ברכה של אשה נשואה בגילוי ראש

[עושה חדשות]

אולי זה דין פשוט, מ"מ בינתיים אינו ידוע לי.

אשה הנשואה חייבת בכיסוי ראש מחוץ כותלי ביתה.
האם כשהיא בגילוי ראש היא יכולה לברך או לאו.
לכאו' מה טעם להצריכה כיסוי יותר מפנויה.
אבל מנהג אחינו-אחיותנו הטועים בהדלקת נרות של שבת להניח כיסוי על הראש.
ושמעתי שכך מנהג הבלניות בעת הברכה על הטבילה.

בבקשה, תחכימוני בקצרה.

[אוצר החכמה]

לא הבנתי את השאלה. הרי הדין הוא שהאשה קוצה חלתה ערומה.

[דרומי]

לפום ריהטא פשוט שיש לחלק בינה לבין פנויה, כי כיון שבפני אנשים זרים היא עומדת דוקא בכיסוי ראש ולולי זאת אינה מכובדת, הרי עאכו"כ כשהיא באה להזכיר את שמו של מלך מלכי המלכים שצריכה לעשות זאת בדרך כבוד. ושאני מפנויה שגם בפני אנשים זרים עומדת בגילוי ראש, וממילא אצלה זהו כבודה

[והוא ע"ד מ"ש הפוסקים לגבי גרביים, שמי שרגיל ללכת בלי גרביים לפני אנשים גדולים יכול ללכת כן גם בתפילתו, כי אצלו זהו דרך כבוד]

[הצעיר באלפי]

בחידושי רעק"א החדשות שי"ל ע"י הגאון רבי נתן גשטטנר זצ"ל (מכון ירושלים) כ' רעק"א לגבי ברכת האשה בדעת טבילתה שיכסה ראשה משום גילוי ראש ע"ש, וכמדומה שגם הבן איש חי כותב כן.
ועי' גם בשו"ת יחוה דעת ח"ה סי' ו' בענין רווקות, ובתו"ד מביא כמה מראי מקומות דפשיטא להו לגבי נשואות דחייבות ע"ש, וכמדומה שגם בציץ אליעזר יש תשובה על זה

[הוה אמינא]

אי"ז כיסוי משום ערווה אלא משום יר"ש וכבוד ה' בעת הברכה.

[איש_ספר]

תשובה מפורסמת בענין

מצליח.PDF

(767.5 KiB) הורד 390 פעמים

[יוצא פוניבז']

ספר צרור המור פרשת נשא

צרור המור.JPG (50.98 KiB) נצפה 7242 פעמים

[עזריאל ברגר]

ספר צרור המור פרשת נשא

צרור המור.JPG

בדיוק אתמול איתרע לידי לשמוע מישהו אומר ברכה באמצע שהסתפרתי, ולא ידעתי מה לעשות...
האם דנו בזה בפוסקים?

[לעומקו של דבר]

אולי זה דין פשוט, מ"מ בינתיים אינו ידוע לי.

אשה הנשואה חייבת בכיסוי ראש מחוץ כותלי ביתה.
האם כשהיא בגילוי ראש היא יכולה לברך או לאו.
לכאו' מה טעם להצריכה כיסוי יותר מפנויה.
אבל מנהג אחינו-אחיותנו הטועים בהדלקת נרות של שבת להניח כיסוי על הראש.
ושמעתי שכך מנהג הבלניות בעת הברכה על הטבילה.

בבקשה, תחכימוני בקצרה.

הטעם פשוט שמכיוון שדרך נשים נשואות לילך בכיסוי ראש, לכן אי"ז דרך ארץ לברך בגילוי הראש. וקרובות בזה לגברים שצריכים לברך בכיסוי ראש גם אם מדינא פטורים מכיסוי ראש בכל היום.
ועל דבר זה ניתן לומר מה שאומרים בשמיעת מוזיקה בספיה"ע, שעם זאת שהאיסור בספיה"ע הוא לא משהו, אבל ההיתר בכל השנה כ"כ חלש, אז לפחות בספיה"ע לא שומעים... וכך גם כיסוי ראש לנשים בדבר שבקדושה, שהרי הסברא היא שלא יהיה בזה חילוק בין גברים לנשים גם רווקות, אז לפחות הנשואות...

==
מנהג חילוניות בהדלקת נרות, זה לדעתי בעיקר צורה של דרך ארץ כלפי הקב"ה, שלא לעשות עבירה בעת קיום מצווה. כמו שמכסים בבית הכנסת ובבית האבל ל"ע.
למעשה אולי אפשר לומר שמי שלא לובשת בכלל אז גם בשעת דבר שבקדושה פטורה. אלא שאפשר לומר שבטלה דעתם נגד חיוב לכסות הראש.

[בברכה המשולשת]

יש על זה התייחסות מסויימת בדברי הגר"צ שכטר בספר ארץ הצבי בתוך הסימן על צניעות

[גם זו לטובה]

שמעתי שמנהג הבלניות- להניח מגבת על ראש הטובלת בשעת הברכה.

[גם זו לטובה]

בחידושי רעק"א החדשות שי"ל ע"י הגאון רבי נתן גשטטנר זצ"ל (מכון ירושלים) כ' רעק"א לגבי ברכת האשה בשעת טבילתה שיכסה ראשה משום גילוי ראש ע"ש, וכמדומה שגם הבן איש חי כותב כן.

איה מקומו?

[הצעיר באלפי]

בחידושי רעק"א החדשות שי"ל ע"י הגאון רבי נתן גשטטנר זצ"ל (מכון ירושלים) כ' רעק"א לגבי ברכת האשה בשעת טבילתה שיכסה ראשה משום גילוי ראש ע"ש, וכמדומה שגם הבן איש חי כותב כן.

איה מקומו?

יש כרך של חידושי רעק''א שי''ל ע''י מכון ירושלים בעריכת הגר''נ גשטטנר זצ''ל וביו''ד סי' ר זה מופיע

[עושה חדשות]

אכן יש!

דו''ח מכת''י.png (55.62 KiB) נצפה 6516 פעמים

[עושה חדשות]

כעת ראיתי, שהגרי"ש תמה כך על הרעק"א. הנה:

הערות הרב אלישיב כתובות דף עב.png (31.67 KiB) נצפה 6512 פעמים

וע"ע -

תפילה כהלכתה - כיסוי ראש אשה בברכה.PDF

(127.78 KiB) הורד 348 פעמים

[גם זו לטובה]

בחידושי רעק"א החדשות שי"ל ע"י הגאון רבי נתן גשטטנר זצ"ל (מכון ירושלים) כ' רעק"א לגבי ברכת האשה בדעת טבילתה שיכסה ראשה משום גילוי ראש ע"ש,

אכן יש!

דו''ח מכת''י.png

כתב דבריו בלשון לא ידעתי וכו' ומבואר דהבין דסתימת הפוסקים משמע דלא בעי כיסוי הראש ורק שלא הבין טעמם, וע"כ לדינא מודה דסתימת הפוסקים נראה דלא בעינן, וכפי שפסקו הגרש"ז והגריש"א.

[הצעיר באלפי]

בחידושי רעק"א החדשות שי"ל ע"י הגאון רבי נתן גשטטנר זצ"ל (מכון ירושלים) כ' רעק"א לגבי ברכת האשה בדעת טבילתה שיכסה ראשה משום גילוי ראש ע"ש,

אכן יש!

דו''ח מכת''י.png

כתב דבריו בלשון לא ידעתי וכו' ומבואר דהבין דסתימת הפוסקים משמע דלא בעי כיסוי הראש ורק שלא הבין טעמם, וע"כ לדינא מודה דסתימת הפוסקים נראה דלא בעינן, וכפי שפסקו הגרש"ז והגריש"א.

לא הבנתי כך בדברי רעק''א.
אני הקטן הבנתי שהוא סובר בהחלט שצריכין לכסות, ולכן תמה אשו''ע למה השמיט דין זה מאחר שכך הוא פשטות הההלכה, רק שנשאר בצ''ע ע''ד השו''ע בזה, אבל לדעתו זה חיוב.

[בור ריק]

אולי זה דין פשוט, מ"מ בינתיים אינו ידוע לי.

אשה הנשואה חייבת בכיסוי ראש מחוץ כותלי ביתה.
האם כשהיא בגילוי ראש היא יכולה לברך או לאו.
לכאו' מה טעם להצריכה כיסוי יותר מפנויה.
אבל מנהג אחינו-אחיותנו הטועים בהדלקת נרות של שבת להניח כיסוי על הראש.
ושמעתי שכך מנהג הבלניות בעת הברכה על הטבילה.

בבקשה, תחכימוני בקצרה.

במהרי"ל דיסקין עה"ת ביאר החילוק בין פנויה לנשואה דפנויה כיון ששערה עומדת לקצוץ כקצוץ מי ונקרא כיסוי ראשה משא"כ נשואה באמת צריכה לכסות ראשה ע"ש

[איקטורין]

במהרי"ל דיסקין עה"ת ביאר החילוק בין פנויה לנשואה דפנויה כיון ששערה עומדת לקצוץ כקצוץ מי ונקרא כיסוי ראשה משא"כ נשואה באמת צריכה לכסות ראשה ע"ש

באיזו פרשה?

[רציני]

במהרי"ל דיסקין עה"ת ביאר החילוק בין פנויה לנשואה דפנויה כיון ששערה עומדת לקצוץ כקצוץ מי ונקרא כיסוי ראשה משא"כ נשואה באמת צריכה לכסות ראשה ע"ש

באיזו פרשה?

כי תצא עמוד קלא

[צופה_ומביט]

אכן יש!

דו''ח מכת''י.png

מש"כ רעק"א שאנשים צריכים לכסות הראש מדינא בשעת הזכרת השם, יש לציין שהגר"א חולק ע"ז, בביאור הגר"א או"ח סימן ח, וז"ל:

"כללא דמילתא, אין איסור כלל בראש מגולה לעולם. רק לפני הגדולים וכן בעת התפילה אז נכון הדבר מצד המוסר, ושאר היום לקדושים שעומדים לפני ה' תמיד".


עוד יש להעיר, שרעק"א עוסק כאן בשעת טבילתה, שהשיער פרוע ולא רק מגולה, ועל זה הביא כחלק מהחשבון שפריעת ראשה אסורה מדאורייתא, שזה רק בפריעת קלעי השיער, ולא עצם גילויו כשהוא אסוף, וקלתה מספיק לאיסור דאורייתא. וא"כ יתכן שלגבי שיער אסוף ורק מגולה גם רעק"א לא ידון שחמור באשה מבאיש.

[צופה_ומביט]

מהריל דיסקין כיסוי ראש.jpeg (238.99 KiB) נצפה 3457 פעמים

אני מוסר מודעא מראש שאיני מתמצא בעניינים אלה, ויתכן שאכתוב שטויות. אני בכ"ז כותב כי אולי תהיה תועלת מהעלאת הנקודות וחידודן.

כמה נקודות ואי-הבנות שלי בדברים שהובאו שם בשם מהריל"ד:

א. הוא לא עוסק כלל בחילוק בין נשואות לבתולות, אלא מחלק בין שיער של אשה לשיער של גבר, שבשיער אשה השערות כולן - עומדות להיגזז (סוף השערות הארוכות, וראה להלן), משא"כ באיש פאות הראש אסור לגזוז. ומה שהוא לא מזכיר נשואות הוא פשוט כי במציאות כולן מכוסות ראש וממילא מברכות בכיסוי [ואכן צ"ע מדוע לא שאל גם על ברכת הטבילה של נשואה], והמציאות של אשה שמברכת בגילוי ראש היא רק בבתולה.

זה שעוסק בבתולות כנ"ל הוא גם סיבה [בנוסף למה שציין בזה הגרי"ש] שאינו דן כלל מצד שיער באשה ערוה שיהיה אסור לה לומר דברים שבקדושה כנגדו, אלא רק מצד מאי שנא מאנשים (כעין שאלת רעק"א). [ואילו היה מדבר מצד ערוה לא היה עוזר סברתו - כי סוכ"ס שיער זה (שהוא טבעי ושל אותה אשה ועודנו על ראשה) מביא לידי הרהור, ומה אכפת לי שבלומדות נחשב כיסוי].

ואילו כן היה עוסק בנשואות [נניח לגבי ברכת הטבילה] - לכאורה לא היה שום חילוק בינן לבתולות מצד סברתו ששיער העומד להיקצץ הוא בעצמו כיסוי של עצמו. הלוא גם נשואה קוצצת שערותיה הארוכות. ואם נחשב כיסוי - למה שבנשואה לא ייחשב. ומה שאסור לנשואה לפרוע ראש מדאורייתא - הוא פריעת קלעי השיער, ולא מצד שהשיער מגולה ולא מכוסה, וקלתה גם מועיל. ומה שדת יהודית אוסרת לגלות ראש אשה נשואה - הוא מצג מנהג הנשואות, ועל זה לא עוזר לומדות שהעומד להיגזז נחשב כיסוי, כי במציאות מנהג היהודיות הנשואות הוא לכסות ראשן. וכשמנהג היהודיות [בזמן הגמרא] היה להוציא שיער חוץ לצמתן - אותו שיער היוצא לא היה בו איסור דת יהודית, והיה אסוף ולא פרוע ולכן לא היה בו איסור תורה, ומצד גילוי הראש בהזכרת השם שנוהג באנשים - היה מועיל סברת המהרי"ל דיסקין שנחשב מכוסה, אי נמי קלתה וצמתה הוי בדיוק כמו כיפה של אנשים, ומה אכפת לי משאר השיער המגולה שמסביב.

ב. לגבי עצם הסברה, לא הבנתי כמה וכמה דברים:
1. וכי אסור לגבר לקצר את פאות הראש? מאי שנא סוף פאות הראש מסוף שערות ארוכות של אשה?
2. וכי מועיל לגבר שיכסה בשעת ברכה רק את פאות הראש?
3. מה אכפת לי בפאות הראש כל עוד שעיקר ראשו מכוסה. פוק חזי ששום כיפה לא מכסה את כל הראש, ואף לא את כל/חלק הפאות. וא"כ ייחשב גם באיש שעיקר ראשו מכוסה בשיער עצמו העומד להיגזז, ויש לו כיפה העשויה מהשערות של עצמו [ובשיער הקצר של איש זה עוד יותר מתאים להיחשב כיסוי מאשר קצה שערותיה הארוכות של אשה, ראה להלן].
4. איך קצה השערות [הארוכות של אשה] שהוא הנחשב כגזוז, נחשב כיסוי לכל אורך השיער ולעיקר הראש?
5. כל ענין הכיסוי בשעת הזכרת השם הוא מצד דרך כבוד כלפני גדולים. מה מועיל לזה לומדות שהקצה העומד להיגזז נחשב כיסוי? סוכ"ס הקריבהו נא לפחתך הירצך או היישא פניך.

ג. לגבי חלק מהשאלות בסעיף הקודם:
יתכן שכוונתו שהשערות לכל אורכן נחשבות עומדות להיקצץ, כי שיער גדל מעיקרו [כנודע משיער צבוע] וכל חלק שעכשיו הוא בעיקר או באמצע סופו להיות בסוף ולהיקצץ, ולכן מעכשיו נחשב קצוץ, נמצא שאין כאן שום שיער מגולה, כי השיער עצמו - כולו כקצוץ, והראש - מכוסה כולו בשיער זה הקצוץ.
בעצם המהרי"ל דיסקין רואה כאן כל אשה ואשה בעולם כהולכת עם פאה משיער עצמה. והוא אומר שזה נחשב כיסוי לגבי הזכרת השם בגילוי ראש.
ואולי זה מה שכתב לגבי אנשים שאסור לקצוץ את פאות הראש, היינו שמוכרח להישאר איזה חלק מחובר בעיקר. ואף שגם חלק זה סופו להיקצץ כשיגדל ויהיה בסוף הפאות, אבל סוכ"ס א"א לראות כבר עכשיו את כל הפאות כולן מעיקרן ועד סופן כקצוצות, שהרי מוכרח להיות שיעור פאות על הראש, והחלק הזה המוכרח - אינו מכוסה בהמשך השערה, כנ"ל שסוף השערה לא מכסה את תחילתה.

ע"כ הנקודות שהתעוררו בי בקריאת הדברים בשם מהריל"ד. וכל העוזרים והמסייעים יתברכו מפי עליון אמן.

[דרופתקי דאורייתא]

כעת ראיתי, שהגרי"ש תמה כך על הרעק"א. הנה:

הערות הרב אלישיב כתובות דף עב.png

וע"ע -

תפילה כהלכתה - כיסוי ראש אשה בברכה.PDF

לפום ריהטא לא כ"כ הבנתי דברי הגריש"א.
רעק"א איירי בנשואה דווקא, ולא בבתולה, וטעמו כמו שכבר כתבו כאן מסברא פשוטה, שאחרי שנוהגת בכיסוי ראש זהו דרך כבוד אצלה.
ואם כן מהו שמקשה הגריש"א שלפי דברי רעק"א אין לחלק בין נשואות לבתולות "דהרי לגבי אנשים ליכא שום חילוק ביניהם", דמאי קושיא במה שבגברים אין חילוק בין רווק לנשוי, הרי שאני גברים מנשים וכנ"ל, דלגבי אשה רק מעת שהיא נשואה יש בזה גדר של כבוד וכנ"ל.

[דרופתקי דאורייתא]

בספר טהרה כהלכה ח"ב עמוד תקס, מביא מ"ש
בספר משנת יעקב ח"ג עמוד קלט ד"ה וכן כתב:

דגם ראשה מכסית בבגדה, דהא אסור לברך בראש מגולה, כמבואר באו"ח סי' צא ס"ג. וכן נוהגות הנשים לכסות גם ראשן בבגד בשעת הברכה כשעומדות במים. וחידוש שלא כתבו מפורש שצריך לעשות כן.

ובספר הליכות בת ישראל (פ"ה ס"ג ובהערה ו) מהגרשז"א שמעיקר הדין מותר, אלא שנהגו לכסות בשעת ברכה.

וע"ע בשו"ת ישכיל עבדי ח"ז בהמשטות לחאו"ח ס"ס א.