידן, מ"מ לגבי עבודה דקיי"ל שחלל שעבד עבודתו כשרה בדיעבד סמכינן עלייהו עיי"ש. וכן פסק רא"י קוק [משפט כהן צד].
קודם כל הניסוח של העמידו דבריהם במקום כרת הוא טעות, כי עה"צ שיש לחוש שאינם כהנים, אז אין כאן כרת כלל. ואדרבה יש כאן איסור של עבודת הפסח בזר.
יושב ירושלים כתב:אפשר כתב:יצויין בנושא הזה, כל סטייה קלה ממאה אחוז בירור, הוא איסורי לאוים וביטול עשיין, וגם יתכן חיוב כרת ממש אם לא יחשבן טוב מקום העזרה וישחט למשל בעזרת נשים, או מידי צפונה, והוא חוץ למקום העזרה, ואז הרי עבר על שחוטי חוץ
להעיר, שגם עניין פתיחת בקבוקים בשבת קודש כנ"ל [כל סטייה קלה ממאה אחוז בירור, הוא איסורי לאוים וביטול עשיין, וגם חיוב כרת ממש] ועוד שאלות רבות ועצומות בהלכות שבת הם כנ"ל, וכן השאלות בעניין מראות בנדה הם ג"כ כנ"ל [אלא שבהם הוא רק כרת ולאו ולא 'עשה'], ואף שהדברים פשוטים ראיתי צורך להעיר כן, כיוון שהיה נשמע מדברי הרב הכותב כביכול זהו הנושא היחיד שצריך מאה אחוז בירור ח"ו, וכן היה נראה מדבריו כאילו אין בכח חכמי זמנינו להכריע בשאלות הנוגעות לאסור כרת ח"ו, הרי מכל שאלות הנ"ל וודאי מוכח שמכריעים בזה בכל עת ובכל שעה. ואדרבה בנושא הזה יש גם צד הפוך שאם יבטל ח"ו שלא כדין הרי הוא מבטל כמה וכמה עשיין, ואם ביטל קרבן פסח רח"ל שלא כדין הרי זה חיוב כרת ממש, משא"כ אם אינו פותח הבקבוק בשבת גם אם אינו כדין רק ביטל מצוות 'עונג שבת' שלכאורה הוא מדברי קבלה ולא מדאורייתא, ועל אחת כמה וכמה שאם יפתחנו בעש"ק [אם אינו מוגז] לא יבטל דבר.
יושב ירושלים כתב:אפשר כתב:יושב ירושלים כתב:בעניין כהני חזקה
הנה מקום הספק הוא שהרי מן התורה כהנים דידן כשרים שהרי סמכינן על כהונתם לעניין ברכה בנשיאות כפיים ובפדיון הבן ולעניין הנאת כילוי [נר ואכילת בהמה] בתרומה טמאה, אלא שמדרבנן עשו מעלה להצריך עדים וייחוס, והספק הוא האם העמידו חכמים דבריהם במקום שאין כהן אחר או שהוא רק לכתחילה כשיש כהנים אחרים, ונסתפק בזה בחזו"א [אהע"ז ב' ז'] , והתח"ס [יו"ד רלו] הכריע כן [דלא העמידו דבריהם בכה"ג] בהחלט, וכ' יותר מזה שאפי' להסוברים [דלא קיי"ל כוותייהו] שלגבי חרמים וחלת חו"ל לא סמכינן אכהנים דידן, מ"מ לגבי עבודה דקיי"ל שחלל שעבד עבודתו כשרה בדיעבד סמכינן עלייהו עיי"ש. וכן פסק רא"י קוק [משפט כהן צד].
קודם כל הניסוח של העמידו דבריהם במקום כרת הוא טעות, כי עה"צ שיש לחוש שאינם כהנים, אז אין כאן כרת כלל. ואדרבה יש כאן איסור של עבודת הפסח בזר.
על ראשון ראשון:
א. אכן לא כתבתי 'במקום כרת'.
ב. לא הבנתי הטענה כלל, הרי כיוון שמדאורייתא דינם ככהנים הרי יש כאן כרת.
ג. דרך אגב, הלשון 'העמידו חכמים דבריהם' מצוטט מל' החזו"א.
אפשר כתב:יושב ירושלים כתב:בעניין כהני חזקה
הנה מקום הספק הוא שהרי מן התורה כהנים דידן כשרים שהרי סמכינן על כהונתם לעניין ברכה בנשיאות כפיים ובפדיון הבן ולעניין הנאת כילוי [נר ואכילת בהמה] בתרומה טמאה, אלא שמדרבנן עשו מעלה להצריך עדים וייחוס, והספק הוא האם העמידו חכמים דבריהם במקום שאין כהן אחר או שהוא רק לכתחילה כשיש כהנים אחרים, ונסתפק בזה בחזו"א [אהע"ז ב' ז'] , והתח"ס [יו"ד רלו] הכריע כן [דלא העמידו דבריהם בכה"ג] בהחלט, וכ' יותר מזה שאפי' להסוברים [דלא קיי"ל כוותייהו] שלגבי חרמים וחלת חו"ל לא סמכינן אכהנים דידן, מ"מ לגבי עבודה דקיי"ל שחלל שעבד עבודתו כשרה בדיעבד סמכינן עלייהו עיי"ש. וכן פסק רא"י קוק [משפט כהן צד].
עכ"פ על מסקנתך זו חלק רעק"א. וכן דעת המג"א סי' רא סק"ד דלא סמכינן אכהני חזקה לענין דאורייתא, ומה שדימה החת"ס לעזרה תמוה, דהא בעזרה אכלו תרומה דרבנן, וכהני דידן כתב ברמ"א סי' תנז דלא יהבינן להו, וכ"ה דעת הש"ך יו"ד סי' שכב. וכ"כ היש"ש דכהני דידן דקרוב הדבר שנתבלבלו רובם או כולם. ומכל אלו מוכח שאין כהני חזקה יותר מספק בעלמא, וכ"ה דעת הגריעב"ץ שכתב שיש לבכור לפדות עצמו מכל כהן שימצא, והכהנים לא יטלו הכסף והובא בפת"ש הל' פדה"ב, [והחולקים, חולקים רק על החיוב לפדות שוב ושוב מכהנים שממילא אין להם יותר מדין ספק, וגם מדין הממע"ה].
אפשר כתב:סתם אגב, מאוד חורה הסגנון הזה של להשתמש בדיעות יחידיות שהם נגד כל דעת הפוסקים, וגם להשתמש בשיטות מנוגודות פעם כך ופעם כך, ראב"ד לענין עלייה להר הבית, ורמב"ם לענין הקרבה, וכן הסגנון שאם כולם לא דנו לגבי מנחת חינוך ש"מ שכולם סבורים להיתרא, וכן להשתמש ברעק"א במה שלא טען כהחת"ס כחולק, ומה שרעק"א העיר והחת"ס לא, אז להיפך, וכל שאר מיני זיופים ושקרים. זה מראה שאתם הולכים בחושך, ומרמים עצמכם, ומשקרים א"ע. כלומר יש לכם מטרה שקבעתם מראש שצריך לעשות כל הפעיליות האלו ועכשיו מי שמשרת את המטרה ברוך הבא, ומי שלא למיחזור, זה מראה על זלזול טוטלי בכל האחרונים ולפעמים גם ראשונים, כי יש לכם השקפה טהורה על הפעיליות האלו.
על השקפתכם אני לא בא להתווכח עכשיו, דנו בזה רבות באשכולות האחרים, ודי לי שדעת רבותי היו קצה האחרון מהשקפתכם, אבל לפחות תהיות אמיתיים עם עצמכם, לא פעם כך ופעם כך, בזלזול גמור לאיסורים גדולים, ובהסתמכות על כל בדל וסרך ראיה לעצמכם. תנסו לברר ההשקפה האמיתית וההלכה הצרופה. ואם אתם סבורים שההשקפה אמת וההלכה בעיתית, אז תגידו את האמת, שאתם סוברים שההשקפה מחייבת לעבור על כל מיני איסורים, וממילא מותר לסמוך על כל מיני דיעיות יחידיות, ותגידו להדיא שבידכם לחלוק על כל הראשונים וכו', ולפחות שתהיה משנתכם אמת מבית ומחוץ. הרי כבר קדם לכם החסידים שעשו כן, והם עכ"פ לא שיקרו ולא הרימו, אלא אמרו בראש מורם שיטתם ודעתם, וביארו היכן עבירה דוחה מצוה וכו'. ולכן אם כחסידים נהייתם, לפחות תהיו כחסידים ותאחזו מידת האמת, ולא מידת השקר.
אפשר כתב:יושב ירושלים כתב:אפשר כתב:יצויין בנושא הזה, כל סטייה קלה ממאה אחוז בירור, הוא איסורי לאוים וביטול עשיין, וגם יתכן חיוב כרת ממש אם לא יחשבן טוב מקום העזרה וישחט למשל בעזרת נשים, או מידי צפונה, והוא חוץ למקום העזרה, ואז הרי עבר על שחוטי חוץ
להעיר, שגם עניין פתיחת בקבוקים בשבת קודש כנ"ל [כל סטייה קלה ממאה אחוז בירור, הוא איסורי לאוים וביטול עשיין, וגם חיוב כרת ממש] ועוד שאלות רבות ועצומות בהלכות שבת הם כנ"ל, וכן השאלות בעניין מראות בנדה הם ג"כ כנ"ל [אלא שבהם הוא רק כרת ולאו ולא 'עשה'], ואף שהדברים פשוטים ראיתי צורך להעיר כן, כיוון שהיה נשמע מדברי הרב הכותב כביכול זהו הנושא היחיד שצריך מאה אחוז בירור ח"ו, וכן היה נראה מדבריו כאילו אין בכח חכמי זמנינו להכריע בשאלות הנוגעות לאסור כרת ח"ו, הרי מכל שאלות הנ"ל וודאי מוכח שמכריעים בזה בכל עת ובכל שעה. ואדרבה בנושא הזה יש גם צד הפוך שאם יבטל ח"ו שלא כדין הרי הוא מבטל כמה וכמה עשיין, ואם ביטל קרבן פסח רח"ל שלא כדין הרי זה חיוב כרת ממש, משא"כ אם אינו פותח הבקבוק בשבת גם אם אינו כדין רק ביטל מצוות 'עונג שבת' שלכאורה הוא מדברי קבלה ולא מדאורייתא, ועל אחת כמה וכמה שאם יפתחנו בעש"ק [אם אינו מוגז] לא יבטל דבר.
אל תדון משמעויות, בשבת ונדה יש להם שרשרת של דורות בפסק, והגדרים והגבולות ברורים לנו, וגם יש לנו גדו"י שראוים להכריע, ולו משום יפתח בדורו, ועל כתפיהם אפשר לעשות מה שאנחנו רוצים, אבל כאן לוקחים כמה אברכים שבקושי גמלו להניק חלב אמם, והם אשר דעתם מוטם מראש אמורים להכריע היכן לקבוע מקום המזבח, כשהחומר המצוי בידינו מעט מעט למדי, ולא בהיר, ובנוי על השערות מהשערות שונות. וכן לענין שאר השאלות, כיון שלא עסקו בזה כל הדורות כמעט בלתי אפשרי לנו לקבוע בהם מסמרות. וגם בהלכות זרעים מזל היה לנו שבמשך הדורות עוד דנו בזה קצת, ואח"כ בא אחד שהיה בקנה מידה של החזוא ואחריו הגרח"ק ויכלו להאיר לנו הדרך אשר ילכו בם.
ובכן עד שאתה, תבונה, שומר מצוה, והשאר בכל חניכא דאית לכו, תגדלו ותהיו חזון אישים, נצטרך להמתין קצת.
אם אתה מפחד מאיסור כרת דפסח, לך לבאר שבע עד הפסח, ואם סבור אתה שרכב מקצר דין דרך רחוקה לך לאוסטרליה.
אפשר כתב:על השקפתכם אני לא בא להתווכח עכשיו, דנו בזה רבות באשכולות האחרים, ודי לי שדעת רבותי היו קצה האחרון מהשקפתכם
מכון חכמי ספרד כתב:שבועה לעלייה בחומה?
איתן כתב: בדורנו בורחים מהכרעות ברורות בדברים מחודשים
אוצר החכמה כתב:אני מציע כדי שהדיון ייצמד להלכה להפריד שטיעונים מסוג זה וגם מסוג גדולי התורה ואתם ואנחנו יהיו באשכול נפרד. ובאשכול אחר יהיה דיון על השאלות ההלכתיות האמיתיות הקשורות לעניין.
אפשר כתב:בתבונה כתב:הנקודות שעלו הם
1.טומאה בלי ציץ ובתוס' יומא שמקריבים גם בלי ציץ וכך הכריעו האחרונים רע"א והחת"ס בתשובה הנ"ל (בימינו אפשר לעשות גם ציץ אבל בלא"ה לא מעכב)
2. לתמידים שקלים, לא מעכב לפסחים כהכרעת הרע"א החת"ס והחזו"א וכתבו שניתן להקריב גם תמיד שמתנדב אדם לציבור יפה יפה
(ובימינו שמצאו בהר הבית מטבעות ששמשו למחצית השקל מזמן בית המקדש הביאו מהגריש"א שאף שבזמן הבית מטבעות שנמצאו בהר הבית חולין היינו כי לא מוציאים מהלשכה רק לאחר שפודים אבל הרי באמת הרוב הוא בקדושת תרומת הלשכה וא"כ כשפרצו הרומאים ולקחו כל הכסף שוב אזלינן בתר רוב כל המטבעות והוא מתרומת הלשכה, ואם יקנו אותם הוא בדיעבד הוא תרומה ישנה)
3. מקום המזבח (מתבאר מהמסורת של אבן השתיה וממבנה הר הבית על פי מסכת מידות כפי שהוכח פה בעבר רבות)ואין אפשרות שהמבנה היה אלכסוני כפי שמפורש בירושלמי שהמקדש היה מכוון בדיון לרוחות העולם (כמה יגעו נביאים הראשונים לעשות שער המזרחי שתהא החמה מצמצמת בו באחד בתקופת טבת ובאחד בתקופת תמוז) והמזבח היה בנוי בדיוק בכיון המקדש כמבואר היומא ובמידות
4. ייחוסי כהונה רע"א וחת"ס בתשובה הנ"ל העלו שסומכים על כהני חזקה ובחזו"א אה"ע ב ז שמדרבנן יש לבדוק ד' אמהות ודי בכך, ובימינו ניתן להשתמש גם בגן הכהונה שהוא מברר יותר מהבירור שהיה למיוחסים בזמן הבית.
5. אבנט בימינו יש תכלת וכפי שכתב הרב שפרן שכל הרבנים מבינים זאת כפי שהסכים כל עולם המדע אמנם מי שליבו נוקפו אולי יסתמך על מה שכתב הנצי"ב שמדאורייתא התכלת לא מעכב כלל ויש לעשות אבנט מעשה רוקם דהיינו שעטנז אף בלי תכלת אלא שמצווה לקשט ותכלת הוא מאופני הקישוט , ובמרכה"מ סבר שלבגדי כהונה קלא אילן כשר.
6. מנחת חינוך חינוך מזבח בתמיד כתבו האחרונים שלא מעכב וכך גם יוצא מהרע"א והחת"ס והחזו"א , וכן בהכרח עכ"פ למנחת חינוך מהקמת בית שני שהקריבו בטומאה, אגב חינוך בתמיד ניתן בטומאה בזמנינו כדלעיל.
אתה מזייף, הם לא התייחסו כלל למנחת חינוך, רעק"א נשאר בצ"ע על אבני חושן טומאה ויחוס. החת"ס טוען דל"צ שקלים לפסח, אבל צריך לתמיד, ועוד ועוד זיופים. ומלבד דעל כל מה שהבאת היתרים, הרי השאר חולקים לאיסורא. וגם על תשובת החת"ס יש מכתב של חזרה, עי' ליקוטי הערות שם. סתם תשובה של ליצנות.
גם הועלו עוד טענות, [ויש עוד טענה של בנין מזבח בטומאה], וגם הראב"ד שאתה מנפנף בו לעליה להר הבית, גם מנפנף לך כל ההקרבה, כי לדעתו אין שם קדושת מקום כלל.
בקיצור נא תהא רציני, תעלה כל הטענות, חולקים ומתירים, אפס קצהו תמצא בליקוטי הערות, ואולי יהיה לך משהו ביד.
אפשר כתב:שומר מצווה כתב:לכה"פ זה לא פשוט כשכתבת.
לא כי, אלא יותר פשוט כמו שכתבתי. רוב רובא דאחרונים כתבו כמש"כ.
שוין, תמחולני, התחלנו סתם להבל את הזמן, כשיהיה לכם קונטרס מבואר, אבקש שתודיעוני. א גוטע נאכט.
אוצר החכמה כתב:בתבונה כתב:הנקודות שעלו הם
1.טומאה בלי ציץ ובתוס' יומא שמקריבים גם בלי ציץ וכך הכריעו האחרונים רע"א והחת"ס בתשובה הנ"ל (בימינו אפשר לעשות גם ציץ אבל בלא"ה לא מעכב)
2. לתמידים שקלים, לא מעכב לפסחים כהכרעת הרע"א החת"ס והחזו"א וכתבו שניתן להקריב גם תמיד שמתנדב אדם לציבור יפה יפה
(ובימינו שמצאו בהר הבית מטבעות ששמשו למחצית השקל מזמן בית המקדש הביאו מהגריש"א שאף שבזמן הבית מטבעות שנמצאו בהר הבית חולין היינו כי לא מוציאים מהלשכה רק לאחר שפודים אבל הרי באמת הרוב הוא בקדושת תרומת הלשכה וא"כ כשפרצו הרומאים ולקחו כל הכסף שוב אזלינן בתר רוב כל המטבעות והוא מתרומת הלשכה, ואם יקנו אותם הוא בדיעבד הוא תרומה ישנה)
3. מקום המזבח (מתבאר מהמסורת של אבן השתיה וממבנה הר הבית על פי מסכת מידות כפי שהוכח פה בעבר רבות)ואין אפשרות שהמבנה היה אלכסוני כפי שמפורש בירושלמי שהמקדש היה מכוון בדיון לרוחות העולם (כמה יגעו נביאים הראשונים לעשות שער המזרחי שתהא החמה מצמצמת בו באחד בתקופת טבת ובאחד בתקופת תמוז) והמזבח היה בנוי בדיוק בכיון המקדש כמבואר היומא ובמידות
4. ייחוסי כהונה רע"א וחת"ס בתשובה הנ"ל העלו שסומכים על כהני חזקה ובחזו"א אה"ע ב ז שמדרבנן יש לבדוק ד' אמהות ודי בכך, ובימינו ניתן להשתמש גם בגן הכהונה שהוא מברר יותר מהבירור שהיה למיוחסים בזמן הבית.
5. אבנט בימינו יש תכלת וכפי שכתב הרב שפרן שכל הרבנים מבינים זאת כפי שהסכים כל עולם המדע אמנם מי שליבו נוקפו אולי יסתמך על מה שכתב הנצי"ב שמדאורייתא התכלת לא מעכב כלל ויש לעשות אבנט מעשה רוקם דהיינו שעטנז אף בלי תכלת אלא שמצווה לקשט ותכלת הוא מאופני הקישוט , ובמרכה"מ סבר שלבגדי כהונה קלא אילן כשר.
6. מנחת חינוך חינוך מזבח בתמיד כתבו האחרונים שלא מעכב וכך גם יוצא מהרע"א והחת"ס והחזו"א , וכן בהכרח עכ"פ למנחת חינוך מהקמת בית שני שהקריבו בטומאה, אגב חינוך בתמיד ניתן בטומאה בזמנינו כדלעיל.
אולי נתחיל אחד אחד. ברשותך לפי הסדר שלי.
עניין התכלת. אני לא יודע מה כתב הרב שפרן ומה כוונתו. ואפילו אם כתב צריך לדעת מה הם נימוקיו, הרב שפרן אינו הרמב"ם שגם ללא נימוקים אנו מקבלים דבריו.
הקושי הוא פשוט שרוב הפוסקים מסתפקים בראיות למען התכלת אפילו לגבי ציצית שהוא רק חומרא. ואיך נסמוך על זה בפשטות להתיר כרת. האם תוכל להביא את מקור דברי הנצי"ב והמרכה"מ?
אוצר החכמה כתב:נעבור ל4 כי לי על 2 ו 3 כמו שאמרתי איני יודע מה להתווכח יבואו אחרים וידונו.
למה אפשר לסמוך על כהני חזקה שלא הוחזקו לזה אלא לעלות לדוכן?
לא די שתכתוב כך כתב הרע"א אולי תביא את דבריו שאפשר יהיה לדון ולבחון אם מה שאתה אומר בשמו מוסכם על כולם שזה מה שאמר הרע"א, ואם כן האם יש חולקים עליו בזה.
עניין גן הכהונה הוא לענ"ד בדיחה וחבל שאתה מביא אותו בכלל.
שו"ת חתם סופר חלק ב (יורה דעה) סימן רלו
אבל להקריב דקיימ"ל ברך ה' חילו אפי' חלולי' שבהם א"כ אפי' אי קמי שמי' גלי' שנתחללה אמו הרי כל מה שהקריב כשר למה נעכב מלהקריב ולא נסמוך על חזקת כשרות אמו וחזקת כהונתו אף על גב דיש לדחות דדוקא אם הוא בן כהן בודאי רק שנודע לו אח"כ שאמו הי' גרושה או חללה נמצא הוא כהן חלל אבל מזרע כהן הוא ע"ז נאמר ברך ה' חילו אבל אנחנו ניחוש שמא הכהן הזה בן גוים הוא שבא על אמו זהו ודאי ליתא דאפי' לפמ"ש מהרש"ל ע"י שמדות וגזרות רובם נתקלקלו היינו נשים שנאנסו ונתחללו אבל לעולם רוב בעילות מהבעל והבן המתיחס אחר אביו הרי הוא בנו ודאי רק ס' חלל ולזה מהני ברך ה' חילו
הדבר דומה לאילו היה יוצא חידוש הלכתי מכך שהעולם כדורי, היה החולקים מתווכחים ומקשים הרבה יותר על זה מאשר על התכלת.
אפשר כתב:יושב ירושלים כתב:בעניין כהני חזקה
הנה מקום הספק הוא שהרי מן התורה כהנים דידן כשרים שהרי סמכינן על כהונתם לעניין ברכה בנשיאות כפיים ובפדיון הבן ולעניין הנאת כילוי [נר ואכילת בהמה] בתרומה טמאה, אלא שמדרבנן עשו מעלה להצריך עדים וייחוס, והספק הוא האם העמידו חכמים דבריהם במקום שאין כהן אחר או שהוא רק לכתחילה כשיש כהנים אחרים, ונסתפק בזה בחזו"א [אהע"ז ב' ז'] , והתח"ס [יו"ד רלו] הכריע כן [דלא העמידו דבריהם בכה"ג] בהחלט, וכ' יותר מזה שאפי' להסוברים [דלא קיי"ל כוותייהו] שלגבי חרמים וחלת חו"ל לא סמכינן אכהנים דידן, מ"מ לגבי עבודה דקיי"ל שחלל שעבד עבודתו כשרה בדיעבד סמכינן עלייהו עיי"ש. וכן פסק רא"י קוק [משפט כהן צד].
קודם כל הניסוח של העמידו דבריהם במקום כרת הוא טעות,
חזור אל “תכלת ודין הקרבה בזמה"ז”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 14 אורחים